איך חוב של 42 מיליון שקל הפך לחוב של פחות מ-100 אלף שקל?
פנסיונר בן 71 אשר התמודד עם חובות מעל 30 שנים בהיקף של מעל 40 מיליון שקל קיבל לאחרונה החלטה מרשמת הוצאה לפועל ששינתה את חייו באופן דרמטי.
תחילתו של הסיפור בתיק איחוד כנגד הפנסיונר שמונה 74 תיקים שנפתחו בין השנים 1989-1997 כאשר 5 תיקים נפתחו בין השנים 2009-2012. התיקים נפתחו על ידי זוכים שונים, בנקים, כרטיסי אשראי, עיריות ועוד, וסך החוב בכלל התיקים עומד על מעל 42 מיליון שקל.
החייב הוא פנסיונר בן 71, נשוי ואב לשלושה ילדים בגירים, שעבר התקף לב, חולה סכרת, חי מקצבת ביטוח ומקבל פנסיה. הבן שלו נכה צבא ההגנה לישראל הלום קרב וזקוק לטיפול, והבת חולה אף היא ומוכרת כנכה. הם גרים בשכירות ולא מקבלים סיוע מגוף כלשהו".
רשמת ההוצאה לפועל בחיפה, סמאח מנאסרה סבאח, קבעה כי "כי יש מקום להפחית ריביות בהתאם לחוק ההוצאה לפועל. משום העובדה שתיק האיחוד מתנהל כנגד החייב החל משנת 2014 ועד היום, מזה 9 שנים, וכי מדובר בחובות שנוצרו בין השנים 1989-2012. עוד הודגש, כי לאורך כל שנות פעילות תיקי האיחוד, החל משנת 1997 עד לשנת 2022 פעילות הזוכים הייתה דלה והסעדים שהתבקשו היו סעדים מנהליים וננקטו רק על ידי 2 מהזוכים.
הרשמת הוסיפה, כי "אין חולק כי לא הוגשה תגובה עניינית מטעם כל הזוכים בתיקים הפרטניים בהמשך להחלטותיה לעניין הצגת טעמים לאי עשיית שימוש בסמכותה לפי חוק ההוצאה לפועל והפחתת הריביות בתיקים והזוכים לא יתייצבו לדיון. "התנהלות זו של הזוכים אשר מיוצגים על ידי עורכי דין ואף אם אינם מיוצגים על ידי עורכי דין אינה מהווה התנהלות שבתום לב, ובוודאי שאין לזכות הזוכים בגין אותה תקופה בתוספת הפרשי ההצמדה והריבית על החוב."
האור נכנס דרך סדק
הרשמת כתבה בתחילת החלטתה "יש סדק בכל דבר כך נכנס האור.. בספרו של ההיסטוריון ההולנדי רוטחר ברחמן 'המין האנושי היסטוריה של תקווה' הוא מבחין בין אופטימיות לתקווה. לדבריו אופטימיות היא סוג של שאננות מעין יהיה בסדר, ואילו תקווה היא האמונה בהיתכנות של שינוי".
הרשמת ציינה כי התיקים נוהלו כנגד החייב מזה 34 שנים, בנוסף ציינה כי היו עוד 29 תיקים בהוצאה לפועל כנגד החייב שכבר נסגרו.
בדיון שנערך לפני חצי שנה לא התייצבו הנושים לדיון לאחר שהרשמת העמידה אופציה לכל נציגי הנושים להגיע לדיון וקבעה כי באם לא יגיעו היא תחליט בנושא על פי שיקול דעתה, לגבי קביעת סכום התשלום בכל תיק ותיק ובחינת מצבו של החייב. בנוסף קבעה כי כל נושה יכול להתנגד ולהציג את עמדתו וכי זוכים שהם בנקים, חברות אשראי, מועצות מקומיות, עיריות, יגישו חשבון עדכני אודות יתרת חוב החייב בספריהם.
הרשמת קבעה כי "בנסיבות העניין ולאור נסיבותיו האישיות של החייב, והעמידה הממושכת בצו התשלומים, חוסר המעש מטעם הזוכים, אי ההתייצבות לדיון מטעמם, אי הגשת תגובה עניינית. מדובר בטעמים מיוחדים המצדיקים עשיית שימוש בסמכותי לפי חוק ההוצאה לפועל, ולהפחית או לבטל את הריביות שהתווספו לחוב, ולהורות על סגירת תיקים שקרנותיהם, האגרות והפרשי ההצמדה בהם נגבו מבעוד מועד".
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- "הרב והמרוקאית": 18 חודשי מאסר למיסטיקנית שהסתירה מיליונים בחשבונות חברים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
הרשמת העניקה לפנים משורת הדין לזוכים אפשרות של מתן תגובה לאור הצעת החייב לשלם סכום הנע בין 10 ל -15 אלף שקל לסילוק חובותיו.
לא התנהלו בתום לב
הרשמת ביקרה את התנהלות הזוכים. "התנהלות זו של הזוכים אשר מיוצגים ע"י עורכי דין ואף אם אינם מיוצגים על ידי עורכי דין אינה מהווה התנהלות שבתום לב, ובוודאי שאין לזכות הזוכים בגין אותה תקופה בתוספת הפרשי ההצמדה והריבית על החוב.
הרשמת קבעה כי "אי יכולתו של החייב לשלם את חובו הוכחה בפני רשמי ההוצל"פ בנקודות זמן שונות במשך השנים היא זו שהביאה לקביעה כי החייב מוגבל באמצעים ולכן אושרה פתיחת תיק האיחוד שלוש פעמים משנת 1997 עד היום. אי התייצבות הזוכים לדיון, למרות קביעה מפורשת בהחלטה קודמת וכן אי הגשת תגובה עניינית וכן העדר קיומם של פס"ד ושטרות שמכוחם נפתחו התיקים לפני כ-25 שנים, ואי הגשת עותק חדש מהם לתיק בהמשך להחלטות שניתנו".
850 שנים
הרשמת ציינה כי אין תועלת בהמשך ההליכים, "בנוסף להעדר קיומה של תועלת מהמשך ניהול התיקים אשר לפי צו התשלומים הקיים, הזוכים עלולים לקבל את כספם בעוד כ-850 שנים, וזאת ככל והנושות תמציא דרך להארכת חיי בני הנושים למעל ל- 1,000 שנים, וכן העדר קיומה של הוכחה המצביעה על שינוי לטובה במצבו הכלכלי של החייב ופוטנציאל השתכרותו, נהפוך הוא.
הרשמת קבעה כי "עמידת החייב בשקידה רבה בצו התשלומים במשך 26 שנים ותשלום סכומים משמעותיים, וכן גיל החייב, מצבו הרפואי, נסיבותיו האישיות מהווים לטעמי, "טעמים. מיוחדים" המצדיקים לשקול הפחתת ריביות והצמדה בתיק. לשיטתי, התנהלות זו מוכיחה כי אותם זוכים אשר ישבו בחוסר בחיבוק ידיים לאורך כל השנים, ויתרו או מחלו על חובו של החייב כלפיהם".
הרשמת ציינה כי "התנהלות זו מוכיחה כי אותם זוכים אשר ישבו בחוסר בחיבוק ידיים לאורך כל השנים, ויתרו או מחלו על חובו של החייב כלפיהם. כלומר, לא נדרשת הוכחה חד משמעית שהזוכה ויתר על החוב, אלא יש להסיק מהתנהגותו וחוסר הפעילות מצדו בתיק שמצביעה על אי קיומו של עניין לגבות את החוב".
החייב נשוי, הוא ואשתו מתקיימים מדמי פנסיה. לבני הזוג שלושה ילדים בוגרים. אין לו נכסי מקרקעין, רכב או כל נכס אחר. לדיון שהתקיים בינואר 2021 לא התייצב אף אחד מהנושים, חרף החלטה קודמת שזימנה אותם ובה נכתב שהרשמת תבחן כל הצעה של החייב לשם סילוק חובותיו בתיק האיחוד ותבחן את יכולתו הכלכלית. לפנים משורת הדין נתנה הרשמת לנושים הזדמנות נוספת להגיב להצעת החייב לשלם סכום שנע בין 10 ל-15 אלף שקל לסילוק חובותיו.
הנושים לא הגישו תגובה עניינית כולל לעניין האפשרות שהעלתה הרשמת להפחתת ריביות.
תוך 45 יום
הרשמת קבעה כי "לא מדובר בחייב שבחר להשתמט מתלום חובו והוכח בפני רשמי ההוצאה לפועל בנקודות זמן שונות בשנים האחרונות כי הוא לא בעל יכולת לשלם את חובותיו" הבהירה הרשמת והוסיפה כי בנסיבות אלה אין כל תמריץ לשימור הריביות. בסופו של דבר וכדי למנוע עיוות דין חמור הורתה הרשמת על סגירת התיקים ועל הפחתת סכומי הריבית שהתווספו לחובות החייב החל מיום הכרזתו כמוגבל באמצעים ב-1997 ועד היום.
הרשמת הורתה על הפחתת ריביות ב-74 תיקי הוצאה לפועל שהתנהלו כנגד חייב, שסך החובות בהם היה למעלה מ-40 מיליון שקל. והחליטה כי "לשם סגירת כלל התיקים הפרטניים המנוהלים נגד החייב תחת תיק האיחוד ישלם החייב סך של 67,767 שקל תוך 45 יום. לאחר תשלום הכספים וחלוקתם, המזכירות תפזר את תיק האיחוד ותסגור את התיקים הפרטניים, התיקים יסגרו גם כנגד החייבים הנוספים ככל וקיימים כאלה. לאחרונה, הגיע החייב ושילם את הסכום שנקבע בהחלטה, ותיקיו נסגרו.
- 4.אהרון 24/06/2023 23:46הגב לתגובה זואיך אדם חןלה ללא הכנסה ובגיל 71 יכול לשלם הוא בקושי מתקיים . ממש טמטום של המערכת
- 3.גוס 24/06/2023 08:21הגב לתגובה זואם אתה חייב לבנק 100000₪ יש לך בעיה, אם אתה חייב לבנק כמה מיליונים, לבנק יש בעיה.
- 2.כל הכבוד לרשמת אבל איך אדם ללא אמצעים מוצא 67000 שח לשל (ל"ת)אריה 23/06/2023 17:18הגב לתגובה זו
- הלוואה כמובן.... (ל"ת)ברור 24/06/2023 11:50הגב לתגובה זו
- הלוואות בריביות מטורפות (ל"ת)אליק 25/06/2023 10:34
- 1.כל הכבוד לרשמת ! (ל"ת)שרון 23/06/2023 14:54הגב לתגובה זו

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

רשות המסים תפצה אדם שקיבל שלוש דרישות תשלום שגויות
תושב ירושלים שנקנס בעשרות אלפי שקלים לאחר שנתפס עם שעוני יוקרה בנתב"ג, שילם את הקנס המנהלי במלואו אך המשיך לקבל מכתבי דרישת תשלום - שלוש פעמים ברציפות, ואף שהוא יצר קשר כל פעם כדי לוודא שאין חוב. לדבריו, הדבר גרם לו לחשש תמידי מהרשויות ולעוגמת נפש משמעותית.
בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי יש לפצותו בסכום כולל של 900 שקל בגין הנזק הלא-ממוני שנגרם לו, והוסיף הוצאות משפט בסכום של 1,000 שקל
זה התחיל באירוע לא שגרתי בקיץ שעבר, כששניאור זלמן גליס נכנס לישראל דרך נתב"ג ובמטען שלו נמצאו שעוני יד בשווי שעולה בהרבה על הסכום הפטור מהצהרה. כפי שקורה במקרים כאלה, העניין הועבר לטיפול של אגף המכס והמע"מ, וב-28 ביוני 2023 קבע הממונה על התפיסות כי גליס יחויב בקנס מינהלי בסכום כולל של 27,429 שקל. לאחר דין ודברים עם הרשות, הופחת הקנס ל-25,215 שקל. גליס לא ערער על עצם החיוב, שילם את הקנס ואף קיבל אישור במייל שלפיו התשלום נקלט. אלא שמכאן התחילה מסכת מתישה ומתסכלת מבחינתו - קבלת דרישות תשלום חוזרות ונשנות, עלאף שהתשלום כבר בוצע.
הפרשה לא התנהלה בצורה חלקה כבר משלב התשלום עצמו. גליס שילם את סכום הקנס באמצעות העברה בנקאית בינלאומית (SWIFT) ב-5 באוקטובר 2023, אך זמן קצר לאחר מכן קיבל הודעה מרשות המסים שלפיה ההעברה בוטלה. הוא נדרש לשלוח מחדש את האסמכתא, ורק ב-26 באוקטובר הוא קיבל אישור סופי במייל לפיו שהקנס שולם. בכתב ההגנה העלתה הרשות את האפשרות שהתקלה הראשונית גרמה לשיבושים המאוחרים יותר. מנגד, גליס טען כי לא בוצע שום ביטול בפועל, וכי האישור שהעביר נותר אותו מסמך לכל אורך הדרך.
אלא שגם לאחר שהנושא נסגר לשביעות רצונה של הרשות, גליס קיבל שלוש דרישות תשלום נוספות. הראשונה נשלחה ב-17 בינואר 2024 וכללה דרישה לשלם לא פחות מ-37,623 שקל - הסכום המקורי בתוספת פיגורים. גליס פנה מיד לרשות במייל ושאל: "קיבלתי מכם מכתב בדואר כאילו אני לא שילמתי את הקנס?". למחרת הוא קיבל תשובה כי מדובר בתקלה מערכתית, ואף הופנה לסעיף במכתב שבו נאמר במפורש: "אם שילמת הקנס, ראה הודעה זו כמבוטלת". גליס הודה על ההבהרה.
אחרי המכתב השלישי - הוא פנה לתביעות קטנות
ואולם בכך לא תמה הסאגה. מכתב שני הודפס ב-4 בפברואר 2024 ובו שוב נדרשה ממנו יתרת הקנס כאילו היא לא שולמה כבר, ובתוספת של אותה תוספת פיגורים. גם הפעם פנה גליס במייל וביקש הבהרה, ואף התלונן על חוסר הסנכרון במערכות - ואיים בהגשת תביעה. הרשות השיבה למחרת כי, "אני מטפלת מול הנהלת לביטול. כמו כן ראה סעיף 4 למכתב", אך למרות ההבטחות קיבל גליס גם מכתב שלישי - הפעם ב-2 במרץ - שבו צוין סכום שונה: 13,869 שקל בלבד, לאחר שהריבית שנוספה במכתבים הקודמים נהפכה לקרן ועליה חושבה ריבית נוספת. לאחר המכתב השלישי, החליט גליס לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות.
- יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתביעתו טען גליס כי עצם קבלת מכתבי הדרישה החוזרים גרמה לו נזקים נפשיים של ממש. "חוסר ודאות, חוסר מנוחה, טרחה מיותרת, והשפעה מתמשכת על איכות החיים ושלוותו של התובע", כתב בכתב התביעה. הוא אף ציין כי עד היום לא קיבל קבלה פורמלית על התשלום, אלא רק הודעת מייל - דבר שהגביר את תחושת חוסר הביטחון. לדבריו, הוא חשש כי ייעצר אם ינסה להיכנס שוב לישראל. עוד טען לרשלנות מנהלית, להפרת חובת ההגינות של רשות ציבורית ולעוולת רשלנות לפי פקודת הנזיקין.