ההחלטה על מינוי מנכ"ל ללפמ (לשכת הפרסום הממשלתית) בתום מכרז ארוך ולאחר תקופה ארוכה שמאז פרישתו של גדי מרגלית התפקיד אינו מאויש, צפויה להתקבל בקרוב. היום (יום ד') נערך הסבב הסופי של ועדת האיתור כשבישורת האחרונה ניצבים 4 מועמדים מתוך מעל 100 שהגישו מועמדות למכרז: גיא קלנר, מישל קרמרמן, אודי ירושלמי ובועז סטמבלר שאליו מתייחסים בשוק כבעל הסיכויים הגבוהים ביותר להתמנות.

סיכויו הגבוהים של סטמבלר להתמנות לתפקיד מבוססים על הקשר שלו לראש הממשלה בנימין נתניהו מתוקף היותו אחד מיועציו הקרובים. כמו כן, סטמבלר אינו קוטל קנים ומתייצב למועמדות כשבעברו תפקיד עורך בחדשות 2 ודובר משרד האוצר. לשכת הפרסום מסונפת למשרד התרבות והספורט שבראשו עומדת שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב. 

ההערכות לפיהן סטמבלר יזכה בתפקיד אינן מבוססות רק על קשריו בחלונות הגבוהים, אלא גם לאור שינויים בתנאי הסף שנערכו בהליך המכרזי ומעבר ממכרז לועדת איתור. על פי גורמים בתעשייה שינויים אלו נועדו כדי להסדיר את יכולתו להתמודד על התפקיד. 

• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נסיון עבר, דיגיטל ומדיה

הסבב הסופי שנערך היום הפגיש את 4 המועמדים הסופיים עם 5 חברי ועדת האיתור לשיחה אישית. בשיחה הקודמת נשאלו המועמדים על הרקע האישי והמקצועי שלהם, סיבת העניין שלהם בתפקיד, התכניות לעתיד, ההבנה במגזר הציבורי שבמסגרתו לפמ פועלת ועוד, ללא התייחסות להשקפות פוליטיות. בתוך השדה המקצועי של עולם הפרסום חברי ועדת האיתור שמו דגש על הניסיון וההבנה בתחום הדיגיטל והמדיה.

בשיחה הנוכחית כבר התמקדו חברי ועדת האיתור בתכניות של המועמדים השונים לגבי לפמ. אחד המועמדים אמר לאייס כי בפגישה זו כבר מציגים אסטרטגיה וראייה לעתיד כיצד אמורה לפעול לפמ תחת ניהולו של המועמד. 

לפמ היא סוג של עוף מוזר בתעשיית הפרסום הישראלית. הלשכה פועלת תחת משרד התרבות והספורט כשהיא מטפלת במהלכי הפרסום של משרדי הממשלה השונים, הן ברמת הקריאייטיב והן ברמת רכש המדיה. מתוקף זאת היא מנהלת תחת ידיה תקציב של מאות מיליוני שקלים מדי שנה ומהווה כשלעצמה שחקן מרכזי בשוק הפרסום הישראלי שממוקם בתוככי העשירייה הראשונה מבחינת מחזורי העבודה. 

• האולפן הפתוח של בועז גולן עקף את ערד ניר
• התאגיד תחרותי מתמיד עם "בואו לאכול איתי"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המהדורה המרכזית של 13 בתחתית טבלת הרייטינג

לצד, ואולי למרות שהיא נשענת על תקציב ממשלתי, הלשכה חתומה על מהלכי פרסום קריאייטבייים שאינם נופלים מהנעשה בשוק הפרטי. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה שהיא אינה מעסיקה אנשי קריאייטיב במשרה קבועה אלא נעזרת באנשי פרילאנס המשתנים ממשימה למשימה וכך נהנית מהיכולת לבחור עם מי לעבוד בשוק שרבים מהעצמאיים שפועלים בו הם בוגרי התעשייה בעלי ניסיון רב.

מנגד, לפמ ומשרדי הממשלה נתונים לביקורת מוצדקת על הדרך שבה הם משתמשים בתקציבי הפרסום מהם הם חורגים מדי שנה. על רקע זה בחודשים האחרונים ניסו רגב ושר האוצר כחלון לקדם חקיקה בהליך מהיר שתאפשר להם לבטל את תקרת ההוצאה לפרסום של משרדים ממשלתיים. על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, למרות ההחלטה על הגבלת תקציבי הפרסום של המשרדים הממשלתיים, תקציב הפרסום (מדיה) של לשכת הפרסום הממשלתית עמד בשנת 2013 על 175.5 מיליון שקלים, ב-2014 על 159 מיליון שקלים וב-2015 על 170 מיליון שקלים, דהיינו שמר על סדר גודל כמעט דומה ובאופן עקבי. 

כמו כן, השרים נדרשו להבהרה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בעניין הפרסומות של המשרד שבראשו הם עומדים לאחר שלאחרונה רבים מהם הופיעו וקריינו בעצמם את התשדירים. המשנה, דנה זילבר הבהירה ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כי "העקרונות המנחים החלים על כל סוג של פרסום ממשלתי הם שניים: ראשית, המשאבים הציבוריים המוקצים לעבודת משרדי הממשלה צריכים להיות מנוצלים לקידום מטרות המשרד ולא לקידום מטרות אישיות או פוליטיות של נבחרי ועובדי הציבור המופקדים עליו; שנית, על הפרסום לבטא אך ורק את עמדת המשרד ועליו להיות קשור בקשר הדוק וברור לתחום פעילותו של המשרד, ומכאן - שהוא אינו יכול לכלול מסרים או היבטים פוליטיים".