האם עסקת קרדיט סוויס הניבה לדנקנר רווח או הפסד? Bizportal עושה סדר
היום הודיעה חברת כור על
סבב ההשקעה הראשון בקרדיט סוויס היה מוצלח במיוחד. בסוף 2007 כשעסקים התחילו לקרוס בישראל ובעולם קונצרן אידיבי נשאר חזק - אי של יציבות. דנקנר החליט לנצל את רמות המחירים של הבנקים ומינה צוות אנליסטים שבחן 26 בנקים שונים.
נוחי דנקנר ב-2010: "אני לא עוסק בנושא של נפילה אישית"
קרדיט סוויס סומן ודנקנר חיכה למועד המתאים - סוף 2008, שיא המשבר, סמוך לנפילת ליהמן ברדרס, כור רכשה חבילה של 3% מהמניות. דנקנר הרגיש על גג העולם: מחזיק המניות השלישי בגודלו בבנק (לצד קטארים וסעודים), מחמאות בתקשורת הכלכלית, ולבסוף ב-2009 - סיכום הפוזיציה ברווח של 3.2 מיליארד שקל.
מספר חודשים לאחר מכן, בתחילת 2010, אמר דנקנר בראיון: "אני לא בטוח שאופיע ברשימת אנשי העסקים המצליחים או המשפיעים בעוד שנה או בעוד חמש שנים, אבל אני לא מקדיש לכך מחשבה ולא עוסק בנושא של נפילה אישית".
- האם הדיבידנד של נכסים ובנין הוא הימור פיננסי?
- קבוצת דסק"ש: נטלי משען-זכאי תמונה למנכ"לית גב-ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית קרדיט סוויס צללה בשוויץ לשפל של 16 פרנק שוויצרי
ארבע שנים לאחר מכן הודח דנקנר מהשליטה באידיבי אחזקות וכעת הוא מתמודד עם חובות ענק פרטיים לבנקים. סימני המשבר ניכרו כבר בתחילת 2010, דנקנר ראה כיצד הוא מרוויח מיליארדי שקלים על השקעה פיננסית בבנק אירופאי ומנגד כיצד קשה יותר ויותר למשוך דיבידנדים מפרות המזומנים הקלאסיות של אידיבי.
דנקנר לא עמד בפיתוי והכניס את כור לסחרור שלא היה כמותו. החברה רכשה שוב כ-3% ממניות קרדיט סוויס ושוב תוך כדי נטילת הלוואות, אלא שהפעם המניה (סימול CSGN) זזה בכיוון אחד למטה. השפל נרשם בקייץ 2012 - במחיר של 16 פרנק שוויצרי בלבד.
אחרי מימוש מניות קרדיט סוויס - מיזוג דסק"ש לכור צפוי לצאת לדרך
החשיפה של כור לקרדיט סוויס עמדה בשיא על 6.4 מיליארד שקל! כשדירקטוריון החברה אישר להגדיל את החשיפה ל-7 מיליארד שקל, חשיפה למניה של חברה אחת - בנק שוויצרי.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
הבנקים המלווים הפעילו על דנקנר לחץ כבד והוא הגדיל בטחונות כדי לנסות להרגיע אותם. אלא שלא היה די בכך וכור נאלצה להתחיל להיפרד בהדרגה מהפוזיציה, עד היום כאמור כשהמניה זינקה בכמעט 90% מאז אותו שפל. סיבה נוספת למימוש - המשבר התזרימי באידיבי והתוכנית למיזוג כור-דסק"ש.
באוגוסט 2013 הודיעה כור רשמית על חיסול הפוזיציה בקרדיט סוויס
באוגוסט 2013, במסגרת אחד הנסיונות הנואשים להימנע מהסדר חוב, הודיעה כור על אסטרטגיה לחיסול השקעה בקרדיט סוויס. הסיבוב השני של ההשקעה בקרדיט סוויס הסתכמה במכירת מניות מצטברת של כ-3.4 מיליארד שקל.
כור תרשום ברבעון הרביעי של 2013 רווח נטו של 35 מיליון שקל, עקב שערוך ההשקעה במניות קרדיט סוויס שהוחזקו על ידה עד סוף דצמבר. בגין המניות שמכרה במהלך הרבעון הראשון של 2014 צפויה כור לרשום רווח של 64 מיליון שקל.
הפסד של 2 מיליארד שקל בסיבוב השני
אחרי שבשנים 2008-2009 רשמה כור רווח מצטבר של 3.2 מיליארד שקל, היא נאלצה לרשום הפסד של 2.9 מיליארד שקל בשנים 2010-2012 ורווח מצטבר של 860 מיליון שקל מתחילת 2012 ועד לסיכום הרבעון הראשון של 2014. בשקלול הפסד של 2 מיליארד שקל בסיבוב השני, מדובר ברווח של 1.2 מיליארד שקל.
למרות שמדובר ברווח גדול מדובר בהשקעה בעייתית מאוד שטלטלה את קונצרן אידיבי ואיימה להפיל אותו עוד לפני שמחזיקי האג"ח של אידיבי פיתוח החלו להבעיר את השטח. מרבית ההשקעה מומנה בהלוואות כך שמהרווח צריך לנטרל סכום נכבד לטובת הוצאות מימון.
- 11.לא אתפלא אם נוחי קונה מניות כור עם החשבון של גיסתו (ל"ת)חבר 17/01/2014 21:59הגב לתגובה זו
- 10.דימה 16/01/2014 20:46הגב לתגובה זולב כואב על נוחי. הוא בחור טוב אנשים לא מבינים שהשקעה במניות היא תמיד וברווח והפסד. אין השקעה עם רווח קבוע. מי לא מבין? הוא מאמין אשליה
- 9.נמרי 16/01/2014 19:02הגב לתגובה זוכור נסחרת בדיסקאונט של 55% בעקבות התמחור ההזוי על מכתשים אגן
- מעניין מי הגאון הפיננסי שהוביל את מהלך המיזוג (ל"ת)אזרח 17/01/2014 08:17הגב לתגובה זו
- 8.לפני או אחרי הדייוידנדים שמשך? (ל"ת)h 16/01/2014 15:51הגב לתגובה זו
- 7.ירושלמי 16/01/2014 14:55הגב לתגובה זונראה שהנפילה של דנקנר היא יותר עקב לחץ זמן .
- את הרווח הראשון חילק 17/01/2014 00:29הגב לתגובה זואחרי שחילק את הרווח בתור דיבידנד לא נשאר כרית ביטחון אם הוא יכשל בהימור הבא ואז הנפילה הייתה בלתי נמנעת כי מתישהוא נגמר המזל.
- 6.בא 16/01/2014 14:19הגב לתגובה זוהשער של הגיהנום ,מי שעובר דרכו כדאי שיוותר על התקווה .
- 5.דני 16/01/2014 14:18הגב לתגובה זומה זה משנה מה היתה תוצאת ההימור הטורף הזה בכספים ציבוריים? מה שחשוב פה זה ההתנהלות המוטרפת וההזויה והסיכון האדיר שנלקח על גב הנושים
- 4.איציק 16/01/2014 13:53הגב לתגובה זווגרם לו לעשות שטויות בכל שאר ענייניו. בקיצור- השקעה שלא התאימה לקונצרן.
- 3.ירקרק 16/01/2014 13:53הגב לתגובה זודנקנר לקח הלוואות מבנקים והנפיק אג"ח ברמות תשואה של כמעט 10% שנתי. עכשיו תחשבו את הריבית השנתית הזו על 6 מליארד שקל למשך 7 שנים וזה מגיע למעל 3 מליארד שקל הוצאות מימון, או עלות ההון. כך שבמונחים ריאלים הוא הפסיד מליארדים על ההשקעה
- 2.אהרון 16/01/2014 13:49הגב לתגובה זוסיבוב ראשון סיבוב שני מכר קנה לקח הלוואות . לא הבנתי יש רווח או הפסד לאחר החזר ההלוואות ומכירת המניות ?יש שורה תחתונה או שהכול בלילי מילים
- אזרח 16/01/2014 14:08הגב לתגובה זואלה היתפרנסו מהריבית ואלה הרוויחו מההשקעה בסויס צריך סבלנות ואורך רוח ולנוחי היה את כל הנתונים לעסקים
- 1.לפי החישוב 120 מיליון רווח שורה אחרונה קובעת נוחי צדק (ל"ת)ציון 16/01/2014 13:42הגב לתגובה זו
- זה היה קזינו 16/01/2014 14:38הגב לתגובה זוכשאתה משקיע כמעט 7 מיליארד שקל בשיא בשביל להרוויח 120 מליון שקל בסיכון מטורף וגם בהתעלמות מוחלטת מהמימון של ההשקעה אתה מבין שהיה עדיף לא לעשות כלום ולשים את הכסף באגח ממשלתי והיית מרוויח יותר
- אזרח 16/01/2014 17:40משאירה בכם מחשבה והיגיון ונוחי לא הייה מהמר הוא איש עסקים חכם ומכובד ולא נתנו לא היזדמנות לחלץ את החברות מהמשבר פשוט רצו את ראשו ודמו וחמדו את עושרו וניצלו שעת משבר
- אבישי 16/01/2014 14:20הגב לתגובה זולשיטתך אדם שביצע הימור הזוי והרויח "צדק". החוכמה בהשקעה נבחנת ביום ביצועה (מבחן התהליך, החשיבה, פיזור הסיכונים וכו') ולא לפי תוצאה שרירותית. ההשקעה יכלה לקבור מיליארדים
- ציון 16/01/2014 17:25להשקעות בכל הענפים וכשכולם בפנים לאחר תקופה קצרה פרץ המשבר הנוסף באירופה ותפס את כולם עים המיכנסיים למטה ועל זה לא מוציאים משקיעים להורג וזה לא סוף העולם עובדה שבסוף היתה היתיצבות וגם רווחים אבל רעיי הלב וצמאי הדם לא מוותרים ולא סולחים
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
