בעלים של חברה בן 50 חטף אירוע מוחי - איך למנוע מהחברה לקרוס?
בעל חברה מצליחה בן 50 חוטף אירוע מוחי, ככה באמצע החיים, במהלך ישיבה מתוחה עם סמנכ"לית הכספים שמדווחת לו על בעיית תזרים מזומנים חריגה. המנכ"ל בטיפול נמרץ כשבני משפחתו סביב מיטתו ואילו סמנכ"ל השיווק, היועץ המשפטי של החברה וסמנכ”לית הכספים מכנסים ישיבה דחופה על מצב החברה בעקבות אשפוז המנכ"ל ומתפתח ריב סמכויות.
זה לא מצב היפוטתי. זה יכול להתרחש בכל חברה גדולה או קטנה ובהיעדר ייפוי כוח מתמשך, בני משפחתו יפנו לבית המשפט למינוי אפוטרופוס לגוף ואפוטרופוס לרכוש שיודע לנהל חברה. אך הליך זה יכול להימשך תקופה ארוכה, במקרה ובני משפחה לא מסכימים או מסוכסכים ביניהם כשגם העומס בבתי משפט לא מוסיף. צריך לקבל את המושכות על החברה מהר ואין תמיד דרך לעשות זאת.
בעל החברה חטף אירוע מוחי - זה יכול להוביל לחדלות פירעון
ככל שעובר הזמן, החברה נכנסת לחדלות פירעון. עולה השאלה האם בני משפחתו של המנכ"ל שכזכור נמצא בטיפול נמרץ, יכולים לאבד את הווילה בסביון בעקבות תביעת ספקים ובנקים להוצאה לפועל? אם זה יקרה או לא, תלוי במה שנכתב בהסכם הממון בין בני הזוג - אם היה הסכם כזה. אם נכתב בו למשל שיש הפרדה רכושית מוחלטת בכל הנוגע לעסקיו, בני משפחתו לא צריכים לדאוג לפחות לגורלה של הווילה.
המסקנה ממקרה זה, היא שעל בעל עסק לדאוג לעריכת יפוי כוח מתמשך, הסכם ממון וגם צוואה וחשוב ששלושתם יהיו מסונכרנים ביניהם ויתאימו לנתוני המוטבים הרשומים בפוליסות הביטוח הפנסיוניות ובכלל. אירוע פתאומי יכול להתרחש בכל רגע: אירוע מוחי, התקף לב או אפילו פגיעה קוגנטיבית כתוצאה מתאונת דרכים שבעקבותיה הבעלים הפך לצמח.
- הבת דרשה לשמש אפוטרופוסית - מה קבע ביהמ"ש?
- הבעיה הגדולה של רילוקיישן - מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור ואיך מחלקים את הרכוש כשנפרדים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בעל החברה נפטר ומבקשים להוציא צו ירושה בהסתמך על צוואה שאינה מסונכרנת עם רשימת המוטבים בפוליסות הביטוח, המוטבים שמופיעים בפוליסה גוברים על מה שייכתב הצוואה בכל הנוגע לחלוקת כספי הפוליסה בין היורשים. קורה לא פעם שבעל עסק רושם את אשתו הראשונה כמוטבת בפוליסות אך בינתיים הוא מתחתן בפרק ב' ושוכח מהעניין. במיקרה זה מה שנכתב בצוואה בנוגע לחלוקת הזכויות הסוציאליות שצבר לפני מותו אינו תקף, כי המנוח לא עדכן לפני מותו הפתאומי, את שמות המוטבים בפוליסות הביטוח.
החשיבות של יפוי כוח מתמשך, הסכם ממון וצוואה
כדי להיערך מראש למצב כזה, חשוב כאמור סינכרון בין הסכם ממון, יפוי כוח מתמשך, צוואה ורישום המוטבים בפוליסות השונות כמו גם בעלי זכות החתימה בחשבון הפרטי ובחשבונות הבנק של העסק כדי שהעסק יוכל להמשיך ולהתנהל.
לפגיעה רפואית או קוגניטיבית של בעל עסק או חברה יכולות להיות השלכות לא רק למשפחתו הקרובה אלא גם השפעות רוחב משמעותיות לחברה, לעובדים שלא יקבלו שכר, לספקים וללקוחות.
- דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
לכן, כשעורכים ייפוי כוח מתמשך למשל, ניתן למנות עד שלושה מיופי כוח כשאחד מהם יכול להיתמנות כמיופה כוח של העסק/החברה והשני לנושאים רפואיים והשלישי לרכוש המשפחה. כדאי שהמיופה כוח לעסק, יהיה בעל רקע כלכלי/ניהולי /שיווקי ושיהיה איש אמונו של הבעלים. זה יכול להיות רואה חשבון בחברה, היועץ המשפטי או בעל תפקיד אחר שהבעלים סומך עליו.
מיופה הכוח יקבל באמצעות ייפוי הכוח המתמשך, הנחיות מדויקות וברורות מראש איך עליו לפעול בכל מצב, כמו למשל איך ומאיפה ישולמו המשכורות לעובדים וכך הכל יתנהל תחת הוראותיו של הבעלים בעת שהיה עדיין כשיר ועד שיוכל לחזור לתפקידו. הסנכרון בין כל המסמכים המשפטיים הנ"ל הוא קריטי לחיות את היום ולתכנן את המחר והוא חובה ולא אופציה.
מלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicherהעליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא אילת
המאבק בין בעלי יחידות הנופש לבין הנהלת מלכת שבא מגיע שוב לבית המשפט, והעליון קובע: החוזה הוא סגור, ואין מקום להוסיף לו הבנות או מצגים חיצוניים. בעלי הזכויות ביקשו לכפות מינוי חברת ניהול בינלאומית ולשמר את דמי הניהול הישנים; ההנהלה טענה כי ההסכמות חוזיות
בלבד. פסק הדין מספק הצצה לעולם החוזים המסחריים, למחירם של מצגים חוץ־חוזיים - ולגבולות תום הלב
בשעות הבוקר המאוחרות באולם בית המשפט העליון בירושלים, כשהצדדים שוטחים את הטענות האחרונות שלהם ורחש קל ממלא את החלל, נדמה היה כי הסכסוך רב־השנים סביב ניהול מלון מלכת שבא באילת עומד לקבל הכרעה סופית. מאחורי הדרמה המשפטית הסתתר סיפור מורכב על הבטחות, על הבנות שנולדו מחוץ להסכמים חתומים, ועל שורה של בעלי יחידות נופש שהרגישו כי ההנהלה חייבת להם יותר ממה שנכתב על הנייר. הם ביקשו שבית המשפט ייתן תוקף להבנות שלא נכנסו לחוזה, אך העליון קבע בפשטות כי החוזה הוא חוזה סגור, ואין להוסיף עליו דבר.
המערערים, קבוצת בעלי זכויות ביחידות הדיור שבמלון, טענו כי בעת שרכשו את היחידות הוצגו בפניהם מצגים ברורים וחד־משמעיים, שלפיהם המלון ינוהל תמיד בידי חברת ניהול בינלאומית כמו הילטון, ושדמי הניהול שעליהם לשלם יישארו קבועים - 3 דולרים למ"ר לחודש. לטענתם, מעבר ללשון הכתובה, הם הסתמכו על רוח הדברים, על דפוסי ההתנהלות בין הצדדים ועל תחושה שלפיה תנאים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מן העסקה.
ההנהלה, מצדה, טענה כי הכל מצוי במסמכים: שלושה הסכמים מפורטים שפורטו עד דק, המהווים מערכת חוזית סגורה, שאינה פתוחה לשינויים אלא בהסכמה בכתב. לטענתה, לאחר שהסתיימה התקשרותה עם הילטון לאחר 20 שנה, פג תוקפו של מנגנון דמי הניהול הישן, ויש להחיל את עקרון המשק הסגור: כל בעל יחידה נושא בחלקו היחסי בהוצאות הניהול בפועל, בהתאם לשטח היחידה. השופטים אלכס שטיין, נעם סולברג ויעל וילנר, שישבו בהרכב, הכריעו באופן חד וברור. אך כדי להבין את משמעות הכרעתם, חיוני להעמיק רגע במערכת היחסים המורכבת שהצדדים כרתו לפני שנים.
"מערכת חוזית מפורטת עד-דק"
העליון הדגיש כי במקרה זה קיימת מערכת חוזית סגורה, ברורה, מפורטת וממצה. השופט שטיין כתב כי המערערים, "חתמו על מערכת חוזים עסקית שפורטה לפרטי-פרטים", וכי לא יישמעו טענות בדבר מצגים חיצוניים או הבנות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהסכמים עצמם. הוא ציין במפורש כי, "אלה הן מושכלות היסוד" של דיני החוזים, ושכל ניסיון לסטות מהן פוגע ביציבות העסקית ובוודאות המשפטית.
- כולם בחו"ל? לא בדיוק. יותר אנשים בנופש במלונות מאשר לפני הקורונה
- בוקינג: הכתה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה; עולה 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסכמים - הסכם הרכישה, הסכם הניהול והסכם ההצטרפות למאגר - כולם כללו סעיפים ברורים המצהירים כי האמור במסמכים ממצה את כלל ההבנות בין הצדדים, וכי כל שינוי או תוספת מחייבים חתימה בכתב. כפי שמדגיש פסק הדין, בהסכם הרכישה נקבע כי הרוכש "אין הוא מושפע […] מכל פרסום, הצהרה, הבטחה, מצג או אמירה בע״פ או בכתב ואשר לא נכללו בהסכם זה". באותו קו נכתב גם כי כל שינוי בהסכמים "לא יעשו ולא יכנסו לתוקף אלא בכתב ובחתימת הצדדים".
