הושלמה סגירה של 1.8 מיליארד שקל לפרויקט אגירה שאובה בגלבוע

אלקטרה ושיכון ובינוי חתמו על הסכמי מימון שהיקפו הכולל מוערך בכ-2.2 מיליארד שקל
לירן סהר | (1)

פרויקט האגירה השאובה "מעלה גלבוע" יוצא לדרך - החברות אלקטרה ושיכון ובינוי חתמו על הסכם מימון לפרוייקט בהיקף כספי של כ-1.8 מיליארד שקל.

חברת פי.אס.פי, שהינה הזכיין של הפרוייקט, והמוחזקת בחלקים שווים על ידי אלקטרה ושיכון ובינוי, חתמה על הסכמי המימון לפרויקט, שהיקפו הכולל מוערך בכ-2.2 מיליארד שקל. במימון הפרויקט משתתפים בנק לאומי, מגדל ביטוח, הראל ביטוח, כלל ביטוח ועמיתים.

הפרוייקט בגלבוע הינו מתקן הידרו אלקטרי לאגירת אנרגיה בטכנולוגיה הפועלת בעולם כ-80 שנה. הפרוייקט יוקם בתוך 51 חודשים וייצר כ-300 מגה שיהיו זמינים עבור חברת החשמל. המיזם יוקם ע"י שותפות של סולל בונה (50%) אלקטרה בנייה (25%) ואלקו התק"ש (25%) ויתופעל ע"י חברת אלסטום.

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה: "מבחינת החברה מדובר במימוש של מנוע צמיחה משמעותי המחזק את פעילותינו בתחום ה- BOT, סינרגטי לתחומי ההתמחות האחרים של הקבוצה ואנו מאמינים שיהפוך לזרוע פעילות חשובה עבורנו. הסגירה הפיננסית של הפרויקט התאפשרה הודות לשיתוף פעולה פורה ומוצלח עם רשות החשמל ועם הגורמים הפיננסיים, שהשתתפותם בפרויקט מבטאת את האמון ששוק ההון מביע כלפיו בפרט וכלפי תחום האגירה השאובה בכלל".

עמי לנדאו, מנכ"ל זכיינות שיכון ובינוי: "אנו משוכנעים שהניסיון, המומחיות והאיתנות שלנו ושל שותפינו יאפשרו לנו להתמודד בהצלחה עם האתגרים בקידום פרויקט מורכב זה. אנו מודים לרשות החשמל, לגופים המממנים על האמון בנו ובפרויקט.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלי 06/01/2014 16:33
    הגב לתגובה זו
    עלו והצליחו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים