עומרי חיון נגד פייסבוק: "הורדת החשיפה היא פגיעה ונזק לקניין"
הבלוגר עומרי חיון הגיש לפייסבוק ישראל מכתב התראה טרם נקיטת הליכים, בעקבות מה שהוא מגדיר כ"מגבלות צנזורה באמצעות הקטנת חשיפה של מידע מידי משתמשים, לרבות משתמשים המשמשים הלכה למעשה ככלי תקשורת", דוגמת חיון.
במכתב ההתראה שהוגש באמצעות עורך הדין אורון שוורץ ממשרד שוורץ-נרקיס ושות', טוען חיון כי פייסבוק נטלה לעצמה חירות משפטית לפיה היא הקובעת מהו פרט מידע אמיתי ואמין ובמידה ולא, היא פועלת, לכאורה, להקטנת מידת חשיפתו של אתר המפרסם מידע כאמור. לטענתו של הבלוגר "חירות זו הנה למעשה הקמת בית דין שדה שמקור סמכותו אינו ברורה, הפוסק מהי אמת, מהן Fake news וחורץ גורלות".
הנזק, לכאורה, שספג חיון מפייסבוק נוגע לירידת החשיפה לתכנים שאותם פרסם באתר שבבעלותו ואותם שיתף בפייסבוק. במכתב ששלח הוא מציין כי בעבר, אחז העמוד העסקי, וכן הפרופיל האישי שלו בתפוצה נרחבת שהגיעה ליותר ממיליון נחשפים לפרסומים יומיים ושבועיים. "ואולם" הוא מציין, "במהלך השנתיים האחרונות, ירדו אחוזי התפוצה לרוב לעשרות אלפים בודדים". חיון מחזק את דבריו בכך שלא חל שינוי דרמטי במספר עוקביו בפייסבוק במהלך התקופה בה החשיפה אליו ירדה, וכן התוכן אותו סיקר לא השתנה.
חיון טוען באמצעות עורכי דינו כי קניינו של אדם בפייסבוק היא מידת החשיפה לתכנים אותם הוא מעלה, ולכן, כל פגיעה בחשיפה זו היא "עוולה נזיקית מובהקת". העוגן המשפטי שעליו מבסס חיון את טענותיו נוגע לדרך שבה קובעת פייסבוק האם מידע כלשהו הוא אמיתי או בדיה - החלטה שלפיה היא מורידה את החשיפה לתכנים מסוימים, בהתאם לאמינות התוכן.
במסגרת הפנייה לפייסבוק, חיון גם צירף נספחים שחושפים את היקף החשיפה לה זכו התכנים שהעלה בפייסבוק. הנספחים כוללים את נתוני חשיפת השיא שהיו לו בטרם פייסבוק החליטה, לכאורה, לצמצם את החשיפה אליו ולצידם את נתוני חשיפות השפל שאותם הוא מציג כהוכחה לטענותיו.
נתוני השיא
נתוני השפל
חיון מצביע על כך שייתכן וגורמים המנסים להתנכל לו מדווחים לפייסבוק באמצעות כלי הדיווח של הפלטפורמה על כך שהמידע אותו הוא מפרסם הוא שקרי. "הח"מ אינם מכירים את "בית הדין" של פייסבוק" כותבים עורכי דינו, "והחשד שמא גורמים שונים יבקשו להתנכל למשתמש באמצעות דיווחים שאינם אמיתיים, ובעניינו של מרשנו מציאות זו, איננה מופרכת, הרי שעניינים אלה אינם יכולים להתברר באופן מורשה ומוסמך בידיכם".
חיון קובל עוד על כך שפייסבוק עושה איפה ואיפה בין כלי תקשורת גדולים ו"מבוססים" לגופי תוכן קטנים בכל הנוגע ל"קליק-בייטס" (Clickbaits), כותרות טיזר שמטרתן לעודד הקלקה על כתבה גם במחיר של קשר רופף בין הכותרת לתוכן המצוי בכתבה. בפייסבוק הודיעו על מלחמתם בתופעה זו שרבים עושים בה שימוש, כולל חיון, אך לטענתו החברה אינה אוכפת את מדיניותה על כולם באופן שווה.
לסיום, דורש חיון באמצעות עורכי דינו, כי "טרם שמרשנו יפנה למיצוי זכויות באמצעות ערכאות משפטיות, הרי שראשית, מן הטעם המקובל של מיצוי הליך טרם פניה לערכאות, נבקש לקבל את הסברכם בדבר פגיעה זו, את המניעים לה, ואת תיקונה המיידי לאלתר, קרי השבת נתוני חשיפתו של מרשנו, טרם מה שנראה לכאורה, כהנמכתם".
מפייסבוק ישראל לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הידיעה.
- 7.שטויות 09/07/2019 10:17הגב לתגובה זואכלו לי, שתו לי, עשו לי ... אתה לא מיוחד , פיייסבוק חתכו בחשיפה לכולם אם אתה מספיק טוב עם תוכן איכותי תשאר בטופ אבל אתה לא..
- 6.אלירן 10/06/2019 04:59הגב לתגובה זומבחינתי הוא וכל דומיו, גדולים וקטנים - יכולים להעלם מהפיד בכיף. שיורידו להם חשיפה למינימום. אןי במידע שלהם שום תועלת. רכילות צהובה וקטנה.
- 5.מארק צוקרברג 04/06/2019 20:24הגב לתגובה זועוזב את מצרים עוזב את הרציחות באמריקה עוזב את התביעות בסנאט ורץ להקשיב לעומרי חריון . האשטאג - #מעפן
- 4.פייסבוק שחטו לנו את העמודים (ל"ת)משטראוס 03/06/2019 22:20הגב לתגובה זו
- 3.ג'ונסון 03/06/2019 21:30הגב לתגובה זואותנו לימדו מזמן: כשאתה משתין על הצבא הוא נרטב וכשהצבא משתין עליך אתה טובע. אז ככה עם פייסבוק
- 2.עצוב לי להגיד שעמרי חיון צודק, אבל הוא צודק (ל"ת)ה 03/06/2019 21:08הגב לתגובה זו
- 1.טלי כהן 03/06/2019 20:02הגב לתגובה זומנסה לעשות כסף על הגב של הגולשים, מפרסם כותרת מפוצצת וכשנכנסים לפוסט, אין קשר בין הכותרת לתוכן, כמובן שזה גורם לקוראים שלו אכזבה ולכן הם מדווחים על הפוסטים שלו לפייסבוק, פייסבוק בודקים את התלונות וכשרואים שהן מוצדקות, מורידים את החשיפה על מנת לא לפגוע בגולשים נוסיפים. פשוט
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
