אירודרום: הלקוח הממשלתי הודיע על צמצום ההזמנה; המניה נופלת
החברה עדכנה כי הלקוח הממשלתי מתכנן לצמצם או לבטל הזמנה בהיקף של 73.6 מיליון שקל, כחלק מהסכם רחב יותר של 137 מיליון שקל, עליו חתמה באוקטובר האחרון; המניה יורדת ב-13%
אירודרום אירודרום קבוצה 3.32% הודיעה כי הלקוח הממשלתי עמו חתמה על הסכם הזמנה באוקטובר 2024 בהיקף של 137 מיליון שקל, עדכן כי בכוונתו לצמצם את היקף ההזמנה. בשלב זה, טרם נמסר לחברה מה יהיה גובה הצמצום הסופי, והיא מצפה
לקבל עדכון בנושא בהמשך. המניה בתגובה יורדת ב-13%.
ההזמנה אותה הלקוח מבקש לצמצם, היא ההזמנה בסך של 73.6 מיליון שקל (כחלק מההזמנה של 137 מיליון שקל), ולהערכת החברה, בכוונת הלקוח הממשלתי להודיע על צמצום היקף ההזמנה או ביטול מלא, ההזמנה הינה אחת מחמש הזמנות שקיבלה החברה מהלקוח.
לטענת החברה אין ביכולתה להעריך מה תהיה החלטתו הסופית. במקביל, החברה הבטיחה קבלת תשלום על הזמנה בסך 11 מיליון שקל, שהלקוח ציין שלא תיפגע, כמו כן תהיה לו האפשרות לחזור בו ולבצע הזמנות נוספות.
כתבנו על כך שהעסקה הזו תמוהה. לאחרונה הודיעה החברה על כוונתה לבצע עסקת מיזוג-רכישה, העלנו שאלות ותהיות, מאיפה הכסף יגיע, והאם החברה מחפשת חבל הצלה לאספקת ההזמנות. למה להכניס שותף לפי שווי נמוך כזה כשיש לך הזמנה גדולה כזאת?
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- "מנכ"ל אירודרום התעלם מהדירקטוריון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש הרבה סימני שאלה בקשר לאירודרום. החברה הזו אמורה היתה לצמוח ברקע הביקושים בתחום הביטחוני, היא שחקנית וותיקה. בפועל, הפעילות שלה בתחום שהתבססה על שירותים לחברות שונות הלכה והתכווצה ובאופן מפתיע היא עברה לאספקת רחפנים. מה לה ולאספקת רחפנים? אחרי העסקה הגדולה שדווחה לאספקת רחפנים ב-137 מיליון שקל, היא דיווחה על עסקאות שמראות דווקא שהפטנציאל לא כזה גדול לרבות הקמת פעילות ייצור שבה היא לא השולטת, בשווי נמוך.
חוסר האמון של המשקיעים עשוי להיות מוצדק. זה נובע מכמה סיבות - ירידה בפעילות המסורתית של החברה שהיא מתן שירותים בתחום הכטב"מים. נסיון להיכנס לתחום הייצור ואספקת כטב"מים שזה תחום שהיא לא באמת
פעלה בו באופן משמעותי. כמו כן, החברה רושמת הפסדים וקיים חשש שהמשקיעים ידוללו בעקבות הנפקה שתרפד את הקופה. אך הסיבה העיקרית היא בעיות ניהוליות. יש אי שקט בצמרת וזה משליך על החברה. עזיבות של מנהלים בכירים, עזיבות של חברי דירקטוריון. כמו שציינו בעבר, בתקופה האחרונה
עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה, וחוסר שביעות רצון מההנהלה.
שתי הדירקטוריות הפורשות, פרי-זן
ונצר, הביעו במכתבי ההתפטרות שלהן חוסר שביעות רצון מהאופן שבו החברה מנוהלת על ידי רועי דגני, מנכ"ל ובעל השליטה (22%). נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על
תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל
של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
המכתבים האלו לצד הירידה בפעילות החברה בתחום הליבה שלה, מעלים חשש שהיא איבדה מהיתרונות
שלה, על רקע המשבר הניהולי ומנסה לפנות לתחום הייצור. ההודעה האחרונה על הקמת מפעל עם שותף כדי לייצר כטב"מים מחזקת זאת. אירודרום הייתה אמורה להגיע לעסקה עם השותף עם הזמנה גדולה, אך היא מקימה את המפעל איתו כשהוא מקבל את השליטה ויכול לרכוש עוד 24% לפי שווי של כ-30
מיליון שקל, וכעת גם עם ההודעה הנוכחית, יתכן והעסקה תבוטל ולא תהיה כדאית עבור השותף. בכל אופן, זה לא מבטא פוטנציאל גדול לחברה. כמה כבר אירודרום מצפה להרוויח מהעסקה הזאת ומפעילות הייצור אם כל העסק שווה 30 מיליון והיא תחזיק בסופו כ-25%. זה עלול להעיד על מצוקה
- אירודרום צריכה לייצר או לייבא כטב"מים והיא הקימה עם שותף בתחום מפעל שיספק את המערכות, אבל נתנה לו את זה לפי שווי שמבטא שהסיפור לא כזה גדול.
שווי השוק של אירודרום עומד על 58.6 מיליון שקל, מניית החברה ירדה ב-7% מתחילת השנה, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-15%.

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
