מתקיים כרגע: תרגיל לבחינת התפקוד הפיננסי בישראל בעת חרום

משרד האוצר, בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים מקיימים בשעה זו תרגיל לבחינת תרחישים כלכליים במצבי חירום. לפיד: "נהיה חייבים לדאוג לתפקוד המשק"
יעל גרונטמן | (5)
נושאים בכתבה תרגיל חרום

משרד האוצר, בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים מקיימים בשעה זו תרגיל הבוחן את היכולת לשמר רציפות תפקודית פיננסית בעת חירום. התרגיל מתקיים בהשתתפות שר האוצר, יאיר לפיד, השר להגנת העורף והתקשורת, גלעד ארדן, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, והנהלות משרד האוצר, בנק ישראל רשות ניירות ערך, בורסה והממונה על ההגבלים העסקיים.

במסגרת התרגיל הוקם חדר מצב המאויש על ידי הנהלת משרד האוצר שעומדת בקשר עם כל הגופים הפיננסיים הממשלתיים. בחדר המצב מתקיימים דיונים משותפים להנהלת משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך והבורסה לתיאום הפעולות בעת חירום.

שר האוצר, יאיר לפיד: "זו הפעם הראשונה שמתכנס הרכב כזה ומתרגל יחד תרחישים כלכליים במצבי חירום. התרחיש שאנו מתרגלים היום הוא אחד מתוך תרחישים אפשריים רבים. האחריות המוטלת עלינו במצבי חירום היא גדולה, נהיה חייבים לדאוג לתפקוד המשק, לאספקת שירותים חיוניים עבור אזרחי ישראל ולפעילות תקינה של המערכת הפיננסית תוך שמירה על יציבות כלכלית".

השר להגנת העורף והתקשורת, גלעד ארדן: "התרגיל נועד לאתר ליקויים על מנת שנוכל לפעול לתיקונם בהקדם האפשרי. התרחיש המתורגל אינו דמיוני, סביר להניח שלא ניתקל בצבא סדיר הבא לכבוש שטחים אלא בהתקפות על העורף האזרחי. חיוני שתהיה לנו היכולת לתפקד גם בעת שיבושים במערכת הפיננסית שיכולים להתדרדר מהר מאוד לשיבושים באספקת שירותים חיוניים. האתגר המרכזי הוא לשמור על הרציפות התפקודית בעורף הישראלי ולשמר את חוסנה הפיננסי של מדינת ישראל".

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג: "המטרה העיקרית בעת חירום צריכה להיות לשמור על ההמשכיות העסקית והרצף התפקודי של המערכת הפיננסית והכלכלית ולספק את השירותים החיוניים לציבור. החשיבות של תרגיל זה הינה בהידוק התיאום ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יש לתרגל מצב שבו מערכת הביטחון מקבלת 100 אחוז מהתקציב. (ל"ת)
    זה מתקרב ממש מהר. 14/01/2014 20:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישראל ישראלי 14/01/2014 17:03
    הגב לתגובה זו
    בשל מחירי הדיור ותאוות הבצע של חברי הממשלה גרשתם את ילדינו לחו"ל וגרשתם יהודים מישראל. במקום עשייה למעננו אתם מאיימים עלינו במצב חרום. לא נשתוק ואתם לפיד וחבורתו תשלמו ביוקר על אובדן המדינה שהיתה שלנו ונגנבה למען תאוות בצע תייקונים והון מעורב בשלטון.
  • 3.
    רגולציה = שחיתות! 14/01/2014 15:24
    הגב לתגובה זו
    כל הרגולציה בחדר אחד - אולי אפשר לבטל חלק ממנה? הנזק לשוק ולמשק בשל עודף הרגולציה הינו בל ישוער.
  • 2.
    אל תדאגו 14/01/2014 15:06
    הגב לתגובה זו
    לא צריך רעידת אדמה שאתם לא ערוכים אליה (האם בגלל זה אתם לא בונים?) לא צריך טילים על העורף יש לנו אותכם
  • 1.
    חחחחחחחח 14/01/2014 15:04
    הגב לתגובה זו
    נגידה מהממת רואים כבר את התוצאות אתם לא מרוצים? מחכים לקריסה הסופית? אתם בדרך הנכונה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.