רועי דגני אירודרום
צילום: יח"צ

אירודרום: ההכנסות צנחו וההפסד העמיק - 23 מיליון שקל

חברת הרחפנים שנקלעה בחודשים האחרונים לתוך מערבולת, שכללה הודעה על צמצום הזמנת הענק שקיבלה מלקוח ביטחוני, והמשיכה עם העזיבה של המנכ"ל והמייסד רועי דגני, סיימה את השנה עם  ירידה של כ-56% בהכנסות שעמדו על 14.5 מיליון שקל; מי יציל את החברה בזמן שהקופה מתרוקנת?
איתן גרסטנפלד |

חברת הרחפנים אירודרום אירודרום קבוצה 1.38%  פתחה את שנת 2025 ברגל שמאל. מה שהתחיל עם ההודעה על צמצום הזמנת הענק שקיבלה מלקוח ביטחוני, המשיך בצלילה של המניה ונגמר (לפחות לעת עתה) עם העזיבה של המנכ"ל והמייסד רועי דגני. אבל אם לשפוט על פי הדוחות שהחברה פרסמה אתמול בלילה הרי שהשנה הנוכחית היא רק המשך ישיר של השנה החולפת במהלכה היא הציגה צניחה בהכנסות והפסדי עתק.


הכנסות אירודרום בשנת 2024 עמדו על כ-14.5 מיליון שקל, ירידה של כ-56% ביחס לכ-33.4 מיליון שקל בשנת 2023. הקיטון בהכנסות נבע בין היתר כתוצאה מהמשך הירידה הדרגתית במכירת שירותים ללקוחות בטחוניים ומדחייה של הכנסות לשנת 2025.


בשורה התחתונה, רשמה החברה הפסד של כ-22.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 545 אלף שקל אשתקד.


בזמן שהיא שורפת מזומנים בקצב גבוה, בקופת החברה נותרו מזומנים ושווי מוזמנים בהיקף של 2.5 מיליון שקל, לצד פיקדונות בנקאיים בהיקף של 4.4 מיליון שקל. 


גם בצבר ההזמנות של החברה חל קיטון משמעותי, והוא עומד נכון לסוף השנה על כ-16.7 מיליון שקל, לעומת 21.5 מיליון שקל בסוף שנת 2023.


הכתובת הייתה על הקיר

אירודרום פועלת באחד התחומים הכי חמים בשנה וחצי-שנתיים האחרונות. על פניו היא הייתה אמורה לטוס למעלה אבל זה לא קורה. הפעילות שלה שהתבססה על מתן שירותים לחברות הלכה והתכווצה והיא עברה לאספקת רחפנים, למרות שאין לה שום ניסיון שם. לפני מספר חודשים היא דיווחה על הזמנת ענק מלקוח ביטחוני לאספקת רחפנים בהיקף של כ-73 מיליון שקל. אך כבר בזמן אמת תהינו מה הקשר של החברה לאסקפת רחפנים ושאלנו את עצמנו גם במידה וההזמנה אכן אמיתית למה שאירודרום תבצע מיזוג עם חברה אמריקאית לפי שווי נמוך יחסית להזמנה הזו.


קריאה חשובה:

>> אירודרום מרחפת לארה"ב - האם עסקת המיזוג היא פלופ או סיפור אמיתי?

>> למה הנחנו שאירודרום היא פלופ ורועי דגני הוא שרלטן?

>> היא פועלת בשוק הכי חם, אז למה המניה מאכזבת?

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ההזמנה הגדולה הייתה תמוהה כשלעצמה, לא היה ברור איך אירודרום תספק אותה כי אין לה כסף, מה שהפך את הידיעה הבאה לתמוהה עוד יותר - אירודרום דיווחה שתרכוש חברת רחפנים אמריקנית בשווי של לפחות 32 מיליון דולר, למרות שכאמור הקופה שלה די ריקה. מעבר לפער האדיר בין הקופה של אירודרום לסכומים המדוברים, נניח שההזמנה אמיתית, 137 מיליון שקל בדרך לאירודרום, למה ללכת ולרכוש חברה בסכום כה גדול? או שההזמנה לא אמיתית, או שהיא למוצרים שאין ביכולת החברה בכלל לייצר, לכן היא צריכה לרכוש חברה שכן מייצרת אותם. יכול להיות שהלקוח הבטחוני הבין את זה ולכן הוא בחר לקחת צעד אחורה. 


לא ברור כמה מתוך הסכום בוטל. אירודרום בכל מקרה כבר קיבלה 11 מיליון שקל בגין מוצרים שהיא כבר סיפקה, אבל שאר הסכום עד ל-73.6 מיליון שקל מוטל בספק. לסימני השאלה האלה תוסיפו את מה שקורה בהנהלה - בתקופה האחרונה עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה. הן כתבו בעיקר על הפערים הגודלים בין פוטנציאל החברה לבין היכולת של ההנהלה לממש אותו. 


נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.


בחודש שעבר החברה דיווחה שהיא מעריכה שהלקוח יודיע על צמצום ההזמנה והמניה צללה. על בסיס מה היא העריכה זאת? לא ברור, אבל היום היא מודיעה שההודעה הרשמית נמסרה לה ב-4.3. למה החברה לא דיווחה אז? כי לטענתה ההודעה התקבלה בלי סכום ונייר הזמנה מעודכן, שעקב "תקלה טכנית" הגיע רק בסוף השבוע שעבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןתומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהן

ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים

ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי

מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך. 

הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה. 

עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס.  אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.

ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.  

ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס  דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.