המלחמה על האופציות: האם הבעל צריך להעביר מחצית לגרושתו למרות שטרם הבשילו?
סכסוכים בין בני זוג על הדירה או על הדירות הם הליך רגיל בסכסוכי הגירושין בבתי המשפט ובבתי הדין בישראל, אבל מה קורה כשלבעל יש אופציות שקיבל במסגרת עבודתו האם הן צריכות להתחלק שווה בשווה או שמא הם שייכות לבעל?
בית הדין הרבני האזורי בחיפה הכריע לאחרונה בסכסוך גירושין בין בני זוג על האופציות שקיבל הבעל במסגרת עבודתו. האישה טענה כי היא זכאית לקבל חצי משווי כלל האופציות שקיבל הבעל כשנה וחודש לפני שפירקו את התא המשפחתי. לטענתה היא זכאית לחצי מ-200 אלף האופציות שבעלה קיבל מעבודתו. האישה טענה כי על בית הדין להעריך את שווי האופציות בעת הזמן שיהיה ניתן לממש אותן ולא לפי ערכן במועד פירוק התא המשותף בינה לבין בעלה.
הבעל מצידו טען כי הוא החל לעבוד בעבודתו בסך הכל כשנה וחודש לפני שיחסיו עם אשתו עלו על שרטון. לטענתו, 50 אלף מהאופציות הבשילו אחרי כשנה ואילו 150 אלף האופציות הנוספות יבשילו ב-12 פעימות כל שלושה חודשים. משכך טען הבעל כי האישה זכאית רק ל-25 אלף אופציות בלבד, שכן רק הם הבשילו במהלך נישואיהם.
בנוסף דרש כי האישה תשלם לו דמי שימוש עבור השימוש הבלעדי שעשתה בדירה המשותפת.
האישה טענה מנגד כי על בית הדין לדחות את דרישת הבעל לחייב אותה בדמי שימוש, שכן לטענתה בעלה עזב את הבית מרצונו. כמו כן דרשה האישה לחייב את בעלה לשעבר בתשלום בגין פערי השתכרות ומוניטין אישי.
- בכתובה היה כתוב - חצי מיליון שקל לאישה, כמה באמת שולם?
- ביה"ד הגדול לא התערב: הבעל ישלם שליש מהכתובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעל מצדו טען כי בית הדין לא יכול לחייבו בפערי השתכרות ומוניטין שכן לא מדובר על צד שוויתר על הקריירה האישית שלו על מנת לאפשר לצד השני להתפתח. לטענתו אשתו ניהלה קריירה מלאה.
אין בסיס לטענה
הדיינים הרב יוסף יגודה, הרב סיני לוי והרב יעקב שרעבי קבעו "שאין כל בסיס לקבל את עמדת האישה". הדיינים ציינו כי "פסקי הדין אשר ציטטה האישה מלמדים כי יש לבחון באופן ספציפי, האם האופציות אשר מבשילות לאחר מועד הקרע, ניתנו בגין התקופה שטרם מועד הקרע בתמורה לעבודת העבר, או שניתנו כתמריץ לעבודה העתידית".
הדיינים קבעו כי "האופציות ניתנו לבעל עם התחלת עבודתו בחברה, ולפיכך אין כל אפשרות שניתנו בגין עבודתו בעבר. כל כולן של האופציות צופה פני עתיד. הטענה שהאופציות ניתנו בשל יכולות אישיות שפותחו בעבר, אינה רלוונטית ואין לה כל יסוד בפסיקה".
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- ייצוגית נגד כביש 6 נדחתה: פסקל לא מזכה בהטבות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
הדיינים יגודה, לוי ושרעבי פסקו כי "בנוגע להיקף האופציות להם זכאית האישה לא דייק האיש בטענתו". הדיינים קבעו כי ברור הדבר שחייב האיש במחצית האופציות שהבשילו עד מועד הקרע. אך בנוסף לזאת, יש לזכות את האישה גם בחלק מן האופציות העתידיות, שכן בכפוף לכך שאכן יזכה בהן בעתיד הרי חלפה במהלך הנישואין חלק מן התקופה של הבשלת האופציות". הדיינים קבעו כי יש לחשב באופן יחסי את זמן ההבשלה של האופציות ולפי זה לזכות את האישה. הדיינים קבעו כי בנוסף ל-25 אלף האופציות אשר להם זכאית האישה יינתנו לה בנוסף 36.5 אלף אופציות.
שני הצדדים פיתחו קריירה
בעניין המוניטין קבעו הדיינים כי הם מקבלים את טענות הבעל כי "אין מדובר על מצב בו האישה נמנעה מפיתוח קריירה עצמאית, בשל התפתחותו המקצועית של הבעל, שני הצדדים פיתחו קריירה כל אחד לפי מקצועו". הדיינים קבעו כי אומנם יש פער בי הכנסות בני הזוג של הבעל 21 אלף שקל לחודש ושל האישה בתוספת המזונות כ-16 אלף שקל ולכן דחו את תביעת האישה לפיצוי בגין מוניטין אישי.
כמו כן קבעו הדיינים כי "יש לחייב את האישה בדמי שימוש מיום הגשת תביעת הגירושין. הדיינים ציינו במענה לתביעת הגירושין האישה טענה לשלום בית אך טענותיה לא היו כנות ובמהלך הדיונים היא הכחישה עובדות ברורות שאינן משתמעות לשתי פנים.
בנוסף האישה אף זימנה לעדות עד שלא דבק באמת, בלשון המעטה. הדיינים קבעו כי כל המהלכים הללו נועדו למשוך את ההליך בדרך לא לגיטימית, וכי ההוכחות שהוגשו לבית הדין גררו מצב בו אין סיכוי לשלום בית ועל פניו הצדדים אסורים לגור תחת קורת גג אחת.
- 2.דוד 21/06/2023 12:11הגב לתגובה זוhttps://www.psakdin.co.il/Files/3.pdf
- 1.גיבי אבריאלוב 19/06/2023 19:28הגב לתגובה זווואו רבנים חשוכים מנהלים דיונים כאלה וחורצים גורלות פשוט וואו הם יודעים מה זה אופציות בכלל לא עבדו יום אחד רק חיים על חשבון הציבור
- פסקו יפה וחכם . (ל"ת)נדיב 20/06/2023 06:20הגב לתגובה זו
- יוסי 19/06/2023 21:33הגב לתגובה זותתייחס לתוכן

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.