רועי דגני אירודרום
צילום: יח"צ
אכזבה

היא פועלת בשוק הכי חם, אז למה המניה מאכזבת?

הזמנת ענק אמורה היתה להקפיץ את המניה, אבל חוסר אמון במנכ"ל תוקעים את המניה - האם רועי דגני מאירודרום יצליח להפתיע? 
אביחי טדסה | (9)

אירודרום אירודרום קבוצה -0.68%   היא אחת החברות המסקרנות בבורסה, עם פעילות בתחום הרחפנים והזמנות משמעותיות מגופים ביטחוניים. היא לא חברה חדשה, היא הוכיחה יכולת מכירות והיא מקבלת הזמנות מאוד משמעותיות, אחת גדולה במיוחד לפני מספר חודשים - בהיקף של 137 מיליון שקל. החברה אף הודיעה לאחרונה על מזכר הבנות להקמת מפעל לייצור כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) בשותפות עם חברה מתעשיית הנשק הישראלית. לכאורה, הפוטנציאל של החברה גדול – אך מנייתה אינה משקפת זאת. 

השוק לא מאמין שהחברה תגיע ליישום של ההזמנות ותצליח לייצר מזה רווח משמעותי. לכאורה, שופטים אותה באופן קפדני ושמרני מדי. זו חברה שנסחרת בשווי של 66 מיליון שקל. המניה שלה עלתה בהמשך לדיווחים של הזמנת הענק, אבל ירדה בחזרה. החברה עדיין מפסידה, אבל רוב החברות בתחום עדיין לא הגיעו למסת רווחים. ההזמנה הענקית אמורה להוביל אותה לרווחים משמעותיים. זו הזמנה שעולה על המכירות הנוכחיות בסדרי גדול - הנה היקף ההכנסות והתוצאות בכלל של אירודרום.

חוסר האמון עשוי להיות מוצדק. זה נובע מכמה סיבות - ירידה בפעילות המסורתית של החברה שהיא מתן שירותים בתחום הכטב"מים. נסיון להיכנס לתחום הייצור ואספקת כטב"מים שזה תחום שהיא לא באמת פעלה בו באופן משמעותי. כמו כן, החברה רושמית הפסדים וקיים חשש שהמשקיעים ידוללו בעקבות הנפקה שתרפד את הקופה.  אך הסיבה העיקרית היא בעיות ניהוליות. יש אי שקט בצמרת וזה משליך על החברה. עזיבות של מנהלים בכירים, עזיבות של חברי דירקטוריון.


מעבר על הדיווחים האחרונים מעלה תמונה מורכבת. בתקופה האחרונה עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה


במכתב ליו"ר החברה ציון ספיר, כתבה נצר: "ציון שלום, אני כותבת לך בהמשך לישיבת הדירקטוריון האחרונה של החברה שהתקיימה ביום 9.12.2024 והמשיכה ביום .17.12.2024 שמחתי מאוד על ההזדמנות להצטרף לדירקטוריון החברה. יחד עם זאת, בחודשים הספורים מאז הצטרפותי לדירקטוריון החברה למדתי להבין כי קיימים פערים של ממש בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון ביני לבין מנכ"ל החברה ובעל המניות העיקרי בה. אני מאמינה כי לחברה פוטנציאל צמיחה והתרחבות אשר יתממשו רק אם יבוצעו שינויים בהנהלת החברה. מאחר שמסרתם לנו כי לא ניתן, לעת הזו, לבצע את השנויים המתבקשים, ופערים אלו מקשים עליי בהתנהלות השוטפת כדירקטורית בחברה עד לרמה כי איני סבורה כי בנסיבות אלו יש בידי כדי לתרום לחברה ולקדמה. על מנת שלא לפגוע במרקם הקיים ובאפשרויות שהנהלת החברה צופה לחברה, החלטתי לפרוש מתפקידי כדירקטורית, ולאפשר לחברה לאתר דירקטור אחר במקומי. לאור האמור לעיל וכאשר טובת החברה עומדת לנגד עיניי אבקש להודיעך על התפטרותי מדירקטוריון החברה וזאת בתוקף מיידי. אני מאחלת לך ולחברה הצלחה רבה"


גם חנה פרי-זן כתבה ליו"ר ציון ספיר: "שלום ציון כחברת דירקטוריון החברה בחודשים האחרונים הגעתי למסקנה כי השקפתי לצורת הניהול של החברה ותפקיד הדירקטוריון שלה אינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו של המנהל הכללי שלה ובעל המניות העיקרי בה. כפי שלמדתי בתקופה הקצרה בה נחשפתי לחברה יש לה פוטנציאל לגדילה והתפתחות אולם אלה יוכלו לקרות לדעתי רק אם יתבצעו שינויים בהנהלת החברה ובאופן ההתנהלות שלה ,דברים שהבנתי מכם שאינם ניתנים לביצוע כעת. כפועל יוצא מכך נראה לי כי לא אוכל להמשיך ולכהן כדירקטורית ולתרום לחברה ולכן החלטתי לפרוש ולאפשר לכם למצוא דירקטור במקומי. זאת כאשר טובת החברה לנגד עיני".


רועי דגני - מנכ"ל במחלוקת


שתי הדירקטוריות הפורשות, פרי-זן ונצר, הביעו במכתבי ההתפטרות שלהן חוסר שביעות רצון מהאופן שבו החברה מנוהלת על ידי רועי דגני, מנכ"ל ובעל השליטה (22%). נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


המכתבים האלו לצד הירידה בפעילות החברה בתחום הליבה שלה, מעלים חשש שהיא איבדה מהיתררונות שלה, על ררקע המשבר הניהולי ומנסה לפפנות לתחום הייצור. ההודעה האחרונה על הקמת מפעל עם שותף כדי לייצר כטב"מים מחזקת זאת. אירודרום מגיעה לעסקה עם השותף עם הזמנה גדולה, אך היא מקימה את המפעל איתו כשהוא מקבל את השליטה ויכול לרכוש עוד 24% לפי שווי של כ-30 מיליון שקל. זה לא מבטא פוטנציאל גדול לחברה. כמה כבר אירודרום מצפה להרוויח מהעסקה הזאת ומפילות הייצור עם כל העסק שווה 30 מיליון והיא תחזיק בסופו כ-25%. זה עלול להעיד על מצוקה - אירודרו צריכה לייצר או לייבא כטב"מים והיא הקימה עם שוחתף בתחום מפעל שיספק את המערכות, אבל נתנה לו את זה לפי שווי שמבטא שהסיפור לא כזה גדול.


החשש הזה מתבטא במחיר המניה. אם לא היו הבעיות והחששות האלו מסביב, אירודרום היתה במקום הרבה יותר גבוה. אז אולי אירודרום מכינה לנו הפתעה, אחרי הכל, יש לה שנים של מכירות והיכרות עמוקה עם הצרכים של הלקוחות בתחום הזה. כמו כן, זה לא פשוט לקבל הזמנת ענק של 137 מיליון שקל. יש סיבות לכאורה להיות אופטימיים, אבל נראה שהיישום של דגני עלול להיתקל בקיר. דגני הוא איש המפתח בחברה, הוא לא סיפק את מה שציפו ממנו והוא זה שיכול להזניק את החברה או להפיל אותה. השוק בינתיים לא מאמין לדגני.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 10/02/2025 09:12
    הגב לתגובה זו
    החכם עיניו בראשו והכסיל בחושך הולך
  • נשמע מאד מדעי (ל"ת)
    אנונימי 10/02/2025 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אין לו סיכוי (ל"ת)
    אנונימי 10/02/2025 08:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דניאל 10/02/2025 08:43
    הגב לתגובה זו
    עושה רושם שדגני צריך לפנות את מקומו ובמקומו להביא מנכל חדש מהתעשייה.בעבר נסחרה גם בשווי 500 מיליון.לדעתי בשווי שוק הנוכחי יחס סיכוןסיכוייגבוה.ברגע שיגיע שינוי המניה טטוס מהר
  • 3.
    חברה אבודה. שולי רווח קטנים. (ל"ת)
    חי 10/02/2025 08:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סווינגר 10/02/2025 08:03
    הגב לתגובה זו
    תופס חיזוקים קטנים בנפילות בנקודות מסויימות. מחזק בעליות. מעיף לגמרי בהתנגדות. טריילסטופ מתעדכן.אפילו המנכל צמצם אחזקה ל25 אחוז לערך.חברה להשתעשע איתה.
  • 1.
    מי שמאמין לא מפחד. (ל"ת)
    אליהו 10/02/2025 07:52
    הגב לתגובה זו
  • לא מאמין 10/02/2025 16:29
    הגב לתגובה זו
    לא.האם אלוהים קונה מניות גם כן לא.אם כך למה זה משנה אם מאמינים או לאחברה שלא מרוויחה לא שווה הרבה ואלוהים לא יעזור לך לצאת מהמניה.
  • תגובה אחת שמסבירה איזה אנשים הגיעו לתחום ההשקעות (ל"ת)
    אנונימי 10/02/2025 09:12
    הגב לתגובה זו
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.42%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלומה מזנקת 18%, מגוריט ב-2.7%; פלרם מאבדת 4% - מגמה שלילית בת"א

דצמבר נפתח באדום גם בישראל המדדים יורדים עד 0.6% במקביל, גם השקל נחלש והדולר נסחר ב-3.27; עונת הדוחות מאחורינו ואפשר לסכם אותה כעונה של תוצאות טובות בפיננסים, חריקות ביזמיות הנדל"ניות ותוצאות מעורבות אצל הקמעונאיות כשהשקל גם שיחק בתפקיד מפתח

מערכת ביזפורטל |

פתיחה שלילית לדצמבר, המדדים המרכזיים נסחרים במגמה שלילית, ת"א 35 יורד 0.4% כשת"א 90 יורד 0.9%.

בהסתכלות ענפית המגמה שלילית - מדד הבנקים יורד 0.3%, בעוד ת"א ביטוח נחלש ב-1.3%. ת"א נדל"ן יורד 0.7% ות"א נפט וגז יורד 0.2%.


מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם. הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות. החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה. מי מבין החברות הישראליות קפצה בדירוג ואיך הביצועים ביחס לתעשיה בעולם ובאיזור מזרח התיכון?



נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל, הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים.