מתקיים כרגע: תרגיל לבחינת התפקוד הפיננסי בישראל בעת חרום

משרד האוצר, בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים מקיימים בשעה זו תרגיל לבחינת תרחישים כלכליים במצבי חירום. לפיד: "נהיה חייבים לדאוג לתפקוד המשק"
יעל גרונטמן | (5)
נושאים בכתבה תרגיל חרום

משרד האוצר, בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים מקיימים בשעה זו תרגיל הבוחן את היכולת לשמר רציפות תפקודית פיננסית בעת חירום. התרגיל מתקיים בהשתתפות שר האוצר, יאיר לפיד, השר להגנת העורף והתקשורת, גלעד ארדן, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, והנהלות משרד האוצר, בנק ישראל רשות ניירות ערך, בורסה והממונה על ההגבלים העסקיים.

במסגרת התרגיל הוקם חדר מצב המאויש על ידי הנהלת משרד האוצר שעומדת בקשר עם כל הגופים הפיננסיים הממשלתיים. בחדר המצב מתקיימים דיונים משותפים להנהלת משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך והבורסה לתיאום הפעולות בעת חירום.

שר האוצר, יאיר לפיד: "זו הפעם הראשונה שמתכנס הרכב כזה ומתרגל יחד תרחישים כלכליים במצבי חירום. התרחיש שאנו מתרגלים היום הוא אחד מתוך תרחישים אפשריים רבים. האחריות המוטלת עלינו במצבי חירום היא גדולה, נהיה חייבים לדאוג לתפקוד המשק, לאספקת שירותים חיוניים עבור אזרחי ישראל ולפעילות תקינה של המערכת הפיננסית תוך שמירה על יציבות כלכלית".

השר להגנת העורף והתקשורת, גלעד ארדן: "התרגיל נועד לאתר ליקויים על מנת שנוכל לפעול לתיקונם בהקדם האפשרי. התרחיש המתורגל אינו דמיוני, סביר להניח שלא ניתקל בצבא סדיר הבא לכבוש שטחים אלא בהתקפות על העורף האזרחי. חיוני שתהיה לנו היכולת לתפקד גם בעת שיבושים במערכת הפיננסית שיכולים להתדרדר מהר מאוד לשיבושים באספקת שירותים חיוניים. האתגר המרכזי הוא לשמור על הרציפות התפקודית בעורף הישראלי ולשמר את חוסנה הפיננסי של מדינת ישראל".

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג: "המטרה העיקרית בעת חירום צריכה להיות לשמור על ההמשכיות העסקית והרצף התפקודי של המערכת הפיננסית והכלכלית ולספק את השירותים החיוניים לציבור. החשיבות של תרגיל זה הינה בהידוק התיאום ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יש לתרגל מצב שבו מערכת הביטחון מקבלת 100 אחוז מהתקציב. (ל"ת)
    זה מתקרב ממש מהר. 14/01/2014 20:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישראל ישראלי 14/01/2014 17:03
    הגב לתגובה זו
    בשל מחירי הדיור ותאוות הבצע של חברי הממשלה גרשתם את ילדינו לחו"ל וגרשתם יהודים מישראל. במקום עשייה למעננו אתם מאיימים עלינו במצב חרום. לא נשתוק ואתם לפיד וחבורתו תשלמו ביוקר על אובדן המדינה שהיתה שלנו ונגנבה למען תאוות בצע תייקונים והון מעורב בשלטון.
  • 3.
    רגולציה = שחיתות! 14/01/2014 15:24
    הגב לתגובה זו
    כל הרגולציה בחדר אחד - אולי אפשר לבטל חלק ממנה? הנזק לשוק ולמשק בשל עודף הרגולציה הינו בל ישוער.
  • 2.
    אל תדאגו 14/01/2014 15:06
    הגב לתגובה זו
    לא צריך רעידת אדמה שאתם לא ערוכים אליה (האם בגלל זה אתם לא בונים?) לא צריך טילים על העורף יש לנו אותכם
  • 1.
    חחחחחחחח 14/01/2014 15:04
    הגב לתגובה זו
    נגידה מהממת רואים כבר את התוצאות אתם לא מרוצים? מחכים לקריסה הסופית? אתם בדרך הנכונה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נפילות בפיננסים: הבנקים וחברות הביטוח בירידות - מדדי תא במגמה מעורבת

המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג בשנת 2026 וחושפת את ההשפעה של זיכיון ים המלח על התוצאות - שער הדולר בשפל של 4 שנים

מערכת ביזפורטל |


תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים. על רקע הדרישה של סמוטריץ להטיל מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים, מבקרי המהלך טוענים שהבעיה עמוקה יותר ממס נקודתי: קשרים הדוקים בין הפיקוח לבנקים ו”דלת מסתובבת” של בכירים יוצרים ניגודי עניינים שמחלישים את ההגנה על הציבור. בשיחה שלנו עם נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הוא אמר שהפתרון צריך להגיע דרך תחרות ולא דרך מס “פוליטי” שעלול לפגוע באמון. מנגד נטען שאם התחרות לא שינתה את התמונה במשך שנים, היה אפשר לקדם צעדים ישירים יותר לטובת הלקוחות, כמו שיפור הריבית על העו״ש, מול מערכת שנתפסת כריכוזית ומוגנת גם בזירה הציבורית והתקשורתית.


אל על אל על -3.1%   יורדת. רשות התחרות צפויה להטיל על אל על עיצומים של עשרות מיליוני שקל, בעקבות בדיקה שבחנה את התנהלות החברה מאז ה-7 באוקטובר וקבעה לכאורה כי גבתה מחירים מופרזים ובלתי הוגנים בתקופת המלחמה. הבדיקה נערכה על רקע יציאתן של חברות תעופה זרות מישראל, מצב שהפך את אל על לשחקן דומיננטי כמעט יחיד והוביל לזינוק חד בהכנסות וברווחים, עם עלייה של 37% בהכנסות ב-2024 וצמיחה של כמעט פי חמישה ברווח הנקי. הבדיקה הזאת מחזקת גם את הטענה שאל-על לצד חברות התעופה הישראליות ישראייר גרופ 0.28%   ניצלו לכאורה את המחסור בטיסות כדי למקסם רווחים. מבחינת בעלי המניות, השאלה שעולה היא האם המקסום בטווח הקצר לא היה אגרסיבי מדי, ויחזור כבומרנג כשחברות זרות יחזרו והתחרות תתחדש.


גילת טלקום גילת טלקום -0.33%   מודיעה על הסכם חדש לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ללקוח ישראלי, בהיקף של כ-3.7 מיליון שקל, והפעילות צפויה להתחיל בינואר הקרוב. ההתקשרות הזאת מצטרפת להזמנה קודמת שעליה דיווחה החברה, בעקבות זכייה במכרז בהיקף מצטבר של כ-6.5 מיליון שקל שצפוי להתפרס על פני 3 שנים.


רפק אנרגיות מתחדשות, חברה בת של קבוצת רפק 11.71%  , מתקרבת להנפקה בתל אביב לפי שווי של כ-600-650 מיליון שקל. מרכז הסיפור הוא פעילות סינרג’י שנרכשה בתחילת השנה ב-30 מיליון שקל, עם תמורה עתידית אפשרית של עד 230 מיליון שקל, כשהשאלה בשוק היא איך עסקה בסדר גודל כזה מתורגמת לשווי הנפקה גבוה, ובקרב מוסדיים יש תחושה שהתג מחיר אגרסיבי. הבסיס לשווי הוא “תיק האנרגיה” שנבנה סביב סינרג’י: צבר פרויקטים של כ-600 מגה-ואט ייצור וכ-1,900 מגה-ואט שעה אגירה בשלבי התקדמות שונים, שאמור לתמוך בסיפור הצמיחה של החברה - קבוצת רפק רוצה להנפיק את 'רפק אנרגיות מתחדשות'; מה השווי הצפוי?


שער הדולר דולר שקל רציף יורד ל-3.18 שקלים, שפל של כמעט 4 שנים.