מתקיים כרגע: תרגיל לבחינת התפקוד הפיננסי בישראל בעת חרום
תרגיל חרום משרד האוצר, בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים מקיימים בשעה זו תרגיל הבוחן את היכולת לשמר רציפות תפקודית פיננסית בעת חירום. התרגיל מתקיים בהשתתפות שר האוצר, יאיר לפיד, השר להגנת העורף והתקשורת, גלעד ארדן, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, והנהלות משרד האוצר, בנק ישראל רשות ניירות ערך, בורסה והממונה על ההגבלים העסקיים.
במסגרת התרגיל הוקם חדר מצב המאויש על ידי הנהלת משרד האוצר שעומדת בקשר עם כל הגופים הפיננסיים הממשלתיים. בחדר המצב מתקיימים דיונים משותפים להנהלת משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך והבורסה לתיאום הפעולות בעת חירום.
שר האוצר, יאיר לפיד: "זו הפעם הראשונה שמתכנס הרכב כזה ומתרגל יחד תרחישים כלכליים במצבי חירום. התרחיש שאנו מתרגלים היום הוא אחד מתוך תרחישים אפשריים רבים. האחריות המוטלת עלינו במצבי חירום היא גדולה, נהיה חייבים לדאוג לתפקוד המשק, לאספקת שירותים חיוניים עבור אזרחי ישראל ולפעילות תקינה של המערכת הפיננסית תוך שמירה על יציבות כלכלית".
השר להגנת העורף והתקשורת, גלעד ארדן: "התרגיל נועד לאתר ליקויים על מנת שנוכל לפעול לתיקונם בהקדם האפשרי. התרחיש המתורגל אינו דמיוני, סביר להניח שלא ניתקל בצבא סדיר הבא לכבוש שטחים אלא בהתקפות על העורף האזרחי. חיוני שתהיה לנו היכולת לתפקד גם בעת שיבושים במערכת הפיננסית שיכולים להתדרדר מהר מאוד לשיבושים באספקת שירותים חיוניים. האתגר המרכזי הוא לשמור על הרציפות התפקודית בעורף הישראלי ולשמר את חוסנה הפיננסי של מדינת ישראל".
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג: "המטרה העיקרית בעת חירום צריכה להיות לשמור על ההמשכיות העסקית והרצף התפקודי של המערכת הפיננסית והכלכלית ולספק את השירותים החיוניים לציבור. החשיבות של תרגיל זה הינה בהידוק התיאום ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים".
- 5.יש לתרגל מצב שבו מערכת הביטחון מקבלת 100 אחוז מהתקציב. (ל"ת)זה מתקרב ממש מהר. 14/01/2014 20:41הגב לתגובה זו
- 4.ישראל ישראלי 14/01/2014 17:03הגב לתגובה זובשל מחירי הדיור ותאוות הבצע של חברי הממשלה גרשתם את ילדינו לחו"ל וגרשתם יהודים מישראל. במקום עשייה למעננו אתם מאיימים עלינו במצב חרום. לא נשתוק ואתם לפיד וחבורתו תשלמו ביוקר על אובדן המדינה שהיתה שלנו ונגנבה למען תאוות בצע תייקונים והון מעורב בשלטון.
- 3.רגולציה = שחיתות! 14/01/2014 15:24הגב לתגובה זוכל הרגולציה בחדר אחד - אולי אפשר לבטל חלק ממנה? הנזק לשוק ולמשק בשל עודף הרגולציה הינו בל ישוער.
- 2.אל תדאגו 14/01/2014 15:06הגב לתגובה זולא צריך רעידת אדמה שאתם לא ערוכים אליה (האם בגלל זה אתם לא בונים?) לא צריך טילים על העורף יש לנו אותכם
- 1.חחחחחחחח 14/01/2014 15:04הגב לתגובה זונגידה מהממת רואים כבר את התוצאות אתם לא מרוצים? מחכים לקריסה הסופית? אתם בדרך הנכונה
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
