
נאשם פיטר 13 סניגורים - והעליון קבע שלא יקבל את הגנת הסניגוריה הציבורית
יצחק טבצ'ניק, המואשם בעבירות אלימות, הציג דרישות בלתי אפשריות בפני חמישה סניגורים ציבוריים ושמונה פרטיים, התערב בניהול התיק ואף איים על כמה מהם. שטיין דחה את עתירתו נגד ההחלטה שלא למנות לו סניגור ציבורי
נאשם בשורה של עבירות אלימות המצוי במעצר עד תום ההליכים ייאלץ להגן על עצמו, לאחר שהסתכסך עם כתריסר סניגורים - חלקם מן הסניגוריה הציבורית וחלקם פרטיים. כך קובע, בהחלטה נדירה, שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין.
יצחק טבצ'ניק עומד לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה באשמת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, סחיטה באיומים, כליאת שווא, מסירת ידיעה כוזבת ושלוש הצתות של דלתות דירות מגורים. במארס 2024 ביקשה הסניגוריה הציבורית מהשופט גיל קרזבום לשחרר אותה מייצוגו של טבצ'ניק באומרה, כי במשך שנה וחצי ייצגו אותו 11 סניגורים, מתוכם חמישה ציבוריים. "במהלך כל התקופה, דרש הנאשם שכל סניגור יעסוק אך ורק בתיקו, ויקדיש זמן שאינו עולה על הדעת בתיק. מעבר לכך, התערב בניהול התיק בהיבט המקצועי, דרש להגיש מסמכים שסניגורים סברו שעלולים לפגוע בו ומנע מסניגורים לבצע פעולות שיכולות לסייע לו", הסבירה.
באוקטובר 2023, בעקבות בקשת שחרור קודמת של הסניגוריה, מינה קרזבום סניגור ציבורי נוסף - ואדים רושל - בהבהירו שזו ההזדמנות האחרונה הניתנת לו. הסניגוריה תיארה: במשך 4.5 חודשים "מתקשר אליו הנאשם מדי יום ביומו ומנהל שיחות ארוכות ותובעניות עימו. הנאשם קובל על כך שעו"ד רושל אינו 'פנוי דיו' לטפל בתיקו. לא פעם פנה הנאשם לסניגוריה הציבורית וביקש 'עזרה' עבור רושל בדמות סניגור נוסף שימונה, שכן רושל אינו מצליח 'להשתלט על היקף התיק'. בכל פעם הנאשם סורב ,לאחר שהדברים נבדקו מול רושל והתברר כי מדובר בתלונות שווא של הנאשם".
"העול על הקופה הציבורית הוא עצום"
בדיון בבית המשפט העליון בפברואר 2024 על הארכת מעצרו, "אמר הנאשם דברים בגנות הייצוג של רושל, מנע ממנו מלהתבטא בחופשיות והתערב ללא הרף בדברי הסניגור", אך כאשר ביקש רושל להשתחרר מהייצוג - ביקש טבצ'ניק להיוועץ בו. לאחר ארבעה ימים הוא התקשר לרושל, "דרש לדעת כיצד הוא מתנהל בתיק, דרש חומרי חקירה והתעכב על כל פרט מפרטי ההתנהלות בתיק. הנאשם הרים את קולו, כינה את רושל בכינויי גנאי ואמר אמירות פוגעניות ומרומזות שלא נפרטן - על מנת לא להשחיר את פניו של הנאשם".
קרזבום דחה את הבקשה והסניגוריה ערערה לבית המשפט העליון, וטענה שאיומיו של טבצ'ניק כלפי רושל הגדישו את הסאה. לדבריה, טבצ'ניק מכיר את פרטי התיק ויכול לייצג את עצמו. העובדה שהוא החליף 11 סניגורים מלמדת שאין בכוחו ליצור אמון עם איש מהם, וקרזבום עצמו אמר: "מעטים המקרים, אם בכלל, בהם ייצגו נאשם כמות כה גדולה של עורכי דין באותו התיק ועל הנאשם לשוב ולשאול את עצמו כיצד הגיע למצב הנוכחי".
לדברי הסניגוריה, "בהחלפות מרובות של ייצוג העול על הקופה הציבורית הוא עצום, בפרט בתיק רחב היקף כמו בעניינו. המדובר בסכומים של עשרות אלפי שקלים ששילמה עד כה הסניגוריה הציבורית, כאשר כל סניגור נדרש ללמוד מחדש את התיק על בוריו. אין מקום להטיל עול נוסף על הכיס הציבורי בכפייה של הסניגוריה להחליף פעם נוספת סניגור למשיב.
"משאביה של הסניגוריה הציבורית הינם מוגבלים. הסניגוריה כורעת תחת העומס לתת לכל לקוחותיה ייצוג הולם.פעילותה של הסניגוריה הציבורית ממומנת מכספיו של משלם המיסים, ועל כן לא יעלה על הדעת כי תוטל חובה על משלם המיסים לממן ייצוג משפטי לנאשם שהוכיח פעם אחר פעם כי הוא אינו מסוגל לקיים יחסי אמון עם באי כוחו".
האחריות מוטלת כולה על הנאשם
בית המשפט העליון קיבל את הערעור ושחרר את הסניגוריה מהייצוג, טבצ'ניק שכר שני עורכי דין פרטיים, פיטר גם אותם ושב וביקש למנות את הסניגוריה הציבורית - אחרי חמישה סניגורים ציבוריים ושמונה פרטיים. קרזבום דחה את הבקשה, באומרו שלא השתנו הנסיבות מאז החלטתו הקודמת של העליון. טבצ'ניק עתר לבג"ץ נגד ההחלטה (כאשר הוא מייצג את עצמו), בטענה שההחלטה הקודמת ניתנה לפני שנתיים בהנחה שההליך יסתיים במהירות, ולכן הנסיבות השתנו. לדבריו, עורכי הדין הפרטיים התפטרו בשל מחלוקת כספית ואין הוא יכול לממן סניגור פרטי.
שטיין דחה את העתירה באומרו, כי אין זה מקרה חריג המצדיק התערבות של בג"ץ בהחלטות ביניים בהליך פלילי. לגופם של דברים אומר שטיין: "החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה על רקע התנהלותו הפסולה והמתמשכת של העותר לאורך ההליך הפלילי ועל רקע הקשיים החוזרים ונשנים שהתעוררו בניסיונות להעמיד לו ייצוג משפטי ... אין להקל ראש בקשיים הכרוכים בניהול ההגנה בהליך פלילי כאשר נאשם בלתי מיוצג מצוי מאחורי סורג ובריח. מציאות זאת מטילה קושי הן על הנאשם והן על בית המשפט בערכאה הדיונית. עם זאת, במקרה שלפנינו, האחריות לכך, כל-כולה, רובצת לפתחו של העותר. בנסיבות אלה, אין לו, לעותר, אלא להלין על עצמו".
בית המשפט העליון כבר קבע לפני שנתיים, "כי אין תוחלת בניסיונות חוזרים ונשנים להעמיד לעותר ייצוג משפטי וכי הגיעה העת לומר 'עד כאן'", מזכיר שטיין. כך נאמר גם בחודש שעבר בהחלטה בנוגע להארכת מעצרו. "בעתירה דנן העותר לא הצביע על שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק סטייה מקביעות אלה; וגם לא נטען, וממילא לא הוכח, כי התנהלות העותר השתנתה", מסיים שטיין. השופטים יחיאל כשר ורות רונן הסכימו עם שטיין.