הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
רועי דגני אירודרום
צילום: יח"צ
אכזבה

היא פועלת בשוק הכי חם, אז למה המניה מאכזבת?

הזמנת ענק אמורה היתה להקפיץ את המניה, אבל חוסר אמון במנכ"ל תוקעים את המניה - האם רועי דגני מאירודרום יצליח להפתיע? 
אביחי טדסה | (9)
נושאים בכתבה אירודרום רועי דגני

אירודרום אירודרום קבוצה 0.68%   היא אחת החברות המסקרנות בבורסה, עם פעילות בתחום הרחפנים והזמנות משמעותיות מגופים ביטחוניים. היא לא חברה חדשה, היא הוכיחה יכולת מכירות והיא מקבלת הזמנות מאוד משמעותיות, אחת גדולה במיוחד לפני מספר חודשים - בהיקף של 137 מיליון שקל. החברה אף הודיעה לאחרונה על מזכר הבנות להקמת מפעל לייצור כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) בשותפות עם חברה מתעשיית הנשק הישראלית. לכאורה, הפוטנציאל של החברה גדול – אך מנייתה אינה משקפת זאת. 

השוק לא מאמין שהחברה תגיע ליישום של ההזמנות ותצליח לייצר מזה רווח משמעותי. לכאורה, שופטים אותה באופן קפדני ושמרני מדי. זו חברה שנסחרת בשווי של 66 מיליון שקל. המניה שלה עלתה בהמשך לדיווחים של הזמנת הענק, אבל ירדה בחזרה. החברה עדיין מפסידה, אבל רוב החברות בתחום עדיין לא הגיעו למסת רווחים. ההזמנה הענקית אמורה להוביל אותה לרווחים משמעותיים. זו הזמנה שעולה על המכירות הנוכחיות בסדרי גדול - הנה היקף ההכנסות והתוצאות בכלל של אירודרום.

חוסר האמון עשוי להיות מוצדק. זה נובע מכמה סיבות - ירידה בפעילות המסורתית של החברה שהיא מתן שירותים בתחום הכטב"מים. נסיון להיכנס לתחום הייצור ואספקת כטב"מים שזה תחום שהיא לא באמת פעלה בו באופן משמעותי. כמו כן, החברה רושמית הפסדים וקיים חשש שהמשקיעים ידוללו בעקבות הנפקה שתרפד את הקופה.  אך הסיבה העיקרית היא בעיות ניהוליות. יש אי שקט בצמרת וזה משליך על החברה. עזיבות של מנהלים בכירים, עזיבות של חברי דירקטוריון.


מעבר על הדיווחים האחרונים מעלה תמונה מורכבת. בתקופה האחרונה עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה


במכתב ליו"ר החברה ציון ספיר, כתבה נצר: "ציון שלום, אני כותבת לך בהמשך לישיבת הדירקטוריון האחרונה של החברה שהתקיימה ביום 9.12.2024 והמשיכה ביום .17.12.2024 שמחתי מאוד על ההזדמנות להצטרף לדירקטוריון החברה. יחד עם זאת, בחודשים הספורים מאז הצטרפותי לדירקטוריון החברה למדתי להבין כי קיימים פערים של ממש בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון ביני לבין מנכ"ל החברה ובעל המניות העיקרי בה. אני מאמינה כי לחברה פוטנציאל צמיחה והתרחבות אשר יתממשו רק אם יבוצעו שינויים בהנהלת החברה. מאחר שמסרתם לנו כי לא ניתן, לעת הזו, לבצע את השנויים המתבקשים, ופערים אלו מקשים עליי בהתנהלות השוטפת כדירקטורית בחברה עד לרמה כי איני סבורה כי בנסיבות אלו יש בידי כדי לתרום לחברה ולקדמה. על מנת שלא לפגוע במרקם הקיים ובאפשרויות שהנהלת החברה צופה לחברה, החלטתי לפרוש מתפקידי כדירקטורית, ולאפשר לחברה לאתר דירקטור אחר במקומי. לאור האמור לעיל וכאשר טובת החברה עומדת לנגד עיניי אבקש להודיעך על התפטרותי מדירקטוריון החברה וזאת בתוקף מיידי. אני מאחלת לך ולחברה הצלחה רבה"


גם חנה פרי-זן כתבה ליו"ר ציון ספיר: "שלום ציון כחברת דירקטוריון החברה בחודשים האחרונים הגעתי למסקנה כי השקפתי לצורת הניהול של החברה ותפקיד הדירקטוריון שלה אינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו של המנהל הכללי שלה ובעל המניות העיקרי בה. כפי שלמדתי בתקופה הקצרה בה נחשפתי לחברה יש לה פוטנציאל לגדילה והתפתחות אולם אלה יוכלו לקרות לדעתי רק אם יתבצעו שינויים בהנהלת החברה ובאופן ההתנהלות שלה ,דברים שהבנתי מכם שאינם ניתנים לביצוע כעת. כפועל יוצא מכך נראה לי כי לא אוכל להמשיך ולכהן כדירקטורית ולתרום לחברה ולכן החלטתי לפרוש ולאפשר לכם למצוא דירקטור במקומי. זאת כאשר טובת החברה לנגד עיני".


רועי דגני - מנכ"ל במחלוקת


שתי הדירקטוריות הפורשות, פרי-זן ונצר, הביעו במכתבי ההתפטרות שלהן חוסר שביעות רצון מהאופן שבו החברה מנוהלת על ידי רועי דגני, מנכ"ל ובעל השליטה (22%). נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


המכתבים האלו לצד הירידה בפעילות החברה בתחום הליבה שלה, מעלים חשש שהיא איבדה מהיתררונות שלה, על ררקע המשבר הניהולי ומנסה לפפנות לתחום הייצור. ההודעה האחרונה על הקמת מפעל עם שותף כדי לייצר כטב"מים מחזקת זאת. אירודרום מגיעה לעסקה עם השותף עם הזמנה גדולה, אך היא מקימה את המפעל איתו כשהוא מקבל את השליטה ויכול לרכוש עוד 24% לפי שווי של כ-30 מיליון שקל. זה לא מבטא פוטנציאל גדול לחברה. כמה כבר אירודרום מצפה להרוויח מהעסקה הזאת ומפילות הייצור עם כל העסק שווה 30 מיליון והיא תחזיק בסופו כ-25%. זה עלול להעיד על מצוקה - אירודרו צריכה לייצר או לייבא כטב"מים והיא הקימה עם שוחתף בתחום מפעל שיספק את המערכות, אבל נתנה לו את זה לפי שווי שמבטא שהסיפור לא כזה גדול.


החשש הזה מתבטא במחיר המניה. אם לא היו הבעיות והחששות האלו מסביב, אירודרום היתה במקום הרבה יותר גבוה. אז אולי אירודרום מכינה לנו הפתעה, אחרי הכל, יש לה שנים של מכירות והיכרות עמוקה עם הצרכים של הלקוחות בתחום הזה. כמו כן, זה לא פשוט לקבל הזמנת ענק של 137 מיליון שקל. יש סיבות לכאורה להיות אופטימיים, אבל נראה שהיישום של דגני עלול להיתקל בקיר. דגני הוא איש המפתח בחברה, הוא לא סיפק את מה שציפו ממנו והוא זה שיכול להזניק את החברה או להפיל אותה. השוק בינתיים לא מאמין לדגני.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 10/02/2025 09:12
    הגב לתגובה זו
    החכם עיניו בראשו והכסיל בחושך הולך
  • נשמע מאד מדעי (ל"ת)
    אנונימי 10/02/2025 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אין לו סיכוי (ל"ת)
    אנונימי 10/02/2025 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דניאל 10/02/2025 08:43
    הגב לתגובה זו
    עושה רושם שדגני צריך לפנות את מקומו ובמקומו להביא מנכל חדש מהתעשייה.בעבר נסחרה גם בשווי 500 מיליון.לדעתי בשווי שוק הנוכחי יחס סיכוןסיכוייגבוה.ברגע שיגיע שינוי המניה טטוס מהר
  • 3.
    חברה אבודה. שולי רווח קטנים. (ל"ת)
    חי 10/02/2025 08:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סווינגר 10/02/2025 08:03
    הגב לתגובה זו
    תופס חיזוקים קטנים בנפילות בנקודות מסויימות. מחזק בעליות. מעיף לגמרי בהתנגדות. טריילסטופ מתעדכן.אפילו המנכל צמצם אחזקה ל25 אחוז לערך.חברה להשתעשע איתה.
  • 1.
    מי שמאמין לא מפחד. (ל"ת)
    אליהו 10/02/2025 07:52
    הגב לתגובה זו
  • לא מאמין 10/02/2025 16:29
    הגב לתגובה זו
    לא.האם אלוהים קונה מניות גם כן לא.אם כך למה זה משנה אם מאמינים או לאחברה שלא מרוויחה לא שווה הרבה ואלוהים לא יעזור לך לצאת מהמניה.
  • תגובה אחת שמסבירה איזה אנשים הגיעו לתחום ההשקעות (ל"ת)
    אנונימי 10/02/2025 09:12
    הגב לתגובה זו
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נאוויטס גדעון תדמור

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

להמשך הכתבה לחץ כאן