ביבשת אסיה המושכת זמן רב את עיני המשקיעים והכלכלנים בעולם, מצויות שתי המדינות בעלות מספר התושבים הגדול בעולם, ולהן קצב צמיחה מרשים. אוכלוסיית הודו מהווה כ-17% מאוכלוסיית העולם והיא השנייה בגודלה אחרי סין. קצב צמיחת האוכלוסייה במדינה מהווה את אחד האתגרים הקשים עבור ממשלת הודו, בשל הצורך בהעלאת רמת החיים הנמוכה במדינה, אך מנגד מהווה גם הזדמנות אדירה לצמיחתה של הכלכלה.

צמיחת הכלכלה

גודל האוכלוסייה ההודית מתבטא גם בתוצר של הודו שהסתכם ב-2010 ב-1.43 טריליון דולר, הכלכלה ה-11 בגודלה בעולם. אך על פי מדידת התוצר במונחי כח קניה (PPP), מצבה של הודו הרבה פחות טוב. המדינה בעלת תוצר לנפש נמוך מאוד העומד על 3400 ד' ואינה ממוקמת אפילו במאה הכלכלות המובילות ברמת החיים. נתון זה מעיד על כך שהתוצר הגדול והצמיחה המהירה בהודו אינם מספקים רמת חיים גבוהה לכלל האוכלוסייה. אחת הסיבות לתופעה נובעת ממבנה הכלכלה המאופיין בחברות משפחתיות וקונגלומרטים, המכילים חברות בנות רבות.

כמחצית מהתוצר נובע מסקטור השירותים, בעוד ש-29% נובע מסקטור התעשייה ו-16% מסקטור החקלאות. זאת למרות שסקטור החקלאות מרכז כמחצית מכוח העבודה. למרות היותה כלכלה גדולה וצומחת, הבסיס לצמיחתה אינו נובע מייצוא. שיעור הייצוא מסך התוצר קטן מ-25% ועל כן הודו מושפעת פחות ממשברים חיצוניים מאשר מדינות מוטות ייצוא, כגון סין, קנדה או גרמניה. עיקר הייצוא של הודו מופנה לארה"ב ולאיחוד האמירויות בעוד שעיקר הייבוא מגיע מסין וארה"ב. למרות הפגיעה שחוותה הכלכלה בעת המשבר, שיעור צמיחת התוצר בשנת 2010 היה מרשים מאוד ועמד על כ-8.5%, כאשר בשנים הקרובות הוא עשוי לגדול ל-9%.

אינפלציה - האתגר המרכזי

אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפני הכלכלה ההודית הינה האינפלציה הגבוהה, הנובעת כתוצאה מצמיחה מהירה וגידול בביקושים המקומיים. בנוסף, להודו אינפלציה מיובאת הנוצרת כתוצאה מעלייה במחירי המזון והאנרגיה (צרכנית הנפט החמישית בגודלה בעולם), בין היתר כתוצאה מאירועים גיאופוליטיים או משברים במדינות אחרות. האינפלציה בהודו גבוהה מאוד וגוררת שיעורי ריבית גבוהים הפוגעים בהשקעות ובצמיחה.

יחד עם זאת, האינפלציה במוצרים הבסיסיים כגון מזון ואנרגיה פוגעת קשות במצבם הכלכלי של אזרחי הודו, שרמת חייהם נמוכה גם ככה יחסית לעולם. התייקרות זו צפויה לפגוע בביקוש המקומי לשאר המוצרים וכן לפגיעה בצמיחה הכלכלית, הנשענת על הצריכה הפרטית. שיעור האינפלציה הממוצע של הודו גבוה באופן משמעותי משיעור האינפלציה בסין או בארה"ב למשל, אך הפער ביניהם צפוי להתמתן בשנים הבאות.

התחזקות המטבע המקומי מול הדולר

מתחילת השנה אומנם נסחר הרופי כמעט ללא שינוי מול הדולר, אך במהלך השנה האחרונה התחזק מולו בלמעלה מ-4%. התחזקות הרופי מקשה על הקטנת הגרעון המסחרי של הודו, שכן הייצוא ההודי הופך להיות יקר יותר, לעומת גידול בכוח הקנייה של היבואנים. התחזקות המטבע מקשה גם על המדיניות המוניטרית שמצד אחד שואפת לעודד צמיחה במשק, אך מנגד צריכה לרסן את רמת האינפלציה הגבוהה על ידי צמצום הנזילות. אתגר זהה קיים גם אצלנו בישראל, ובשתי המדינות התנהלות נכונה מצד הנגידים המרכזיים הינה חיונית לצמיחת המשק, תוך שמירה על רמת אינפלציה סבירה.

לסיכום, האירועים האחרונים בעולם מעמידים את הצמיחה העולמית בכלל ואת הצמיחה ההודית בפרט, בפני אתגרים רבים. על מנת שהודו תצליח לעמוד ביעד הצמיחה השאפתני שלה) כ-9% בשנה (על הממשל ליצור סביבה תומכת לעסקים ולעודד השקעות זרות. למרות האתגרים הרבים ורמת החיים הנמוכה של תושבי המדינה, נראה כי ימיה היפים של הודו המודרנית עוד לפניה.

כדמוקרטיה הגדולה בעולם, עם אוכלוסייה עצומה שגילה החציוני הוא רק 26, יש להודו עוד מקום רב לצמוח ולהגדיל את חלקה היחסי בתוצר העולמי. לצורך מימוש פוטנציאל זה, על הממשל ההודי להמשיך ברפורמות מבניות במשק, לצד הקטנת השחיתות, שיפור בתשתיות ודאגה לכך שהצמיחה במשק תחלחל מטה לכלל התושבים עליהם בסופו של דבר מתבססת הצמיחה. לאור ניסיון העבר, אנו מאמינים כי הממשל בהודו יתמודד עם האתגרים בצורה טובה.