אירודרום: הלקוח הממשלתי הודיע על צמצום ההזמנה; המניה נופלת
החברה עדכנה כי הלקוח הממשלתי מתכנן לצמצם או לבטל הזמנה בהיקף של 73.6 מיליון שקל, כחלק מהסכם רחב יותר של 137 מיליון שקל, עליו חתמה באוקטובר האחרון; המניה יורדת ב-13%
אירודרום אירודרום קבוצה -3.12% הודיעה כי הלקוח הממשלתי עמו חתמה על הסכם הזמנה באוקטובר 2024 בהיקף של 137 מיליון שקל, עדכן כי בכוונתו לצמצם את היקף ההזמנה. בשלב זה, טרם נמסר לחברה מה יהיה גובה הצמצום הסופי, והיא מצפה
לקבל עדכון בנושא בהמשך. המניה בתגובה יורדת ב-13%.
ההזמנה אותה הלקוח מבקש לצמצם, היא ההזמנה בסך של 73.6 מיליון שקל (כחלק מההזמנה של 137 מיליון שקל), ולהערכת החברה, בכוונת הלקוח הממשלתי להודיע על צמצום היקף ההזמנה או ביטול מלא, ההזמנה הינה אחת מחמש הזמנות שקיבלה החברה מהלקוח.
לטענת החברה אין ביכולתה להעריך מה תהיה החלטתו הסופית. במקביל, החברה הבטיחה קבלת תשלום על הזמנה בסך 11 מיליון שקל, שהלקוח ציין שלא תיפגע, כמו כן תהיה לו האפשרות לחזור בו ולבצע הזמנות נוספות.
כתבנו על כך שהעסקה הזו תמוהה. לאחרונה הודיעה החברה על כוונתה לבצע עסקת מיזוג-רכישה, העלנו שאלות ותהיות, מאיפה הכסף יגיע, והאם החברה מחפשת חבל הצלה לאספקת ההזמנות. למה להכניס שותף לפי שווי נמוך כזה כשיש לך הזמנה גדולה כזאת?
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- "מנכ"ל אירודרום התעלם מהדירקטוריון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש הרבה סימני שאלה בקשר לאירודרום. החברה הזו אמורה היתה לצמוח ברקע הביקושים בתחום הביטחוני, היא שחקנית וותיקה. בפועל, הפעילות שלה בתחום שהתבססה על שירותים לחברות שונות הלכה והתכווצה ובאופן מפתיע היא עברה לאספקת רחפנים. מה לה ולאספקת רחפנים? אחרי העסקה הגדולה שדווחה לאספקת רחפנים ב-137 מיליון שקל, היא דיווחה על עסקאות שמראות דווקא שהפטנציאל לא כזה גדול לרבות הקמת פעילות ייצור שבה היא לא השולטת, בשווי נמוך.
חוסר האמון של המשקיעים עשוי להיות מוצדק. זה נובע מכמה סיבות - ירידה בפעילות המסורתית של החברה שהיא מתן שירותים בתחום הכטב"מים. נסיון להיכנס לתחום הייצור ואספקת כטב"מים שזה תחום שהיא לא באמת
פעלה בו באופן משמעותי. כמו כן, החברה רושמת הפסדים וקיים חשש שהמשקיעים ידוללו בעקבות הנפקה שתרפד את הקופה. אך הסיבה העיקרית היא בעיות ניהוליות. יש אי שקט בצמרת וזה משליך על החברה. עזיבות של מנהלים בכירים, עזיבות של חברי דירקטוריון. כמו שציינו בעבר, בתקופה האחרונה
עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה, וחוסר שביעות רצון מההנהלה.
שתי הדירקטוריות הפורשות, פרי-זן
ונצר, הביעו במכתבי ההתפטרות שלהן חוסר שביעות רצון מהאופן שבו החברה מנוהלת על ידי רועי דגני, מנכ"ל ובעל השליטה (22%). נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על
תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל
של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.
- רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
- אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י, לאחר חיבור של פרויקט של 52 מגה וואט לרשת בפולין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
המכתבים האלו לצד הירידה בפעילות החברה בתחום הליבה שלה, מעלים חשש שהיא איבדה מהיתרונות
שלה, על רקע המשבר הניהולי ומנסה לפנות לתחום הייצור. ההודעה האחרונה על הקמת מפעל עם שותף כדי לייצר כטב"מים מחזקת זאת. אירודרום הייתה אמורה להגיע לעסקה עם השותף עם הזמנה גדולה, אך היא מקימה את המפעל איתו כשהוא מקבל את השליטה ויכול לרכוש עוד 24% לפי שווי של כ-30
מיליון שקל, וכעת גם עם ההודעה הנוכחית, יתכן והעסקה תבוטל ולא תהיה כדאית עבור השותף. בכל אופן, זה לא מבטא פוטנציאל גדול לחברה. כמה כבר אירודרום מצפה להרוויח מהעסקה הזאת ומפעילות הייצור אם כל העסק שווה 30 מיליון והיא תחזיק בסופו כ-25%. זה עלול להעיד על מצוקה
- אירודרום צריכה לייצר או לייבא כטב"מים והיא הקימה עם שותף בתחום מפעל שיספק את המערכות, אבל נתנה לו את זה לפי שווי שמבטא שהסיפור לא כזה גדול.
שווי השוק של אירודרום עומד על 58.6 מיליון שקל, מניית החברה ירדה ב-7% מתחילת השנה, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-15%.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
