האיש שטעה כמעט בכל מה שעשה ולקח את אינטל מהפח את הפחת, מסביר לנו שאנחנו - הציבור שפעל אתמול בשווקים - טועה. אולי הוא צודק, יש לו פרספקטיבה גדולה מאוד על שוק השבבים, אבל איפה הוא היה כשבאמת היה צריך אותו? עכשיו הוא מתעלה על עצמו ולאחר שעזב את תפקידו כמנכ"ל אינטל לפני חודשים ספורים הוא מעז להגיד שהוא קנה מניות של אנבידיה שהוא חושב שהשוק לא מבין את ההשפעה של דיפסיק ושהוא עומד להרוויח הרבה על הרכישות באנבידיה ובמניות AI נוספות שעשה. רגע, הוא גם קנה אינטל? הוא לא סבור שהיא מעניינת במחיר הזה? 

כן, זה פט גלסינגר הפך להיות תומך נלהב באנבידיה. מעבר להסבר שהשוק טעה ואנביידה לא היתה אמורה לרדת-ליפול ב-17% אתמול, אך מבחינתו זה מחיר הזדמנותי, הוא מסביר את הפן הטכנולוגי של המהפכה, את השלבים שלה ואת האירוע שנקרא דיפסיק. שווה לקרוא, שווה לקבל פרספקטיבה, אבל צריך לזכור שאף אחד לא יודע כלום ואיך האירוע הזה יתפתח. 

ומומלץ גם לקרוא מה סם אלטמן חושב על DeepSeek: "מרשים, אבל OpenAI עדיין מובילה". כשאלטמן אומר דבר כזה הוא באופן עקיף מודה בבזבוז כספים ואפילו בכישלון. האם אנחנו באמת צריכים לאמן את המכונה כל כך הרבה או שמא דווקא לאמן אותו פחות אבל באופן איכותי יותר? (מוסבר בכתבה על אלטמן)

אנחנו מביאים את דבריו המתייחסים למהפכה ולדיפסיק - "חוכמה – ללמוד את הלקחים שחשבנו שכבר למדנו. דיפסיק מזכירה את הלקחים המרכזיים של חמשת העשורים האחרונים בעולם המחשוב. התגובה למודל DeepSeek הייתה מרתקת לצפייה, אך נראה שהדיון הציבורי פספס שלושה לקחים מרכזיים מהעבר של עולם המחשוב. אלו לקחים חשובים שראוי לשוב ולהדגיש.

• דיפסיק תשיק מודל בסוף שנה - התעשייה דרוכה
• דיפסיק הסינית משיקה גרסה חדשה למודל ה-AI שלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"חוק הגז במחשוב – השוק מתרחב בהתאם למשאבים הזמינים"

מחשוב פועל כמו חוק הגז: הוא ממלא את המרחב הזמין שמוגדר על-ידי המשאבים (כמו הון, חשמל, ותקציבי חום). דוגמאות לכך אפשר למצוא בהיסטוריה של טכנולוגיות כמו CMOS, מחשבים אישיים, ריבוי ליבות, וירטואליזציה ומובייל. הורדת מחירי המחשוב הופכת אותו לזמין ומביאה להתרחבות השוק, ולא לצמצומו.

בינה מלאכותית (AI) תהפוך לחלק בלתי נפרד מכל תחום בעתיד, אך כיום העלויות שלה גבוהות מדי כדי לממש את הפוטנציאל שלה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שמחירים נמוכים פותחים את השוק ומגבירים את האימוץ. זוהי אחת הסיבות לכך שאני משקיע במניות של אנבידיה ובינה מלאכותית דווקא בעת ירידות המחירים.

"הנדסה היא אמנות ההתמודדות עם מגבלות"

הצוות של DeepSeek עבד תחת מגבלות רבות – רגולציה על יצוא שבבים, תקציבים מוגבלים, וגישה מוגבלת למשאבים מתקדמים. במקום להתייאש, הם מצאו פתרונות יצירתיים שאפשרו להם לפתח מודל עולמי ברמה גבוהה בעלויות נמוכות פי 10-50 מהמקובל.

• בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
• איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר

זה מזכיר לי שיחה שהייתה לי פעם עם דונלד קנות', אחד מגדולי מדעני המחשב בהיסטוריה. הוא סיפר שביצע את העבודה הטובה ביותר שלו כאשר המשאבים היו מוגבלים והדרישות לוחצות. תובנה זו נחשבת בעיניי לאחת החשובות ביותר בקריירה שלי בניהול הנדסה.

"הקוד הפתוח המנצח"

לאורך השנים, היה מאכזב לראות את המחקר בתחום מודלים בסיסיים של בינה מלאכותית הופך לפחות ופחות פתוח. כאן, עמדתי דומה יותר לאלון מאסק מאשר לסם אלטמן – עלינו להגדיל את הפתיחות בתחום הבינה המלאכותית, ולא לצמצם אותה.

כדי שהתחום יצליח, אנו זקוקים לשקיפות מלאה: לדעת מהם מערכי הנתונים שאימנו את המודלים, לבחון את האלגוריתמים ולהתעמק באתיקה ובהשלכות. ההיסטוריה של עולם המחשוב מלאה בדוגמאות שמוכיחות כי הפתיחות מנצחת: לינוקס, GCC, USB, WiFi ועוד. למרות שהדרך הפתוחה קשה יותר, היא זו שמביאה תוצאות ברות קיימא".

DeepSeek – שינוי כיוון בתעשייה

גלסינגר אומר ש-DeepSeek הוא הישג הנדסי יוצא דופן שמראה כיצד גישה יצירתית יכולה להוביל לפריצות דרך גם תחת מגבלות חמורות. המודל שלהם מזכיר לנו שלושה לקחים חשובים: הרחבת השוק באמצעות הורדת עלויות, חשיבותה של יצירתיות תחת מגבלות, וכוחה של הפתיחות. את כל זה מתרגם גלסינגר להגדלת ביקושים. אלא שהעלויות ירדו. זה משחק שונה ממה שהיה עד כה לאנביידה שהיתה בשוק של מחירים הולכים ועולים. חוץ מזה - למה להגדיל ביקושים אם אפשר וצריך פחות שבבים להגיע לתוצאה טובה?