גל ההנפקות של 2020-2022: הרבה הבטחות, מעט תשואות

הרשות לניירות ערך מפרסמת מחקר על גל ההנפקות בשנים 2020-2022; המחקר בוחן מדוע התרחש גל ההנפקות דווקא בתקופה קצרה זו, מה היו מאפייני ההנפקות, כיצד תפקדו השחקנים הפועלים בשוק ההנפקות, ומהן המסקנות שניתן לגבש אודות התנהלות השוק והמנגנונים שנועדו להגן על ציבור המשקיעים

אביחי טדסה |

במחצית שנת 2020, עם סימני דעיכת התפרצות גל הקורונה הראשון, החל בישראל גל הנפקות מניות חריג בהיקפו. בשנים 2020-2022 נוספו לבורסה בתל-אביב 129 תאגידים (חברות ושותפויות) אשר הנפיקו מניות ויחידות השתתפות לציבור. בשנת 2021 לבדה גייסו 94 תאגידים הון מהציבור ונרשמו למסחר בבורסה. זאת בהשוואה לממוצע הנפקות ראשוניות (IPOs) קטן משמעותית בשנים שקדמו לגל ההנפקות.


מחקר מקיף שפרסמו על ידי המחלקה הכלכלית ומחלקת הייעוץ המשפטי ברשות לניירות ערך מנתח את גל ההנפקות. במסגרת המחקר נסקרת בין היתר התופעה של גלי הנפקות, נערך ניתוח מאפייני גל ההנפקות של השנים 2020-2022, ונבחנים היבטים מבניים שונים בתהליך ההנפקות בשוק ההון בישראל.


גל ההנפקות התאפיין בהנפקה של חברות קטנות רבות, אשר רובן השתייכו לענף הטכנולוגיה. המחקר מראה כי ביצועי החברות המנפיקות בשנים שלאחר ההנפקה היו במרבית המקרים חלשים משמעותית מביצועי השוק בכלל ומביצועי הענפים להן הן משתייכות בפרט. כך, עד לסוף שנת 2023, כשנתיים לאחר סיומו של גל ההנפקות, כ- 82% מהחברות המנפיקות הניבו תשואה שלילית וכ- 18% ירדו ביותר מ- 90% משווין בהנפקה. החברות המנפיקות הניבו תשואה שלילית ממוצעת של כ-38% ותשואה חציונית שלילית של כ-60%. יש לציין, עם זאת, כי גל ההנפקות וביצועי החסר שנלוו אליו לא היו תופעה מקומית בלבד, כאשר היקפי הנפקות חריגים שלוו בביצועים שליליים נרשמו במדינות נוספות באותה תקופה, ובהן ארה"ב ובריטניה. 


כמו-כן, בהינתן ששווי השוק הכולל של החברות לא היה גדול באופן יחסי, השפעתו על ביצועי שוק המניות בכללותו לא היתה מהותית מאוד. היקף ההנפקות הרחב לא היה כאמור תופעה מקומית לישראל בלבד. תופעה דומה התרחשה באותה התקופה בשווקים רבים בעולם. בדומה למגמה בישראל, גם בשוק ההנפקות העולמי ענפי הטכנולוגיה, הבריאות והתעשייה הובילו את פעילות ההנפקות ב- 2021. האופטימיות בנוגע לחיסון הקורונה, התאוששות הכלכלות העולמיות מהירידות החדות של 2020, והנזילות הרבה במערכת הפיננסית מתוכניות התמריצים הממשלתיות היו גורמים מרכזיים לפעילות ההנפקות יוצאת הדופן בשוק העולמי בשנת 2021.


המחקר מנתח את המשתתפים בהנפקות, המאפיינים הפיננסיים של החברות המונפקות, והקשר בין נתונים אלה ובין ביצועי החברות במהלך השנתיים הראשונות מאז ההנפקה. בין היתר נמצא כי הגופים המוסדיים (קופות גמל, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקרנות נאמנות) השתתפו בהיקף נרחב בגל ההנפקות ורכשו כ-68% מהכמות שהונפקה, ובחלוף שנתיים הם המשיכו להחזיק בחברות בשיעור דומה, באופן התואם דפוס השקעה לטווח ארוך.


כמו כן, מרבית החברות הנפיקו בעודן ללא רווחים וחלקן אף הנפיקו כאשר דוחותיהם כללו הפניית תשומת לב של רואה חשבון למצב הפיננסי של החברה והערת עסק חי. במהלך השנתיים הראשונות של המסחר, שיעור החברות בעלות הפניית תשומת לב והערת עסק חי יותר מהוכפל ל- 15% ו- 11% בהתאמה. מדובר בנתונים דומים לאלה של אוכלוסיית החברות הכללית בבורסה, אך פרק הזמן הקצר ממועד ההנפקה ועד ההידרדרות במצב הפיננסי, חרף גיוס הכספים, מצביע על כך שלפחות חלק מהחברות הנפיקו בשלבים מוקדמים ומסוכנים יותר של חייהן, דבר שספק אם היה מתאפשר שלא כחלק מהגל ותיאבון הסיכון שניכר במהלכו.


מסקנה מרכזית העולה מן המחקר היא כי לגל הנפקות יש פוטנציאל לשבש את מנגנוני השוק הרגילים, ולפגוע בתהליכי הסינון והתמחור הפועלים בשוק ההון בעיתות שגרה. כפועל יוצא מכך, בגל הנפקות גלום גם סיכון אפשרי אשר עלול לגרום הפסדים למשקיעים, אשר יילכו ויתבררו בחלוף הזמן, וכן לפגוע באמון הציבור בשוק ההון בטווח הבינוני והארוך ובנכונות להמשיך ולהשקיע בו. המחקר עומד על כמה היבטים מרכזיים לצורך הבנת התופעה ופיתוח כלי התמודדות עימה. היבט מרכזי אחד הוא כי בניגוד לעיתות שגרה, בתקופה של גל הנפקות פועלן של דרישות הגילוי עלול להיות מוגבל, ועל כן יש חשיבות יתרה להסדרים מבניים המתקיימים לצידן. כך לדוגמא מצביע המחקר על הצורך לבחון את מסלולי הרישום למסחר של הבורסה, הסנן שאלו מהווים בהינתן גל הנפקות ומניעת עקיפתם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


היבט שני עליו מצביע המחקר הוא התפתחותן של "אופנות" השקעה חולפות (טרנדים) בתקופה של גל הנפקות, ואת הצורך לבחון בעין ביקורתית תופעה מסוג זה, במיוחד שעה שמנגנוני הסינון והתמחור של השוק נמצאים תחת לחץ. בהקשר זה מתמקד המחקר בדוגמאות של שותפויות מו"פ וחברות ספאק, ומעלה באופן כללי שאלות לגבי מבני התאגדות והשקעה לא שגרתיים.


היבט שלישי שמאיר המחקר הוא שיטת ההצעה הלא אחידה, אשר הפכה להיות שיטת ההנפקה המובילה בתקופת גל ההנפקות. המחקר בוחן את ההבדלים בין הנפקות בשיטת ההצעה הלא אחידה ובין הנפקות בשיטת ההצעה האחידה במגוון פרמטרים, ובהם התנהגות המחיר לאחר ההנפקה וזהות הגופים שהשתתפו בהנפקה. הממצא העולה בהקשר זה מן המחקר הוא כי שיטת ההצעה הלא אחידה לא מנעה את הבעייתיות שעורר גל ההנפקות. נושא קשור בו עוסק המחקר הוא תפקוד החתמים, במיוחד ביחס להצעות לא אחידות. בהיבט זה עומד המחקר על האתגרים ביחס ליכולתם של החתמים לשמש שומרי סף אפקטיביים, בפרט בתקופה של גל הנפקות, ועל הצורך בפיתוח הרגולציה החלה עליהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.79%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר

מבצע ״פסגת האש״ בדוחא הזניק את הבורסה לפסגה חדשה כשהמדדים מוסיפים עד 1.7%; בלטו עוד היום: ברן סגרה עסקה של 480 מיליון דולר וזינקה, נאוויטס עם ביקושי שיא לגיוס עבור סי ליון, עין שלישית עם הזמנה משמעותית, אוטומקס הצליחה להחזיר עצמה חלק מהירידה

מערכת ביזפורטל |

תקיפה ישירה בבירת קטאר, הראשונה בהיסטוריה, ממוקדת בצמרת ארגון הטרור חמאס מצליחה להזניק את הבורסה. במבצע שזכה לשם ״פסגת האש״ הותקפה ישיבה של בכירים בארגון כשההערכה המבצעית כעת כי כמה מהבכירים נפגעו. מקורות בחמאס מכחישים את הפגיעה וטוענים כי הצמרת הארגונית שרדה את המתקפה. 

 מדד ת״א 35 זינק 1.5% ות"א 125 הוסיף  1.7%, בשאר הסקטורים המגמה הייתה מעורבת - מדד הבנקים עלה 0.9% ומדד הביטוח מוסיף כ-0.8%.

מדד ת״א נדל״ן הוסיף 1.64%, ת״א נפט וגז סיים בזינוק של 2.9% כשהוא מושפע מהעליה בנאוויטס נאוויטס פטר יהש 9.45%  שזינקה 8.9%. נאוויטס ריכזה את מחזור המסחר השני בגודלו בבורסה שהסתכם על 198 מיליון שקל.


מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל - "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"


אנחנו ממשיכים בפרויקט ׳דבר הגורו׳, בו אנחנו סוקרים את משקיעי-העל המצליחים של כל הזמנים, מדורות עבר וגם מהדורות שלנו, מלקטים את שיעורי ההשקעות שלהם ומסתכלים על איך הם בנו את הונם ואתם דמותם. היום אנחנו מפנים זרקור לפועלו של משקיע שהוא גם אדם עם לב יהודי-חם. ביל אקמן. מי שהתפרסם בזכות הימור מוצלח בתחילת הקורונה שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש. מי שעמד לצד ישראל בשעתה הקשה וביטא את זה גם במעשים, רכש 5% ממניות הבורסה לני״ע השקעה שתגמלה אותו. כשב-19 חודשים שחלפו מאז ההשקעה מניית הבורסה נסחרת סביב 77 שקל, ונסחרת לפי שווי שוק של כ־7.1 מיליארד שקל  מה שמייצג רווח "על הנייר" של כ־260 מיליון שקל ותשואה של כ־270% על ההשקעה הראשונית. הבוקר ביל אקמן היה אורח הכבוד באחוזת העם כשהוא פתח את יום המסחר וגם נשא נאום מרגש ובו גם התייחס לפוזיציה שפתח בבורסה ממנה ״לא יפטר לעולם״ כהגדרתו. דבר הגורו, והפעם על - ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן