חופשה חול
צילום: יחצ ספיריט הפקות עולם

כונס הנכסים מכר את מניות קווינקו בדיסקאונט של 50% - המניה נופלת

מניית חברת בתי הקזינו של יגאל זילכה נופלת אחרי שערן רייף, ששומש ככונס נכסים ל-11% ממניות החברה שהוחזקו על ידי זילכה ששימשו כשיעבוד לבנק לאומי, מכר את המניות בדיסקאונט של 50% על מחיר השוק; הרוכש - מיליונר הודי

רוי שיינמן | (2)

בשנה שעברה מונה עו"ד ערן רייף לכונס נכסים מטעם הוצאה לפועל למניות של יגאל זילכה ב-קווינקו 0.9%  . רייף הגיע אחרי שבנק לאומי פתח תיק בהוצאה לפועל לטובת מכירת המניות, שמהוות 11% מהחברה, שניתנו כשיעבוד על ידי יגאל זילכה, המנכ"ל ובעל השליטה. היום מעדכנת החברה כי רייף מכר את המניות לפי שער של 293 אגורות למניה, נמוך ב-50% משער הסגירה של יום חמישי האחרון, והמניה נופלת.


המניות נמכרו בסכום כולל של כ-9.7 מיליון שקל, כאשר דווח כי הרוכש הוא Vinay Kapoor, מיליונר הודי שרכש את המניות דרך חברה בדובאי ועליו לא נמסרו פרטים נוספים.


קווינקו שבשיאה היתה חברה של מיליארדים נפלה בשפל לשווי של עשרות מיליונים, בגלל שתי מגמות - האינטרנט שהעביר את המהמרים מבתי הקזינו לרשת והרגולציה, בעיקר ביוון שהפילה את ההכנסות והטילה על בתי הקזינו מסים גבוהים. אלא שהנתונים השנה מתחילים להזכיר את תוצאות העבר. היום המניה נסחרת לפי שווי של 165 מיליון שקל.


לזילכה היסטוריה של סכסוכים סביב החברה. זילכה ניהל מאבק ארוך שנים מול משה בובליל, שותפו לשעבר, שנפטר בשנה שעברה. בין השניים ניטש מאבק ממושך על הקזינו בלוטראקי, שנחשב לפרויקט הדגל של זילכה ובובליל - בית מלון עם קזינו בצורת אניית נוסעים גדולה. בימיו הטובים, הגיע הפרוייקט לשווי של כמיליארד דולר. לאחר שנים של התנהלות בבתי המשפט, בשנת 2014 הגיעו זילכה ובובליל להסכם פשרה על הפרדת נכסיהם. ואולם כשנתיים לאחר מכן, משמכרו את הקזינו בלוטראקי, תמורת 15 מיליון דולר בלבד, הם החליפו האשמות הדדיות. למרות זאת, זילכה אומר בשיחה לביזפורטל בשנה שעברה: "בשנים האחרונות, שמנו את הפרק הזה מאחורינו. אחרי שהגענו להסכמות, מערכת היחסים ביננו טובה, ואני מצר על פטירתו".


בנוסף, בזמנו הוצא נגד זילכה צו מאסר, לאחר שבמסגרת סכסוך עסקי הפר את החלטת בית המשפט ולא הפקיד סכום של כ-600 אלף אירו, כפי שנדרש. ואולם, ביולי 2023, בית המשפט העליון ביטל את צו המאסר. זילכה כיום אינו מתגורר בישראל.


במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו ההכנסות של קווינקו ב-57.5 מיליון שקל לעומת 54 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2023. הרווח הנקי הסתכם ב-3 מיליון שקל לעומת 2.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בנוסף, לפני מספר חודשים מניית קווינקו זינקה אחרי שדיווחה כי היא נמצאת במו"מ למכירת נכס בסכום של 55.7 מיליון דולר, פי 2 משווי השוק של החברה אז.


מדובר היה בקרקע בקמבודיה אותה רכשה קווינקו ב-2008 בתמורה ל-10.5 מיליון דולר, אך בחודש שעבר דיווחה החברה כי המו"מ נפסק ללא הגעה להסכמות והמניה נפלה חזרה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יגאל קנה (ל"ת)
    אנונימי 09/02/2025 17:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דש 09/02/2025 15:59
    הגב לתגובה זו
    סיטי אוף דרים באמת חלום לא פגשתי שירות ויחס כזה בשום מקום אחר בעולם שלא נדבר על הפאר הגודל והחוויה המדהימה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?