עליבאבא קניות אונליין שופינג
צילום: Istock
היום לפני...

ריצה על הבנק מטלטלת את המערכת הפיננסית הבריטית, ומה קרה היום לפני 11 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-18 בספטמבר

עמית בר |
נושאים בכתבה עליבאבא

18 בספטמבר 2014 - עליבאבא פורצת דרך עם הנפקת ענק בוול סטריט 

ב-18 בספטמבר 2014 התרחש מהלך שהסעיר את וול סטריט ושינה את תפיסת השוק כלפי ענקיות טכנולוגיה מסין: קבוצת המסחר המקוון הסינית עליבאבא קבעה את מחיר ההנפקה שלה על 68 דולר למניה, מהלך שאִפשר לה לגייס מעל 21 מיליארד דולר - אחת ההנפקות הגדולות אי פעם. יום למחרת, עם תחילת המסחר, זינקה המניה והחברה נסחרה בשווי של מעל 230 מיליארד דולר, גבוה יותר מזה של הונדה, פפסיקו או IBM באותה תקופה.

עליבאבא לא הייתה החברה הסינית הראשונה שהונפקה בנאסד"ק. עוד לפני כן נרשמו למסחר חברות כמו סינה (Sina), סוהו.קום (Sohu.com) ובאידו (Baidu), אך אף אחת מהן לא הצליחה לרכז עניין דומה או להציג שווי שוק שמתקרב לזה של עליבאבא. ההנפקה של עליבאבא התבצעה בשיאה של צמיחה מרשימה במסחר המקוון בסין, ובלטה בכך שיצרה שילוב בין עוצמה טכנולוגית, פריסה לוגיסטית נרחבת ויכולת חדירה לשוקי העולם.

מאחורי ההנפקה עמדה לא רק חברת מסחר מקוון, אלא תאגיד שמנהל מערכת שלמה - פלטפורמות סחר, שירותי ענן, תשלומים דיגיטליים, לוגיסטיקה ואפילו פעילות בתחום הפיננסים. מנגנון הבעלות של החברה, שרשומה באיי קיימן ונשלטת באמצעות מבנה משפטי לא סטנדרטי (VIE), עורר תהיות רגולטוריות. למרות זאת, הדרישה למניה הייתה גבוהה, עם ביקושים שהגיעו ליותר מ-250 מיליארד דולר מצד משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד.

במובנים רבים, ההנפקה הזו הדגישה את ההתעניינות העצומה של שוקי ההון בחברות טכנולוגיה ממדינות מתפתחות, גם כאשר קיימות מגבלות של שקיפות או פיקוח. התוצאה הייתה גיוס הון חסר תקדים שחיזק את מעמדם של השחקנים הסיניים בזירה הגלובלית.

18 בספטמבר 2007 - הבנק הבריטי המרכזי מחלץ את בנק נורתרן רוק

ב-18 בספטמבר 2007 נרשם צעד חריג במערכת הפיננסית הבריטית: ממשלת בריטניה העניקה ערבות לפיקדונות הציבור בבנק Northern Rock, לאחר שזרם הלקוחות שהתייצבו בסניפים כדי למשוך את כספם הלך ותפח. במשך ימים נראו תורים ארוכים מחוץ לסניפים, תופעה שלא נראתה בבריטניה מזה למעלה ממאה שנה. מדובר היה באירוע של "ריצה על הבנק", מקרה שבו הציבור מאבד אמון במוסד בנקאי ונוהר למשוך את פיקדונותיו.

נורת'רן רוק היה בנק שהתמחה במשכנתאות והרחיב את פעילותו באגרסיביות בשנות הגאות שקדמו למשבר. הוא הסתמך במידה רבה על מימון קצר טווח מהשווקים הפיננסיים, מה שאִפשר לו לצמוח במהירות, אך הפך אותו גם לחשוף במיוחד לתנודתיות. כאשר שוקי האשראי החלו להתייבש בעקבות משבר הסאב-פריים בארה״ב, הבנק נאלץ לבקש סיוע חירום מהבנק המרכזי. לפי הערכות, כ-1.5 מיליארד ליש"ט נמשכו מחשבונות הלקוחות בתוך מספר ימים.

החשיפה של הבקשה הזו לתקשורת עוררה פאניקה בקרב הציבור. אמון הלקוחות התערער, והבנק נכנס לסחרור. בתוך זמן קצר נאלצה הממשלה להבטיח את כלל הפיקדונות בבנק, ובהמשך גם להלאים אותו. כ-100 סניפים ברחבי בריטניה חוו עומס חסר תקדים, עם אלפי לקוחות שדרשו תשובות ודרשו את כספם מזומן, על רקע דיווחים עקשניים על בעיות נזילות.

קיראו עוד ב"היום לפני"

האירוע נצרב בזיכרון הציבורי הבריטי כסמל להתפוררות תחושת הביטחון של הציבור במערכת הפיננסית, כאשר אפילו מוסדות שנראו יציבים החלו לקרוס תחת הלחץ. התחושות של אי-ודאות, מחסור במידע וחוסר שליטה ליוו את האירוע במשך שבועות, וגררו ביקורת רחבה כלפי הרשויות הפיננסיות במדינה.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחאה חברתית. צילום: Joshua Santos, Pexelsמחאה חברתית. צילום: Joshua Santos, Pexels
היום לפני...

פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם


היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-17 בספטמבר


עמית בר |
נושאים בכתבה משבר 2008 מצרים

17 בספטמבר 2008 - פדיונות עתק בקרנות הכספיות בארה"ב באחד משיאי המשבר

17 בספטמבר 2008 נחרט כאחד הימים הקשים ביותר במהלך המשבר הפיננסי הגלובלי. באותו יום נמשכו סכומי עתק מקרנות כספיות בארה"ב - כ-144 מיליארד דולר ביום אחד בלבד, פי חמישה מהממוצע היומי הרגיל. מדובר בהיקף חסר תקדים שמעיד על קריסה מוחלטת של תחושת הביטחון במכשירים הפיננסיים הסולידיים ביותר לכאורה. קרנות כספיות נחשבו עד לאותו רגע למקבילה כמעט ישירה לפיקדון בנקאי קצר טווח, כלי חניה לכספים מזומנים, במיוחד עבור משקיעים מוסדיים.

האירוע שהצית את הפאניקה היה "שבירת הדולר" בקרן הכספית The Reserve Primary Fund , כלומר ירידת שווי יחידת ההשקעה מתחת לערך של דולר אחד. הסיבה: חשיפה לאיגרות חוב של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, שפשט את הרגל יומיים קודם לכן. ברגע שמשקיעים הבינו שגם קרנות כספיות עלולות להפסיד את קרן ההשקעה, הם מיהרו להוציא את הכספים ולחפש מקלט בטוח יותר. החשש הגובר היה מקריסה של שוק האשראי הקצר, דרכו מממנים עסקים את הפעילות השוטפת.

התגובה המהירה של הממשל האמריקאי כללה הבטחת ערבות מלאה לכספי הקרנות, צעד חריג שנועד לבלום את ההתפשטות של אפקט הדומינו. בד בבד הופעלו תוכניות חירום להזרמת נזילות, כולל רכישת נכסים פיננסיים על ידי הפדרל ריזרב. עם זאת, האמון שנפגע לא שוקם במהרה, והאירוע הזה סימן נקודת שפל באותו משבר רחב היקף.

17 בספטמבר 2011 - תנועת Occupy Wall Street קמה וקוראת תיגר על הסדר הכלכלי

ב-17 בספטמבר 2011 החלה לפעול תנועת Occupy Wall Street, מחאה עממית שהתפרצה מתוך לב המערכת הפיננסית של ארה"ב והפכה לגל מחאות כלל-עולמי. המפגינים הראשונים התכנסו באזור וול סטריט בניו יורק כדי למחות נגד אי-שוויון כלכלי גובר, השפעה מופרזת של תאגידים על קובעי המדיניות, והשיטה הקפיטליסטית שלדבריהם שירתה את ה-1% העליון בלבד.

המסר המרכזי - "We are the 99%" - הפך לסיסמה שנישאה ברחובות ערים רבות בעולם, כולל לונדון, מדריד, טורונטו, תל אביב, סידני ועוד. התנועה עצמה לא ביקשה להשיג מטרה מוגדרת אחת, אלא להעלות על סדר היום הציבורי נושאים של צדק כלכלי, רגולציה פיננסית, חובות סטודנטים, דיור בר-השגה ועוד. אומנם רבים טענו שלתנועה חסרה תשתית רעיונית קוהרנטית או דרישות ממוקדות, אך קשה להכחיש את השפעתה על השיח הכלכלי והפוליטי.