סטארטאפ האבטחה Pynt גייס 6 מיליון דולר
סטארטאפ האבטחה Pynt, המפתח פלטפורמה אוטומטית לאבטחת API (ממשק תכנות יישומים), השלים סבב גיוס סיד בהיקף של 6 מיליון דולר. הסבב הובל על ידי Joule Ventures, בהשתתפות הקרנות Dallas ו-Honeystone. החברה אשר נוסדה בשנה שעברה, פועלת להפוך את תהליך בדיקות האבטחה של API לאוטומטי, תוך קיצור משך הזמן והשקעת המשאבים הנדרשים לכך וגישור על הפער הקיים בין המפתחים לבין אנשי האבטחה. הפלטפורמה יוצרת אוטומציה של פעולת ההאקר, תוך שימוש בהיגיון אנושי כדי ליצור התקפות וכך לזהות נקודות חולשה ולטפל בהן עוד לפני שהן נחשפות. בנוסף לאוטומציה של זיהוי פירצות API במהלך הפיתוח, Pynt מספקת דו"חות ודשבורד שליטה עבור המפתחים ואנשי הסקיוריטי בארגון, כמו גם המלצות מעשיות לטיפול בבעיות אבטחה. השימוש בממשקי API זינק בשנים האחרונות וכיום 83% מתעבורת האינטרנט קשורה לשירותי API. ממשקים אלו מאפשרים אינטגרציה יעילה בין אפליקציות והם גורמים מרכזי בהצלחה של חברות רבות, אולם ההסתמכות עליהם יצרה אינספור נקודות תורפה קריטיות. פירצות אבטחה של ממשק API מתרחשות בכל מקום, כולל אצל ענקיות האינטרנט ויוצרות איום עולמי על הגנות הסייבר. כיום יותר ממחצית מכל ממשקי ה-API נותרים מוסתרים מעיניהם של צוותי האבטחה בחברות. המפתחים לחוצים לספק תוכנות מתקדמות במהירות, בסביבה שהולכת ונהיית מורכבת, ואין להם פנאי לטפל בהיבטי האבטחה. המחסור העולמי של מיליוני אנשי אבטחה שצפוי להתעצם בשנים הבאות גורם לכך שחוסר היכולת לגשר על הפער באמצעים אנושיים יימשך. Pynt הוקמה ב-2022 על ידי צביקה שניידר, המשמש מנכ"ל, אורי גולדברג, CTO, גולן יוסף, CSO ועופר חכימי, CPO. ארבעת המייסדים שימשו בתפקידי פיתוח ואבטחה מרכזיים במרכז הפיתוח של Harman, בבעלות סמסונג ובה בנו את פתרון האבטחה הראשון בעולם למפתחים לאבטחת אפליקציות רכב. החברה מעסיקה 10 עובדים במשרדים בישראל. צביקה שניידר, מייסד משותף ומנכ"ל Pynt: "אבטחת API היא כיום אחד האתגרים המרכזיים של החברות ואנשי האבטחה. יצירת חיבור API לאפליקציה ולדאטה של החברה היא כמו יצירת דלתות כניסה לביתך. דלתות אלו צריכות להיות מאובטחות היטב, באחריות משותפת של מפתחי הדלתות והשומרים עליהן – אנשי האבטחה. הבעיה שמפתחים כיום לא יודעים הרבה על אבטחה, ואנשי אבטחה לא יכולים להיות מעורבים בפיתוח. כולם עסוקים מאוד כבר היום. אנחנו פותרים את הבעיה על ידי כלים מתקדמים שמאפשרים למפתחים לקחת אחריות ולוודא שאין חולשות באפליקציה כבר בשלב הפיתוח, ונותנים אמצעי שליטה ובקרה לצוותי הסקיוריטי." בריאן רוזנצוויג, שותף-מייסד בקרן Joule Ventures: "הגישה החדשנית של Pynt למיגור בעיות API Security מתחילת שלב הפיתוח ע"י מפתחים, ללא צורך להסתמך על אנשי האבטחה בלבד, נותנת מענה הולם לארגונים לאור המגמה של ריבוי APIs והפיכתם לסיכון אבטחה מרכזי וחוסר היכולת כיום של הארגונים לשלוט בתהליך. לצוות של Pynt יש שילוב מיוחד של ניסיון רלוונטי וידע טכנולוגי עמוק והם בדרך הנכונה לייצר שינוי משמעותי ב-API Security."
- 1.6 מיליון $ מספיק לפחות משנה פעילות (ל"ת)נו, באמת... 07/09/2023 12:20הגב לתגובה זו
גלישה במחשב נייד (רשתות)גולשים בחו"ל לאתרים ישראליים ולא מצליחים להיכנס - הנה הפתרון
אתרים ישראלים רבים חסומים לגלישה ממקומות מסוימים בחו"ל - מה הסיבה ואיך תצליחו לגלוש באתרים שנדרשים לכם?
ישראלים שיוצאים לחופשה קצרה, נסיעת עבודה או רילוקיישן ארוך טווח נתקלים לא פעם באתרים ישראלים שהגישה אליהם חסומה. זה כולל לא רק אתרי בנקים או קופות חולים, אלא גם פורטלים ממשלתיים כמו ביטוח לאומי, רשות המסים, מערכות תשלומים עירוניות, אתרי חינוך, גם אתרי תוכן ואפילו דפי שירות של חברות תקשורת וקמעונאות גדולות.
על פניו זה נראה כמו תקלה טכנית אקראית, אבל זו מדיניות אבטחה מכוונת - חסימה גאוגרפית מבוססת IP שנועדה לצמצם סיכוני סייבר, בעיקר מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS). רוב התקפות הסייבר מגיעות מכתובות IP זרות, וחסימה אזורית מקטינה את שטח הפגיעה ומגנה על זמינות השירותים. זה כלי הגנה גס אך נפוץ, במיוחד בארגונים ציבוריים ועסקיים שחוו עלייה דרמטית בנפחי התקפות בשנים האחרונות וההתקפות האלו מתעצמות.
מאז החרפת האיומים במרחב הסייבר, בעקבות אירועים גיאופוליטיים לרבות בזמן המתיחויות עם איראן וגם במקביל להחרפת המלחמה בעזה, גופים ציבוריים ועסקיים בישראל הידקו את מדיניות ההגנה. אירועים מתוקשרים, כמו מתקפות DDoS על אתרי ממשלה ב-2022 ששיבשו שירותים לכמעט שעה, הובילו להקשחה זמנית או קבועה של בקרות גישה. לכן, משתמש מחו"ל שמנסה להיכנס לאתר, לעיתים מקבל הודעת חסימה מפורשת ("גישה מוגבלת ממדינתך"), ולעיתים הדף פשוט נתקע בלי הסבר. התופעה אינה ייחודית לישראל, אבל כאן היא בולטת בגלל תלות גבוהה בשירותים דיגיטליים ציבוריים ולחץ מתמשך על התשתיות.
מי חוסם בפועל והיכן נתקעים
החסימות פוגעות בעיקר בשירותים רגישים הדורשים זיהוי חזק או פעולות כספיות, כמו אתרי בנקים, קופות חולים, ביטוח לאומי, רשות המסים ומערכות תשלומים עירוניות. גם אתרים מסחריים מגבילים לעיתים גישה או פעולות מחו"ל כדי למנוע הונאות ולחסוך בעומסי תעבורה. לעומת זאת, חלק מהגופים מאפשרים כניסה מלאה מחו"ל עם אימות מוגבר, כמו קוד OTP או שאלות זיהוי,
בין הפתרונות, VPN בולט כנגיש ויעיל ביותר: מתחברים לשירות אמין, בוחרים ישראל כנקודת יציאה, והאתר מזהה אתכם כאילו אתם גולשים מהארץ. זה עובד מצוין נגד חסימות מבוססות IP ללא בקרות נוספות. ספקים מובילים כמו NordVPN ו-Proton VPN מציעים שרתים בישראל עם קצבים גבוהים (עד 10Gbps), מה שמאפשר אימותים דו-שלביים וטיפול בטפסים ממשלתיים ללא עיכובים. לדוגמה, NordVPN מפעיל קרוב ל-25 שרתים בתל אביב עם תמיכה ב-P2P וחיבורים מאובטחים. Proton VPN כולל קרוב -20 שרתים בפתח תקווה ותל אביב עם דגש על פרטיות ללא לוגים. חשוב לבחור ספק עם פריסה רחבה בישראל כדי להחליף שרת אם אחד נחסם זמנית. בנוסף, ספקים כמו Surfshark מציעים תכונות כמו חיבורי MultiHop שמוסיפים שכבת הגנה נוספת על ידי ניתוב התעבורה דרך שרתים מרובים, כולל ישראליים, מה שמקטין את הסיכוי לחסימה.
לנדא מחפשת רוכש: HP ופימי שוקלות רכישה אך טרם הוגשה הצעה רשמית
חברת מכונות הדפוס שגייסה מעל 1.3 מיליארד דולר מבקשת הגנה זמנית מנושים ומחכה להצעה שתציל את פעילותה
חברת לנדא דיגיטל פרינטינג, שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה ממשבר חמור. נכון לעכשיו לא הוגשה אף הצעה רשמית, אך שני גופים מרכזיים כבר הביעו עניין: חברת HP, שנחשבת לרוכשת טבעית מבחינה אסטרטגית, וקרן פימי קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל. לנדא האשים את המשקיעים הגדולים בעצירת השקעות בישראל על רקע המצב, דבר שגרם לייבוש הכספים בחברה ולחוסר יכולתה לתפד.
לנדא גייסה מאז הקמתה מעל 1.3 מיליארד דולר, מתוכם כ‑220 מיליון דולר שהושקעו על ידי המייסד בני לנדא מכיסו האישי. בין המשקיעים המרכזיים נמצאות גם קבוצת Skion שבבעלות המיליארדרית הגרמנייה סוזן קלאטן, וקבוצת Winder הסינגפורית של משפחת ראוזינג, בעלת תאגיד טטרה פאק.
החברה פיתחה מכונות דפוס מתקדמות במיוחד, גדולות וכבדות בהרבה ממכונות אינדיגו, וניסתה לחדור לשוק ההדפסות התעשייתי תוך החלפת מערכות הדפסה מכניות. אלא שהתהליך ארך זמן רב מהצפוי והמשקיעים הזרים הודיעו כי הם מפסיקים את הזרמות הכספים.
המצב הנוכחי, שבו החברה נשענת על חובות לספקים וקרנות, הוביל אותה לפנות לבית המשפט בבקשת עיכוב הליכים. בתחילת יולי מונו לה שני מנהלי הסדר, עו"ד סיגל רוזן רכב ורו"ח שלומי פיליבה, שהוטל עליהם להגיש הסדר חוב עד סוף חודש אוגוסט.
- אושרה הקפאת הליכים ללנדא דיגיטל פרינטינג לחודשיים
- 'יהלומים הם לנצח'? הסוף המר של יהלומי המעבדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
HP, שמכירה היטב את תחום הפעילות של לנדא לאחר רכישת אינדיגו בשעתו, נחשבת למועמדת מובילה. עם זאת, נכון לעכשיו החברה טרם הגישה הצעה פורמלית. גם קרן פימי בחנה את המספרים ואת הפעילות, אך לא מיהרה לפעול.
