אישה
צילום: lookstudio freepik

המלחמה על האופציות: האם הבעל צריך להעביר מחצית לגרושתו למרות שטרם הבשילו?

בית הדין הרבני דן לאחרונה בסכסוך גירושין על 200 אלף אופציות שקיבל הבעל מעבודתו שנה בלבד לפני שבני הזוג נפרדו. האם האישה יכולה לדרוש מחצית מהאופציות למרות שכלל לא הבשילו. מה פסק בית הדין?
נחמן שפירא | (4)

סכסוכים בין בני זוג על הדירה או על הדירות הם הליך רגיל בסכסוכי הגירושין בבתי המשפט ובבתי הדין בישראל, אבל מה קורה כשלבעל יש אופציות שקיבל במסגרת עבודתו האם הן צריכות להתחלק שווה בשווה או שמא הם שייכות לבעל?

בית הדין הרבני האזורי בחיפה הכריע לאחרונה בסכסוך גירושין בין בני זוג על האופציות שקיבל הבעל במסגרת עבודתו. האישה טענה כי היא זכאית לקבל חצי משווי כלל האופציות שקיבל הבעל כשנה וחודש לפני שפירקו את התא המשפחתי. לטענתה היא זכאית לחצי מ-200 אלף האופציות שבעלה קיבל מעבודתו. האישה טענה כי על בית הדין להעריך את שווי האופציות בעת הזמן שיהיה ניתן לממש אותן ולא לפי ערכן במועד פירוק התא המשותף בינה לבין בעלה.

הבעל מצידו טען כי הוא החל לעבוד בעבודתו בסך הכל כשנה וחודש לפני שיחסיו עם אשתו עלו על שרטון. לטענתו, 50 אלף מהאופציות הבשילו אחרי כשנה ואילו 150 אלף האופציות הנוספות יבשילו ב-12 פעימות כל שלושה חודשים. משכך טען הבעל כי האישה זכאית רק ל-25 אלף אופציות בלבד, שכן רק הם הבשילו במהלך נישואיהם.

בנוסף דרש כי האישה תשלם לו דמי שימוש עבור השימוש הבלעדי שעשתה בדירה המשותפת.

האישה טענה מנגד כי על בית הדין לדחות את דרישת הבעל לחייב אותה בדמי שימוש, שכן לטענתה בעלה עזב את הבית מרצונו. כמו כן דרשה האישה לחייב את בעלה לשעבר בתשלום בגין פערי השתכרות ומוניטין אישי.

הבעל מצדו טען כי בית הדין לא יכול לחייבו בפערי השתכרות ומוניטין שכן לא מדובר על צד שוויתר על הקריירה האישית שלו על מנת לאפשר לצד השני להתפתח. לטענתו אשתו ניהלה קריירה מלאה.  

 

 אין בסיס לטענה

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הדיינים הרב יוסף יגודה, הרב סיני לוי והרב יעקב שרעבי קבעו "שאין כל בסיס לקבל את עמדת האישה". הדיינים ציינו כי "פסקי הדין אשר ציטטה האישה מלמדים כי יש לבחון באופן ספציפי, האם האופציות אשר מבשילות לאחר מועד הקרע, ניתנו בגין התקופה שטרם מועד הקרע בתמורה לעבודת העבר, או שניתנו כתמריץ לעבודה העתידית". 

הדיינים קבעו כי "האופציות ניתנו לבעל עם התחלת עבודתו בחברה, ולפיכך אין כל אפשרות שניתנו בגין עבודתו בעבר. כל כולן של האופציות צופה פני עתיד. הטענה שהאופציות ניתנו בשל יכולות אישיות שפותחו בעבר, אינה רלוונטית ואין לה כל יסוד בפסיקה".

קיראו עוד ב"משפט"

 

הדיינים יגודה, לוי ושרעבי פסקו כי "בנוגע להיקף האופציות להם זכאית האישה לא דייק האיש בטענתו". הדיינים קבעו כי ברור הדבר שחייב האיש במחצית האופציות שהבשילו עד מועד הקרע. אך בנוסף לזאת, יש לזכות את האישה גם בחלק מן האופציות העתידיות, שכן בכפוף לכך שאכן יזכה בהן בעתיד הרי חלפה במהלך הנישואין חלק מן התקופה של הבשלת האופציות". הדיינים קבעו כי יש לחשב באופן יחסי את זמן ההבשלה של האופציות ולפי זה לזכות את האישה. הדיינים קבעו כי בנוסף ל-25 אלף האופציות אשר להם זכאית האישה יינתנו לה בנוסף 36.5 אלף אופציות.

 

שני הצדדים פיתחו קריירה

בעניין המוניטין קבעו הדיינים כי הם מקבלים את טענות הבעל כי "אין מדובר על מצב בו האישה נמנעה מפיתוח קריירה עצמאית, בשל התפתחותו המקצועית של הבעל, שני הצדדים פיתחו קריירה כל אחד לפי מקצועו". הדיינים קבעו כי אומנם יש פער בי הכנסות בני הזוג של הבעל 21 אלף שקל לחודש ושל האישה בתוספת המזונות כ-16 אלף שקל ולכן דחו את תביעת האישה לפיצוי בגין מוניטין אישי.

כמו כן  קבעו הדיינים כי "יש לחייב את האישה בדמי שימוש מיום הגשת תביעת הגירושין. הדיינים ציינו במענה לתביעת הגירושין האישה טענה לשלום בית אך טענותיה לא היו כנות ובמהלך הדיונים היא הכחישה עובדות ברורות שאינן משתמעות לשתי פנים.

בנוסף האישה אף זימנה לעדות עד שלא דבק באמת, בלשון המעטה. הדיינים קבעו כי כל המהלכים הללו נועדו למשוך את ההליך בדרך לא לגיטימית, וכי ההוכחות שהוגשו לבית הדין גררו מצב בו אין סיכוי לשלום בית ועל פניו הצדדים אסורים לגור תחת קורת גג אחת.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דוד 21/06/2023 12:11
    הגב לתגובה זו
    https://www.psakdin.co.il/Files/3.pdf
  • 1.
    גיבי אבריאלוב 19/06/2023 19:28
    הגב לתגובה זו
    וואו רבנים חשוכים מנהלים דיונים כאלה וחורצים גורלות פשוט וואו הם יודעים מה זה אופציות בכלל לא עבדו יום אחד רק חיים על חשבון הציבור
  • פסקו יפה וחכם . (ל"ת)
    נדיב 20/06/2023 06:20
    הגב לתגובה זו
  • יוסי 19/06/2023 21:33
    הגב לתגובה זו
    תתייחס לתוכן
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.