רועי דגני אירודרום
צילום: יח"צ

אירודרום: הלקוח הממשלתי הודיע על צמצום ההזמנה; המניה נופלת

החברה עדכנה כי הלקוח הממשלתי מתכנן לצמצם או לבטל הזמנה בהיקף של 73.6 מיליון שקל, כחלק מהסכם רחב יותר של 137 מיליון שקל, עליו חתמה באוקטובר האחרון; המניה יורדת ב-13%

אביחי טדסה |

אירודרום אירודרום קבוצה 2.41%   הודיעה כי הלקוח הממשלתי עמו חתמה על הסכם הזמנה באוקטובר 2024 בהיקף של 137 מיליון שקל, עדכן כי בכוונתו לצמצם את היקף ההזמנה. בשלב זה, טרם נמסר לחברה מה יהיה גובה הצמצום הסופי, והיא מצפה לקבל עדכון בנושא בהמשך. המניה בתגובה יורדת ב-13%.


ההזמנה אותה הלקוח מבקש לצמצם, היא ההזמנה בסך של 73.6 מיליון שקל (כחלק מההזמנה של 137 מיליון שקל), ולהערכת החברה, בכוונת הלקוח הממשלתי להודיע על צמצום היקף ההזמנה או ביטול מלא, ההזמנה הינה אחת מחמש הזמנות שקיבלה החברה מהלקוח.

לטענת החברה אין ביכולתה להעריך מה תהיה החלטתו הסופית. במקביל, החברה הבטיחה קבלת תשלום על הזמנה בסך 11 מיליון שקל, שהלקוח ציין שלא תיפגע, כמו כן תהיה לו האפשרות לחזור בו ולבצע הזמנות נוספות.


כתבנו על כך שהעסקה הזו תמוהה. לאחרונה הודיעה החברה על כוונתה לבצע עסקת מיזוג-רכישה, העלנו שאלות ותהיות, מאיפה הכסף יגיע, והאם החברה מחפשת חבל הצלה לאספקת ההזמנות. למה להכניס שותף לפי שווי נמוך כזה כשיש לך הזמנה גדולה כזאת?


יש הרבה סימני שאלה בקשר לאירודרום. החברה הזו אמורה היתה לצמוח ברקע הביקושים בתחום הביטחוני, היא שחקנית וותיקה. בפועל, הפעילות שלה בתחום שהתבססה על שירותים לחברות שונות הלכה והתכווצה ובאופן מפתיע היא עברה לאספקת רחפנים. מה לה ולאספקת רחפנים? אחרי העסקה הגדולה שדווחה לאספקת רחפנים ב-137 מיליון שקל, היא דיווחה על עסקאות שמראות דווקא שהפטנציאל לא כזה גדול לרבות הקמת פעילות ייצור שבה היא לא השולטת, בשווי נמוך.


חוסר האמון של המשקיעים עשוי להיות מוצדק. זה נובע מכמה סיבות - ירידה בפעילות המסורתית של החברה שהיא מתן שירותים בתחום הכטב"מים. נסיון להיכנס לתחום הייצור ואספקת כטב"מים שזה תחום שהיא לא באמת פעלה בו באופן משמעותי. כמו כן, החברה רושמת הפסדים וקיים חשש שהמשקיעים ידוללו בעקבות הנפקה שתרפד את הקופה. אך הסיבה העיקרית היא בעיות ניהוליות. יש אי שקט בצמרת וזה משליך על החברה. עזיבות של מנהלים בכירים, עזיבות של חברי דירקטוריון. כמו שציינו בעבר, בתקופה האחרונה עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה,  וחוסר שביעות רצון מההנהלה.


שתי הדירקטוריות הפורשות, פרי-זן ונצר, הביעו במכתבי ההתפטרות שלהן חוסר שביעות רצון מהאופן שבו החברה מנוהלת על ידי רועי דגני, מנכ"ל ובעל השליטה (22%). נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


המכתבים האלו לצד הירידה בפעילות החברה בתחום הליבה שלה, מעלים חשש שהיא איבדה מהיתרונות שלה, על רקע המשבר הניהולי ומנסה לפנות לתחום הייצור. ההודעה האחרונה על הקמת מפעל עם שותף כדי לייצר כטב"מים מחזקת זאת. אירודרום הייתה אמורה להגיע לעסקה עם השותף עם הזמנה גדולה, אך היא מקימה את המפעל איתו כשהוא מקבל את השליטה ויכול לרכוש עוד 24% לפי שווי של כ-30 מיליון שקל, וכעת גם עם ההודעה הנוכחית, יתכן והעסקה תבוטל ולא תהיה כדאית עבור השותף. בכל אופן, זה לא מבטא פוטנציאל גדול לחברה. כמה כבר אירודרום מצפה להרוויח מהעסקה הזאת ומפעילות הייצור אם כל העסק שווה 30 מיליון והיא תחזיק בסופו כ-25%. זה עלול להעיד על מצוקה - אירודרום צריכה לייצר או לייבא כטב"מים והיא הקימה עם שותף בתחום מפעל שיספק את המערכות, אבל נתנה לו את זה לפי שווי שמבטא שהסיפור לא כזה גדול.



שווי השוק של אירודרום עומד על 58.6 מיליון שקל, מניית החברה ירדה ב-7% מתחילת השנה, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-15%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.37%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.