טיפול כואב: רופא שיניים מאבו גוש נעצר בחשד שהעלים הכנסות של 6 מ' ש'

רשות המיסים ערכה חיפוש בביתו וגילתה חשבוניות שהסתיר אפילו מיועץ המס שלו מחשש שייתפס
אבי שאולי | (3)

רשות המיסים מגבירה את האכיפה על עברייני המס: הבוקר נעצר ושוחרר בערבות ד"ר סלאח ג'בר, רופא שיניים מוערך מהיישוב אבו גוש, הסמוך לירושלים, בחשד להעלמת הכנסות של מיליוני שקלים בשנים האחרונות.

הרופא, בן 51 המתגורר באבו-גוש ועובד בקליניקה הסמוכה לביתו, הגיש דוחות למס הכנסה על הכנסתו מעיסוקו כרופא שיניים ובהם הצהיר על הכנסה שנתית של כחצי מיליון שקל. בביקורת שנערכה לו על ידי פקיד שומה ירושלים 2, התברר כי השמיט כמיליון שקל נוספים מהכנסותיו בשנים 2009-2012 ועל כן בוצעה בדיקה מעמיקה יותר בספרי החשבונות שלו.

אתמול ערכו חוקרי פקיד שומה חקירות ירושלים ודרום חיפוש בביתו ובמרפאתו של החשוד ובסיומו, נלקח החשוד לחקירה. בתשאול התברר כי היקף העבירות חמור הרבה יותר, והרופא הודה בהעלמת הכנסות של למעלה מ-6 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות. החשוד אף הסתיר מיועץ המס שלו חלק מחשבוניות הרכישה של חומרים למרפאה, אשר היו בסכומים הגבוהים יותר מגובה ההכנסות עליהן דיווח, על מנת לא ליצור מצג של הפסד עסקי העלול לעורר את חשדה של רשות המסים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מטופל 03/10/2013 17:54
    הגב לתגובה זו
    קודם כל הרופא שאתם מדברים עליו הוא אחלא רופא בכל העולם! בן אדם מוערך ואין עליו , עוזר לכולם ומטרתו בחיים היא הקלת כאב וסבל ! כל עסק עלול לעבור בדברים כאלה , וידוע שמס הכנסה בסופו של דבר מטרתה לאסוף כסף ולהרוויח על חשבונם ברוב המקרים של אנשים טובים ומוצלחים !! אבל אל תדאג דר.ג׳בר זה לא ישפיע בכלל על המעמד שלך ועל שמך הטוב , כי כולם מכירים מי אתה ובעזרת השם הכל יסתיים בשלום
  • שמי 03/10/2013 19:22
    הגב לתגובה זו
    שפוגעת בכול אזרח משלם מיסים, אז אל תבלבל את המוח ומקסימום לך תשלם לו את עורך הדין אם אתה כול כך מת לעזור לו
  • אחד שמכיר 03/10/2013 21:11
    מי מינה אותך לשופט של העולם הרי מוז כר בתנ"ך אל תשמח בנפול אויבך בטח ובטח שמדובר בבן אדם משכמו ומעלה והתונות שמספר 1 הזכיר וכולם מכירים רק מעידים על מהות האדם והאי סבירות שהוא ביצע את העבירה המיוחסת אליו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האתגרים הבאים של ישראל: בשבוע שעבר אישרה הממשלה את תקציב 2026. מאחר וכלל לא ברור אם התקציב יאושר בכנסת בשל הקושי הפוליטי להעביר אותו, נראה שראוי להתייחס לשני רכיבים מרכזיים אשר משפיעים על התקציב שכל ממשלה אשר תהיה תידרש להתייחס אליהם. הרכיב הראשון הוא תקציב הביטחון. בשנה הקרובה יעמדו לרשות משרד הביטחון תקציב של 112 מיליארד שקל שמהווה אמנם קפיצה חדה לעומת השנים שלפני המלחמה, אולם ההערכה היתה שתקציב הביטחון יהיה גבוה בהרבה מזה שאושר. 

  

לצד זה נוסיף תחזית לא מופרכת, התקציב בפועל יהיה גבוה בהרבה. אלא שהסיפור בהקשר של תקציב הביטחון הוא אינו התקציב לשנה הקרובה, אלא להתחייבות הרב־שנתית בעתיד. עוד לפני אישור התקציב, הצהיר ראש הממשלה שיש צורך לבצע תוספת הדרגתית של כ-350 מיליארד שקל החל מ-2027 לתקציב הביטחון, כלומר תוספת שנתית ממוצעת של כ-30-40 מיליארד שקל מעל בסיס התקציב הנוכחי. המשמעות של תוספת בהיקף של כמה עשרות מיליארדים בשנה לביטחון אינה עוד “שורה בתקציב”, אלא שינוי עומק בהרכב ההוצאה הציבורית. 

בשנים האחרונות ההוצאה הביטחונית כבר קפצה במידה ניכרת על רקע המלחמה, והחוב הממשלתי עלה לסביבת כ־69% תוצר, לאחר שנים שבהן נשמר סביב 60%. המשמעות של התוספת שמוצעת היא הפיכת רמת ההוצאה הביטחונית הגבוהה מ”זמנית בגלל המלחמה” לבסיס קבוע של התקציב. בנוסף וכפי שניתן לראות בטבלה שמצורפת למטה, כמעט בכל שנה מסגרת תקציב הביטחון נפרצת, מה שמעיד על גישה "גמישה" למדי בכל מה שקשור בעמידה ביעדי התקציב - מה המשמעות של השינויים המבניים בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם?



מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח