12 בספטמבר 2005 - הושלמה תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, העלויות - מיליארדים

ב-12 בספטמבר 2005 הסתיים באופן רשמי תהליך ההתנתקות של ישראל מרצועת עזה, עם השלמת הפינוי הצבאי והאזרחי. אף שמדובר היה בצעד מדיני וביטחוני, ההשלכות הכלכליות היו כבדות משקל. ממשלת ישראל הקצתה למעלה מ-9 מיליארד שקל לתשלומי פיצויים, מענקים ותמיכה למפונים. מרבית הסכום הופנה לפינוי 21 יישובים בגוש קטיף וארבעה נוספים בצפון השומרון, מהלך שדרש תכנון מחדש של מגורים, תעסוקה ותשתיות עבור כ-8,000 מתיישבים. חלק מהחקלאים שפעלו בגוש קטיף נחשבו למובילים ביצוא ירקות ופרחים, ותפוקת חקלאות בשווי מאות מיליוני שקלים לשנה נמחקה בן לילה.

מעבר לכך, היה צורך בהקמת אזורי תעשייה חלופיים בנגב ובמקומות אחרים בארץ כדי לשלב מחדש את המשפחות בשוק העבודה. זה הוביל להשקעות ממשלתיות בתשתיות כבישים, חינוך ומבני ציבור, ובחלק מהמקרים גם להקמת חממות חקלאיות חדשות בשטחים חלופיים. ברצועת עזה נפתח לכאורה פתח לצמיחה עצמאית - גישה לנמלים, מסחר חופשי יותר, השקעות בינלאומיות אפשריות, אך בפועל המצב הביטחוני והיעדר מוסדות יציבים חסמו את האפשרויות. האו"ם והבנק העולמי העריכו אז כי שיקום כלכלי בעזה עשוי להגיע לכ-2 מיליארד דולר, אך התקדמות ממשית לא נרשמה.

12 בספטמבר 1994 - הושק דפדפן נטסקייפ, שער כניסה לעולם הדיגיטלי לרבים

ב-12 בספטמבר 1994 הושק דפדפן נטסקייפ נביגייטור. לראשונה ניתן היה לגלוש באינטרנט באמצעות ממשק נוח וידידותי, מה שאיפשר לאנשים פרטיים ולעסקים כאחד להיכנס לעולם הדיגיטלי. תוך חודשים ספורים צברה החברה מיליוני משתמשים, ועם ההנפקה בוול סטריט בדצמבר 1995 היא גייסה 140 מיליון דולר, לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר, סכום חסר תקדים בזמנו לחברת תוכנה צעירה.

המשמעות הכלכלית הייתה כפולה: מצד אחד, חברות טכנולוגיה, ספקיות תוכן ותשתיות תקשורת החלו להשקיע סכומי עתק בפיתוח שירותים מקוונים, מסחר אלקטרוני ופרסום דיגיטלי. מצד שני, נטסקייפ סימנה את תחילת בועת הדוט.קום. חברות רבות שהוקמו בעקבות ההצלחה שלה התבססו על ציפיות עתידיות ולא על רווחים בפועל. בשיא, תחום הדפדפנים גלגל מאות מיליוני דולרים בשנה מפרסום ורישוי.

• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשנים שלאחר מכן, התחרות מול מיקרוסופט שינתה את כללי המשחק. מיקרוסופט שילבה את דפדפן אקספלורר במערכת ההפעלה חלונות, מהלך שנחשב בעיני רבים לניצול כוח מונופוליסטי. זה גרר מאבק משפטי והוביל את נטסקייפ להפסד נתח שוק דרמטי. בהמשך, ב-1999, נטסקייפ נרכשה על ידי AOL בכ-4.2 מיליארד דולר, אך הדפדפן הלך ודעך מול שליטת אקספלורר. בסופו של דבר, המותג נסגר ב-2008, והקוד של נטסקייפ היווה בסיס לפיתוח דפדפן מוזילה פיירפוקס.

כיום, נטסקייפ לא פעילה כחברה עצמאית, אך ההשפעה שלה עדיין ניכרת: היא סללה את הדרך לדפדפנים מודרניים ולמודלים כלכליים של פרסום מקוון, והשפעתה על הכלכלה הדיגיטלית ועל שאלות של תחרות והגבלים עסקיים מורגשת עד היום.

12 בספטמבר 1980 - הפיכה צבאית בטורקיה סוללת דרך לשינויים כלכליים מרחיקי לכת

ב-12 בספטמבר 1980 השתלט הצבא הטורקי על מוסדות השלטון, במהלך שנבע ממשבר פוליטי וכלכלי חמור. טרם ההפיכה סבלה טורקיה מאינפלציה שנתית של יותר מ-100%, מחסור במטבע זר, צניחת השקעות ומערכת פיננסית לא מתפקדת. ההפיכה אמנם לוותה בפגיעה בזכויות דמוקרטיות, אך במקביל היא סללה את הדרך לשינויים כלכליים רחבי היקף.

• היום שבו הונהג מטבע משותף ל-11 מדינות ומה קרה היום לפני 39 שנה
• היום שבו העולם עצר את נשימתו מחשש למחשבים ושום דבר לא קרה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אישור ה-FDA שסימן את תחילתה של מהפכה בשוק התרופות

הממשל הצבאי אימץ תוכנית ליברלית יותר: שער הלירה הטורקית הותאם לשוק, בוצעו הפרטות, וניתנה עדיפות ליצוא. בתוך שנים אחדות צמח יצוא הסחורות ביותר מפי שלושה, בעיקר בתחומי הטקסטיל והתעשייה הקלה. הממשלה החדשה יישמה צעדים לאיזון תקציבי, קיבלה הלוואות מקרן המטבע הבינלאומית, והחלה לבנות תשתיות לכניסה עמוקה יותר לשווקים גלובליים. בטווח הקצר, האבטלה טיפסה והעוני החריף, אך בטווח הארוך הונחו יסודות לכלכלה שצמחה בהמשך בקצב של כ־5% בשנה בשנות ה-80 המאוחרות.

בשנות ה-80 המאוחרות ותחילת שנות ה-90, ההחלטות הכלכליות שנעשו בעקבות ההפיכה תרמו ליצירת מעמד ביניים חדש ולעלייה דרמטית בהשקעות זרות ישירות. חברות רב-לאומיות החלו לפתוח מפעלים בטורקיה, במיוחד בענפי הרכב, הטקסטיל והאלקטרוניקה. שינוי זה יצר בסיס להמשך הצמיחה המואצת של טורקיה בעשורים שלאחר מכן, לצד המשך תלות במוסדות בינלאומיים.

12 בספטמבר 1962 - "נאום הירח" של קנדי הוא יריית הפתיחה לתקציבי עתק לנאס"א

ב-12 בספטמבר 1962 נשא הנשיא ג'ון פ. קנדי נאום באוניברסיטת רייס ביוסטון, שנודע מאז בשם "נאום הירח". בנאום זה הכריז קנדי כי ארה"ב תשלח אדם לירח ותשיב אותו בשלום עד סוף העשור. קנדי הסביר כי הבחירה נבעה מהצורך לשמר יתרון אסטרטגי על ברית המועצות במלחמה הקרה, במיוחד לאחר שברית המועצות הקדימה את ארה"ב בשיגור הלוויין ספוטניק ובטיסתו של האסטרונאוט יורי גגארין לחלל. ההקשר היה גם ציבורי: קנדי ביקש לחזק את רוח האומה ולהציג יעד לאומי מאחד, בתקופה של תחרות עזה מול מוסקבה על עליונות טכנולוגית וכלכלית.

כדי לממש את החזון, הוקצו סכומי עתק: תקציב נאס"א תפח פי ארבעה במהלך שנות ה-60 והגיע ליותר מ-25 מיליארד דולר (כ-150 מיליארד דולר במונחי היום). ההשקעה הזו יצרה אפקט כלכלי רחב. מאות אלפי עובדים הועסקו בפרויקטים שונים: מהנדסים, טכנאים, יצרני ציוד, חוקרים וחברות קבלניות. תעשיות שלמות, כמו אלקטרוניקה, חומרים מתקדמים, טכנולוגיות מחשוב ומערכות תקשורת, קיבלו דחיפה אדירה בזכות התקציבים הפדרליים. בטקסס, פלורידה וקליפורניה נבנו מרכזי חלל שהפכו גם למוקדי תעסוקה אזוריים.

מעבר לכך, רבות מהטכנולוגיות שפותחו במסגרת פרויקט אפולו חלחלו בהמשך לכלכלה האזרחית: מחשבים אישיים, מערכות ניווט לווייניות, חומרים עמידים בחום וציוד רפואי.