השכר הממוצע עלה ל-16 אלף שקל אבל התעסוקה יורדת

השכר הממוצע עלה במרץ לכמעט 16 אלף שקל, כ-9% יותר מהשנה שעברה. אבל העלייה לא משקפת בהכרח שיפור אמיתי, היו מענקים חד-פעמיים בהייטק, הרבה עובדים בשכר נמוך יצאו לחל"ת בגלל המלחמה, ומספר המשרות ירד בכ-8%. הממוצע עלה גם כי עובדים עם שכר נמוך פשוט לא נכללו בחישוב.

שיא בשכר, ירידה חדה במשרות

השכר הממוצע של השכירים בישראל הגיע במרץ לכמעט 16 אלף שקל, והוא מוגדר כשיא חדש. לפי נתוני הלמ"ס, מדובר בעלייה של כ-9% לעומת מרץ בשנה שעברה ועלייה של כ-11% לעומת פברואר. במקביל, מספר משרות השכיר ירד לכ-3.8 מיליון. ירידה של כ-8% לעומת פברואר, שבו היו כ-4.1 מיליון משרות, וגם ירידה דומה לעומת מרץ שנה שעברה. בסך הכול נגרעו מהמשק כ-326 אלף משרות בתוך חודש אחד.

השכר הממוצע מושפע מהרכב העובדים. כאשר חלק מהמשרות במיוחד משרות בשכר נמוך נעלמות מהנתון בגלל יציאה לחל"ת או הפסקת עבודה, הן אינן נכללות בחישוב, ולכן הממוצע הכללי עולה גם בלי עלייה אמיתית בשכר. נתוני החודשים האחרונים מצביעים על מצב שבו השכר הממוצע עולה, אך מספר המשרות יורד. זה שינוי בהרכב שוק העבודה ולא בהכרח בשיפור בשכר של העובדים עצמם.

גם המלחמה "שאגת הארי" פגעה בפעילות העסקית בענפים כמו מסחר, תיירות, אירוח, שירותים, תרבות וחלק מענפי התעשייה.מה שגרם למעסיקים רבים להוציא עובדים לחל"ת או צמצמו משרות,במיוחד משרות בשכר נמוך יותר.
בפברואר מספר משרות השכיר של עובדים ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, והשכר הממוצע היה כ-14.3 אלף שקל.

במרץ מספר המשרות ירד לכ-3.8 מיליון, והשכר הממוצע עלה לכמעט 16 אלף שקל. בתוך חודש אחד נגרעו מהמשק מאות אלפי משרות, ובמקביל נרשמה עלייה בשכר הממוצע תוצאה של שינוי בהרכב העובדים ולא בהכרח של עלייה בשכר.

הנתון שמדאיג יותר מהשכר

לצד השיא בשכר הממוצע, נרשמה ירידה של כ-8% במספר משרות השכיר בתוך חודש, ירידה של כ-326 אלף משרות. בפברואר עמד מספר המשרות על כ-4.1 מיליון, ובמרץ הוא ירד לכ-3.8 מיליון. הירידה במספר המשרות הופיעה במקביל לפגיעה בפעילות בענפים כמו מסחר, תיירות, אירוח, שירותים וחלק מענפי התעשייה. בענפים אלה היקף המשרות רגיש במיוחד לשינויים בפעילות העסקית, ולכן צמצום בפעילות מוביל במהירות לעצירת גיוסים, הוצאה של עובדים לחל"ת והפחתת היקפי עבודה.

צעדים כאלה מצטברים ומשפיעים על מספר המשרות הכולל במשק. במקביל, ענפים שבהם השכר גבוה יותר, כמו הייטק ופיננסים, ממשיכים להוות חלק משמעותי מהמשרות הפעילות. בגלל פערי השכר הגדולים בין ענפים אלה לבין ענפים בשכר נמוך, שינוי בהרכב המשרות משפיע ישירות גם על השכר הממוצע. כך, במרץ נרשמה עלייה בשכר הממוצע לצד ירידה במספר המשרות.

המשמעות היא שינוי בו זמנית ברמת השכר ובהיקף התעסוקה, תוצאה של שינוי בהרכב שוק העבודה ולא רק של עלייה בשכר עצמו.

בפברואר השכר הממוצע במחירים שוטפים היה כ-14.3 אלף שקל, עלייה של כ־5% לעומת פברואר בשנה שעברה. אבל כשמנכים את האינפלציה, השכר הממוצע במחירים קבועים היה כ-11.6 אלף שקל, עלייה של כ-3% בלבד. זה ההבדל בין שכר נומינלי, המספר שמופיע בתלוש, לבין שכר ריאלי, שמראה מה כוח הקנייה האמיתי של העובד.

גם במרץ, השאלה המרכזית היא לא רק בכמה השכר הממוצע עלה, אלא כמה מהעלייה הזו באמת נשאר אחרי עליית המחירים. אם השכר עולה בגלל מענקים חד־פעמיים או בגלל שעובדים בשכר נמוך יוצאים מהחישוב, זו לא בהכרח עלייה אמיתית בכוח הקנייה של העובד הממוצע. נתוני המגמה עד פברואר הראו עלייה מתונה יותר, השכר במחירים שוטפים עלה בקצב שנתי של כ-4%, והשכר הריאלי עלה בקצב של כ-3%.

ההייטק מושך את הממוצע למעלה

גורם נוסף שמעלה את השכר הממוצע הוא ענף ההייטק, שבו בתחילת השנה משולמים מענקים, בונוסים ותשלומים חד-פעמיים שמעלים את השכר בחודשים מסוימים. בפברואר השכר הממוצע בהייטק עמד על כ-35.6 אלף שקל, עלייה של כ-6% לעומת פברואר בשנה שעברה, ועלייה של כ-12% לעומת ינואר, שבו השכר עמד על כ-31.8 אלף שקל. מספר המשרות בהייטק בפברואר היה כ-404 אלף. זה כמעט ללא שינוי לעומת ינואר,

בגלל שרמת השכר בענף גבוהה בהרבה מענפים אחרים, כל שינוי בשכר בהייטק משפיע באופן משמעותי על השכר הממוצע בכלל המשק.

במילים אחרות, השכר הממוצע עלה, אבל השאלה היא מי נשאר בתוך הממוצע ומי יצא ממנו.