בעל מוסך שהותקף והושפל לעיני עובדיו ולקוחותיו יפוצה בעשרות אלפי שקלים – כך קבע באחרונה בית משפט השלום בחדרה. המקרה התרחש לאחר שהנ"ל ביקש תשלום עבור החלפת נורה שבוצעה ברכב. בעקבות כך הגיע בעל הרכב למוסך, השתולל שם, נגח במצחו של בעל המוסך, כינה אותו גנב ורמאי, וחתם באמירה "אני אזיין אותך". השופטת קרן אניספלד קבעה כי בעל הרכב הוציא את דיבתו של בעל המוסך, תקף אותו ופגע במוניטין שלו, כך שעליו לפצותו.

הסיפור התרחש בשלהי 2020. הנתבע, בעל רכב קדילאק, שלח את אחיו למוסך של התובע שנמצא בפרדס חנה כדי להחליף נורה. לאחר שהנורה הוחלפה, דרש בעל המוסך תשלום של 644 שקל עבור השירות שניתן.

בעלי הקדילאק, שלדבריו קיבל ממוסך אחר הצעת מחיר בסכום של 200 שקל בלבד, זעם. הוא הגיע למוסך והחל לקלל את בעליו ואמר: "איפה הבן זונה, תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אני אזיין אותך". בנוסף, הוא ניסה להשליך לעברו סטרטר שהיה במקום, ומאוחר יותר אף פגע בו פיזית כשנגח במצחו. בעקבות אירועים אלה הוגש נגד בעל הרכב כתב אישום, שייחס לו עבירות של תקיפה ואיומים. ההליך הפלילי שנוהל מולו הסתיים בזיכויו מחמת מחלת נפש.

בתביעה האזרחית שהוגשה בנפרד לבית המשפט באפריל 2021, דרש בעל המוסך כי הנתבע יפצה אותו ב-200 אלף שקל, בין היתר בעקבות הוצאת דיבתו לעיני 40 עובדים ולקוחות שנכחו במוסך שלו בזמן שהאירוע התרחש.

• תבע את עורכת הדין של גרושתו: הציגה אותי כרמאי
• דיירת תקפה בוואטסאפ - ותפצה את יו"ר ועד הבית ואשתו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לעומתו, טען בעל הרכב כי השניים התווכחו ביניהם על רקע המחיר המופקע שהוא נדרש לשלם עבור ההחלפה של הנורה, ולא מעבר לכך. לשיטתו, לא מדובר במקרה של לשון הרע.

לשון הרע הוא למעשה כל סוג של תוכן או מסר שעלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אחר - אדם או תאגיד (חברה, עמותה וכו'). מי שנפגע מפרסום של לשון הרע נגדו יכול לנקוט הליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים כנגד הגורם המפרסם. על הצד הנפגע להוכיח, בין השאר, כי התוכן שפורסם עונה להגדרה של לשון הרע, כפי שמופיעה בחוק. חלק נוסף שעל הנפגע להוכיח הוא שהתוכן הפוגע אכן "פורסם" כפי שפרסום מוגדר בחוק ובפסיקה המשפטית.

חוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להביא לאחד מהדברים הבאים: להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג; לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו; לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו של אדם; או לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלות. הנפגע מהפרסום לא נדרש להוכיח כי שמו הטוב, כבודו או פרנסתו נפגעו כתוצאה מהפרסום (גם אם מלכתחילה לא היה לו שם טוב). ההחלטה אם מדובר בלשון הרע נעשית על ידי בית המשפט באופן אובייקטיבי, באמצעות מבחן האדם הסביר ולפי ההקשר שבו פורסם התוכן. לכן ההגדרה של לשון הרע עלולה להשתנות ממקרה למקרה - גם אם מדובר בתוכן זהה או דומה.

• האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
• הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

במקרה הנ"ל, השופטת אניספלד דחתה את הניסיון של בעל הרכב להתנער מהעובדות שהוכחו כבר במסגרת ההליך הפלילי. שם, כתנאי לזיכויו, הוא הודה במעשים שיוחסו לו בכתב האישום, כלומר שתקף ושקילל את בעל המוסך. בנסיבות אלה, קבעה השופטת כי יש "השתק שיפוטי" המונע מבעל הרכב לטעון אחרת בתביעה האזרחית. "יש דופי בכך שבהליך הנוכחי כפר הנתבע בעובדות שאת נכונותן הוא אישר בהליך הפלילי", היא כתבה.

בתוך כך, ציינה השופטת כי לעומת גירסתו המשובשת של בעל הרכב, עדות בעל המוסך היתה קולחת ואמינה. לטענתו, הנתבע החנה את רכבו ליד המוסך, התקדם לכיוונו ונצמד אליו, תוך שהוא מקלל אותו ואורמ: "אתה בן זונה ואני אזיין אותך. אתה רמאי, גנב, גנבת אותי". עוד סיפר בעל המוסך כי הנתבע השתולל במקום, צעק ודפק על כלי רכב, ונאות לעזוב רק אחרי שהתובע איים כי יזמין משטרה למקום.

השופטת קבעה כי הקללות והגידופים שהשמיע בעל הרכב כלפי בעל המוסך מהווים השחרה של פניו בפני הנוכחים ומהווים לשון הרע. בנוסף, היא קבעה כי נגיחת בעל הרכב בראשו של בעל המוסך מהווה תקיפה על פי הגדרתה בפקודת הנזיקין. היא הוסיפה כי במעשיו פגע בעל הרכב במוניטין של בעל המוסך, וגרם לו לעוגמת נפש.