דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

"יש לנו תכנית אסטרטגית מפוקסת, אל על תהיה יותר גדולה וחזקה"

דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על, מספרת על האתגרים בשנה המטלטלת ביותר בתולדות החברה, אבל גם הרווחיות ביותר בתולדות החברה. "בזמן מלחמה, חברות זרות לא טסות לכאן – רק תעופה אזרחית חזקה תבטיח את שמי ישראל"

אביחי טדסה | (8)

רווחים מדהימים, שנה עסקית פנומנלית. דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על 0%  , היא אחת מאנשי השנה של קהל ביזפורטל בזכות שנה עסקית טובה. היא גם היתה מהנבחרים בשנה הקודמת. אז זה היה בשל תהליך התייעלות, כואב שהביא את אל על להיות חברה ככל החברות - כזו שמחפשת את הרווח ולא נשלטת על ידי העובדים. המנכ"לית החדשה הצליחה לעשות סדר בחברה עם מספר ארגוני וועדים חזקים ששלטו בה. זו משימה קשה והיא עמדה בה. אולי זה ההיכרות - היא 17 שנים באל על, אולי זו הכריזמה ויכולת ההובלה. אולי זה האכפתיות. 





"היו פה עידן וולס ויצחק תשובה. נפגשנו לפני כמעט שלוש שנים, אני ועידן בטיסה, ממש בתחילת התפקיד שלי כמנכ"לית, אני באל על הרבה שנים. הוא אמר אנחנו ואתם היינו היינו במקום קשה אחרי הקורונה. ניהלנו שיחה קצרה עם עצות טובות והנה אנחנו פה שנה אחרי שנה בטקס של אנשי השנה. מאז לא פגשתי אותו בטיסה, אנחנו נפגשים פה, אחת לשנה.


"אנחנו גם נפגשים במחירי הדלק", אומרת בן טל גננסיה בהומור, "80 דולר לחבית, רבע מהמחזור שלנו הולך לשם". בן טל גננסיה מתארת את השנה שהיתה "רכבת הרים". "הדבוע התחיל עם חזרה מאוד מרגשת של חטופות ואני מקווה שנראה את התהליך משלים את עצמו ואת כל החטופים בבית. מקווה שהחיילים יחזרו בשלום. גם אותם חיילים שצלצלו ב-7.10 מכל מקום בעולם וביקשו מאיתנו להחזיר אותם לארץ".


"מה שקורה אצלנו הוא חריג בכל קנה מידה. חברות תעופה יוצאות ולא היה דבר כזה בהיסטוריה של מדינת ישראל שכל כך הרבה זמן חברות לא טסות לפה. אתחבר לדבריו של יצחק תשובה, אחד הדברים שהשגנו השנה זה שמימשנו את החזון של תעופה ישראלית חזקה. אין אף אחד שיהיה פה בזמן אמת. בזמנו אמרנו הסכמי אברהם וחברות זרות טסות לפה, אולי לא צריך חברת תעופה בגודל כזה, נפרק, תמכרו מטוסים. אין דבר כזה. אנחנו צריכים תעופה אזרחית חזקה, ואני מחזקת גם את ישראייר, ארקיע, ואייר חיפה ובטח ובטח אל על".


איך נראה התפעול והניהול השוטף בשנה כזו?

"מעבר לאוכל- יש ארוחה, אין ארוחה?, האם יש חלון אין חלון, יש באמת לנהל בהרבה מאוד מישורים. השנה הזאת היא מבחינתנו באל על מבצע צבאי גדול. רק חברה ישראלית יודעת לנהל ולהיערך לאירועים כאלו. אנחנו במבצע צבאי בכל רגע נתון. תסתכלו על אוקראינה רוסיה, אין טיסות אזרחיות לשם. פשוט אין. זה לא דבר של מה בכך שאנחנו ממשייכם לטוס.


"כשאנחנו רואים את האיומים וגם היום של החות'ים, צריך להבין שמבחינתנו כחברת תעופה יש שאלות גדולות - איך שומרים על בטיחות וביטחו? זה כל היום לדבר עם גופים במדינה ולהבטיח שהכל בטוח ותקין. זאת אחריות גדולה. כשנמצאים בבונקר אצלנו, והיינו בו שלוש פעמים השנה, אתה מבין שצריך את השרירים ואת הכוח בבית שלנו. תעופה אזרחית חזקה, אפשרות לתחזק ולשפץ מטוסים. הקמנו גם סימולטורים בארץ. אנחנו צריכים שרירים משלנו כי אנחנו נמצאים פה בשביל כולם. זה המסר המרכזי שלמדנו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


איך את בתור המנכ"לית מנהלת חברה בשנה כל כך מטלטלת ומה גילית על אל על ועל עצמך?

"סיימתי 17 שנים באל על, לפני כן הייתי בחברת ייעוץ וייעצתי לאל על. הייתי באל על בתקופות טובות ותקופות קשות מאוד וגם כעת. יש בזה הרבה מאוד אהבה למקצוע, לתחום, ואם אהבתי את זה קודם, השנה אני אוהבת את זה הרבה יותר כי גיליתי נשמה ולב פועם של עובדים שיש להם מטרה משותפת והם עושים הכל למעו ההצלחה. פעלנו במצב מאוד מורכב, יש לנו צוותים שצריכים לשרת בצבא בחיל האוויר, מכונאים ועובדי קרקע. הסתדרנו וסיפקנו תעופה למרות כל הקשיים. אנשים בכל המקומות עשו עבודה נהדרת. ועבודה מרגשת. אנחנו עוזרים כי חשוב לנו, כחברה ישראלית לאומית לדאוג לעשות הכל להביא את החיילים שרצו לחזור הביתה איך שפרצה המלחמה, להביא משפחות של חטופים לארץ ומהארץ למקומות שהם צריכים, ולעיתים, לצערנו, להביא משפחות ללוויות של חיילים.


"גיליתי חוזק, עוצמה אצל העובדים, אצל עמישיראל. זה המסר שאנחנו מעביירם לעולם. גילינו את החוזק הפנימי של מדינת ישראל. שכשהתחלתי את הדרך להבראה באל על, היה צורך לאחד בתוך אל על את כל הוועדים, ולייצר יציבות פנימית. עכשיו כשאנחנו משדרים את היציבות החוצה, זה במכפילי כוח. זה מה שהיה השנה".


כששומעים אותך מבינים את ההצלחה של אל על. תני לנו את החזון שלך לעוד 3-5 שנים. איך תיראה אל על?

"יש לנו תכנית אסטרטגית מפוקסת זו הסיבה שאנחנו פה כל שנה. אל על תהיה יותר גדולה וחזקה עם כ-60 מטוסים. נדע להביא את הגשר האווירי לכל אחד בעולם, לא רק חברת תעופה שמטיסה, חברה שהיא 5 כוכבים בשירות, בבורסה ואני מחכה לכוכב השישי. אני חושבת שכמותג, בין המותגים הכי ישראלים שיש, יש מקום להמשיך לקדם אותו ושיהיה מקור גאווה ברמה הגלובלית. להביא את אל על לשם ולהמשיך לתת את הביטחון וההרגשה שאנחנו הבית - אל על היא הכי בבית בעולם".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוס 23/01/2025 05:47
    הגב לתגובה זו
    אם לא המלחמה אל על היתה נשארת עלובה. טוסו אל על קבלו סנדוויץ עם ריח בלתי נסבל ותביבו איזה זבל של חברה.
  • 6.
    ברק 22/01/2025 16:25
    הגב לתגובה זו
    ממש מנכלית איכפתיתניצלה את העובדה שחברות בין לאומיות הפסיקו לטוס לארץ והעלתה את מחירי הטיסות בעשרות ומאות אחוזיםואז עוד יקראו לעצמם החברה הלאומית...... חחחחחהגזלן הלאומי!!!!!הרוויחו כמעט מליארד דולר שנה שעברה תוך כדי גדל הציבור הישראלי שכחו שכספי ציבור הצילו אותם בזמן הקורונהפשוט להקיא
  • 5.
    גם קוף היה מגיע להישגים האלו כמונופול (ל"ת)
    רוי 22/01/2025 15:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    באפט 22/01/2025 14:03
    הגב לתגובה זו
    שאומר שהדרך הכי מהירה להפוך מיליארד למליון זה להשקיע בחברת תעופה....לךךך פספסתי בגללך איזה 120% רק בגלל באפט לא קניתי שרציתי...לא יאומן הנייר הזה לא שווה 400 אבל נסחר ב 900 משהו פה מסריח.
  • 3.
    אחלה חברה (ל"ת)
    יוחנן 22/01/2025 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מנכלית מדהימה 22/01/2025 13:40
    הגב לתגובה זו
    תיכף יגיעו הטרולים הקבועים לטנף.
  • חחח...הצחקת (ל"ת)
    Ben 22/01/2025 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תומר 22/01/2025 12:39
    הגב לתגובה זו
    לא פלא שהמניה יורדת עכשיו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

אייל בן סימון מנכל הפניקס
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך

הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל

תמיר חכמוף |

הפניקס הפניקס 0%  מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%.

אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.

בפעילות הביטוח נרשמה יציבות בצמיחה: הרווח מפעילות הליבה עלה ל-411 מיליון שקל ברבעון ול-1.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, שיפור מתון אך עקבי, בין היתר בזכות הרחבת תהליכי הדיגיטציה והאופטימיזציה. החברה ציינה כי עמידותה לשינויי ריבית נותרה גבוהה, כאשר תשואת הנוסטרו ברבעון, כ-9% בקצב שנתי, תמכה בשורה התחתונה. בנוסף השלימה החברה את הגדלת האחזקה בפניקס סוכנויות ל-95%.

בצד חלוקת הרווחים, הפניקס מודיעה על דיבידנד רבעוני של 320 מיליון שקל, כ-1.25 שקל למניה, ובסך הכול חילקה 950 מיליון שקל מתחילת השנה. לצד זאת ביצעה רכישות עצמיות בהיקף של כ-188 מיליון שקל.