בשנים האחרונות, יש הרבה בלבול בדוחות. בעיקר סביב העובדה שכל חברה מציגה את הרווח שלה קצת אחרת, כל אחת מדגישה נתון אחר - מה שגורם לכך שלפעמים קשה להבין מה באמת קורה בעסק. תקן IFRS 18 נועד לשים לזה סוף.הוא לא משנה איך מחשבים את הרווח - אלא איך מציגים אותו, כך שקוראי הדוחות יוכלו לקבל תמונה יותר מייצגת של העסקים.

בפעם הראשונה, כל החברות יצטרכו להציג את הדוחות שלהן באותה שיטה: לחלק את הפעילות שלהן לשלוש קטגוריות - תפעולית, השקעה ומימון. בנוסף, התקן מאפשר לחברות להכניס לדוחות גם את המדדים הניהוליים שלהן (Mpm) - אלו שהן מראות במצגות למשקיעים, כמו EBITDA מתואם או FFO. המטרה? שקיפות, השוואה בין חברות, ויכולת להבין את התמונה האמיתית. שאלנו את רו"ח שלומי שוב – מומחה לדיווח כספי וראש החוג לחשבונאות ברייכמן - מה זה אומר בפועל, ומה צפוי לקרות בשטח?

מה בעצם התקן הזה משנה?

"IFRS 18 לא משנה את הרווח עצמו, אלא את ההצגה שלו - וזה יותר דרמטי ממה שזה נשמע. לראשונה, כל החברות יציגו את הרווח שלהן לפי אותו מבנה אחיד: פעילות תפעולית, פעילות השקעה, ופעילות מימון. זה יוצר אחידות בין חברות ומאפשר להשוות אותן באמת, מה שלא היה קיים עד היום. אבל יותר מזה - זה משנה גם את דרך החשיבה של האנליסטים, של הנהלות ושל מעריכי שווי. הדוח החדש מדבר באותה שפה כמו הערכות שווי - תזרים תפעולי, בניכוי חוב, בתוספת נכסים עודפים. זה לא רק פורמט – זה כלי לניתוח כלכלי אמיתי".

ומה החשיבות של הכנסת הרווח הניהולי לתוך הדוח?

"המהלך של הכנסת ה־MPM (המדדים הניהוליים) לתוך הדוחות הוא כמעט מהפכני. עד היום, נון־גאפ היה משהו שמופיע במצגות למשקיעים - עכשיו הוא חלק מהדוח המבוקר. זה שינוי שמטשטש את הקו בין מידע “רשמי” למידע “ניהולי”. מצד אחד, זה נותן מקום לגישה של ההנהלה - איך היא רואה את הביצועים שלה. מצד שני, זה מציף שאלות: עד כמה מותר להתרחק מהשיטה החשבונאית? האם אפשר להכיר הכנסה לפי הזמנה ולא לפי אספקה? ומה קורה אם כל חברה מנרמלת אחרת את אותו פריט? בלי רגולציה חזקה, זה עלול ליצור בלבול - אבל עם פיקוח נכון, זו דרך חשובה להכניס רלוונטיות לדוחות".

אתה מדבר גם על סיכונים. איפה אתה רואה את הבעיות?

"הבעיה הכי גדולה בעיניי היא העיוות שנוצר מול חברות החזקה ושותפויות. התקן לא מכיר במודל העסקי של חברות שיש להן אחזקות מהותיות, ולכן הרווחים מהן מוצגים מחוץ לרווח התפעולי - גם אם זו עיקר הפעילות של החברה. התוצאה היא שחברות לגמרי רווחיות, ייראו כאילו יש להן הפסד תפעולי. זה מעוות. וזה משליך על קובננטים (אמות מידה פיננסיות), בונוסים, יחס כיסוי חוב - ועלול להעמיק את הדיסקאונט שהשוק ממילא נותן לחברות האלה".

• חברת ה-AI נפלה ב-26% לאחר טענות של שורטיסטים לבעיות חשבונאיות
• לאחר הדוחות החלשים- פלוטון מדווחת כי לא תגיש את הדוח השנתי בזמן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אילו עוד שינויים חשבונאיים ישפיעו על המציאות?

"יש הרבה. למשל, לפי התקן החדש, שיערוך של הפרשי שער על יתרות לקוחות וספקים ייכנס לתוך הרווח התפעולי - בניגוד לעבר, שבו זה נרשם כחלק מהמימון. זה יכול ליצור תנודתיות גבוהה שלא הייתה שם קודם. פתאום חברה שרק קונה ביורו ומוכרת בשקלים - תראה רווח תפעולי קופץ או צונח בגלל תנודת מטבע. מצד שני, חברות עם ליסינג מימוני או השקעות בזיכיונות - יראו פתאום רווח תפעולי גבוה יותר, כי רכיבים פיננסיים עוברים ל"תפעול". כלומר, מה שהיה מימון - הופך לתפעול. זה משנה את התמונה".

ומה לגבי הרגולציה? רשות ני"ע תוכל לפקח על כל זה?

"זו שאלה פתוחה. התקן עצמו נותן גמישות רבה לחברות, במיוחד במדדים הניהוליים. אם הרשות לא תהיה מספיק ברורה, אנחנו נראה אכיפה לא אחידה. כמו בארה"ב, גם כאן עלול להיווצר מצב שבו חברה אחת מנטרלת תביעה מה־EBITDA וחברה אחרת לא - כי לא היה לה נעים להסביר. מה שנדרש זה קווים מנחים ברורים, אולי אפילו גרסה רגולטורית של MPM – כמו שקרה עם מדד ה־FFO בנדל"ן מניב. אחרת, אנחנו נישאר עם בלבול במקום שקיפות".

ומה לגבי העולם?

"פה יש פער שצריך לשים לב אליו. בארה"ב, ה־SEC לא מאפשר להכניס מדדי Non-GAAP לתוך הדוחות הכספיים עצמם – וזה בדיוק מה ש־IFRS 18 כן עושה. המשמעות היא שחברות ישראליות שנסחרות בחו"ל או פונות למשקיעים אמריקאים עלולות להיתקל במבוכה: מה שמותר לפי IFRS לא תמיד מתקבל בארה"ב. זה מעמיק את הפער בין התקנים, אחרי שגם ב־IFRS 16 ו־17 נוצרו הבדלים. ובשוק ההון - חוסר אחידות יוצר חוסר ודאות. לכן חשוב שהמשקיעים יבינו לא רק את המספרים – אלא גם את המסגרת שהם באים ממנה".

• נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
• הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

אז אתה בעד התקן או נגדו?

"אני לגמרי בעדו – אבל בלי נאיביות. זו לא מהפכה מושלמת, ויש עיוותים שצריך לתקן. אבל זו הזדמנות. התקן לא רק מציג את הרווח - הוא מציג גם את הדרך שבה החברה רואה את הרווח שלה. וזה חשוב. כי בסוף, השקיפות היא הכלי המרכזי של המשקיע. גם אם זה אומר להתמודד עם יותר מידע, עם יותר מורכבות,זה עדיף על מציאות שבה כל חברה ממציאה לעצמה מדדים בלי הסבר, בלי עקביות, ובלי ביקורת".