אזהרה ממודי'ס: הקדמת הבחירות עלולה להביא להורדת דירוג האשראי לישראל

נכון להיום דירוג האשראי של ישראל עומד על A1, עם "אופק יציב". בתגובה: ירידות באג"חים ובמניות הבנקים - והדולר מזנק 0.8%
תומר קורנפלד | (23)

סוכנות הדירוג מודיס מספקת היום איתות שלילי לגבי הכלכלה בישראל. הסיבה: ההחלטה ללכת לבחירות. איגרות החוב של מדינת ישראל מדורגות על ידי מודיס' בדרגה A1 באופק 'יציב' ובמודיס' מציינים כי להקדמת הבחירות עלולה להיות השלכה שלילית על הדירוג.

ככל הנראה, הדיווח הגיע למשקיעים הזרים כבר בשעה 13:00. אז החלו נפילות שערים באיגרות החוב הממשלתיות. כעת האג"ח הממשלתי הארוך ל-30 שנה ממשלתי שקלי נסחר בירידות שערים של יותר מ-1%. מי שעוד חוטפות בעקבות הדיווח של מודיס הן מניות הבנקים בת"א. מדד ת"א בנקים שנסחר בעליות קלות, עבר לירידות של 0.7% מייד לאחר הדיווח. מצד שני, הדולר היציג עלה 0.38% ואחרי קביעת היציג הדולר רציף ממשיך לטפס.

במודי'ס מציינים כי הבחירות עלולות לפגוע באמון הכלכלי. כמו כן, הדבר עלול להשעות את היישום של מהלכים מעודדי צמיחה ורפורמות ותוכניות כלכליות לפרק זמן השנתיים הקרובות.

עוד כותבים בסוכנות הדירוג כי להערכתם תקציב המדינה לשנת 2015 לא יאושר עד אמצע שנת 2015. במקרה שכזה, במודיס מציינים כי הגירעון עלול להיות נמוך מ-3.4% מהתמ"ג החזוי של מדינת ישראל. למרות שלכאורה מדובר בחדשות חיוביות, בסוכנות הדירוג מדגישים כי זה יותר סוג של 'תאונה' מאשר ניהול פיסקלי מצוין.

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    בבי תראה מה גרמתה לבורסה לסי שלו היהה מזה 50 שנה (ל"ת)
    אבי 16/12/2014 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    גק 16/12/2014 13:06
    הגב לתגובה זו
    אזהרה ממודי'ס: הקדמת הבחירות עלולה להביא להורדת דירוג האשראי לישראל
  • 14.
    אלעד 16/12/2014 09:32
    הגב לתגובה זו
    טעות ואיוולת ....כי זה עלול להתפרש כניסיון מתוזמן להתערבות של גורם כלכלי זר בהליך דמוקרטי כאן ....
  • 13.
    זה בסדר אם ביבי יבחר לא ישאר לנו דירוג (ל"ת)
    תום 15/12/2014 20:53
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אנליסט עממי 15/12/2014 17:53
    הגב לתגובה זו
    אין להם מה לעשות? יש כל כך הרבה מדינות אחרות במערב עם צרות כלכליות בלי סוף והם כל הזמן מתמקדים בנו. אולי יש פה כוונה להשפיע על הבחירות ולהחליש את הממשלה הקיימת. לי זה מריח לא טוב ולא משנה מי בשלטון. זו פגיעה בריבונותנו!
  • אופק 16/12/2014 09:45
    הגב לתגובה זו
    ....שיכול להתפרש כניסיון לכאורה להתערבות זרה בהליך דמוקרטי בעיצומם של ההכנות לקראת הבחירות כאן ...והשאלה היא, מדוע עכשיו ולא לאחר סגירת הקלפיות..??
  • 11.
    בבר 70 שנה 15/12/2014 17:25
    הגב לתגובה זו
    ביבי ימוטט את הבורסה שגם ככה היא בועה . ורק השורטיסיטים יחגגו
  • 10.
    רק לא ביביב 15/12/2014 17:09
    הגב לתגובה זו
    הפירוק של ביבי זה להכניס את שס עכשיו שילך עם עצמו
  • רק לא ביבי (ל"ת)
    אייל 16/12/2014 07:13
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לא יעזור לזבל השמאלני...רוב העם ימני ולכן רק ביבי (ל"ת)
    יעקב 15/12/2014 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ר 15/12/2014 16:15
    הגב לתגובה זו
    אנו עומדים בפני קטסטרופה כלכלית, ההזנחה הפושעת של שוק הנדלן עומדת להתפרץ ולהשפיע על שוק העבודה ולגבות מחיר מכל המערכת הכלכלית.
  • 7.
    סמי 15/12/2014 16:11
    הגב לתגובה זו
    שים פס כמו שאתה רגיל
  • 6.
    כהן 15/12/2014 15:58
    הגב לתגובה זו
    מחר עליות חדות אנחנו מכירים את ההצגה.
  • 5.
    מה אכפת לביבי, העם ישלם כי העם מטומטם (ל"ת)
    איציק 15/12/2014 15:37
    הגב לתגובה זו
  • הבוחר הישראלי שוב יחלק את קולו ל20 מפלגות. נכון אידיוט? (ל"ת)
    יעקב 15/12/2014 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמוליק 15/12/2014 15:28
    הגב לתגובה זו
    יצא לי להיות כמעט בכל העולם ופה זה גן עדן.
  • אם רק 15/12/2014 16:23
    הגב לתגובה זו
    זה לא מספיק. אין חצי הריון. או הכל או לא כלום. הבנת שמוליק?
  • 3.
    חכם 15/12/2014 15:22
    הגב לתגובה זו
    מחר האגח טס למעלה.
  • 2.
    אזרח 15/12/2014 15:16
    הגב לתגובה זו
    ברוך שפטרנו ממנו...
  • אייל 16/12/2014 07:55
    הגב לתגובה זו
    הוא כיסה בור של 40 מיליארדהגיע עם תקציב חברתיוביבי פחד ממנוולא נתן לו לתת לנו הישגיםרק לא ביבי
  • החלילן מהמלין 15/12/2014 16:26
    הגב לתגובה זו
    זה היה ברור לביבי שמינה אותו כדי לגרום להכשלתו ולהאשימו במחדליו ובמחדלי שטייניץ שלא להזכיר את הכספים הענקיים שהלכו והולכים לבטחון ולהתנחלויות .האם לפיד שלט בסלומינסקי? מי הביא לבחירות אם לא ביבי.לכן מספיק עם השטויות והכתובת היא אחת ביבי ולוויניו.
  • אך הרס עם לא נתנו לו לעשות כלום? (ל"ת)
    קרינו 15/12/2014 16:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גאון 15/12/2014 15:11
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור לכם ביבי ינצח בגדול.
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.