חופשה חול
צילום: יחצ ספיריט הפקות עולם

כונס הנכסים מכר את מניות קווינקו בדיסקאונט של 50% - המניה נופלת

מניית חברת בתי הקזינו של יגאל זילכה נופלת אחרי שערן רייף, ששומש ככונס נכסים ל-11% ממניות החברה שהוחזקו על ידי זילכה ששימשו כשיעבוד לבנק לאומי, מכר את המניות בדיסקאונט של 50% על מחיר השוק; הרוכש - מיליונר הודי

רוי שיינמן | (2)

בשנה שעברה מונה עו"ד ערן רייף לכונס נכסים מטעם הוצאה לפועל למניות של יגאל זילכה ב-קווינקו -0.52%  . רייף הגיע אחרי שבנק לאומי פתח תיק בהוצאה לפועל לטובת מכירת המניות, שמהוות 11% מהחברה, שניתנו כשיעבוד על ידי יגאל זילכה, המנכ"ל ובעל השליטה. היום מעדכנת החברה כי רייף מכר את המניות לפי שער של 293 אגורות למניה, נמוך ב-50% משער הסגירה של יום חמישי האחרון, והמניה נופלת.


המניות נמכרו בסכום כולל של כ-9.7 מיליון שקל, כאשר דווח כי הרוכש הוא Vinay Kapoor, מיליונר הודי שרכש את המניות דרך חברה בדובאי ועליו לא נמסרו פרטים נוספים.


קווינקו שבשיאה היתה חברה של מיליארדים נפלה בשפל לשווי של עשרות מיליונים, בגלל שתי מגמות - האינטרנט שהעביר את המהמרים מבתי הקזינו לרשת והרגולציה, בעיקר ביוון שהפילה את ההכנסות והטילה על בתי הקזינו מסים גבוהים. אלא שהנתונים השנה מתחילים להזכיר את תוצאות העבר. היום המניה נסחרת לפי שווי של 165 מיליון שקל.


לזילכה היסטוריה של סכסוכים סביב החברה. זילכה ניהל מאבק ארוך שנים מול משה בובליל, שותפו לשעבר, שנפטר בשנה שעברה. בין השניים ניטש מאבק ממושך על הקזינו בלוטראקי, שנחשב לפרויקט הדגל של זילכה ובובליל - בית מלון עם קזינו בצורת אניית נוסעים גדולה. בימיו הטובים, הגיע הפרוייקט לשווי של כמיליארד דולר. לאחר שנים של התנהלות בבתי המשפט, בשנת 2014 הגיעו זילכה ובובליל להסכם פשרה על הפרדת נכסיהם. ואולם כשנתיים לאחר מכן, משמכרו את הקזינו בלוטראקי, תמורת 15 מיליון דולר בלבד, הם החליפו האשמות הדדיות. למרות זאת, זילכה אומר בשיחה לביזפורטל בשנה שעברה: "בשנים האחרונות, שמנו את הפרק הזה מאחורינו. אחרי שהגענו להסכמות, מערכת היחסים ביננו טובה, ואני מצר על פטירתו".


בנוסף, בזמנו הוצא נגד זילכה צו מאסר, לאחר שבמסגרת סכסוך עסקי הפר את החלטת בית המשפט ולא הפקיד סכום של כ-600 אלף אירו, כפי שנדרש. ואולם, ביולי 2023, בית המשפט העליון ביטל את צו המאסר. זילכה כיום אינו מתגורר בישראל.


במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו ההכנסות של קווינקו ב-57.5 מיליון שקל לעומת 54 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2023. הרווח הנקי הסתכם ב-3 מיליון שקל לעומת 2.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בנוסף, לפני מספר חודשים מניית קווינקו זינקה אחרי שדיווחה כי היא נמצאת במו"מ למכירת נכס בסכום של 55.7 מיליון דולר, פי 2 משווי השוק של החברה אז.


מדובר היה בקרקע בקמבודיה אותה רכשה קווינקו ב-2008 בתמורה ל-10.5 מיליון דולר, אך בחודש שעבר דיווחה החברה כי המו"מ נפסק ללא הגעה להסכמות והמניה נפלה חזרה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יגאל קנה (ל"ת)
    אנונימי 09/02/2025 17:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דש 09/02/2025 15:59
    הגב לתגובה זו
    סיטי אוף דרים באמת חלום לא פגשתי שירות ויחס כזה בשום מקום אחר בעולם שלא נדבר על הפאר הגודל והחוויה המדהימה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: