רועי דגני אירודרום
צילום: יח"צ

"מנכ"ל אירודרום התעלם מהדירקטוריון"

רשות ני"ע פרסמה את דו"ח הביקורת שלה לגבי ההתנהלות של אירודרום בתקופה האחרונה; בין הטענות המרכזיות: התעלמות של המנכ"ל דגני מהדירקטוריון, חוסר יציבות בהנהלת החברה ובדירקטוריון ופעילות ללא תקציב מאושר; הכתובת הייתה על הקיר

רוי שיינמן | (2)

סיקרנו כאן בהרחבה את הבלאגן שהיה באירודרום. בקצרה - אירודרום קיבלה הזמנה גדולה ממשרד הביטחון לאספקת רחפנים בתמורה ל-73 מיליון שקל, כלומר מוצרים, כשהיא בכלל בתחום השירותים, כשבמקביל החברה פעלה לרכוש פעילות בחו"ל. שאלנו מה לאירודרום ולאספקת רחפנים ואכן החברה הודיעה כי הלקוח צמצם את ההזמנה והמניה התרסקה - למה הנחנו שאירודרום היא פלופ ורועי דגני הוא שרלטן? עכשיו גם רשות ניירות ערך מפרסמת את המסקנות שלה, כנראה שמאוחר מדי, אבל זה עדיף מאשר אף פעם.


הכשלים בהתנהלות של אירודרום

הביקורת שנפתחה בתחילת 2025, לאחר התפטרות פתאומית של שתי דירקטוריות חיצוניות ודירקטור נוסף, חושפת מערכת שלמה שאינה מתפקדת. ברשות מתארים "תחלופה ניכרת בהרכב הדירקטוריון וההנהלה", ובפרט מצב שבו חברי דירקטוריון מתקשים למלא את תפקידם בגלל "פערים מהותיים מול הנהלת החברה". במרכז הביקורת מדגישים דירקטוריון שלא מצליח או לא מצליחים לאפשר לו לפקח כראוי על המנכ"ל וההנהלה. התחלופה לא הייתה רק בידרקטוריון, גם סמנכ"ל הכספים, היועצים המשפטיים ורואה החשבון התחלפו, תוך כדי עיכובים בתשלומים לשומרי הסף שפגעו בעצמאותם ובתפקודם.


הדוח גם מעלה ממצאים חמורים על התנהלות חד-צדדית מצד ההנהלה, ובעיקר מצדו של המנכ"ל דגני. לפי הרשות, התקבלו "החלטות מהותיות ומהלכים עסקיים משמעותיים ללא מעורבות הדירקטוריון וללא דיון מקדים". כלומר, ההנהלה קיבלה החלטות קריטיות לעתיד החברה, בין היתר ההתקשרות למיזוג עם החברה האמריקאית וההתקשרות עם משרד הביטחון לאספקת הרחפנים, לעיתים ללא ליווי משפטי, בהתראה של שעות ספורות בלבד, תוך התעלמות מבקשות של חברי הדירקטוריון לדחות או להיערך לדיון. במקרים מסוימים, הדירקטוריון התבקש לאשר פעולות משמעותיות מבלי שהייתה לו אפשרות סבירה לעיין במסמכים, לשאול שאלות, או לשקול חלופות.


בלי פרוטוקולים, בלי בקרה ובלי תקציב

ממצא נוסף מהדוח הוא העדר מוחלט כמעט של תשתית תאגידית. הרשות קבעה  כי לא קיימים נהלים סדורים לעבודת הדירקטוריון וועדותיו, אין בקרה על יישום החלטות, ובמקרים רבים גם אין פרוטוקולים מאושרים. כשיש, הם מאושרים באיחור של חודשים, לעיתים אפילו שנה.


גם כאשר חברי הדירקטוריון ניסו לעגן הסתייגויות או לבקש הצבעות, הדברים לא תועדו. החומר לקראת ישיבות הועבר לעיתים שעות בודדות לפני תחילתן, או שהמידע החיוני כלל לא סופק. כך נוצר מצב שבו הדירקטוריון לא יכול להפעיל שיקול דעת, ומתקבלות החלטות ללא דיון מעמיק, בניגוד גמור לעקרונות ממשל תקין.


ממצאים חמורים נוספים קשורים לניהול הכספי: בשנת 2024 לא הובא כלל תקציב לאישור הדירקטוריון, ובשנת 2023 התקציב אושר רק חודשים לאחר תחילת השנה. גם מדיניות תגמול, שהיא חובה לפי חוק החברות, לא הייתה קיימת במשך למעלה משנה, ובמהלך התקופה הזו מונו בכירים בחברה, ללא מסגרת ברורה שאושרה באסיפה הכללית.


למרות שהביקורת לא עסקה ישירות בפרשת ההזמנה הביטחונית, הממצאים משתלבים עם הסימנים שהתגלו כבר קודם: דיווחים מעורפלים, מידע חלקי, והנהלה שפועלת מבלי לערב את הדירקטוריון. זה תואם גם את טענות רשות ניירות ערך כלפי החברה בנוגע לדיווח המאוחר על צמצום ההזמנה, שלטענת החברה נמסר "רק לאחר קבלת נייר ההזמנה המעודכן", אך בפועל הושמט מהציבור מידע מהותי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


הדוח לא כולל המלצות לצעדים נוספים נגד אירודרום, אבל הוא מהווה שלב קריטי בבחינת ההתנהלות של החברה. ברשות כותבים כי הליקויים "פוגעים ביכולת החברה לממש אחריות, לשמור על שקיפות, ולעמוד בדרישות הדין", ומותירים את הרושם הברור: הדירקטוריון כשל, וההנהלה פעלה בשיטה שאינה תואמת את כללי הממשל התקין. בינתיים המשקיעים של אירודרום ממשיכים להיות מאוכזבים, כשהמניה איבדה כבר 37% מתחילת השנה ו-57% בשנה האחרונה והיא נסחרת לפי שווי של כ-39 מיליון שקל בלבד.


הכנסות אירודרום בשנת 2024 עמדו על כ-14.5 מיליון שקל, ירידה של כ-56% ביחס לכ-33.4 מיליון שקל בשנת 2023. בשורה התחתונה, רשמה החברה הפסד של כ-22.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 545 אלף שקל אשתקד. בזמן שהיא שורפת מזומנים בקצב גבוה, בקופת החברה נותרו מזומנים ושווי מוזמנים בהיקף של 2.5 מיליון שקל, לצד פיקדונות בנקאיים בהיקף של 4.4 מיליון שקל. גם בצבר ההזמנות של החברה חל קיטון משמעותי, והוא עומד נכון לסוף השנה על כ-16.7 מיליון שקל, לעומת 21.5 מיליון שקל בסוף שנת 2023.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סווינגר 04/05/2025 12:31
    הגב לתגובה זו
    גרם מספיק נזק מימש בנקודות שעשו אותו עשיר יותר.כעת שתציג החברה עסקאות מעניינות וסגורות. לא בערך ולא אולי כמו שנעשו עד כה.
  • 1.
    אנונימי 04/05/2025 11:23
    הגב לתגובה זו
    זאת הסיבה שלא נותנים לכל זב חוטם חסר ניסיון להיות מנכל אשמים הוא מי שנתן אישור להנפקה בבורסה לחברה שלא מנוהלת כמו שצריך
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.