שלומי שוב. מומחה לחשבונאות ו-IFRS. קרדיט: אמיר לוישלומי שוב. מומחה לחשבונאות ו-IFRS. קרדיט: אמיר לוי
ראיון

IFRS 18 משנה את כללי ההצגה: מה חשוב למשקיעים לדעת?

שיחה עם שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות באוניברסיטת רייכמן - מומחה לחשבונאות ו-IFRS


הרצי אהרון | (1)


בשנים האחרונות, יש הרבה בלבול בדוחות. בעיקר סביב העובדה שכל חברה מציגה את הרווח שלה קצת אחרת, כל אחת מדגישה נתון אחר - מה שגורם לכך שלפעמים קשה להבין מה באמת קורה בעסק. תקן IFRS 18 נועד לשים לזה סוף.הוא לא משנה איך מחשבים את הרווח - אלא איך מציגים אותו, כך שקוראי הדוחות יוכלו לקבל תמונה יותר מייצגת של העסקים.

בפעם הראשונה, כל החברות יצטרכו להציג את הדוחות שלהן באותה שיטה: לחלק את הפעילות שלהן לשלוש קטגוריות - תפעולית, השקעה ומימון. בנוסף, התקן מאפשר לחברות להכניס לדוחות גם את המדדים הניהוליים שלהן (Mpm) - אלו שהן מראות במצגות למשקיעים, כמו EBITDA מתואם או FFO. המטרה? שקיפות, השוואה בין חברות, ויכולת להבין את התמונה האמיתית. שאלנו את רו"ח שלומי שוב – מומחה לדיווח כספי וראש החוג לחשבונאות ברייכמן - מה זה אומר בפועל, ומה צפוי לקרות בשטח?


מה בעצם התקן הזה משנה?

"IFRS 18 לא משנה את הרווח עצמו, אלא את ההצגה שלו - וזה יותר דרמטי ממה שזה נשמע. לראשונה, כל החברות יציגו את הרווח שלהן לפי אותו מבנה אחיד: פעילות תפעולית, פעילות השקעה, ופעילות מימון. זה יוצר אחידות בין חברות ומאפשר להשוות אותן באמת, מה שלא היה קיים עד היום. אבל יותר מזה - זה משנה גם את דרך החשיבה של האנליסטים, של הנהלות ושל מעריכי שווי. הדוח החדש מדבר באותה שפה כמו הערכות שווי - תזרים תפעולי, בניכוי חוב, בתוספת נכסים עודפים. זה לא רק פורמט – זה כלי לניתוח כלכלי אמיתי".



ומה החשיבות של הכנסת הרווח הניהולי לתוך הדוח?


"המהלך של הכנסת ה־MPM (המדדים הניהוליים) לתוך הדוחות הוא כמעט מהפכני. עד היום, נון־גאפ היה משהו שמופיע במצגות למשקיעים - עכשיו הוא חלק מהדוח המבוקר. זה שינוי שמטשטש את הקו בין מידע “רשמי” למידע “ניהולי”. מצד אחד, זה נותן מקום לגישה של ההנהלה - איך היא רואה את הביצועים שלה. מצד שני, זה מציף שאלות: עד כמה מותר להתרחק מהשיטה החשבונאית? האם אפשר להכיר הכנסה לפי הזמנה ולא לפי אספקה? ומה קורה אם כל חברה מנרמלת אחרת את אותו פריט? בלי רגולציה חזקה, זה עלול ליצור בלבול - אבל עם פיקוח נכון, זו דרך חשובה להכניס רלוונטיות לדוחות".



אתה מדבר גם על סיכונים. איפה אתה רואה את הבעיות?


"הבעיה הכי גדולה בעיניי היא העיוות שנוצר מול חברות החזקה ושותפויות. התקן לא מכיר במודל העסקי של חברות שיש להן אחזקות מהותיות, ולכן הרווחים מהן מוצגים מחוץ לרווח התפעולי - גם אם זו עיקר הפעילות של החברה. התוצאה היא שחברות לגמרי רווחיות, ייראו כאילו יש להן הפסד תפעולי. זה מעוות. וזה משליך על קובננטים (אמות מידה פיננסיות), בונוסים, יחס כיסוי חוב - ועלול להעמיק את הדיסקאונט שהשוק ממילא נותן לחברות האלה".



אילו עוד שינויים חשבונאיים ישפיעו על המציאות?


"יש הרבה. למשל, לפי התקן החדש, שיערוך של הפרשי שער על יתרות לקוחות וספקים ייכנס לתוך הרווח התפעולי - בניגוד לעבר, שבו זה נרשם כחלק מהמימון. זה יכול ליצור תנודתיות גבוהה שלא הייתה שם קודם. פתאום חברה שרק קונה ביורו ומוכרת בשקלים - תראה רווח תפעולי קופץ או צונח בגלל תנודת מטבע. מצד שני, חברות עם ליסינג מימוני או השקעות בזיכיונות - יראו פתאום רווח תפעולי גבוה יותר, כי רכיבים פיננסיים עוברים ל"תפעול". כלומר, מה שהיה מימון - הופך לתפעול. זה משנה את התמונה".



ומה לגבי הרגולציה? רשות ני"ע תוכל לפקח על כל זה?


"זו שאלה פתוחה. התקן עצמו נותן גמישות רבה לחברות, במיוחד במדדים הניהוליים. אם הרשות לא תהיה מספיק ברורה, אנחנו נראה אכיפה לא אחידה. כמו בארה"ב, גם כאן עלול להיווצר מצב שבו חברה אחת מנטרלת תביעה מה־EBITDA וחברה אחרת לא - כי לא היה לה נעים להסביר. מה שנדרש זה קווים מנחים ברורים, אולי אפילו גרסה רגולטורית של MPM – כמו שקרה עם מדד ה־FFO בנדל"ן מניב. אחרת, אנחנו נישאר עם בלבול במקום שקיפות".



ומה לגבי העולם?


"פה יש פער שצריך לשים לב אליו. בארה"ב, ה־SEC לא מאפשר להכניס מדדי Non-GAAP לתוך הדוחות הכספיים עצמם – וזה בדיוק מה ש־IFRS 18 כן עושה. המשמעות היא שחברות ישראליות שנסחרות בחו"ל או פונות למשקיעים אמריקאים עלולות להיתקל במבוכה: מה שמותר לפי IFRS לא תמיד מתקבל בארה"ב. זה מעמיק את הפער בין התקנים, אחרי שגם ב־IFRS 16 ו־17 נוצרו הבדלים. ובשוק ההון - חוסר אחידות יוצר חוסר ודאות. לכן חשוב שהמשקיעים יבינו לא רק את המספרים – אלא גם את המסגרת שהם באים ממנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


אז אתה בעד התקן או נגדו?


"אני לגמרי בעדו – אבל בלי נאיביות. זו לא מהפכה מושלמת, ויש עיוותים שצריך לתקן. אבל זו הזדמנות. התקן לא רק מציג את הרווח - הוא מציג גם את הדרך שבה החברה רואה את הרווח שלה. וזה חשוב. כי בסוף, השקיפות היא הכלי המרכזי של המשקיע. גם אם זה אומר להתמודד עם יותר מידע, עם יותר מורכבות,זה עדיף על מציאות שבה כל חברה ממציאה לעצמה מדדים בלי הסבר, בלי עקביות, ובלי ביקורת".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אין פה משקיעים רק שחקני מעוף (ל"ת)
    רטני 27/07/2025 14:04
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.