"1,800 משאיות טורקיות עוברות בכבישי ישראל - וזה רק לגרד את הפוטנציאל"
כנס 'כלכלה ושלום' של Bizportal בשיתוף בנק דיסקונט התקיים אמש במכון למחקרי ביטחון בת"א. הפאנל הראשון היה תחת הכותרת "גיאופוליטיקה, תהליך מדיני והכלכלה המקומית - סיכונים וסיכויים".
השאלה הראשונה הופנתה ליעל רביע-צדוק ראש החטיבה לכלכלת המזה"ת במשרד החוץ, שהפתיעה את הנוכחים, כאשר דיברה על שיירת משאיות טורקיות שחוצה את ישראל בשנה האחרונה. "אני רוצה לדבר דווקא על הסיכויים וההזדמנויות שיש בשינויים הללו שעוברים על המזה"ת, ואנחנו מזהים הזדמנויות. המצב בסוריה גרם לירדן קשיים בתנועת הסחורות אליה וממנה, השגרירות שלנו ברבת עמון זיהתה את העניין הזה והבינה שנוצר קושי ואולי ישראל היא הפיתרון. היום, שנה וחצי אחרי, אנחנו עדים לתנועה הולכת וגדלה בסחורות מטורקיה לירדן ולהיפך - דרך ישראל. עולה משאית על אוניה בטורקיה, יורדת בנמל חיפה, נוסעת ישר למעבר נהר הירדן ומשם לתוך ירדן. וכמובן ההיפך. נכון להיום עברו בנתיב הזה 1,800 משאיות. וזו רק דוגמא אחת לדברים שניתן לעשות וכבר נעשים".
תא"ל במיל' אודי דקל שהיה ראש צוות המו"מ מול הפלסטינים ב-2008 (אנאפוליס) התייחס לזווית המדינית-כלכלית. "צריך להבין שישראל באה למו"מ היום כמו שהיא תמיד באה - ממקום של כוח. הפלסטינים באים ממקום של זכויות - הזכות הטבעית שלהם למדינה ולדרישות נוספות. לכן יש פה אסימטריה מובנית". דקל התייחס גם ספציפית לעניין האמון בין הצדדים, ואמר כי "בזמנו נוצרה רמה גבוהה מאוד של אמון בין אולמרט לאבו מאזן, ואילו היום אבו מאזן לא מאמין שנתניהו רוצה הסכם וההיפך - נתניהו לא מאמין שלאבו מאזן יש יכולת להביא להסדר".
דוד שמחה, נשיא לשכת המסחר הישראלית פלסטינית שהוקמה ב-2009, דווקא לאחר פיצוץ שיחות אנאפוליס, אמר בפאנל כי "היקף הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית הוא 17 מיליארד שקל, יש לנו פרטנר בלתי רגיל לכלכלה הישראלית. נכון, חלק מזה הם הסכמים בין הממשלה לרשות כמו דלק וכו', אבל חלק לא קטן הם מוצרי צריכה פשוטים, תשומות לבניה וכו'. הבעיה העיקרית היא שמרבית הישראלים והפלסטינים לא מכירים אחד את השני, לכן אנחנו מקיימים מפגשים בין אנשים, לשבת ולדבר ולראות שמהצד השני יש בני אדם שרוצים להתקדם במערכת הקשרים העסקיים".
דודו לוי, מנהל אגף לקוחות פרטיים בדיסקונט, התייחס להיבט שוק ההון של הדברים, ואמר כי "אין לי ספק שהסיטואציה האזורית משפיעה על המצב בבורסה בת"א - המצב הגיאופוליטי משפיע על ה-CDS הישראלי ובכך על הרצון של משקיעים זרים להשקיע פה. עכשיו אפשר להסתכל על הדברים גם ממקום של תהליך שלום שמתקיים, במצב כזה רמת הסיכון עשויה לרדת והרצון של משקיעים זרים להיכנס לשוק המקומי יגדל - כל זה משפיע וימשיך להשפיע על הבורסה הישראלית".
- 7.חפשו יוטיוב: רג'וב: אם היתה לנו פצצת אטום מחר משתמשים (ל"ת)הערבים רק רוצים שואה 28/07/2013 17:42הגב לתגובה זו
- 6.מי האידיוט שהחליט לעזור לכלכלה הטורקית האנטישמית ??? (ל"ת)pkk 26/07/2013 10:23הגב לתגובה זו
- 5.קליפ 25/07/2013 19:56הגב לתגובה זונתנו לטורקים מיליונים על זכותם לעזור לטרוריסטים.עכשיו נקבל בתמורה זיהום,צחנת משאיות,תאונות דרכים,פקקים.הכל בשם שינאת היהודים
- 4.פנחס 25/07/2013 18:33הגב לתגובה זואותו קצין שמציג את הסכסוך בין כח שלנו לזכות שלהם. אנחנו לדעתו ו שודדים שכבשו לעצמם ארץ לא להם . אם אנו שודדים בבית אל ובשילה שהם ישראל כבר 3300 שנים אז בטח שאנו שודדים בתל אביב כלאמר בסומייל בג'מוסין ובשיך מוניס שהם רק 66 שנים ישראל. הקצין הזה ושאר המשתתפים מנוערים מכל דבר יהודי. במקרה הם נולדו בישראל
- 3.משה פרץ 25/07/2013 16:56הגב לתגובה זושיתוף פעולה, ישראל נותנת והפלסטינים לוקחים. הישראל נותנת חשמל בחינם ושרותי בריאות בחינה (200,000 פלשטינאים מאושפזים כל שנה בחינם בבתי חולים בישראל). בעצם הפלשטינאים גם נותנים משהו לישראלים, טירור.
- 2.אני 25/07/2013 14:40הגב לתגובה זועכשיו הכל מתחיל להסתדר, אם הם מדברים על זכויות של ערבים ועלינו ככוחניים אז מה יש להלין על האירופאים. איבדנו את הדרך ואם לא נאמין בצדקתנו אז הערבים ינצחו. בסופו של יום צריך להתסכל לטווח הארוך.
- משרד החוץ נכבש על ידי NIF קרן ההסתה של חד"ש (ל"ת)אלון ליאל כדוגמה 28/07/2013 17:43הגב לתגובה זו
- 1.יליד הארץ 25/07/2013 14:12הגב לתגובה זוהיהודי למדינה משלו. הדדיות זה שם המשחק

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%
נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה
העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.
ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.
התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים
האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי:
"מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע
בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים
בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בשוק המניות נרשמות עליות, בשוק האג"ח ה"בוגר" יותר ישנה אדישות. אין שינוי מהותי בשערי אגרות החוב הממשלתיות השקליות כשאג"ח במח"מ ברוטו של 10.4 שנים נסחרת בריבית של 4%. מהעקום ניתן גם ללמוד כי השוק לא מתמחר תוואי הורדות ריבית מהיר.
