כלכלה ושלום

"1,800 משאיות טורקיות עוברות בכבישי ישראל - וזה רק לגרד את הפוטנציאל"

כך יעל רביע-צדוק ממשרד החוץ בכנס 'כלכלה ושלום' של Bizportal ודיסקונט. תא"ל אודי דקל: "נתניהו לא מאמין לאבו מאזן, וליהפך"
מערכת Bizportal | (8)

כנס 'כלכלה ושלום' של Bizportal בשיתוף בנק דיסקונט התקיים אמש במכון למחקרי ביטחון בת"א. הפאנל הראשון היה תחת הכותרת "גיאופוליטיקה, תהליך מדיני והכלכלה המקומית - סיכונים וסיכויים".

השאלה הראשונה הופנתה ליעל רביע-צדוק ראש החטיבה לכלכלת המזה"ת במשרד החוץ, שהפתיעה את הנוכחים, כאשר דיברה על שיירת משאיות טורקיות שחוצה את ישראל בשנה האחרונה. "אני רוצה לדבר דווקא על הסיכויים וההזדמנויות שיש בשינויים הללו שעוברים על המזה"ת, ואנחנו מזהים הזדמנויות. המצב בסוריה גרם לירדן קשיים בתנועת הסחורות אליה וממנה, השגרירות שלנו ברבת עמון זיהתה את העניין הזה והבינה שנוצר קושי ואולי ישראל היא הפיתרון. היום, שנה וחצי אחרי, אנחנו עדים לתנועה הולכת וגדלה בסחורות מטורקיה לירדן ולהיפך - דרך ישראל. עולה משאית על אוניה בטורקיה, יורדת בנמל חיפה, נוסעת ישר למעבר נהר הירדן ומשם לתוך ירדן. וכמובן ההיפך. נכון להיום עברו בנתיב הזה 1,800 משאיות. וזו רק דוגמא אחת לדברים שניתן לעשות וכבר נעשים".

תא"ל במיל' אודי דקל שהיה ראש צוות המו"מ מול הפלסטינים ב-2008 (אנאפוליס) התייחס לזווית המדינית-כלכלית. "צריך להבין שישראל באה למו"מ היום כמו שהיא תמיד באה - ממקום של כוח. הפלסטינים באים ממקום של זכויות - הזכות הטבעית שלהם למדינה ולדרישות נוספות. לכן יש פה אסימטריה מובנית". דקל התייחס גם ספציפית לעניין האמון בין הצדדים, ואמר כי "בזמנו נוצרה רמה גבוהה מאוד של אמון בין אולמרט לאבו מאזן, ואילו היום אבו מאזן לא מאמין שנתניהו רוצה הסכם וההיפך - נתניהו לא מאמין שלאבו מאזן יש יכולת להביא להסדר".

דוד שמחה, נשיא לשכת המסחר הישראלית פלסטינית שהוקמה ב-2009, דווקא לאחר פיצוץ שיחות אנאפוליס, אמר בפאנל כי "היקף הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית הוא 17 מיליארד שקל, יש לנו פרטנר בלתי רגיל לכלכלה הישראלית. נכון, חלק מזה הם הסכמים בין הממשלה לרשות כמו דלק וכו', אבל חלק לא קטן הם מוצרי צריכה פשוטים, תשומות לבניה וכו'. הבעיה העיקרית היא שמרבית הישראלים והפלסטינים לא מכירים אחד את השני, לכן אנחנו מקיימים מפגשים בין אנשים, לשבת ולדבר ולראות שמהצד השני יש בני אדם שרוצים להתקדם במערכת הקשרים העסקיים".

דודו לוי, מנהל אגף לקוחות פרטיים בדיסקונט, התייחס להיבט שוק ההון של הדברים, ואמר כי "אין לי ספק שהסיטואציה האזורית משפיעה על המצב בבורסה בת"א - המצב הגיאופוליטי משפיע על ה-CDS הישראלי ובכך על הרצון של משקיעים זרים להשקיע פה. עכשיו אפשר להסתכל על הדברים גם ממקום של תהליך שלום שמתקיים, במצב כזה רמת הסיכון עשויה לרדת והרצון של משקיעים זרים להיכנס לשוק המקומי יגדל - כל זה משפיע וימשיך להשפיע על הבורסה הישראלית".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חפשו יוטיוב: רג'וב: אם היתה לנו פצצת אטום מחר משתמשים (ל"ת)
    הערבים רק רוצים שואה 28/07/2013 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מי האידיוט שהחליט לעזור לכלכלה הטורקית האנטישמית ??? (ל"ת)
    pkk 26/07/2013 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קליפ 25/07/2013 19:56
    הגב לתגובה זו
    נתנו לטורקים מיליונים על זכותם לעזור לטרוריסטים.עכשיו נקבל בתמורה זיהום,צחנת משאיות,תאונות דרכים,פקקים.הכל בשם שינאת היהודים
  • 4.
    פנחס 25/07/2013 18:33
    הגב לתגובה זו
    אותו קצין שמציג את הסכסוך בין כח שלנו לזכות שלהם. אנחנו לדעתו ו שודדים שכבשו לעצמם ארץ לא להם . אם אנו שודדים בבית אל ובשילה שהם ישראל כבר 3300 שנים אז בטח שאנו שודדים בתל אביב כלאמר בסומייל בג'מוסין ובשיך מוניס שהם רק 66 שנים ישראל. הקצין הזה ושאר המשתתפים מנוערים מכל דבר יהודי. במקרה הם נולדו בישראל
  • 3.
    משה פרץ 25/07/2013 16:56
    הגב לתגובה זו
    שיתוף פעולה, ישראל נותנת והפלסטינים לוקחים. הישראל נותנת חשמל בחינם ושרותי בריאות בחינה (200,000 פלשטינאים מאושפזים כל שנה בחינם בבתי חולים בישראל). בעצם הפלשטינאים גם נותנים משהו לישראלים, טירור.
  • 2.
    אני 25/07/2013 14:40
    הגב לתגובה זו
    עכשיו הכל מתחיל להסתדר, אם הם מדברים על זכויות של ערבים ועלינו ככוחניים אז מה יש להלין על האירופאים. איבדנו את הדרך ואם לא נאמין בצדקתנו אז הערבים ינצחו. בסופו של יום צריך להתסכל לטווח הארוך.
  • משרד החוץ נכבש על ידי NIF קרן ההסתה של חד"ש (ל"ת)
    אלון ליאל כדוגמה 28/07/2013 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יליד הארץ 25/07/2013 14:12
    הגב לתגובה זו
    היהודי למדינה משלו. הדדיות זה שם המשחק
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.