סטארטאפ האבטחה Pynt גייס 6 מיליון דולר
סטארטאפ האבטחה Pynt, המפתח פלטפורמה אוטומטית לאבטחת API (ממשק תכנות יישומים), השלים סבב גיוס סיד בהיקף של 6 מיליון דולר. הסבב הובל על ידי Joule Ventures, בהשתתפות הקרנות Dallas ו-Honeystone.
החברה אשר נוסדה בשנה שעברה, פועלת להפוך את תהליך בדיקות האבטחה של API לאוטומטי, תוך קיצור משך הזמן והשקעת המשאבים הנדרשים לכך וגישור על הפער הקיים בין המפתחים לבין אנשי האבטחה. הפלטפורמה יוצרת אוטומציה של פעולת ההאקר, תוך שימוש בהיגיון אנושי כדי ליצור התקפות וכך לזהות נקודות חולשה ולטפל בהן עוד לפני שהן נחשפות. בנוסף לאוטומציה של זיהוי פירצות API במהלך הפיתוח, Pynt מספקת דו"חות ודשבורד שליטה עבור המפתחים ואנשי הסקיוריטי בארגון, כמו גם המלצות מעשיות לטיפול בבעיות אבטחה.
השימוש בממשקי API זינק בשנים האחרונות וכיום 83% מתעבורת האינטרנט קשורה לשירותי API. ממשקים אלו מאפשרים אינטגרציה יעילה בין אפליקציות והם גורמים מרכזי בהצלחה של חברות רבות, אולם ההסתמכות עליהם יצרה אינספור נקודות תורפה קריטיות. פירצות אבטחה של ממשק API מתרחשות בכל מקום, כולל אצל ענקיות האינטרנט ויוצרות איום עולמי על הגנות הסייבר. כיום יותר ממחצית מכל ממשקי ה-API נותרים מוסתרים מעיניהם של צוותי האבטחה בחברות. המפתחים לחוצים לספק תוכנות מתקדמות במהירות, בסביבה שהולכת ונהיית מורכבת, ואין להם פנאי לטפל בהיבטי האבטחה. המחסור העולמי של מיליוני אנשי אבטחה שצפוי להתעצם בשנים הבאות גורם לכך שחוסר היכולת לגשר על הפער באמצעים אנושיים יימשך.
Pynt הוקמה ב-2022 על ידי צביקה שניידר, המשמש מנכ"ל, אורי גולדברג, CTO, גולן יוסף, CSO ועופר חכימי, CPO. ארבעת המייסדים שימשו בתפקידי פיתוח ואבטחה מרכזיים במרכז הפיתוח של Harman, בבעלות סמסונג ובה בנו את פתרון האבטחה הראשון בעולם למפתחים לאבטחת אפליקציות רכב. החברה מעסיקה 10 עובדים במשרדים בישראל.
- Popai Health נחשפת עם גיוס של 11 מיליון דולר
- CyberRidge נחשפת: גייסה 26 מיליון דולר כדי לגרום לנתונים הרגישים בעולם ״להיעלם״ ולהופיע מחדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צביקה שניידר, מייסד משותף ומנכ"ל Pynt: "אבטחת API היא כיום אחד האתגרים המרכזיים של החברות ואנשי האבטחה. יצירת חיבור API לאפליקציה ולדאטה של החברה היא כמו יצירת דלתות כניסה לביתך. דלתות אלו צריכות להיות מאובטחות היטב, באחריות משותפת של מפתחי הדלתות והשומרים עליהן – אנשי האבטחה. הבעיה שמפתחים כיום לא יודעים הרבה על אבטחה, ואנשי אבטחה לא יכולים להיות מעורבים בפיתוח. כולם עסוקים מאוד כבר היום. אנחנו פותרים את הבעיה על ידי כלים מתקדמים שמאפשרים למפתחים לקחת אחריות ולוודא שאין חולשות באפליקציה כבר בשלב הפיתוח, ונותנים אמצעי שליטה ובקרה לצוותי הסקיוריטי."
- 1.6 מיליון $ מספיק לפחות משנה פעילות (ל"ת)נו, באמת... 07/09/2023 12:20הגב לתגובה זו
ChatGPT (גרוק)איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?
ChatGPT רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.
הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.
המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי
הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.
המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
