בעלים של חברה בן 50 חטף אירוע מוחי - איך למנוע מהחברה לקרוס?
בעל חברה מצליחה בן 50 חוטף אירוע מוחי, ככה באמצע החיים, במהלך ישיבה מתוחה עם סמנכ"לית הכספים שמדווחת לו על בעיית תזרים מזומנים חריגה. המנכ"ל בטיפול נמרץ כשבני משפחתו סביב מיטתו ואילו סמנכ"ל השיווק, היועץ המשפטי של החברה וסמנכ”לית הכספים מכנסים ישיבה דחופה על מצב החברה בעקבות אשפוז המנכ"ל ומתפתח ריב סמכויות.
זה לא מצב היפוטתי. זה יכול להתרחש בכל חברה גדולה או קטנה ובהיעדר ייפוי כוח מתמשך, בני משפחתו יפנו לבית המשפט למינוי אפוטרופוס לגוף ואפוטרופוס לרכוש שיודע לנהל חברה. אך הליך זה יכול להימשך תקופה ארוכה, במקרה ובני משפחה לא מסכימים או מסוכסכים ביניהם כשגם העומס בבתי משפט לא מוסיף. צריך לקבל את המושכות על החברה מהר ואין תמיד דרך לעשות זאת.
בעל החברה חטף אירוע מוחי - זה יכול להוביל לחדלות פירעון
ככל שעובר הזמן, החברה נכנסת לחדלות פירעון. עולה השאלה האם בני משפחתו של המנכ"ל שכזכור נמצא בטיפול נמרץ, יכולים לאבד את הווילה בסביון בעקבות תביעת ספקים ובנקים להוצאה לפועל? אם זה יקרה או לא, תלוי במה שנכתב בהסכם הממון בין בני הזוג - אם היה הסכם כזה. אם נכתב בו למשל שיש הפרדה רכושית מוחלטת בכל הנוגע לעסקיו, בני משפחתו לא צריכים לדאוג לפחות לגורלה של הווילה.
המסקנה ממקרה זה, היא שעל בעל עסק לדאוג לעריכת יפוי כוח מתמשך, הסכם ממון וגם צוואה וחשוב ששלושתם יהיו מסונכרנים ביניהם ויתאימו לנתוני המוטבים הרשומים בפוליסות הביטוח הפנסיוניות ובכלל. אירוע פתאומי יכול להתרחש בכל רגע: אירוע מוחי, התקף לב או אפילו פגיעה קוגנטיבית כתוצאה מתאונת דרכים שבעקבותיה הבעלים הפך לצמח.
- הבת דרשה לשמש אפוטרופוסית - מה קבע ביהמ"ש?
- הבעיה הגדולה של רילוקיישן - מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור ואיך מחלקים את הרכוש כשנפרדים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בעל החברה נפטר ומבקשים להוציא צו ירושה בהסתמך על צוואה שאינה מסונכרנת עם רשימת המוטבים בפוליסות הביטוח, המוטבים שמופיעים בפוליסה גוברים על מה שייכתב הצוואה בכל הנוגע לחלוקת כספי הפוליסה בין היורשים. קורה לא פעם שבעל עסק רושם את אשתו הראשונה כמוטבת בפוליסות אך בינתיים הוא מתחתן בפרק ב' ושוכח מהעניין. במיקרה זה מה שנכתב בצוואה בנוגע לחלוקת הזכויות הסוציאליות שצבר לפני מותו אינו תקף, כי המנוח לא עדכן לפני מותו הפתאומי, את שמות המוטבים בפוליסות הביטוח.
החשיבות של יפוי כוח מתמשך, הסכם ממון וצוואה
כדי להיערך מראש למצב כזה, חשוב כאמור סינכרון בין הסכם ממון, יפוי כוח מתמשך, צוואה ורישום המוטבים בפוליסות השונות כמו גם בעלי זכות החתימה בחשבון הפרטי ובחשבונות הבנק של העסק כדי שהעסק יוכל להמשיך ולהתנהל.
לפגיעה רפואית או קוגניטיבית של בעל עסק או חברה יכולות להיות השלכות לא רק למשפחתו הקרובה אלא גם השפעות רוחב משמעותיות לחברה, לעובדים שלא יקבלו שכר, לספקים וללקוחות.
- בית המשפט קבע: יועץ כלכלי אחראי לקריסת העסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
לכן, כשעורכים ייפוי כוח מתמשך למשל, ניתן למנות עד שלושה מיופי כוח כשאחד מהם יכול להיתמנות כמיופה כוח של העסק/החברה והשני לנושאים רפואיים והשלישי לרכוש המשפחה. כדאי שהמיופה כוח לעסק, יהיה בעל רקע כלכלי/ניהולי /שיווקי ושיהיה איש אמונו של הבעלים. זה יכול להיות רואה חשבון בחברה, היועץ המשפטי או בעל תפקיד אחר שהבעלים סומך עליו.
מיופה הכוח יקבל באמצעות ייפוי הכוח המתמשך, הנחיות מדויקות וברורות מראש איך עליו לפעול בכל מצב, כמו למשל איך ומאיפה ישולמו המשכורות לעובדים וכך הכל יתנהל תחת הוראותיו של הבעלים בעת שהיה עדיין כשיר ועד שיוכל לחזור לתפקידו. הסנכרון בין כל המסמכים המשפטיים הנ"ל הוא קריטי לחיות את היום ולתכנן את המחר והוא חובה ולא אופציה.
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

בית המשפט קבע: יועץ כלכלי אחראי לקריסת העסק
בית משפט השלום קבע כי היועץ העסקי הציג מצג רשלני של עלויות נמוכות והיתכנות כלכלית לפתיחת מכבסה, למרות הון עצמי זעום וסיכונים ברורים. הפערים בתכנון, גיוס ההלוואות והניהול הובילו לקריסה בתוך כמה חודשים. השופטת: היועץ היה צריך להציב תמרור עצור, ולא לעשות
זאת
הרעיון לפתוח עסק עצמאי, כזה שמבטיח פרנסה יציבה ועצמאות כלכלית, מלווה לא פעם בתחושת אופטימיות וזהירות גם יחד. במקרה שנדון בבית משפט השלום באילת, האופטימיות הזו קיבלה דחיפה משמעותית מיועץ כלכלי מנוסה, שהבטיח בדיקות היתכנות, ליווי פיננסי, וגיוס מימון שיאפשר ליזם מקומי להגשים חלום ישן: הקמת מכבסה חדשה בעיר הדרומית. אלא שבתוך חודשים ספורים, החלום קרס, העסק נסגר, החובות תפחו - ובית המשפט נדרש להכריע מי נושא באחריות לקריסה הכלכלית החריפה.
בפסק דין חריג בהיקפו ובעוצמת הביקורת שבו, קבעה השופטת ליאורה אדלשטיין כי האחריות העיקרית לקריסת העסק רובצת על היועץ הכלכלי, שהציג ללקוח מצג רשלני של עלויות נמוכות והיתכנות עסקית, חרף נתוני הפתיחה הבעייתיים, פערי תכנון קיצוניים, והיעדר הון עצמי מספק. בית המשפט חייב את היועץ וחברת הייעוץ שבבעלותו לשלם ליזם פיצוי של מאות אלפי שקלים, תוך קביעה עקרונית שלפיה תפקידו של יועץ פיננסי אינו מסתכם בגיוס הלוואות, אלא בראש ובראשונה בהצבת גבולות מקצועיים ואזהרות בזמן אמת.
התובע, תושב קיבוץ אילות ובעל ניסיון קודם בניהול מכבסה, פנה לנתבע לאחר שנחשף לפרסומיו ברשתות החברתיות. באותם פרסומים הציג הנתבע את עצמו כיועץ כלכלי-פיננסי המתמחה בגיוס מימון בנקאי ובהובלת עסקים חדשים. בפגישה הראשונה, שהתקיימה באוגוסט 2018, העריך התובע כי עלות שיפוץ המבנה תגיע לכ-150 אלף שקל - הערכה שהנתבע לא רק שלא חלק עליה, אלא אף חיזק אותה, תוך שהוא מציין כי באילת יש צורך במכבסה נוספת. יומיים לאחר מכן נחתם בין הצדדים הסכם ליווי, שבמסגרתו התחייב הנתבע להכין בדיקת היתכנות, תוכנית עסקית תלת שנתית וללוות את גיוס ההון.
כבר בשלב מוקדם החלו להופיע סדקים
בהמשך, הכין הנתבע תוכנית עסקית שבה הוערכה עלות ההשקעה בכ-300 אלף שקל בלבד, לרבות ציוד, שיפוץ ותראות. אלא שכבר בשלב מוקדם החלו להופיע סדקים בתמונה האופטימית. עלויות השיפוץ תפחו, הלוואות נוספות נלקחו, והיקף ההשקעה חרג באופן משמעותי מהתחזיות הראשוניות. בתוך חודשים ספורים גייס התובע, באמצעות הלוואות והשקעות, סכום כולל של כ-910 אלף שקל, שעלה בהרבה על כל אחת מההערכות שניתנו בתחילת הדרך.
- "כל היועצים מתייעצים עם ה-AI, חלק בסתר וחלק בריש גלי אבל כולם"- קריירה בעידן ה-AI
- שכר הטרחה של PwC יורד - ה-AI מוריד עלויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט קבע כי הפער הזה אינו תולדה של שינויים שוליים או דרישות חריגות מצד היזם, אלא של הערכת חסר חמורה מצד היועץ. השופטת הדגישה כי גם אם בתוכנית הראשונית נכללה רכישת מכונות בסכום של כ-150 אלף שקל, הרי שבפועל המודל העסקי השתנה והמכונות הושכרו, כך שההשוואה הנכונה היא בין הערכת שיפוץ של כ-150 אלף שקל לבין עלות בפועל שזינקה ליותר מ-600 אלף שקל. "מדובר בפער תהומי פי כמה", כתבה השופטת בהחלטתה, "סטייה קיצונית שכזו… מעידה על רשלנות מקצועית חמורה בהערכת העלויות מצד הנתבע".
