צביקה בארינבוים הגיש תביעה של 450 מיליון שקל נגד בעלי Payabl
לפי התביעה, רו"ח ניסים צרפתי, המחזיק 50% ממניות הקבוצה בנאמנות, שימש איש קש לדיטמר קנוכלמן ורעייתו. צרפתי התכחש למעמדו כנאמן וסחט את דיטמר ושותפו כדי להוציא מהם עשרות מיליוני יורו. לבסוף גזל צרפתי מדיטמר ורעייתו את המניות וטרפד עסקה למכירת החברה
איש העסקים צביקה בארינבוים וחברות שבבעלותו הגישו היום תביעה על סך כ-450 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשל טרפוד הסכם לרכישת מלוא מניות החברות בקבוצת Payabl (פייבל). התביעה הוגשה נגד ניסים צרפתי, שהוא בעל מניות המחזיק בנאמנות 50% (בשרשור) ממניות Payabl CY Limited הקפריסאית, נגד דיטמר קנוכלמן שהיה בעל מניות בחברה זו עד 2017, ורעייתו איילת קנוכלמן, שמחזיקה באופציה לרכוש מצרפתי את המניות בחברה הקפריסאית.
פייבל היא קבוצה בינלאומית העוסקת בתחום סליקת אשראי ותיווך תשלומים אלקטרוניים, ששוויה המוערך כיום הוא כמיליארד שקל. הקבוצה פועלת תחת רישיון של הרגולטור הקפריסאי והבנק המרכזי בקפריסין, והיא מפוקחת על ידי רשויות נוספות באירופה ובאנגליה.
כתב התביעה מעלה את השתלשלות האירועים הבאה: ב-2020 ניהלו רודיגר טראוטמן ודיטמר, מבעלי פייבל, משא ומתן עם איש עסקים ישראלי מוכר לצורך מכירת הקבוצה. לאחר שהמגעים לא צלחו, שכרו דיטמר ורודיגר את חברת הייעוץ העסקי Rautenberg & Company כדי לנהל הליך התמחרות למכירת פעילות הקבוצה. ב-2022 החלה קבוצת בארינבוים לנהל מו"מ לרכישת הקבוצה. במהלך המו"מ, ובמסגרת אינספור פגישות שנערכו בקפריסין, ישראל וגרמניה, אישרו דיטמר, איילת ושותפם בפייבל רודיגר טראוטמן, שדיטמר ואיילת הם הבעלים בפועל של 50% מהמניות בחברה הקפריסאית ורודיגר מחזיק ב-50% הנוספים.
הרשעת דיטמר בהליך פלילי בישראל בפרשת כ.א.ל ב-2016 גרמה לרגולטור הקפריסאי לדרוש שהוא לא יחזיק במניות פייבל. בהתאם לכך, קנוכלמן העביר בנאמנות את המניות שלו בחברה הקפריסאית (50%) לאיש אמונו ואחד מחבריו הטובים, ניסים צרפתי, כדי שיחזיק עבורו את המניות כאיש קש בלבד, כך על פי כתב התביעה שהוגש היום. בין הצדדים נערכה מערכת הסכמית, שמעגנת בין היתר את התמורה שלה יהיה זכאי צרפתי בגין שירותיו כאיש קש, בסך של כמיליון יורו.
עוד נטען בכתב התביעה כי כדי להבטיח לרודיגר ודיטמר שליטה מלאה בפייבל גם לאחר העברת המניות, נערכו ונחתמו שורת מסמכים נוספים שמעגנים מנגנון נאמנות, ומבטיחים לרודיגר את הכוח הבלעדי לקבל החלטות בנוגע למכירת הקבוצה. כחלק מכך, ישנה, על פי כתב התביעה, התחייבות של צרפתי לחתום על כל מסמך ועסקה שרודיגר מביא למכירת הקבוצה. כחלק מההסכמים, כך נטען, צרפתי גם חתם על הסכם אופציה למכירת המניות שנרשמו על שמו בקבוצה, לרודיגר. זאת בתמורה זהה לשירותיו כ"נאמן" בסך כמיליון יורו, כשמיד לאחר מכן הצדדים המחו את האופציה "גב אל גב" לרעייתו של דיטמר, איילת. בתביעה נטען גם כי במסגרת המו"מ, צרפתי עצמו גם אישר בפני בארינבוים שרודיגר הוא המוסמך הבלעדי לנהל מו"מ ולחתום על מכירה של פייבל, ושצרפתי מחויב לאשר כל עסקה שרודיגר יסגור, על פי שיקול דעתו הבלעדי של רודיגר.
על רקע מצגים ומסמכים אלה, התנהל מו"מ ממושך בין בארינבוים לדיטמר ורודיגר לרכישת פייבל. ב-12 לאוקטובר 2023 נחתם הסכם מחייב בין הצדדים למכירת פייבל תמורת כ-120.8 מיליון יורו. כחלק מתנאי ההעסקה, סוכם שיחולקו לבעלי המניות דיבידנדים מהרווחים הצבורים בקבוצה ב-100-60 מיליון יורו נוספים. כלומר התמורה לבעלי המניות בקבוצה היתה יותר מ-200 מיליון יורו. כמו כן, הוסכם כי מאוקטובר 2023 ועד להשלמת העסקה, יהיה זכאי בארינבוים לכ-30% מרווחי הקבוצה, ובהיקף מוערך של עשרות מיליוני יורו.
על פי כתב התביעה, לאחר חתימת ההסכם, החל צרפתי החל להערים קשיים מתוך מטרה להכשיל את העסקה. צרפתי התנער מהתחייבויותיו והחל לסחוט מדיטמר ורודיגר כספים נוספים מעבר למיליון היורו שעליהם הוסכם עמו. צרפתי, הנאמן (או "הקוף", במלותיהם של רודריגר, דיטמר ובאי כוחם) בחר להתכחש למעמדו כ"נאמן" למניות של דיטמר בפייבל, ופעל באופן מכוון לגניבת המניות של דיטמר ונישולו מכל זכויותיו בקבוצה.
צרפתי איים על רודיגר ודיטמר שאלמלא ייכנעו לדרישותיו הכספיות וישלמו לו 50 מיליון יורו, הוא יפנה לרגולטור בקפריסין ויחשוף את העובדה שהוא רק "קוף", באופן שעלול להוביל לקריסת החברה ולהליכים פליליים נגדם. מחשש שצרפתי יממש את האיום שלו, נכנעו דיטמר ורודיגר לדרישותיו הסחטניות, והציעו לצרפתי תשלום של עד 42 מיליון יורו. אבל גם לזה צרפתי סרב. על פי כתב התביעה, פעם אחר פעם פנה בארינבוים לצרפתי, לרבות באמצעות צדדים שלישיים, בניסיון למנוע ממנו לטרפד את העסקה ולסיים את הכל ברוח טובה.
עוד עולה מכתב התביעה כי בשל הסחיטה והאיומים של צרפתי, רודיגר, שחשש ש"הסידור" המיוחד בין בעלי המניות בפייבל יתגלה, על ההשלכות הפליליות והעסקיות שבכך, הודיע לבארינבוים כי הוא נואש מהסחטנות של צרפתי, וכי הוא לא יצליח לקבל את הסכמתו הטכנית להשלמת העסקה מבלי לאכוף אותה באמצעות בתי המשפט (דבר שצרפתי ידע שרודיגר לא יעשה). משכך, רודיגר הודיע כי הוא נסוג מהעסקה עם בארינבוים. בכתב התביעה נטען כי צרפתי גרם שלא כדין, להפרת הסכם רכישת המניות ולאובדן העסקה. לאור הודעת הביטול, בארינבוים הגיש בקשה למתן צו מניעה בבית המשפט בקפריסין נגד רודיגר ופייבל, וכן פתח נגדם בהליך בוררות בפני לשכת הסחר הבינלאומי בקפריסין.
ב-13 ליוני השנה התקיימה בקפריסין פגישת מו"מ בנוכחות בארינבוים, רודיגר, צרפתי והיועצים המשפטיים של הצדדים. לאחר שהפגישה לא צלחה, נכנס דיטמר לפגישה עם צרפתי ורודיגר, שבה נאמר לו כי הם יהיו מוכנים למכור לבארינבוים את הקבוצה רק אם הוא יכפיל את הסכום לכ-250 מיליון יורו - 130 מיליון יורו יותר עבור אותה עסקה שעליה חתם באוקטובר).
בכך יצא המרצע מן השק, על פי טענות התובעים, והתברר כי רודיגר וצרפתי חברו יחד כדי לנסות להפר את ההסכם עם בארינבוים ולהוציא ממנו כספים נוספים שלא כדין. דיטמר, שזעם על הפרת ההסכם וטרפוד העסקה עם התובעים, העלה את הדברים על הכתב במכתב המצורף לתביעה - ובכך הושלם מעגל טרפוד ההסכם וגם בוסס הנזק.

יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.

יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.
