רועי דגני אירודרום
צילום: יח"צ

אירודרום: הלקוח הממשלתי הודיע על צמצום ההזמנה; המניה נופלת

החברה עדכנה כי הלקוח הממשלתי מתכנן לצמצם או לבטל הזמנה בהיקף של 73.6 מיליון שקל, כחלק מהסכם רחב יותר של 137 מיליון שקל, עליו חתמה באוקטובר האחרון; המניה יורדת ב-13%

אביחי טדסה |

אירודרום אירודרום קבוצה 2.89%   הודיעה כי הלקוח הממשלתי עמו חתמה על הסכם הזמנה באוקטובר 2024 בהיקף של 137 מיליון שקל, עדכן כי בכוונתו לצמצם את היקף ההזמנה. בשלב זה, טרם נמסר לחברה מה יהיה גובה הצמצום הסופי, והיא מצפה לקבל עדכון בנושא בהמשך. המניה בתגובה יורדת ב-13%.


ההזמנה אותה הלקוח מבקש לצמצם, היא ההזמנה בסך של 73.6 מיליון שקל (כחלק מההזמנה של 137 מיליון שקל), ולהערכת החברה, בכוונת הלקוח הממשלתי להודיע על צמצום היקף ההזמנה או ביטול מלא, ההזמנה הינה אחת מחמש הזמנות שקיבלה החברה מהלקוח.

לטענת החברה אין ביכולתה להעריך מה תהיה החלטתו הסופית. במקביל, החברה הבטיחה קבלת תשלום על הזמנה בסך 11 מיליון שקל, שהלקוח ציין שלא תיפגע, כמו כן תהיה לו האפשרות לחזור בו ולבצע הזמנות נוספות.


כתבנו על כך שהעסקה הזו תמוהה. לאחרונה הודיעה החברה על כוונתה לבצע עסקת מיזוג-רכישה, העלנו שאלות ותהיות, מאיפה הכסף יגיע, והאם החברה מחפשת חבל הצלה לאספקת ההזמנות. למה להכניס שותף לפי שווי נמוך כזה כשיש לך הזמנה גדולה כזאת?


יש הרבה סימני שאלה בקשר לאירודרום. החברה הזו אמורה היתה לצמוח ברקע הביקושים בתחום הביטחוני, היא שחקנית וותיקה. בפועל, הפעילות שלה בתחום שהתבססה על שירותים לחברות שונות הלכה והתכווצה ובאופן מפתיע היא עברה לאספקת רחפנים. מה לה ולאספקת רחפנים? אחרי העסקה הגדולה שדווחה לאספקת רחפנים ב-137 מיליון שקל, היא דיווחה על עסקאות שמראות דווקא שהפטנציאל לא כזה גדול לרבות הקמת פעילות ייצור שבה היא לא השולטת, בשווי נמוך.


חוסר האמון של המשקיעים עשוי להיות מוצדק. זה נובע מכמה סיבות - ירידה בפעילות המסורתית של החברה שהיא מתן שירותים בתחום הכטב"מים. נסיון להיכנס לתחום הייצור ואספקת כטב"מים שזה תחום שהיא לא באמת פעלה בו באופן משמעותי. כמו כן, החברה רושמת הפסדים וקיים חשש שהמשקיעים ידוללו בעקבות הנפקה שתרפד את הקופה. אך הסיבה העיקרית היא בעיות ניהוליות. יש אי שקט בצמרת וזה משליך על החברה. עזיבות של מנהלים בכירים, עזיבות של חברי דירקטוריון. כמו שציינו בעבר, בתקופה האחרונה עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה,  וחוסר שביעות רצון מההנהלה.


שתי הדירקטוריות הפורשות, פרי-זן ונצר, הביעו במכתבי ההתפטרות שלהן חוסר שביעות רצון מהאופן שבו החברה מנוהלת על ידי רועי דגני, מנכ"ל ובעל השליטה (22%). נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


המכתבים האלו לצד הירידה בפעילות החברה בתחום הליבה שלה, מעלים חשש שהיא איבדה מהיתרונות שלה, על רקע המשבר הניהולי ומנסה לפנות לתחום הייצור. ההודעה האחרונה על הקמת מפעל עם שותף כדי לייצר כטב"מים מחזקת זאת. אירודרום הייתה אמורה להגיע לעסקה עם השותף עם הזמנה גדולה, אך היא מקימה את המפעל איתו כשהוא מקבל את השליטה ויכול לרכוש עוד 24% לפי שווי של כ-30 מיליון שקל, וכעת גם עם ההודעה הנוכחית, יתכן והעסקה תבוטל ולא תהיה כדאית עבור השותף. בכל אופן, זה לא מבטא פוטנציאל גדול לחברה. כמה כבר אירודרום מצפה להרוויח מהעסקה הזאת ומפעילות הייצור אם כל העסק שווה 30 מיליון והיא תחזיק בסופו כ-25%. זה עלול להעיד על מצוקה - אירודרום צריכה לייצר או לייבא כטב"מים והיא הקימה עם שותף בתחום מפעל שיספק את המערכות, אבל נתנה לו את זה לפי שווי שמבטא שהסיפור לא כזה גדול.



שווי השוק של אירודרום עומד על 58.6 מיליון שקל, מניית החברה ירדה ב-7% מתחילת השנה, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-15%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ידין ענתבי
צילום: בנק הפועלים
דוחות

פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%

בנק הפועלים מסכם רבעון שלישי עם רווח נקי של כ-2.8 מיליארד שקל ותשואה להון של 17.6%, עם זאת בנטרול רווח חד פעמי הרווח עמד על כ-2.4 מיליארד ותשואה להון של 15.2%

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.13%   מפרסם את דוחותיו הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2025.

הבנק מסכם את הרבעון השלישי של שנת 2025 ברווח נקי בסך 2,758 מיליון שקל בהשוואה ל-2,542 מיליון שקל ברבעון הקודם ול-1,905 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגידול ברווח הנקי ברבעון הושפע מגידול בהכנסות בסך 432 מיליון שקל (רווח של כ-380 מיליון שקל נטו, לאחר השפעת המס) בשל סכומים שהתקבלו בקשר עם הסדר הפשרה בתביעה בקשר עם חקירת המס האמריקאית.

הרווח הנקי ברבעון השלישי בנטרול הסכומים כאמור עמד על 2,378 מיליון שקל. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות.

שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השלישי על 17.6% בהשוואה ל-16.7% ברבעון הקודם ול-13.6% ברבעון המקביל אשתקד. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי המנוטרל כאמור עמד ברבעון השלישי על 15.2%.

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?