רועי דגני אירודרום
צילום: יח"צ

אירודרום: ההכנסות צנחו וההפסד העמיק - 23 מיליון שקל

חברת הרחפנים שנקלעה בחודשים האחרונים לתוך מערבולת, שכללה הודעה על צמצום הזמנת הענק שקיבלה מלקוח ביטחוני, והמשיכה עם העזיבה של המנכ"ל והמייסד רועי דגני, סיימה את השנה עם  ירידה של כ-56% בהכנסות שעמדו על 14.5 מיליון שקל; מי יציל את החברה בזמן שהקופה מתרוקנת?
איתן גרסטנפלד |

חברת הרחפנים אירודרום אירודרום קבוצה 7.28%  פתחה את שנת 2025 ברגל שמאל. מה שהתחיל עם ההודעה על צמצום הזמנת הענק שקיבלה מלקוח ביטחוני, המשיך בצלילה של המניה ונגמר (לפחות לעת עתה) עם העזיבה של המנכ"ל והמייסד רועי דגני. אבל אם לשפוט על פי הדוחות שהחברה פרסמה אתמול בלילה הרי שהשנה הנוכחית היא רק המשך ישיר של השנה החולפת במהלכה היא הציגה צניחה בהכנסות והפסדי עתק.


הכנסות אירודרום בשנת 2024 עמדו על כ-14.5 מיליון שקל, ירידה של כ-56% ביחס לכ-33.4 מיליון שקל בשנת 2023. הקיטון בהכנסות נבע בין היתר כתוצאה מהמשך הירידה הדרגתית במכירת שירותים ללקוחות בטחוניים ומדחייה של הכנסות לשנת 2025.


בשורה התחתונה, רשמה החברה הפסד של כ-22.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 545 אלף שקל אשתקד.


בזמן שהיא שורפת מזומנים בקצב גבוה, בקופת החברה נותרו מזומנים ושווי מוזמנים בהיקף של 2.5 מיליון שקל, לצד פיקדונות בנקאיים בהיקף של 4.4 מיליון שקל. 


גם בצבר ההזמנות של החברה חל קיטון משמעותי, והוא עומד נכון לסוף השנה על כ-16.7 מיליון שקל, לעומת 21.5 מיליון שקל בסוף שנת 2023.


הכתובת הייתה על הקיר

אירודרום פועלת באחד התחומים הכי חמים בשנה וחצי-שנתיים האחרונות. על פניו היא הייתה אמורה לטוס למעלה אבל זה לא קורה. הפעילות שלה שהתבססה על מתן שירותים לחברות הלכה והתכווצה והיא עברה לאספקת רחפנים, למרות שאין לה שום ניסיון שם. לפני מספר חודשים היא דיווחה על הזמנת ענק מלקוח ביטחוני לאספקת רחפנים בהיקף של כ-73 מיליון שקל. אך כבר בזמן אמת תהינו מה הקשר של החברה לאסקפת רחפנים ושאלנו את עצמנו גם במידה וההזמנה אכן אמיתית למה שאירודרום תבצע מיזוג עם חברה אמריקאית לפי שווי נמוך יחסית להזמנה הזו.


קריאה חשובה:

>> אירודרום מרחפת לארה"ב - האם עסקת המיזוג היא פלופ או סיפור אמיתי?

>> למה הנחנו שאירודרום היא פלופ ורועי דגני הוא שרלטן?

>> היא פועלת בשוק הכי חם, אז למה המניה מאכזבת?

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ההזמנה הגדולה הייתה תמוהה כשלעצמה, לא היה ברור איך אירודרום תספק אותה כי אין לה כסף, מה שהפך את הידיעה הבאה לתמוהה עוד יותר - אירודרום דיווחה שתרכוש חברת רחפנים אמריקנית בשווי של לפחות 32 מיליון דולר, למרות שכאמור הקופה שלה די ריקה. מעבר לפער האדיר בין הקופה של אירודרום לסכומים המדוברים, נניח שההזמנה אמיתית, 137 מיליון שקל בדרך לאירודרום, למה ללכת ולרכוש חברה בסכום כה גדול? או שההזמנה לא אמיתית, או שהיא למוצרים שאין ביכולת החברה בכלל לייצר, לכן היא צריכה לרכוש חברה שכן מייצרת אותם. יכול להיות שהלקוח הבטחוני הבין את זה ולכן הוא בחר לקחת צעד אחורה. 


לא ברור כמה מתוך הסכום בוטל. אירודרום בכל מקרה כבר קיבלה 11 מיליון שקל בגין מוצרים שהיא כבר סיפקה, אבל שאר הסכום עד ל-73.6 מיליון שקל מוטל בספק. לסימני השאלה האלה תוסיפו את מה שקורה בהנהלה - בתקופה האחרונה עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה. הן כתבו בעיקר על הפערים הגודלים בין פוטנציאל החברה לבין היכולת של ההנהלה לממש אותו. 


נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.


בחודש שעבר החברה דיווחה שהיא מעריכה שהלקוח יודיע על צמצום ההזמנה והמניה צללה. על בסיס מה היא העריכה זאת? לא ברור, אבל היום היא מודיעה שההודעה הרשמית נמסרה לה ב-4.3. למה החברה לא דיווחה אז? כי לטענתה ההודעה התקבלה בלי סכום ונייר הזמנה מעודכן, שעקב "תקלה טכנית" הגיע רק בסוף השבוע שעבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

פרישה
צילום: Anukrati Omar on Unsplash

לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025

גל פרישות ומינויים מחדש בתאגידי ענק בארה״ב נכנס לשיאו עם תחילת השנה, כשקמעונאות וצריכה עוברות לדור הנהלה שמגיע עם דגש חזק על תפעול, טכנולוגיה ועמידה בלחצים חיצוניים

ליאור דנקנר |

תחילת השנה מביאה איתה רצף של חילופי הנהלה בחברות מהגדולות בשוק האמריקאי, בעיקר בקמעונאות ובמוצרי צריכה. מעבר השרביט אינו נקודתי, והוא מתרחש במקביל בכמה מותגים מוכרים, אחרי שנים שבהן המנכ״לים הובילו תקופות ארוכות יחסית. ברקע נמצאים תחרות שמחריפה, שינוי בהרגלי קנייה, והצורך לקבל החלטות מהירות יותר סביב מלאי, תמחור, ושירות.

בענף הקמעונאות, השיח על התאמת הכישורים של ההנהלה לתנאים החדשים מתחזק. היום נדרשת יותר שליטה בשרשרת האספקה ובמערכות תפעול, לצד הבנה טכנולוגית שמתחברת לסחר דיגיטלי ולפלטפורמות שמשפיעות על הצרכן, כמו אמזון וטיקטוק. בתוך סביבה כזו, המעבר ממנכ״לים ותיקים למנהלים חדשים נתפס כחלק ממאמץ להישאר רלוונטיים ולשפר ביצועים בזמן אמת.


ברקשייר האת׳וויי עוברת ידיים אחרי עשורים של הנהגה אחת

וורן באפט מסיים את כהונתו כמנכ״ל ברקשייר האת׳וויי Berkshire Hathaway Inc -0.21%   עם תחילת השנה, אחרי יותר מחמישה עשורים בתפקיד. את מקומו תופס גרג אייבל, שכבר נחשב למועמד ההמשך המתבקש בתוך הארגון. באפט נשאר יו״ר הדירקטוריון, כך שהמעבר מתמקד בניהול היומיומי ובאחריות הביצועית ולא בניתוק מוחלט מהחברה.

המשמעות בשוק אינה רק סמלית. ברקשייר היא קונגלומרט עם פעילות רחבה והחזקות משמעותיות, וההחלפה מייצרת ציפייה למדיניות ניהול מעט אחרת, גם אם לא בהכרח שינוי חד. כשדמות שמזוהה כל כך עם קבלת ההחלטות עוזבת את עמדת המנכ״ל, נוצר מבחן כפול, גם רציפות תפעולית וגם היכולת של ההנהלה החדשה לשמור על אמון לאורך זמן.


לקריאות מעניינות נוספות: