אירודרום: ההכנסות צנחו וההפסד העמיק - 23 מיליון שקל
חברת הרחפנים אירודרום אירודרום קבוצה 0.31% פתחה את שנת 2025 ברגל שמאל. מה שהתחיל עם ההודעה על צמצום הזמנת הענק שקיבלה מלקוח ביטחוני, המשיך בצלילה של המניה ונגמר (לפחות לעת עתה) עם העזיבה של המנכ"ל והמייסד רועי דגני. אבל אם לשפוט על פי הדוחות שהחברה פרסמה אתמול בלילה הרי שהשנה הנוכחית היא רק המשך ישיר של השנה החולפת במהלכה היא הציגה צניחה בהכנסות והפסדי עתק.
הכנסות אירודרום בשנת 2024 עמדו על כ-14.5 מיליון שקל, ירידה של כ-56% ביחס לכ-33.4 מיליון שקל בשנת 2023. הקיטון בהכנסות נבע בין היתר כתוצאה מהמשך הירידה הדרגתית במכירת שירותים ללקוחות בטחוניים ומדחייה של הכנסות לשנת 2025.
בשורה התחתונה, רשמה החברה הפסד של כ-22.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 545 אלף שקל אשתקד.
בזמן שהיא שורפת מזומנים בקצב גבוה, בקופת החברה נותרו מזומנים ושווי מוזמנים בהיקף של 2.5 מיליון שקל, לצד פיקדונות בנקאיים בהיקף של 4.4 מיליון שקל.
גם בצבר ההזמנות של החברה חל קיטון משמעותי, והוא עומד נכון לסוף השנה על כ-16.7 מיליון שקל, לעומת 21.5 מיליון שקל בסוף שנת 2023.
הכתובת הייתה על הקיר
אירודרום פועלת באחד התחומים הכי חמים בשנה וחצי-שנתיים האחרונות. על פניו היא הייתה אמורה לטוס למעלה אבל זה לא קורה. הפעילות שלה שהתבססה על מתן שירותים לחברות הלכה והתכווצה והיא עברה לאספקת רחפנים, למרות שאין לה שום ניסיון שם. לפני מספר חודשים היא דיווחה על הזמנת ענק מלקוח ביטחוני לאספקת רחפנים בהיקף של כ-73 מיליון שקל. אך כבר בזמן אמת תהינו מה הקשר של החברה לאסקפת רחפנים ושאלנו את עצמנו גם במידה וההזמנה אכן אמיתית למה שאירודרום תבצע מיזוג עם חברה אמריקאית לפי שווי נמוך יחסית להזמנה הזו.
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- "מנכ"ל אירודרום התעלם מהדירקטוריון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה חשובה:
>> אירודרום מרחפת לארה"ב - האם עסקת המיזוג היא פלופ או סיפור אמיתי?
>> למה הנחנו שאירודרום היא פלופ ורועי דגני הוא שרלטן?
>> היא פועלת בשוק הכי חם, אז למה המניה מאכזבת?
- המבחן של מאסק: כולם רואים את הצמיחה - אבל הרווחיות עדיין בסימן שאלה
- איתמר פורמן עובר מהפועלים לישראכרט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
ההזמנה הגדולה הייתה תמוהה כשלעצמה, לא היה ברור איך אירודרום תספק אותה כי אין לה כסף, מה שהפך את הידיעה הבאה לתמוהה עוד יותר - אירודרום דיווחה שתרכוש חברת רחפנים אמריקנית בשווי של לפחות 32 מיליון דולר, למרות שכאמור הקופה שלה די ריקה. מעבר לפער האדיר בין הקופה של אירודרום לסכומים המדוברים, נניח שההזמנה אמיתית, 137 מיליון שקל בדרך לאירודרום, למה ללכת ולרכוש חברה בסכום כה גדול? או שההזמנה לא אמיתית, או שהיא למוצרים שאין ביכולת החברה בכלל לייצר, לכן היא צריכה לרכוש חברה שכן מייצרת אותם. יכול להיות שהלקוח הבטחוני הבין את זה ולכן הוא בחר לקחת צעד אחורה.
לא ברור כמה מתוך הסכום בוטל. אירודרום בכל מקרה כבר קיבלה 11 מיליון שקל בגין מוצרים שהיא כבר סיפקה, אבל שאר הסכום עד ל-73.6 מיליון שקל מוטל בספק. לסימני השאלה האלה תוסיפו את מה שקורה בהנהלה - בתקופה האחרונה עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה. הן כתבו בעיקר על הפערים הגודלים בין פוטנציאל החברה לבין היכולת של ההנהלה לממש אותו.
נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.
בחודש שעבר החברה דיווחה שהיא מעריכה שהלקוח יודיע על צמצום ההזמנה והמניה צללה. על בסיס מה היא העריכה זאת? לא ברור, אבל היום היא מודיעה שההודעה הרשמית נמסרה לה ב-4.3. למה החברה לא דיווחה אז? כי לטענתה ההודעה התקבלה בלי סכום ונייר הזמנה מעודכן, שעקב "תקלה טכנית" הגיע רק בסוף השבוע שעבר.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת
מוקד האזרחים הוותיקים
מניית בזק בזק 1.86% מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.
עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.
שלוש חלופות
לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.
- מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.