כלכלה ושלום

"1,800 משאיות טורקיות עוברות בכבישי ישראל - וזה רק לגרד את הפוטנציאל"

כך יעל רביע-צדוק ממשרד החוץ בכנס 'כלכלה ושלום' של Bizportal ודיסקונט. תא"ל אודי דקל: "נתניהו לא מאמין לאבו מאזן, וליהפך"
מערכת Bizportal | (8)

כנס 'כלכלה ושלום' של Bizportal בשיתוף בנק דיסקונט התקיים אמש במכון למחקרי ביטחון בת"א. הפאנל הראשון היה תחת הכותרת "גיאופוליטיקה, תהליך מדיני והכלכלה המקומית - סיכונים וסיכויים".

השאלה הראשונה הופנתה ליעל רביע-צדוק ראש החטיבה לכלכלת המזה"ת במשרד החוץ, שהפתיעה את הנוכחים, כאשר דיברה על שיירת משאיות טורקיות שחוצה את ישראל בשנה האחרונה. "אני רוצה לדבר דווקא על הסיכויים וההזדמנויות שיש בשינויים הללו שעוברים על המזה"ת, ואנחנו מזהים הזדמנויות. המצב בסוריה גרם לירדן קשיים בתנועת הסחורות אליה וממנה, השגרירות שלנו ברבת עמון זיהתה את העניין הזה והבינה שנוצר קושי ואולי ישראל היא הפיתרון. היום, שנה וחצי אחרי, אנחנו עדים לתנועה הולכת וגדלה בסחורות מטורקיה לירדן ולהיפך - דרך ישראל. עולה משאית על אוניה בטורקיה, יורדת בנמל חיפה, נוסעת ישר למעבר נהר הירדן ומשם לתוך ירדן. וכמובן ההיפך. נכון להיום עברו בנתיב הזה 1,800 משאיות. וזו רק דוגמא אחת לדברים שניתן לעשות וכבר נעשים".

תא"ל במיל' אודי דקל שהיה ראש צוות המו"מ מול הפלסטינים ב-2008 (אנאפוליס) התייחס לזווית המדינית-כלכלית. "צריך להבין שישראל באה למו"מ היום כמו שהיא תמיד באה - ממקום של כוח. הפלסטינים באים ממקום של זכויות - הזכות הטבעית שלהם למדינה ולדרישות נוספות. לכן יש פה אסימטריה מובנית". דקל התייחס גם ספציפית לעניין האמון בין הצדדים, ואמר כי "בזמנו נוצרה רמה גבוהה מאוד של אמון בין אולמרט לאבו מאזן, ואילו היום אבו מאזן לא מאמין שנתניהו רוצה הסכם וההיפך - נתניהו לא מאמין שלאבו מאזן יש יכולת להביא להסדר".

דוד שמחה, נשיא לשכת המסחר הישראלית פלסטינית שהוקמה ב-2009, דווקא לאחר פיצוץ שיחות אנאפוליס, אמר בפאנל כי "היקף הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית הוא 17 מיליארד שקל, יש לנו פרטנר בלתי רגיל לכלכלה הישראלית. נכון, חלק מזה הם הסכמים בין הממשלה לרשות כמו דלק וכו', אבל חלק לא קטן הם מוצרי צריכה פשוטים, תשומות לבניה וכו'. הבעיה העיקרית היא שמרבית הישראלים והפלסטינים לא מכירים אחד את השני, לכן אנחנו מקיימים מפגשים בין אנשים, לשבת ולדבר ולראות שמהצד השני יש בני אדם שרוצים להתקדם במערכת הקשרים העסקיים".

דודו לוי, מנהל אגף לקוחות פרטיים בדיסקונט, התייחס להיבט שוק ההון של הדברים, ואמר כי "אין לי ספק שהסיטואציה האזורית משפיעה על המצב בבורסה בת"א - המצב הגיאופוליטי משפיע על ה-CDS הישראלי ובכך על הרצון של משקיעים זרים להשקיע פה. עכשיו אפשר להסתכל על הדברים גם ממקום של תהליך שלום שמתקיים, במצב כזה רמת הסיכון עשויה לרדת והרצון של משקיעים זרים להיכנס לשוק המקומי יגדל - כל זה משפיע וימשיך להשפיע על הבורסה הישראלית".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חפשו יוטיוב: רג'וב: אם היתה לנו פצצת אטום מחר משתמשים (ל"ת)
    הערבים רק רוצים שואה 28/07/2013 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מי האידיוט שהחליט לעזור לכלכלה הטורקית האנטישמית ??? (ל"ת)
    pkk 26/07/2013 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קליפ 25/07/2013 19:56
    הגב לתגובה זו
    נתנו לטורקים מיליונים על זכותם לעזור לטרוריסטים.עכשיו נקבל בתמורה זיהום,צחנת משאיות,תאונות דרכים,פקקים.הכל בשם שינאת היהודים
  • 4.
    פנחס 25/07/2013 18:33
    הגב לתגובה זו
    אותו קצין שמציג את הסכסוך בין כח שלנו לזכות שלהם. אנחנו לדעתו ו שודדים שכבשו לעצמם ארץ לא להם . אם אנו שודדים בבית אל ובשילה שהם ישראל כבר 3300 שנים אז בטח שאנו שודדים בתל אביב כלאמר בסומייל בג'מוסין ובשיך מוניס שהם רק 66 שנים ישראל. הקצין הזה ושאר המשתתפים מנוערים מכל דבר יהודי. במקרה הם נולדו בישראל
  • 3.
    משה פרץ 25/07/2013 16:56
    הגב לתגובה זו
    שיתוף פעולה, ישראל נותנת והפלסטינים לוקחים. הישראל נותנת חשמל בחינם ושרותי בריאות בחינה (200,000 פלשטינאים מאושפזים כל שנה בחינם בבתי חולים בישראל). בעצם הפלשטינאים גם נותנים משהו לישראלים, טירור.
  • 2.
    אני 25/07/2013 14:40
    הגב לתגובה זו
    עכשיו הכל מתחיל להסתדר, אם הם מדברים על זכויות של ערבים ועלינו ככוחניים אז מה יש להלין על האירופאים. איבדנו את הדרך ואם לא נאמין בצדקתנו אז הערבים ינצחו. בסופו של יום צריך להתסכל לטווח הארוך.
  • משרד החוץ נכבש על ידי NIF קרן ההסתה של חד"ש (ל"ת)
    אלון ליאל כדוגמה 28/07/2013 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יליד הארץ 25/07/2013 14:12
    הגב לתגובה זו
    היהודי למדינה משלו. הדדיות זה שם המשחק
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -1.02%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

תדיראן נופלת 5%, אלעל 4%; אלומה מזנקת 15% - מגמה שלילית במדדים

המלצה בפרמיה של 29% לשופרסל; דצמבר נפתח ב"רגל שמאל" כשהסנטימנט מעבר לים מעיב על המדדים; עונת הדוחות מאחורינו ואפשר לסכם אותה כעונה של תוצאות טובות בפיננסים, חריקות ביזמיות הנדל"ניות ותוצאות מעורבות אצל הקמעונאיות כשהשקל גם שיחק בתפקיד מפתח

מערכת ביזפורטל |

הביטקוין צונח, האם זה יימשך? הביטקוין באדום: אחרי חודש קשה, מה הכיוון לדצמבר?


רמי לוי או שופרסל? הצגנו את הפוטנציאל ברמי לוי - רמי לוי רגע לפני 70 מדבר על רשת רמי לוי; הלקוחות, המשקיעים, המשפחה; וגם - האם המניה מעניינת?  הצגנו לאחרונה את השינוי הגדול ברבעון האחרון - לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח, והמניה אומנם זינקה. באי.בי.אי סבורים שמחיר היעד הראוי הוא 403 שקלים - פרמיה של 13%.

מנגד, שופרסל ירדה למחיר של 37.83 שקלים ובאי.בי.אי נותנים לה מחיר יעד של 47.7 שקל - כלומר, פרמיה של 29%! כן, למרות השינויים בשטח, הרי שבגלל השינויים במחירי המניות, שופרסל לטענתם אטרקטיבית יותר.

הנה השורה התחתונה שלהם: "למרות התוצאות החלשות לרבעון, אנו סבורים כי שופרסל טרם מיצתה את צעדי ההתייעלות ומציגה עדיין מנועי צמיחה משמעותיים אשר צפויים להמשיך ולתמוך בשיפור ברווחיות, לצד פעולות אקטיביות לצמצום הנטישה של לקוחות. החברה ממשיכה ליישם את האסטרטגיה שלה בהסבת סניפים הפסדיים לפורמט "יוניברס" (22 סניפים הוסבו עד כה וכ-30 צפויים עד סוף השנה), בהשקת פורמטים חדשים כדוגמת תכנית הטבות (מועדון לקוחות) SBOX אשר נראה את עיקר ההשפעה שלו בשנת 2026, השקעה ממוקדת במותג הפרטי ובשיפור חוויית הלקוח באונליין באמצעות השקת משלוח "מהיום להיום".

"אף שהשיפור ברווח הגולמי וירידה בהוצאות התפעוליות אינם תורגמו לשורה התחתונה ברבעון, אנו מעריכים כי המהלך המבני לשיפור היעילות התפעולית - הכולל אופטימיזציה לוגיסטית, רכישת משאיות, שיפוץ סניפים, מעבר להובלה עצמאית, צמצום פחת, חיסכון בהוצאות הוניות (חסכון של בין 150 ל-300 מיליון בשנה להערכתנו) והטמעת פתרונות טכנולוגיים - ימשיך לייצר רווחיות תפעולית גבוהה יותר ויתרום באופן מובהק ל־EBITDA בשנים הקרובות.