מתקיים כרגע: תרגיל לבחינת התפקוד הפיננסי בישראל בעת חרום

משרד האוצר, בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים מקיימים בשעה זו תרגיל לבחינת תרחישים כלכליים במצבי חירום. לפיד: "נהיה חייבים לדאוג לתפקוד המשק"
יעל גרונטמן | (5)
נושאים בכתבה תרגיל חרום

משרד האוצר, בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים מקיימים בשעה זו תרגיל הבוחן את היכולת לשמר רציפות תפקודית פיננסית בעת חירום. התרגיל מתקיים בהשתתפות שר האוצר, יאיר לפיד, השר להגנת העורף והתקשורת, גלעד ארדן, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, והנהלות משרד האוצר, בנק ישראל רשות ניירות ערך, בורסה והממונה על ההגבלים העסקיים.

במסגרת התרגיל הוקם חדר מצב המאויש על ידי הנהלת משרד האוצר שעומדת בקשר עם כל הגופים הפיננסיים הממשלתיים. בחדר המצב מתקיימים דיונים משותפים להנהלת משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך והבורסה לתיאום הפעולות בעת חירום.

שר האוצר, יאיר לפיד: "זו הפעם הראשונה שמתכנס הרכב כזה ומתרגל יחד תרחישים כלכליים במצבי חירום. התרחיש שאנו מתרגלים היום הוא אחד מתוך תרחישים אפשריים רבים. האחריות המוטלת עלינו במצבי חירום היא גדולה, נהיה חייבים לדאוג לתפקוד המשק, לאספקת שירותים חיוניים עבור אזרחי ישראל ולפעילות תקינה של המערכת הפיננסית תוך שמירה על יציבות כלכלית".

השר להגנת העורף והתקשורת, גלעד ארדן: "התרגיל נועד לאתר ליקויים על מנת שנוכל לפעול לתיקונם בהקדם האפשרי. התרחיש המתורגל אינו דמיוני, סביר להניח שלא ניתקל בצבא סדיר הבא לכבוש שטחים אלא בהתקפות על העורף האזרחי. חיוני שתהיה לנו היכולת לתפקד גם בעת שיבושים במערכת הפיננסית שיכולים להתדרדר מהר מאוד לשיבושים באספקת שירותים חיוניים. האתגר המרכזי הוא לשמור על הרציפות התפקודית בעורף הישראלי ולשמר את חוסנה הפיננסי של מדינת ישראל".

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג: "המטרה העיקרית בעת חירום צריכה להיות לשמור על ההמשכיות העסקית והרצף התפקודי של המערכת הפיננסית והכלכלית ולספק את השירותים החיוניים לציבור. החשיבות של תרגיל זה הינה בהידוק התיאום ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יש לתרגל מצב שבו מערכת הביטחון מקבלת 100 אחוז מהתקציב. (ל"ת)
    זה מתקרב ממש מהר. 14/01/2014 20:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישראל ישראלי 14/01/2014 17:03
    הגב לתגובה זו
    בשל מחירי הדיור ותאוות הבצע של חברי הממשלה גרשתם את ילדינו לחו"ל וגרשתם יהודים מישראל. במקום עשייה למעננו אתם מאיימים עלינו במצב חרום. לא נשתוק ואתם לפיד וחבורתו תשלמו ביוקר על אובדן המדינה שהיתה שלנו ונגנבה למען תאוות בצע תייקונים והון מעורב בשלטון.
  • 3.
    רגולציה = שחיתות! 14/01/2014 15:24
    הגב לתגובה זו
    כל הרגולציה בחדר אחד - אולי אפשר לבטל חלק ממנה? הנזק לשוק ולמשק בשל עודף הרגולציה הינו בל ישוער.
  • 2.
    אל תדאגו 14/01/2014 15:06
    הגב לתגובה זו
    לא צריך רעידת אדמה שאתם לא ערוכים אליה (האם בגלל זה אתם לא בונים?) לא צריך טילים על העורף יש לנו אותכם
  • 1.
    חחחחחחחח 14/01/2014 15:04
    הגב לתגובה זו
    נגידה מהממת רואים כבר את התוצאות אתם לא מרוצים? מחכים לקריסה הסופית? אתם בדרך הנכונה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים