בעלים של חברה בן 50 חטף אירוע מוחי - איך למנוע מהחברה לקרוס?
בעל חברה מצליחה בן 50 חוטף אירוע מוחי, ככה באמצע החיים, במהלך ישיבה מתוחה עם סמנכ"לית הכספים שמדווחת לו על בעיית תזרים מזומנים חריגה. המנכ"ל בטיפול נמרץ כשבני משפחתו סביב מיטתו ואילו סמנכ"ל השיווק, היועץ המשפטי של החברה וסמנכ”לית הכספים מכנסים ישיבה דחופה על מצב החברה בעקבות אשפוז המנכ"ל ומתפתח ריב סמכויות.
זה לא מצב היפוטתי. זה יכול להתרחש בכל חברה גדולה או קטנה ובהיעדר ייפוי כוח מתמשך, בני משפחתו יפנו לבית המשפט למינוי אפוטרופוס לגוף ואפוטרופוס לרכוש שיודע לנהל חברה. אך הליך זה יכול להימשך תקופה ארוכה, במקרה ובני משפחה לא מסכימים או מסוכסכים ביניהם כשגם העומס בבתי משפט לא מוסיף. צריך לקבל את המושכות על החברה מהר ואין תמיד דרך לעשות זאת.
בעל החברה חטף אירוע מוחי - זה יכול להוביל לחדלות פירעון
ככל שעובר הזמן, החברה נכנסת לחדלות פירעון. עולה השאלה האם בני משפחתו של המנכ"ל שכזכור נמצא בטיפול נמרץ, יכולים לאבד את הווילה בסביון בעקבות תביעת ספקים ובנקים להוצאה לפועל? אם זה יקרה או לא, תלוי במה שנכתב בהסכם הממון בין בני הזוג - אם היה הסכם כזה. אם נכתב בו למשל שיש הפרדה רכושית מוחלטת בכל הנוגע לעסקיו, בני משפחתו לא צריכים לדאוג לפחות לגורלה של הווילה.
המסקנה ממקרה זה, היא שעל בעל עסק לדאוג לעריכת יפוי כוח מתמשך, הסכם ממון וגם צוואה וחשוב ששלושתם יהיו מסונכרנים ביניהם ויתאימו לנתוני המוטבים הרשומים בפוליסות הביטוח הפנסיוניות ובכלל. אירוע פתאומי יכול להתרחש בכל רגע: אירוע מוחי, התקף לב או אפילו פגיעה קוגנטיבית כתוצאה מתאונת דרכים שבעקבותיה הבעלים הפך לצמח.
- הבת דרשה לשמש אפוטרופוסית - מה קבע ביהמ"ש?
- הבעיה הגדולה של רילוקיישן - מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור ואיך מחלקים את הרכוש כשנפרדים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בעל החברה נפטר ומבקשים להוציא צו ירושה בהסתמך על צוואה שאינה מסונכרנת עם רשימת המוטבים בפוליסות הביטוח, המוטבים שמופיעים בפוליסה גוברים על מה שייכתב הצוואה בכל הנוגע לחלוקת כספי הפוליסה בין היורשים. קורה לא פעם שבעל עסק רושם את אשתו הראשונה כמוטבת בפוליסות אך בינתיים הוא מתחתן בפרק ב' ושוכח מהעניין. במיקרה זה מה שנכתב בצוואה בנוגע לחלוקת הזכויות הסוציאליות שצבר לפני מותו אינו תקף, כי המנוח לא עדכן לפני מותו הפתאומי, את שמות המוטבים בפוליסות הביטוח.
החשיבות של יפוי כוח מתמשך, הסכם ממון וצוואה
כדי להיערך מראש למצב כזה, חשוב כאמור סינכרון בין הסכם ממון, יפוי כוח מתמשך, צוואה ורישום המוטבים בפוליסות השונות כמו גם בעלי זכות החתימה בחשבון הפרטי ובחשבונות הבנק של העסק כדי שהעסק יוכל להמשיך ולהתנהל.
לפגיעה רפואית או קוגניטיבית של בעל עסק או חברה יכולות להיות השלכות לא רק למשפחתו הקרובה אלא גם השפעות רוחב משמעותיות לחברה, לעובדים שלא יקבלו שכר, לספקים וללקוחות.
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
לכן, כשעורכים ייפוי כוח מתמשך למשל, ניתן למנות עד שלושה מיופי כוח כשאחד מהם יכול להיתמנות כמיופה כוח של העסק/החברה והשני לנושאים רפואיים והשלישי לרכוש המשפחה. כדאי שהמיופה כוח לעסק, יהיה בעל רקע כלכלי/ניהולי /שיווקי ושיהיה איש אמונו של הבעלים. זה יכול להיות רואה חשבון בחברה, היועץ המשפטי או בעל תפקיד אחר שהבעלים סומך עליו.
מיופה הכוח יקבל באמצעות ייפוי הכוח המתמשך, הנחיות מדויקות וברורות מראש איך עליו לפעול בכל מצב, כמו למשל איך ומאיפה ישולמו המשכורות לעובדים וכך הכל יתנהל תחת הוראותיו של הבעלים בעת שהיה עדיין כשיר ועד שיוכל לחזור לתפקידו. הסנכרון בין כל המסמכים המשפטיים הנ"ל הוא קריטי לחיות את היום ולתכנן את המחר והוא חובה ולא אופציה.
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
היזמית התעכבה שנתיים - וזה מה שנגזר עליה
כשהבטחות למסירה נהפכות לציפייה ממושכת, בית המשפט מזכיר ליזמים שהאחריות ללוחות הזמנים היא עליהם. מקרה העיכוב בבניית ביתם של בני זוג, שנאלצו להמתין למפתח יותר משנתיים מהמועד החוזי, הסתיים בקביעה ברורה: הקמת הקיר התומך היתה בעיה של היזמית, לא של הרוכשים.
בתוך כך, נקבע כי האירועים הביטחוניים השפיעו באופן מצומצם, וכל יתר טענות החברה נדחו
רגע החתימה על חוזה רכישת בית חדש מביא עמו בדרך כלל תחושת ביטחון. זהו הרגע שבו חלום ארוך השנים מקבל צורה מוחשית, שבו אפשר להתחיל לדמיין חדרים, ריחות וצלילים של בית חדש. כך היה גם אצל בני הזוג נתנאל ואליטל אלגרבלי, שחתמו באוקטובר 2021 על הסכם לרכישת בית צמוד קרקע בפרויקט אחוזת משה באילת. אלא שהחלום נדחק הצידה, והמציאות תפסה את מקומו: העבודות התעכבו, הבנייה לא התחילה, והחודשים חלפו בזה אחר זה ללא כל אופק ברור. ביום שבו הם היו אמורים לקבל את המפתח - 21 באוקטובר 2023 - לא רק שהבית לא היה מוכן, אלא שהבנייה כלל לא החלה.
בפסק דין רחב ומעמיק, קבע סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, השופט יורם ברוזה, כי הנתבעת - קבוצת היוצקים - תישא באחריות המלאה לעיכוב. למעט הקלות נקודתיות שניתנו בשל אירועי ה-7 באוקטובר ומבצע עם כלביא. בית המשפט פוסק לתובעים פיצוי משמעותי לפי חוק המכר, והבהיר כי כל הטענות האחרות שהעלתה החברה נדחו אחת לאחת. פסק הדין כולל עובדות רבות, עדויות, תכתובות וחוות דעת מומחה, אך בלבו ניצבת "הסיבה העיקרית", כפי שכינה אותה השופט: הקמת קיר תומך שהתגלה כדרוש רק בשלבי התכנון המאוחרים, ושלמעשה עצר את כל המיזם למשך שנים. וכפי שמסכם זאת בית המשפט: "התוצאה הברורה… הינה כי העיכוב העיקרי נובע מכך שהנתבעת רכשה את המגרש מבלי לערוך את הבדיקות המתאימות… ברור כי הנתבעת צריכה לשאת בעלויות אלו מול התובעים ולכן אין מקום לפטור אותה מתשלום בגין כך". לאחר מכן נפרשה מסכת עובדתית שתיארה כיצד החלום של משפחה אחת התגלגל לתוך מאבק משפטי של שנתיים.
החוזה היה ברור: מסירה בתוך 24 חודשים מהחתימה, לאחר קבלת טופס 4. התמורה שולמה במלואה ובמועדים. התובעים עמדו בכל התחייבותיהם. למרות זאת, כשהגיע המועד לא היה אפילו יסוד בנוי אחד, לא היו קירות ולא היתה תקרה. עדות המהנדס יעקב בניסטי מטעם החברה חשפה כי בניית הבית החלה רק בשנה שלאחר מכן, בתחילת 2025, ושמועד המסירה הריאלי הצפוי, אם לא יהיו עיכובים נוספים, הוא לפחות אפריל 2026. כלומר כשנתיים וחצי אחרי המועד שנקבע בחוזה.
הנתבעת לא ערכה שום בדיקה מקדימה לפני הרכישה של הקרקע
ההסבר שמסרה החברה התבסס על הצורך, שהתברר לטענתה רק בדיעבד, בהקמת קיר תומך שישמש את כלל מתחמי הפרויקט. מתכתובות פנימיות שהוצגו בבית המשפט עלה כי כבר בנובמבר 2021 התריע הקונסטרוקטור על בעיה מהותית בעומסי הקרקע, וכי האחים אוזן - שמכרו את הקרקע לנתבעת - ככל הנראה ידעו זאת מבעוד מועד. ואולם כאן מגיעה נקודת המפתח: הנתבעת לא ערכה שום בדיקה מקדימה לפני הרכישה. היא רכשה את השטח "עם עיניים עצומות", כהגדרת בית המשפט, ולכן היא לא יכולה להטיל את נזקי העיכוב על הרוכשים. השופט ברוזה הדגיש בפסק הדין שפורסם כי, "ייתכן ויש לה עילה כנגד המוכרת וייתכן ולא… אולם ברור כי הנתבעת צריכה לשאת בעלויות אלו מול התובעים".
- קניתם דירה – אבל אין מפתח: כך הפך איחור במסירה לנורמה בענף הנדל"ן
- הקבלן איחר במסירת דירה - מה הפיצוי ששילם לרוכשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניית הקיר התומך החלה רק בסוף ינואר 2021, והסתיימה, כך לפי העדויות, במאי 2025. כל עוד הקיר לא הושלם, לא ניתן היה להקים את הבית של התובעים. בית המשפט מציין כי לא הוצגה כל ראיה מספקת לגבי התכנון, משכי הביצוע או הסיבות המדויקות שהובילו להתארכות כה דרמטית של עבודות הקיר. מעבר לכך, השופט מצביע על תזכורת מטרידה במיוחד: באפריל 2023 שכרה הנתבעת קבלן משנה לבנייה, והתחייבה כי העבודות יסתיימו עד סוף אותה שנה. המשמעות היא שבשלב הזה החברה הבינה שהקיר אמור להיות כבר מאחוריה, ולכן עצם העובדה שעבודות הקיר נמשכו עד 2025 מעלה ספקות נוספים לגבי הגרסה שהציגה. בית המשפט כתב במפורש בהחלטתו כי, "יש בכך ללמד כי כנראה היו עוד בעיות שלא נחשפו לפני".
