רועי דגני אירודרום
צילום: יח"צ

אירודרום: הלקוח הממשלתי הודיע על צמצום ההזמנה; המניה נופלת

החברה עדכנה כי הלקוח הממשלתי מתכנן לצמצם או לבטל הזמנה בהיקף של 73.6 מיליון שקל, כחלק מהסכם רחב יותר של 137 מיליון שקל, עליו חתמה באוקטובר האחרון; המניה יורדת ב-13%

אביחי טדסה |

אירודרום אירודרום קבוצה -1.29%   הודיעה כי הלקוח הממשלתי עמו חתמה על הסכם הזמנה באוקטובר 2024 בהיקף של 137 מיליון שקל, עדכן כי בכוונתו לצמצם את היקף ההזמנה. בשלב זה, טרם נמסר לחברה מה יהיה גובה הצמצום הסופי, והיא מצפה לקבל עדכון בנושא בהמשך. המניה בתגובה יורדת ב-13%.


ההזמנה אותה הלקוח מבקש לצמצם, היא ההזמנה בסך של 73.6 מיליון שקל (כחלק מההזמנה של 137 מיליון שקל), ולהערכת החברה, בכוונת הלקוח הממשלתי להודיע על צמצום היקף ההזמנה או ביטול מלא, ההזמנה הינה אחת מחמש הזמנות שקיבלה החברה מהלקוח.

לטענת החברה אין ביכולתה להעריך מה תהיה החלטתו הסופית. במקביל, החברה הבטיחה קבלת תשלום על הזמנה בסך 11 מיליון שקל, שהלקוח ציין שלא תיפגע, כמו כן תהיה לו האפשרות לחזור בו ולבצע הזמנות נוספות.


כתבנו על כך שהעסקה הזו תמוהה. לאחרונה הודיעה החברה על כוונתה לבצע עסקת מיזוג-רכישה, העלנו שאלות ותהיות, מאיפה הכסף יגיע, והאם החברה מחפשת חבל הצלה לאספקת ההזמנות. למה להכניס שותף לפי שווי נמוך כזה כשיש לך הזמנה גדולה כזאת?


יש הרבה סימני שאלה בקשר לאירודרום. החברה הזו אמורה היתה לצמוח ברקע הביקושים בתחום הביטחוני, היא שחקנית וותיקה. בפועל, הפעילות שלה בתחום שהתבססה על שירותים לחברות שונות הלכה והתכווצה ובאופן מפתיע היא עברה לאספקת רחפנים. מה לה ולאספקת רחפנים? אחרי העסקה הגדולה שדווחה לאספקת רחפנים ב-137 מיליון שקל, היא דיווחה על עסקאות שמראות דווקא שהפטנציאל לא כזה גדול לרבות הקמת פעילות ייצור שבה היא לא השולטת, בשווי נמוך.


חוסר האמון של המשקיעים עשוי להיות מוצדק. זה נובע מכמה סיבות - ירידה בפעילות המסורתית של החברה שהיא מתן שירותים בתחום הכטב"מים. נסיון להיכנס לתחום הייצור ואספקת כטב"מים שזה תחום שהיא לא באמת פעלה בו באופן משמעותי. כמו כן, החברה רושמת הפסדים וקיים חשש שהמשקיעים ידוללו בעקבות הנפקה שתרפד את הקופה. אך הסיבה העיקרית היא בעיות ניהוליות. יש אי שקט בצמרת וזה משליך על החברה. עזיבות של מנהלים בכירים, עזיבות של חברי דירקטוריון. כמו שציינו בעבר, בתקופה האחרונה עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה,  וחוסר שביעות רצון מההנהלה.


שתי הדירקטוריות הפורשות, פרי-זן ונצר, הביעו במכתבי ההתפטרות שלהן חוסר שביעות רצון מהאופן שבו החברה מנוהלת על ידי רועי דגני, מנכ"ל ובעל השליטה (22%). נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


המכתבים האלו לצד הירידה בפעילות החברה בתחום הליבה שלה, מעלים חשש שהיא איבדה מהיתרונות שלה, על רקע המשבר הניהולי ומנסה לפנות לתחום הייצור. ההודעה האחרונה על הקמת מפעל עם שותף כדי לייצר כטב"מים מחזקת זאת. אירודרום הייתה אמורה להגיע לעסקה עם השותף עם הזמנה גדולה, אך היא מקימה את המפעל איתו כשהוא מקבל את השליטה ויכול לרכוש עוד 24% לפי שווי של כ-30 מיליון שקל, וכעת גם עם ההודעה הנוכחית, יתכן והעסקה תבוטל ולא תהיה כדאית עבור השותף. בכל אופן, זה לא מבטא פוטנציאל גדול לחברה. כמה כבר אירודרום מצפה להרוויח מהעסקה הזאת ומפעילות הייצור אם כל העסק שווה 30 מיליון והיא תחזיק בסופו כ-25%. זה עלול להעיד על מצוקה - אירודרום צריכה לייצר או לייבא כטב"מים והיא הקימה עם שותף בתחום מפעל שיספק את המערכות, אבל נתנה לו את זה לפי שווי שמבטא שהסיפור לא כזה גדול.



שווי השוק של אירודרום עומד על 58.6 מיליון שקל, מניית החברה ירדה ב-7% מתחילת השנה, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-15%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -7.31%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."