האם עסקת קרדיט סוויס הניבה לדנקנר רווח או הפסד? Bizportal עושה סדר
היום הודיעה חברת כור על
סבב ההשקעה הראשון בקרדיט סוויס היה מוצלח במיוחד. בסוף 2007 כשעסקים התחילו לקרוס בישראל ובעולם קונצרן אידיבי נשאר חזק - אי של יציבות. דנקנר החליט לנצל את רמות המחירים של הבנקים ומינה צוות אנליסטים שבחן 26 בנקים שונים.
נוחי דנקנר ב-2010: "אני לא עוסק בנושא של נפילה אישית"
קרדיט סוויס סומן ודנקנר חיכה למועד המתאים - סוף 2008, שיא המשבר, סמוך לנפילת ליהמן ברדרס, כור רכשה חבילה של 3% מהמניות. דנקנר הרגיש על גג העולם: מחזיק המניות השלישי בגודלו בבנק (לצד קטארים וסעודים), מחמאות בתקשורת הכלכלית, ולבסוף ב-2009 - סיכום הפוזיציה ברווח של 3.2 מיליארד שקל.
מספר חודשים לאחר מכן, בתחילת 2010, אמר דנקנר בראיון: "אני לא בטוח שאופיע ברשימת אנשי העסקים המצליחים או המשפיעים בעוד שנה או בעוד חמש שנים, אבל אני לא מקדיש לכך מחשבה ולא עוסק בנושא של נפילה אישית".
- האם הדיבידנד של נכסים ובנין הוא הימור פיננסי?
- קבוצת דסק"ש: נטלי משען-זכאי תמונה למנכ"לית גב-ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית קרדיט סוויס צללה בשוויץ לשפל של 16 פרנק שוויצרי
ארבע שנים לאחר מכן הודח דנקנר מהשליטה באידיבי אחזקות וכעת הוא מתמודד עם חובות ענק פרטיים לבנקים. סימני המשבר ניכרו כבר בתחילת 2010, דנקנר ראה כיצד הוא מרוויח מיליארדי שקלים על השקעה פיננסית בבנק אירופאי ומנגד כיצד קשה יותר ויותר למשוך דיבידנדים מפרות המזומנים הקלאסיות של אידיבי.
דנקנר לא עמד בפיתוי והכניס את כור לסחרור שלא היה כמותו. החברה רכשה שוב כ-3% ממניות קרדיט סוויס ושוב תוך כדי נטילת הלוואות, אלא שהפעם המניה (סימול CSGN) זזה בכיוון אחד למטה. השפל נרשם בקייץ 2012 - במחיר של 16 פרנק שוויצרי בלבד.
אחרי מימוש מניות קרדיט סוויס - מיזוג דסק"ש לכור צפוי לצאת לדרך
החשיפה של כור לקרדיט סוויס עמדה בשיא על 6.4 מיליארד שקל! כשדירקטוריון החברה אישר להגדיל את החשיפה ל-7 מיליארד שקל, חשיפה למניה של חברה אחת - בנק שוויצרי.
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
הבנקים המלווים הפעילו על דנקנר לחץ כבד והוא הגדיל בטחונות כדי לנסות להרגיע אותם. אלא שלא היה די בכך וכור נאלצה להתחיל להיפרד בהדרגה מהפוזיציה, עד היום כאמור כשהמניה זינקה בכמעט 90% מאז אותו שפל. סיבה נוספת למימוש - המשבר התזרימי באידיבי והתוכנית למיזוג כור-דסק"ש.
באוגוסט 2013 הודיעה כור רשמית על חיסול הפוזיציה בקרדיט סוויס
באוגוסט 2013, במסגרת אחד הנסיונות הנואשים להימנע מהסדר חוב, הודיעה כור על אסטרטגיה לחיסול השקעה בקרדיט סוויס. הסיבוב השני של ההשקעה בקרדיט סוויס הסתכמה במכירת מניות מצטברת של כ-3.4 מיליארד שקל.
כור תרשום ברבעון הרביעי של 2013 רווח נטו של 35 מיליון שקל, עקב שערוך ההשקעה במניות קרדיט סוויס שהוחזקו על ידה עד סוף דצמבר. בגין המניות שמכרה במהלך הרבעון הראשון של 2014 צפויה כור לרשום רווח של 64 מיליון שקל.
הפסד של 2 מיליארד שקל בסיבוב השני
אחרי שבשנים 2008-2009 רשמה כור רווח מצטבר של 3.2 מיליארד שקל, היא נאלצה לרשום הפסד של 2.9 מיליארד שקל בשנים 2010-2012 ורווח מצטבר של 860 מיליון שקל מתחילת 2012 ועד לסיכום הרבעון הראשון של 2014. בשקלול הפסד של 2 מיליארד שקל בסיבוב השני, מדובר ברווח של 1.2 מיליארד שקל.
למרות שמדובר ברווח גדול מדובר בהשקעה בעייתית מאוד שטלטלה את קונצרן אידיבי ואיימה להפיל אותו עוד לפני שמחזיקי האג"ח של אידיבי פיתוח החלו להבעיר את השטח. מרבית ההשקעה מומנה בהלוואות כך שמהרווח צריך לנטרל סכום נכבד לטובת הוצאות מימון.
- 11.לא אתפלא אם נוחי קונה מניות כור עם החשבון של גיסתו (ל"ת)חבר 17/01/2014 21:59הגב לתגובה זו
- 10.דימה 16/01/2014 20:46הגב לתגובה זולב כואב על נוחי. הוא בחור טוב אנשים לא מבינים שהשקעה במניות היא תמיד וברווח והפסד. אין השקעה עם רווח קבוע. מי לא מבין? הוא מאמין אשליה
- 9.נמרי 16/01/2014 19:02הגב לתגובה זוכור נסחרת בדיסקאונט של 55% בעקבות התמחור ההזוי על מכתשים אגן
- מעניין מי הגאון הפיננסי שהוביל את מהלך המיזוג (ל"ת)אזרח 17/01/2014 08:17הגב לתגובה זו
- 8.לפני או אחרי הדייוידנדים שמשך? (ל"ת)h 16/01/2014 15:51הגב לתגובה זו
- 7.ירושלמי 16/01/2014 14:55הגב לתגובה זונראה שהנפילה של דנקנר היא יותר עקב לחץ זמן .
- את הרווח הראשון חילק 17/01/2014 00:29הגב לתגובה זואחרי שחילק את הרווח בתור דיבידנד לא נשאר כרית ביטחון אם הוא יכשל בהימור הבא ואז הנפילה הייתה בלתי נמנעת כי מתישהוא נגמר המזל.
- 6.בא 16/01/2014 14:19הגב לתגובה זוהשער של הגיהנום ,מי שעובר דרכו כדאי שיוותר על התקווה .
- 5.דני 16/01/2014 14:18הגב לתגובה זומה זה משנה מה היתה תוצאת ההימור הטורף הזה בכספים ציבוריים? מה שחשוב פה זה ההתנהלות המוטרפת וההזויה והסיכון האדיר שנלקח על גב הנושים
- 4.איציק 16/01/2014 13:53הגב לתגובה זווגרם לו לעשות שטויות בכל שאר ענייניו. בקיצור- השקעה שלא התאימה לקונצרן.
- 3.ירקרק 16/01/2014 13:53הגב לתגובה זודנקנר לקח הלוואות מבנקים והנפיק אג"ח ברמות תשואה של כמעט 10% שנתי. עכשיו תחשבו את הריבית השנתית הזו על 6 מליארד שקל למשך 7 שנים וזה מגיע למעל 3 מליארד שקל הוצאות מימון, או עלות ההון. כך שבמונחים ריאלים הוא הפסיד מליארדים על ההשקעה
- 2.אהרון 16/01/2014 13:49הגב לתגובה זוסיבוב ראשון סיבוב שני מכר קנה לקח הלוואות . לא הבנתי יש רווח או הפסד לאחר החזר ההלוואות ומכירת המניות ?יש שורה תחתונה או שהכול בלילי מילים
- אזרח 16/01/2014 14:08הגב לתגובה זואלה היתפרנסו מהריבית ואלה הרוויחו מההשקעה בסויס צריך סבלנות ואורך רוח ולנוחי היה את כל הנתונים לעסקים
- 1.לפי החישוב 120 מיליון רווח שורה אחרונה קובעת נוחי צדק (ל"ת)ציון 16/01/2014 13:42הגב לתגובה זו
- זה היה קזינו 16/01/2014 14:38הגב לתגובה זוכשאתה משקיע כמעט 7 מיליארד שקל בשיא בשביל להרוויח 120 מליון שקל בסיכון מטורף וגם בהתעלמות מוחלטת מהמימון של ההשקעה אתה מבין שהיה עדיף לא לעשות כלום ולשים את הכסף באגח ממשלתי והיית מרוויח יותר
- אזרח 16/01/2014 17:40משאירה בכם מחשבה והיגיון ונוחי לא הייה מהמר הוא איש עסקים חכם ומכובד ולא נתנו לא היזדמנות לחלץ את החברות מהמשבר פשוט רצו את ראשו ודמו וחמדו את עושרו וניצלו שעת משבר
- אבישי 16/01/2014 14:20הגב לתגובה זולשיטתך אדם שביצע הימור הזוי והרויח "צדק". החוכמה בהשקעה נבחנת ביום ביצועה (מבחן התהליך, החשיבה, פיזור הסיכונים וכו') ולא לפי תוצאה שרירותית. ההשקעה יכלה לקבור מיליארדים
- ציון 16/01/2014 17:25להשקעות בכל הענפים וכשכולם בפנים לאחר תקופה קצרה פרץ המשבר הנוסף באירופה ותפס את כולם עים המיכנסיים למטה ועל זה לא מוציאים משקיעים להורג וזה לא סוף העולם עובדה שבסוף היתה היתיצבות וגם רווחים אבל רעיי הלב וצמאי הדם לא מוותרים ולא סולחים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
