תביעה: האישה מתפרנסת מגניבת זרע - "גם שאר ילדיה נולדו בנסיבות דומות"
תביעה ייחודית נדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד. גבר נשוי ואב לילדים טוען שצעירה עמה ניהל רומן גנבה ממנו זרע במרמה. לאחר הפעלת חוקר פרטי החליטה עו"ד אלינור ליבוביץ', המייצגת את הגבר, להגיש נגד האישה תביעת נזיקין על סך של יותר מחצי מיליון שקלים. העילה: גניבת זרע סדרתית.
לדברי עו"ד אלינור ליבוביץ' גניבת זרע הוא מושג בו לא מכירים החוק והפסיקה בישראל. שוב ושוב נקבע בבתי המשפט למשפחה כי האב אחראי לתוצאות מעשיו, וגם אם הצליח להוכיח כי נפל קורבן למעשי מרמה של האישה הוא יחויב במזונות. התנגדותו של האב להבאת ילד לעולם לא פוטרת אותו מתשלום מזונותיו.
הוקלטה מתפארת כיצד חיה בנוחות על חשבון שלושה גברים
דו"ח של חוקר פרטי שהופעל על ידי הגבר, וצורף לתביעה, העלה כי גם שני ילדיה הבוגרים של האישה נולדו בנסיבות דומות, לשני אבות שונים נוספים. חוקרת שדובבה את האם, הצליחה להקליט אותה מתפארת כיצד היא חיה בנוחות על חשבון שלושה גברים, מהם התעברה בתרגילי הונאה שונים, זאת עוד בטרם מלאו לה 30 שנה.
התובע והצעירה קיימו מערכת יחסים לאורך מספר חודשים, במהלכה הגיעו להחלטה משותפת על התקנת התקן תוך רחמי שימנע ממנה להיכנס להיריון. אך לדברי הגבר, האישה הסירה את ההתקן מבלי ליידע אותו וזאת מספר ימים בלבד לאחר התקנתו.
לאחרונה התקיים דיון בתביעה, במהלכו הגיעו השניים לפשרה על פיה תקבל האם דמי מזונות הנמוכים בהרבה מדרישותיה המקוריות.
מדובבת התיידדה עם האם בגינה ציבורית וחילצה ממנה מידע מפליל
בתביעה אותה הגישה עו"ד אלינור ליבוביץ' בשם הגבר, נטען כי מיד בתחילת מערכת היחסים הבהיר הגבר לאישה כי הוא נשוי באושר ואב לילדים, וכי אין הוא מעוניין בקשר אלא למטרות מין בלבד. השניים ניהלו את ההסדר ביניהם ואף החליטו להשתמש בהתקן תוך רחמי, על מנת להגדיל את ההנאה ולהימנע מהיריון, אך כעבור מספר שבועות מההחלטה המשותפת הזו, הודיעה האישה לגבר כי נכנסה להיריון, וכי הסירה את ההתקן בלי ידיעתו.
חרף בקשותיו של הגבר כי האישה תפסיק את ההיריון, היא סירבה, ומיד לאחר הולדת בנם המשותף, היא פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה למזונות ולתשלומים נוספים.
החוקר שלח עובדת מטעמו, אם לפעוטה, אשר התיידדה עם האם בגינה, ובמהירה גם הצליחה לחלץ ממנה מידע מפליל על מניעיה וסגנון חייה.
אמצעי הסחיטה: העלתה לפייסבוק תמונות שלה עמו ועם בנם המשותף
עו"ד אלינור ליבוביץ' העלתה בתביעה טענה להפרת חוזה, ולהונאה סדרתית של גברים, ותיארה כיצד התנהגותה השיטתית של האישה הובילה לכך שעוד בטרם מלאו לה 30 שנה, יש לה כבר שלושה ילדים משלושה גברים שונים.
לדברי עו"ד אלינור ליבוביץ' האישה לא הסתפקה בתביעותיה הכספיות, אלא גם לחצה על הגבר וסחטה אותו על מנת שימלא בהקדם את בקשותיה המנופחות והסחטניות. היא העלתה לפייסבוק תמונות שלה עמו ועם בנם המשותף תוך סיכון ברור וידועה שכך עלולות התמונות להגיע לידיעת אשתו.
- 12.ישראל 08/12/2014 15:06הגב לתגובה זוברגע שנשים ידעו שהגבר לא הופך באופן אוטומטי לכספומט אז חלק ממעשה ההונאה שקיימים היום על ידי נשים יפסקו ולכל הנשים שיתקפו אותי עכשיו כן אני עומד בדעתי, שיש המון נשים שמנצלות את החוקים בצורה צינית ואם הן היו יודעות שלא יקבלו כסף, אז גם לא היו מביאות את אותם ילדים לעולם גם לגבר יש את אותה הזכות על הילדים מרגע שהם נולדו
- 11.2 שותפים לסקס הוא לא שמע על אמצעי מניעה? (ל"ת)גם הגבר אחראי 08/12/2014 08:36הגב לתגובה זו
- 10.עוקץ חזק מצד שני עונש לבוגד (ל"ת)חי באושר אז למה בוגד 08/12/2014 01:13הגב לתגובה זו
- 9.להכניס אותה לכלא לכל החיים ולסרס אותה!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)נירית 07/12/2014 19:37הגב לתגובה זו
- 8.נחום אבנר 07/12/2014 18:53הגב לתגובה זוגברים ! אל תפתחו את הרוכסן בכלל.חוץ משתן יוצא משם חומר גנטי, יה מהבולים. ומה בקשר למחלות מין? כול הכבוד לגברת.! לתינוק מגיע דמי מזונות ראויים מהמהבול.
- 7.דביבון 07/12/2014 16:08הגב לתגובה זואחלא עיסקה. האשה עשתה בדיוק מה שבית המשפט לענייני האישה מעודד לעשות. לרמות ולהרוויח.........
- 6.מגיע לו - מגיע לה. היא זונה והוא בנ-זונה. (ל"ת)דיוס 07/12/2014 15:19הגב לתגובה זו
- 5.לפחות תגמרו בחוץ סתומים . (ל"ת)בא 07/12/2014 15:07הגב לתגובה זו
- 4.לא אשם אף פעם 07/12/2014 15:07הגב לתגובה זוהגבר " הילד המפגר" אף פעם לא אשם הוא תובע על הפרת הסכם ומה עם ההסכם עם אישתו?
- 3.נשים ??? נחשים . עוד לא הבנתם !!! (ל"ת)רק מטומטם נופל כך. 07/12/2014 15:05הגב לתגובה זו
- 2.לתת לה מאסר עולם! (ל"ת)סוחרת בילדים 07/12/2014 14:54הגב לתגובה זו
- 1.צריך לשלוח אותה לכלא, רמאית. (ל"ת)אין דין ואין דיין 07/12/2014 14:01הגב לתגובה זו

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' - השופטת: “שוכנעתי אחרת”
איה שביקשה להחריג עצמה מחובות בעלה לשעבר טענה כי גילתה במקרה, משיחת חבר שלו, על הסתבכות העסק המשפחתי ועל חובות עתק. לטענתה, היא "הודרה לחלוטין" מענייני הכלכלה, אך השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי דווקא הוכח שהיתה שותפה פעילה, או לפחות ידעה היטב, על התנהלות
העסק והמשכנתאות שניטלו כדי להצילו. בית המשפט חייב אותה להשתתף בחובות - לצד זכויותיה ברכוש
בני זוג נישאו ב-2009 וחיו יחד בחיפה עם שלושת ילדיהם המשותפים, אחד מהם ילד עם אוטיזם שמוכר כנכה מלא. במשך שנים היה העסק של הבעל מקור הפרנסה העיקרי, והאשה עבדה כמורה. אך מאחורי שגרת היומיום נבקעו סדקים: העסק החל להידרדר, החובות תפחו, והנישואים הגיעו אל סופם. פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתאר מערכת יחסים שהתערבבו בה נושאים כלכליים, רגשות פגועים וטענות על הסתרת מידע.
האשה טענה בכתב תביעתה כי נדהמה לגלות על גובה החובות רק כשחבר של בעלה סיפר לה בשיחת אגב כי, “יש לו חוב של מיליון שקל”. לדבריה, “מעולם לא הייתי מעורבת בעסק, לא ידעתי מה קורה שם, לא חתמתי על דבר ולא נטלתי חלק בהחלטות”. היא סיפרה כי נחשפה למשבר רק לאחר אותה שיחה, כשניסתה להבין מה מצבו האמיתי של העסק וגילתה לדבריה כי בעלה משך כספים, רוקן חשבונות, הסתיר דיבידנדים ואף מכר את העסק מאחורי גבה.
האשה תיארה מצב שבו, לטענתה, נלקחה ממנה כל השפעה על חיי המשפחה הכלכליים. “הוא ביטל את כרטיס האשראי שלי, הפסיק להפקיד משכורת, והפך את חיי לסיוט”, היא כתבה בתצהירה. היא אף הדגישה כי כל ההלוואות והחובות שצבר הבעל נעשו, לדבריה, “מאחורי גבה, ללא ידיעתה, ולכן אין לה חלק בהם”. היא ביקשה מבית המשפט להכיר בכך שחובותיו האישיים של הבעל, שנצברו במסגרת העסק, אינם חובות משותפים.
האשה ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות
מנגד, טען הבעל כי האשה ידעה היטב על מצב העסק והיתה שותפה מלאה להחלטות. לדבריו, העסק הוקם עוד ב-2014 “בהחלטה משותפת”, ועם השנים שניהם נהנו מהכנסותיו ומאורח חיים גבוה שכלל רכישת דירה, שיפוץ נרחב והוצאות נדיבות. הוא טען כי כל ההלוואות, כולל הגדלת המשכנתא, נעשו בידיעת האשה ובחתימתה. לדבריו, “היא קיבלה שכר חודשי מהחברה, ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות”. הבעל גם הוסיף כי המשבר העסקי לא נבע, לדבריו, מהתנהלות בלתי סבירה אלא מנסיבות שוק. לדבריו, “ניסיתי להציל את העסק, אבל היא סיכלה כל אפשרות למכור אותו”, ואף טען כי יחסיה עם גבר אחר היו הסיבה האמיתית לקרע.
- נמלט לחו"ל והשאיר את ילדיו בלי תמיכה - זה עונשו
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת לירון זרבל קדשאי פתחה את הכרעתה בהבהרה עקרונית: הכלל הוא שחובות בני זוג, כל עוד נוצרו במהלך הנישואים, נחשבים משותפים - אלא אם הוכח אחרת. “נטל ההוכחה מוטל על הטוען שהחוב אישי בלבד”, כתבה. היא ציטטה פסיקה קודמת שקבעה כי חזקה על החובות שהם חובות משותפים, “עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי בן הזוג הוציא הוצאות שאין לראותן כחובות משותפים”. מכאן היא פנתה לבחון את הראיות. השופטת התרשמה כי אף שהבעל היה זה שניהל את העסק בפועל, האשה ידעה עליו היטב ונהנתה מפירותיו. “שוכנעתי שהעסק היה מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאפשר את רמת החיים הגבוהה שסיגלו לעצמם”, היא כתבה בפסק הדין שפורסם. לדבריה, “לא עלה בידי האשה להוכיח כי החובות נוצרו מאחורי גבה או שמדובר במניפולציות כספיות”.
