כלכלה ושלום

"1,800 משאיות טורקיות עוברות בכבישי ישראל - וזה רק לגרד את הפוטנציאל"

כך יעל רביע-צדוק ממשרד החוץ בכנס 'כלכלה ושלום' של Bizportal ודיסקונט. תא"ל אודי דקל: "נתניהו לא מאמין לאבו מאזן, וליהפך"
מערכת Bizportal | (8)

כנס 'כלכלה ושלום' של Bizportal בשיתוף בנק דיסקונט התקיים אמש במכון למחקרי ביטחון בת"א. הפאנל הראשון היה תחת הכותרת "גיאופוליטיקה, תהליך מדיני והכלכלה המקומית - סיכונים וסיכויים".

השאלה הראשונה הופנתה ליעל רביע-צדוק ראש החטיבה לכלכלת המזה"ת במשרד החוץ, שהפתיעה את הנוכחים, כאשר דיברה על שיירת משאיות טורקיות שחוצה את ישראל בשנה האחרונה. "אני רוצה לדבר דווקא על הסיכויים וההזדמנויות שיש בשינויים הללו שעוברים על המזה"ת, ואנחנו מזהים הזדמנויות. המצב בסוריה גרם לירדן קשיים בתנועת הסחורות אליה וממנה, השגרירות שלנו ברבת עמון זיהתה את העניין הזה והבינה שנוצר קושי ואולי ישראל היא הפיתרון. היום, שנה וחצי אחרי, אנחנו עדים לתנועה הולכת וגדלה בסחורות מטורקיה לירדן ולהיפך - דרך ישראל. עולה משאית על אוניה בטורקיה, יורדת בנמל חיפה, נוסעת ישר למעבר נהר הירדן ומשם לתוך ירדן. וכמובן ההיפך. נכון להיום עברו בנתיב הזה 1,800 משאיות. וזו רק דוגמא אחת לדברים שניתן לעשות וכבר נעשים".

תא"ל במיל' אודי דקל שהיה ראש צוות המו"מ מול הפלסטינים ב-2008 (אנאפוליס) התייחס לזווית המדינית-כלכלית. "צריך להבין שישראל באה למו"מ היום כמו שהיא תמיד באה - ממקום של כוח. הפלסטינים באים ממקום של זכויות - הזכות הטבעית שלהם למדינה ולדרישות נוספות. לכן יש פה אסימטריה מובנית". דקל התייחס גם ספציפית לעניין האמון בין הצדדים, ואמר כי "בזמנו נוצרה רמה גבוהה מאוד של אמון בין אולמרט לאבו מאזן, ואילו היום אבו מאזן לא מאמין שנתניהו רוצה הסכם וההיפך - נתניהו לא מאמין שלאבו מאזן יש יכולת להביא להסדר".

דוד שמחה, נשיא לשכת המסחר הישראלית פלסטינית שהוקמה ב-2009, דווקא לאחר פיצוץ שיחות אנאפוליס, אמר בפאנל כי "היקף הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית הוא 17 מיליארד שקל, יש לנו פרטנר בלתי רגיל לכלכלה הישראלית. נכון, חלק מזה הם הסכמים בין הממשלה לרשות כמו דלק וכו', אבל חלק לא קטן הם מוצרי צריכה פשוטים, תשומות לבניה וכו'. הבעיה העיקרית היא שמרבית הישראלים והפלסטינים לא מכירים אחד את השני, לכן אנחנו מקיימים מפגשים בין אנשים, לשבת ולדבר ולראות שמהצד השני יש בני אדם שרוצים להתקדם במערכת הקשרים העסקיים".

דודו לוי, מנהל אגף לקוחות פרטיים בדיסקונט, התייחס להיבט שוק ההון של הדברים, ואמר כי "אין לי ספק שהסיטואציה האזורית משפיעה על המצב בבורסה בת"א - המצב הגיאופוליטי משפיע על ה-CDS הישראלי ובכך על הרצון של משקיעים זרים להשקיע פה. עכשיו אפשר להסתכל על הדברים גם ממקום של תהליך שלום שמתקיים, במצב כזה רמת הסיכון עשויה לרדת והרצון של משקיעים זרים להיכנס לשוק המקומי יגדל - כל זה משפיע וימשיך להשפיע על הבורסה הישראלית".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חפשו יוטיוב: רג'וב: אם היתה לנו פצצת אטום מחר משתמשים (ל"ת)
    הערבים רק רוצים שואה 28/07/2013 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מי האידיוט שהחליט לעזור לכלכלה הטורקית האנטישמית ??? (ל"ת)
    pkk 26/07/2013 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קליפ 25/07/2013 19:56
    הגב לתגובה זו
    נתנו לטורקים מיליונים על זכותם לעזור לטרוריסטים.עכשיו נקבל בתמורה זיהום,צחנת משאיות,תאונות דרכים,פקקים.הכל בשם שינאת היהודים
  • 4.
    פנחס 25/07/2013 18:33
    הגב לתגובה זו
    אותו קצין שמציג את הסכסוך בין כח שלנו לזכות שלהם. אנחנו לדעתו ו שודדים שכבשו לעצמם ארץ לא להם . אם אנו שודדים בבית אל ובשילה שהם ישראל כבר 3300 שנים אז בטח שאנו שודדים בתל אביב כלאמר בסומייל בג'מוסין ובשיך מוניס שהם רק 66 שנים ישראל. הקצין הזה ושאר המשתתפים מנוערים מכל דבר יהודי. במקרה הם נולדו בישראל
  • 3.
    משה פרץ 25/07/2013 16:56
    הגב לתגובה זו
    שיתוף פעולה, ישראל נותנת והפלסטינים לוקחים. הישראל נותנת חשמל בחינם ושרותי בריאות בחינה (200,000 פלשטינאים מאושפזים כל שנה בחינם בבתי חולים בישראל). בעצם הפלשטינאים גם נותנים משהו לישראלים, טירור.
  • 2.
    אני 25/07/2013 14:40
    הגב לתגובה זו
    עכשיו הכל מתחיל להסתדר, אם הם מדברים על זכויות של ערבים ועלינו ככוחניים אז מה יש להלין על האירופאים. איבדנו את הדרך ואם לא נאמין בצדקתנו אז הערבים ינצחו. בסופו של יום צריך להתסכל לטווח הארוך.
  • משרד החוץ נכבש על ידי NIF קרן ההסתה של חד"ש (ל"ת)
    אלון ליאל כדוגמה 28/07/2013 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יליד הארץ 25/07/2013 14:12
    הגב לתגובה זו
    היהודי למדינה משלו. הדדיות זה שם המשחק
ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר
דוחות

הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%

הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הראל ביטוח

חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77%  היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.

הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.

הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024. הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.

ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.

תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.

אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם
דוחות

ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות

החברה ממשיכה לצמוח בהכנסות וברווחים ממגזרי הרכב, וכן מגדילה את נפח ביטוח החיים; פרמיות הברוטו זינקו לכ-241.7 מיליון שקל ויש שיפור חד ברווחיות החיתומית; בנוסף, החברה מציגה שיעור גבוה של רווחי השקעות

רן קידר |
נושאים בכתבה ליברה

ליברה ליברה 9.65% , חברת האינושרטק הדיגיטלית, פירסמה את דוח הרבעון השלישי של 2025, והראתה המשך צמיחה מהירה, התרחבות הפעילות העסקית ושיפור חד ברווחיות החיתומית. מנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, ביטוחי הרכב, מוצר Chik וענף ביטוח החיים, מציגים כולם תוצאות שיא. במקביל, רווחי ההשקעות הגבוהים ותיק הנוסטרו ההולך וגדל תומכים משמעותית בשורת הרווח ומביאים את החברה לרבעון הטוב ביותר שלה מאז שנוסדה.

הרווח הכולל לאחר מס ברבעון השלישי הסתכם בכ־24 מיליון שקל, עלייה חדה של כ-85% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. גם הרווח הכולל לפני מס עלה בצורה משמעותית והגיע לכ-37 מיליון שקל, וכמעט הוכפל לעומת כ-19.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. הדוח מציין כי תשואת ההון ברבעון השלישי, במונחים שנתיים, עמדה על נתון גבוה בהשוואה לענף, כ-58%. על פי נתוני החברה, מקור הצמיחה ברווח הוא שילוב של גידול משמעותי בהיקפי הפעילות, ירידה בפגעי גניבה, חיתום איכותי ויעילות תפעולית גבוהה.

פרמיות הברוטו ברבעון השלישי הגיעו לשיא של כ-241.7 מיליון שקל, עלייה של כ-19.2% לעומת כ־202.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מציינת כי הגידול בהיקף הפרמיות נובע מהמשך הצטרפות מבוטחים חדשים בקצב גבוה, מהתרחבות סל המוצרים ומהעמקת החדירה לענפי הפעילות שאינם רכב, כמו ביטוח דירה, בתי עסק, חיות מחמד ונסיעות לחו"ל. בנוסף, החברה נהנית משיעור גבוה של נאמנות לקוחות ושיעורי חידוש חיוביים במיוחד, על רקע המודל הדיגיטלי שמאפשר שירות נוח ומהיר יותר מהמקובל בענף.

מגזרים 

תחום רכב רכוש בלט ברבעון השלישי כאחד ממנועי הרווח המרכזיים של ליברה, עם שיפור חד ברווחיות החיתומית. ההכנסות משירותי ביטוח ברכב רכוש עלו לכ-145.6 מיליון שקל, גידול של כ-15% לעומת הרבעון המקביל, בעוד הרווח משירותי ביטוח זינק בכ-70% והגיע ל־27.2 מיליון שקל. מגמת השיפור ניכרת במיוחד במדד הרווחיות המרכזי בענף, היחס המשולב (Combined Loss Ratio) אשר ירד לרמה נמוכה של כ־76% ברוטו, לעומת כ־87% ברבעון המקביל. הנתון מעיד על ירידה בעלויות התביעות, פרופיל סיכוני נהגים איכותי יותר ועלייה באפקטיביות החיתום. מבחינת הנטו, ה-Combined Ratio ירד ל-73% לעומת 82% אשתקד, נתון נוסף המעיד על שיפור אמיתי בביצועים.

גם תחום רכב חובה ממשיך לצמוח בעקביות. הפרמיות ברוטו הגיעו לכ-73.9 מיליון שקל, עלייה של כ-21.5% בהשוואה לרבעון המקביל. ההכנסות משירותי ביטוח עלו לכ-66.8 מיליון שקל והרווח החיתומי גדל ל-5.1 מיליון שקל לעומת 3.5 מיליון אשתקד. הרווח לפני מס ברבעון בתחום זה הסתכם בכ-7.5 מיליון שקל, כמעט פי שלושה לעומת כ-2.8 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. ליברה מציינת כי השיפור נובע מהמשך גידול בהיקפי הפעילות וממדיניות חיתום מוקפדת, לצד התייעלות בניהול תביעות.