האתגר של כלכלת הודו - איך עומדים ביעד צמיחה של 9%?
ביבשת אסיה המושכת זמן רב את עיני המשקיעים והכלכלנים בעולם, מצויות שתי המדינות בעלות מספר התושבים הגדול בעולם, ולהן קצב צמיחה מרשים. אוכלוסיית הודו מהווה כ-17% מאוכלוסיית העולם והיא השנייה בגודלה אחרי סין. קצב צמיחת האוכלוסייה במדינה מהווה את אחד האתגרים הקשים עבור ממשלת הודו, בשל הצורך בהעלאת רמת החיים הנמוכה במדינה, אך מנגד מהווה גם הזדמנות אדירה לצמיחתה של הכלכלה.
צמיחת הכלכלה
גודל האוכלוסייה ההודית מתבטא גם בתוצר של הודו שהסתכם ב-2010 ב-1.43 טריליון דולר, הכלכלה ה-11 בגודלה בעולם. אך על פי מדידת התוצר במונחי כח קניה (PPP), מצבה של הודו הרבה פחות טוב. המדינה בעלת תוצר לנפש נמוך מאוד העומד על 3400 ד' ואינה ממוקמת אפילו במאה הכלכלות המובילות ברמת החיים. נתון זה מעיד על כך שהתוצר הגדול והצמיחה המהירה בהודו אינם מספקים רמת חיים גבוהה לכלל האוכלוסייה. אחת הסיבות לתופעה נובעת ממבנה הכלכלה המאופיין בחברות משפחתיות וקונגלומרטים, המכילים חברות בנות רבות.
כמחצית מהתוצר נובע מסקטור השירותים, בעוד ש-29% נובע מסקטור התעשייה ו-16% מסקטור החקלאות. זאת למרות שסקטור החקלאות מרכז כמחצית מכוח העבודה. למרות היותה כלכלה גדולה וצומחת, הבסיס לצמיחתה אינו נובע מייצוא. שיעור הייצוא מסך התוצר קטן מ-25% ועל כן הודו מושפעת פחות ממשברים חיצוניים מאשר מדינות מוטות ייצוא, כגון סין, קנדה או גרמניה. עיקר הייצוא של הודו מופנה לארה"ב ולאיחוד האמירויות בעוד שעיקר הייבוא מגיע מסין וארה"ב. למרות הפגיעה שחוותה הכלכלה בעת המשבר, שיעור צמיחת התוצר בשנת 2010 היה מרשים מאוד ועמד על כ-8.5%, כאשר בשנים הקרובות הוא עשוי לגדול ל-9%.
אינפלציה - האתגר המרכזי
אחת הבעיות המרכזיות העומדות בפני הכלכלה ההודית הינה האינפלציה הגבוהה, הנובעת כתוצאה מצמיחה מהירה וגידול בביקושים המקומיים. בנוסף, להודו אינפלציה מיובאת הנוצרת כתוצאה מעלייה במחירי המזון והאנרגיה (צרכנית הנפט החמישית בגודלה בעולם), בין היתר כתוצאה מאירועים גיאופוליטיים או משברים במדינות אחרות. האינפלציה בהודו גבוהה מאוד וגוררת שיעורי ריבית גבוהים הפוגעים בהשקעות ובצמיחה.
יחד עם זאת, האינפלציה במוצרים הבסיסיים כגון מזון ואנרגיה פוגעת קשות במצבם הכלכלי של אזרחי הודו, שרמת חייהם נמוכה גם ככה יחסית לעולם. התייקרות זו צפויה לפגוע בביקוש המקומי לשאר המוצרים וכן לפגיעה בצמיחה הכלכלית, הנשענת על הצריכה הפרטית. שיעור האינפלציה הממוצע של הודו גבוה באופן משמעותי משיעור האינפלציה בסין או בארה"ב למשל, אך הפער ביניהם צפוי להתמתן בשנים הבאות.
התחזקות המטבע המקומי מול הדולר
מתחילת השנה אומנם נסחר הרופי כמעט ללא שינוי מול הדולר, אך במהלך השנה האחרונה התחזק מולו בלמעלה מ-4%. התחזקות הרופי מקשה על הקטנת הגרעון המסחרי של הודו, שכן הייצוא ההודי הופך להיות יקר יותר, לעומת גידול בכוח הקנייה של היבואנים. התחזקות המטבע מקשה גם על המדיניות המוניטרית שמצד אחד שואפת לעודד צמיחה במשק, אך מנגד צריכה לרסן את רמת האינפלציה הגבוהה על ידי צמצום הנזילות. אתגר זהה קיים גם אצלנו בישראל, ובשתי המדינות התנהלות נכונה מצד הנגידים המרכזיים הינה חיונית לצמיחת המשק, תוך שמירה על רמת אינפלציה סבירה.
לסיכום, האירועים האחרונים בעולם מעמידים את הצמיחה העולמית בכלל ואת הצמיחה ההודית בפרט, בפני אתגרים רבים. על מנת שהודו תצליח לעמוד ביעד הצמיחה השאפתני שלה) כ-9% בשנה (על הממשל ליצור סביבה תומכת לעסקים ולעודד השקעות זרות. למרות האתגרים הרבים ורמת החיים הנמוכה של תושבי המדינה, נראה כי ימיה היפים של הודו המודרנית עוד לפניה.
כדמוקרטיה הגדולה בעולם, עם אוכלוסייה עצומה שגילה החציוני הוא רק 26, יש להודו עוד מקום רב לצמוח ולהגדיל את חלקה היחסי בתוצר העולמי. לצורך מימוש פוטנציאל זה, על הממשל ההודי להמשיך ברפורמות מבניות במשק, לצד הקטנת השחיתות, שיפור בתשתיות ודאגה לכך שהצמיחה במשק תחלחל מטה לכלל התושבים עליהם בסופו של דבר מתבססת הצמיחה. לאור ניסיון העבר, אנו מאמינים כי הממשל בהודו יתמודד עם האתגרים בצורה טובה.
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
הדס מינקה ברנד"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"
הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל
תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.
היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".
אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".
מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.
- האיחוד האירופי בין קריסה סופית להתעוררות
- הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח לצד ריסון באינפלציה – מה זה אומר על הריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".
