דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

"יש לנו תכנית אסטרטגית מפוקסת, אל על תהיה יותר גדולה וחזקה"

דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על, מספרת על האתגרים בשנה המטלטלת ביותר בתולדות החברה, אבל גם הרווחיות ביותר בתולדות החברה. "בזמן מלחמה, חברות זרות לא טסות לכאן – רק תעופה אזרחית חזקה תבטיח את שמי ישראל"

אביחי טדסה | (8)

רווחים מדהימים, שנה עסקית פנומנלית. דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על 2.39%  , היא אחת מאנשי השנה של קהל ביזפורטל בזכות שנה עסקית טובה. היא גם היתה מהנבחרים בשנה הקודמת. אז זה היה בשל תהליך התייעלות, כואב שהביא את אל על להיות חברה ככל החברות - כזו שמחפשת את הרווח ולא נשלטת על ידי העובדים. המנכ"לית החדשה הצליחה לעשות סדר בחברה עם מספר ארגוני וועדים חזקים ששלטו בה. זו משימה קשה והיא עמדה בה. אולי זה ההיכרות - היא 17 שנים באל על, אולי זו הכריזמה ויכולת ההובלה. אולי זה האכפתיות. 





"היו פה עידן וולס ויצחק תשובה. נפגשנו לפני כמעט שלוש שנים, אני ועידן בטיסה, ממש בתחילת התפקיד שלי כמנכ"לית, אני באל על הרבה שנים. הוא אמר אנחנו ואתם היינו היינו במקום קשה אחרי הקורונה. ניהלנו שיחה קצרה עם עצות טובות והנה אנחנו פה שנה אחרי שנה בטקס של אנשי השנה. מאז לא פגשתי אותו בטיסה, אנחנו נפגשים פה, אחת לשנה.


"אנחנו גם נפגשים במחירי הדלק", אומרת בן טל גננסיה בהומור, "80 דולר לחבית, רבע מהמחזור שלנו הולך לשם". בן טל גננסיה מתארת את השנה שהיתה "רכבת הרים". "הדבוע התחיל עם חזרה מאוד מרגשת של חטופות ואני מקווה שנראה את התהליך משלים את עצמו ואת כל החטופים בבית. מקווה שהחיילים יחזרו בשלום. גם אותם חיילים שצלצלו ב-7.10 מכל מקום בעולם וביקשו מאיתנו להחזיר אותם לארץ".


"מה שקורה אצלנו הוא חריג בכל קנה מידה. חברות תעופה יוצאות ולא היה דבר כזה בהיסטוריה של מדינת ישראל שכל כך הרבה זמן חברות לא טסות לפה. אתחבר לדבריו של יצחק תשובה, אחד הדברים שהשגנו השנה זה שמימשנו את החזון של תעופה ישראלית חזקה. אין אף אחד שיהיה פה בזמן אמת. בזמנו אמרנו הסכמי אברהם וחברות זרות טסות לפה, אולי לא צריך חברת תעופה בגודל כזה, נפרק, תמכרו מטוסים. אין דבר כזה. אנחנו צריכים תעופה אזרחית חזקה, ואני מחזקת גם את ישראייר, ארקיע, ואייר חיפה ובטח ובטח אל על".


איך נראה התפעול והניהול השוטף בשנה כזו?

"מעבר לאוכל- יש ארוחה, אין ארוחה?, האם יש חלון אין חלון, יש באמת לנהל בהרבה מאוד מישורים. השנה הזאת היא מבחינתנו באל על מבצע צבאי גדול. רק חברה ישראלית יודעת לנהל ולהיערך לאירועים כאלו. אנחנו במבצע צבאי בכל רגע נתון. תסתכלו על אוקראינה רוסיה, אין טיסות אזרחיות לשם. פשוט אין. זה לא דבר של מה בכך שאנחנו ממשייכם לטוס.


"כשאנחנו רואים את האיומים וגם היום של החות'ים, צריך להבין שמבחינתנו כחברת תעופה יש שאלות גדולות - איך שומרים על בטיחות וביטחו? זה כל היום לדבר עם גופים במדינה ולהבטיח שהכל בטוח ותקין. זאת אחריות גדולה. כשנמצאים בבונקר אצלנו, והיינו בו שלוש פעמים השנה, אתה מבין שצריך את השרירים ואת הכוח בבית שלנו. תעופה אזרחית חזקה, אפשרות לתחזק ולשפץ מטוסים. הקמנו גם סימולטורים בארץ. אנחנו צריכים שרירים משלנו כי אנחנו נמצאים פה בשביל כולם. זה המסר המרכזי שלמדנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


איך את בתור המנכ"לית מנהלת חברה בשנה כל כך מטלטלת ומה גילית על אל על ועל עצמך?

"סיימתי 17 שנים באל על, לפני כן הייתי בחברת ייעוץ וייעצתי לאל על. הייתי באל על בתקופות טובות ותקופות קשות מאוד וגם כעת. יש בזה הרבה מאוד אהבה למקצוע, לתחום, ואם אהבתי את זה קודם, השנה אני אוהבת את זה הרבה יותר כי גיליתי נשמה ולב פועם של עובדים שיש להם מטרה משותפת והם עושים הכל למעו ההצלחה. פעלנו במצב מאוד מורכב, יש לנו צוותים שצריכים לשרת בצבא בחיל האוויר, מכונאים ועובדי קרקע. הסתדרנו וסיפקנו תעופה למרות כל הקשיים. אנשים בכל המקומות עשו עבודה נהדרת. ועבודה מרגשת. אנחנו עוזרים כי חשוב לנו, כחברה ישראלית לאומית לדאוג לעשות הכל להביא את החיילים שרצו לחזור הביתה איך שפרצה המלחמה, להביא משפחות של חטופים לארץ ומהארץ למקומות שהם צריכים, ולעיתים, לצערנו, להביא משפחות ללוויות של חיילים.


"גיליתי חוזק, עוצמה אצל העובדים, אצל עמישיראל. זה המסר שאנחנו מעביירם לעולם. גילינו את החוזק הפנימי של מדינת ישראל. שכשהתחלתי את הדרך להבראה באל על, היה צורך לאחד בתוך אל על את כל הוועדים, ולייצר יציבות פנימית. עכשיו כשאנחנו משדרים את היציבות החוצה, זה במכפילי כוח. זה מה שהיה השנה".


כששומעים אותך מבינים את ההצלחה של אל על. תני לנו את החזון שלך לעוד 3-5 שנים. איך תיראה אל על?

"יש לנו תכנית אסטרטגית מפוקסת זו הסיבה שאנחנו פה כל שנה. אל על תהיה יותר גדולה וחזקה עם כ-60 מטוסים. נדע להביא את הגשר האווירי לכל אחד בעולם, לא רק חברת תעופה שמטיסה, חברה שהיא 5 כוכבים בשירות, בבורסה ואני מחכה לכוכב השישי. אני חושבת שכמותג, בין המותגים הכי ישראלים שיש, יש מקום להמשיך לקדם אותו ושיהיה מקור גאווה ברמה הגלובלית. להביא את אל על לשם ולהמשיך לתת את הביטחון וההרגשה שאנחנו הבית - אל על היא הכי בבית בעולם".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוס 23/01/2025 05:47
    הגב לתגובה זו
    אם לא המלחמה אל על היתה נשארת עלובה. טוסו אל על קבלו סנדוויץ עם ריח בלתי נסבל ותביבו איזה זבל של חברה.
  • 6.
    ברק 22/01/2025 16:25
    הגב לתגובה זו
    ממש מנכלית איכפתיתניצלה את העובדה שחברות בין לאומיות הפסיקו לטוס לארץ והעלתה את מחירי הטיסות בעשרות ומאות אחוזיםואז עוד יקראו לעצמם החברה הלאומית...... חחחחחהגזלן הלאומי!!!!!הרוויחו כמעט מליארד דולר שנה שעברה תוך כדי גדל הציבור הישראלי שכחו שכספי ציבור הצילו אותם בזמן הקורונהפשוט להקיא
  • 5.
    גם קוף היה מגיע להישגים האלו כמונופול (ל"ת)
    רוי 22/01/2025 15:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    באפט 22/01/2025 14:03
    הגב לתגובה זו
    שאומר שהדרך הכי מהירה להפוך מיליארד למליון זה להשקיע בחברת תעופה....לךךך פספסתי בגללך איזה 120% רק בגלל באפט לא קניתי שרציתי...לא יאומן הנייר הזה לא שווה 400 אבל נסחר ב 900 משהו פה מסריח.
  • 3.
    אחלה חברה (ל"ת)
    יוחנן 22/01/2025 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מנכלית מדהימה 22/01/2025 13:40
    הגב לתגובה זו
    תיכף יגיעו הטרולים הקבועים לטנף.
  • חחח...הצחקת (ל"ת)
    Ben 22/01/2025 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תומר 22/01/2025 12:39
    הגב לתגובה זו
    לא פלא שהמניה יורדת עכשיו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.