שירות לקוחות
צילום: Getty images Israel

הערעור נדחה: ביהמ"ש ידון בייצוגית נגד הוט מובייל

ב-2017 הוגשה התביעה הייצוגית על ידי שני תובעים, שטענו כי במשך כשנה וחצי קיבלו עשרות שיחות שיווקיות מהוט מובייל וממשווקיה, אף שביקשו שוב ושוב להפסיק את ההתקשרויות. הוט מובייל טענה כי אינה אחראית על השיחות הטורדניות שביצעו משווקים חיצוניים. לטענתה, המשווקים הם קבלנים עצמאיים ואין לראות בהם שלוחים של החברה. הוט אף טענה כי לא הוכח קיומה של קבוצה שנפגעה באופן שיטתי מהשיחות

עוזי גרסטמן | (1)

בפסק דין משמעותי שניתן באחרונה, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור של הוט מובייל, שביקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר ניהול תביעה ייצוגית נגדה. פסק הדין, שנכתב על ידי השופט עופר גרוסקופף, קובע כי מתקיימים יחסי שליחות בין החברה לבין המשווקים החיצוניים שפעלו מטעמה, וכי יש להמשיך בהליך המשפטי שיבחן אם החברה הפרה את חוק הגנת הצרכן ואת חוק הגנת הפרטיות.


ב-2017 הוגשה התביעה הייצוגית על ידי שני תובעים, שטענו כי במשך כשנה וחצי קיבלו עשרות שיחות שיווקיות מהוט מובייל וממשווקיה, אף שביקשו שוב ושוב להפסיק את ההתקשרויות. לטענתם, השיחות החוזרות ונשנות פגעו בפרטיותם, גרמו להם לעוגמת נפש והפרו את האיסור על השפעה בלתי הוגנת הקבוע בחוק הגנת הצרכן.


התובעים המייצגים טענו כי מדובר במדיניות מכוונת של החברה, שאפשרה למשווקיה לפנות ללקוחות פוטנציאליים שוב ושוב, גם לאחר שהתבקשו במפורש לחדול מכך. אחד התובעים תיאר מקרה שבו אמר לנציג שיפסיקו להתקשר אליו, וזה השיב לו, "נו אז תחכה לשיחה הבאה". במקרה אחר אמר נציג אחר לתובע כי, "אחרי זה יתקשרו אליך לא משנה מה".


מנגד, הוט מובייל טענה כי אינה אחראית על השיחות הטורדניות שביצעו משווקים חיצוניים. לטענתה, המשווקים הם קבלנים עצמאיים ואין לראות בהם שלוחים של החברה. הוט אף טענה כי לא הוכח קיומה של קבוצה שנפגעה באופן שיטתי מהשיחות, וכי התובעים המייצגים לא הציגו ראיות מספקות לכך שמדובר במדיניות גורפת. עוד טענה החברה כי מ-2023 נכנס לשימוש מאגר "אל תתקשר אליי", המאפשר ללקוחות להימנע מקבלת שיחות שיווקיות, ולכן אין זה צודק לנהל את התובענה כייצוגית.


בית המשפט המחוזי בלוד, בראשות השופטת שושנה אלמגור, דחה את טענות הוט וקבע כי יש לראות במשווקים החיצוניים שלוחים של החברה. בפסק הדין צוין כי חוזי ההתקשרות בין הוט לבין המשווקים כוללים סעיפים המעידים על פיקוחה של החברה על פעילותם, כולל החובה להשתמש בתסריטי שיחה מאושרים והדרכה מטעם הוט.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

"מהחוזה עולה כי המשווקים מחתימים את לקוחותיה הפוטנציאליים של הוט על הזמנות והסכמים מול החברה, גם אם כ'בלדר' בלבד", נכתב בפסק הדין. כמו כן, צוין בו כי, "הוט שומרת לעצמה את הזכות להפסיק את עבודתו של עובד מטעם המשווקים ולפקח על איכות פעילותם", מה שמחזק את הטענה כי מדובר בשלוחי החברה. לאור זאת, אישר בית המשפט את ניהול התביעה כייצוגית, וקבע כי, "יש אפשרות סבירה שהתובעים יוכיחו כי הוט הפרה את חוק הגנת הפרטיות ואת האיסור על השפעה בלתי הוגנת".


הוט מובייל לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אך השופט גרוסקופף דחה אותה על הסף, תוך שהוא מאמץ את קביעות בית המשפט המחוזי. "כאשר בית המשפט בוחן בקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת ניהול תובענה כייצוגית, עליו לאזן בין מספר שיקולים, ובהם המשמעות הכלכלית של ההליך עבור הנתבע והיעילות הדיונית של ניהול המשפט", כתב השופט בהכרעת הדין. "במקרה זה, לא נמצא כי מתקיימים שיקולים המצדיקים מתן רשות ערעור".

קיראו עוד ב"משפט"


השופט גרוסקופף גם ציין כי טענות הוט מובייל לגבי חוסר קיומה של קבוצה נפגעת אינן משכנעות. לדבריו, "בנסיבות העניין, הוכחה ברמה מספקת קיומה של קבוצה, הן בשל כמות השיחות החריגה שקיבלו התובעים המייצגים והן בשל אופיין של שיחות אלו, שמעידות על מדיניות מכוונת ולא על תקלות נקודתיות".


פסק הדין שניתן מהווה תקדים חשוב במאבק נגד שיווק טלפוני אגרסיבי והפרות פרטיות של צרכנים. אישור ניהול התביעה כייצוגית מאפשר לאלפי לקוחות פוטנציאליים שנפגעו מהתנהלות דומה של הוט מובייל להצטרף להליך ולקבל פיצוי במידה שהתביעה תוכח. ואלם למרות דחיית הערעור, התביעה עצמה עדיין לא הוכרעה, והשלב הבא יהיה בירור מעמיק של הטענות וההוכחות במסגרת ההליך המשפטי. בכל מקרה, המסר של בית המשפט הוא שחברות לא יכולות להתחמק מאחריות באמצעות שימוש במשווקים חיצוניים, והגנה על פרטיות הצרכנים היא אינטרס משפטי מהמעלה הראשונה.


האם בית המשפט העליון נדרש לבחון אם הוט מובייל הפרה בפועל את החוק?

לא, בשלב זה העליון לא הכריע אם הוט מובייל הפרה את החוק. ההחלטה עסקה בשאלה האם יש לאשר את ניהול התביעה כייצוגית, כלומר האם יש יסוד סביר לכך שהוט מובייל ביצעה את ההפרות הנטענות ושקיימת קבוצה של נפגעים פוטנציאליים. ההכרעה הסופית בעניין האחריות תתקבל רק בהמשך ההליך המשפטי.


מה יכולים התובעים לקבל אם התביעה תתקבל בסופו של דבר?

אם התביעה תתקבל על ידי בית המשפט, הוא עשוי לפסוק לטובת חברי הקבוצה פיצוי כספי בגין הפגיעה בפרטיותם והנזקים שנגרמו להם. בנוסף, ייתכן שיוטלו על הוט מובייל הוראות מניעה שיחייבו אותה לשנות את מדיניות השיווק שלה, למשל להגביל את השימוש במשווקים חיצוניים או לקבוע מנגנון יעיל יותר להפסקת השיחות לפי בקשת הלקוחות.


מדוע טענת הוט מובייל לגבי מאגר "אל תתקשר אליי" לא התקבלה?

בית המשפט ציין כי המאגר נכנס לשימוש רק ב-2023, ואילו התביעה מתייחסת לשיחות שבוצעו עוד לפני כן. כלומר לא ניתן להשתמש בקיומו של המאגר בדיעבד כדי לפטור את הוט מובייל מהאחריות לפעולותיה בעבר. בנוסף, גם כיום המאגר לא מונע לחלוטין את קיומן של שיחות שיווקיות לא רצויות, כך שהוא לא מייתר את הדיון בתביעה.


במקרה אחר, הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט השלום בתל אביב ביוני 2024 כתב אישום כנגד תשעה נאשמים בגין סחר נרחב במידע אישי רגיש של עשרות אלפי מבוטחים בחברות ביטוח. הפרשה נחשפה בעקבות חקירה פלילית מורכבת ורחבת היקף שביצעה יחידת החקירות ברשות להגנת הפרטיות. בהתאם לכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד מיטב דגן ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שלושה מהנאשמים- גל אברג'יל (30) מגבעת שמואל, חי חכמון (30) מראשון לציון וניר רייז (41) מרמת גן,  הקימו סוכנות ביטוח ופחות משנה לאחר מכן, החלו לרכוש מידע אודות עשרות אלפי מבוטחים וזאת במטרה לעשות במידע שימוש עסקי. מידע זה, רכשו הנאשמים באופן שיטתי מעובדים בחברות ביטוח שונות. תמורת המידע ולאורך תקופה של כשנתיים, שילמו מנהלי הסוכנויות לעובדי חברות הביטוח כמיליון שקל. ששת הנאשמים הנוספים בכתב האישום- דן עמיאל (29) מחדרה, דן נוי (33) מכפר סבא, ליאור שויחטמן (29) מקרית ביאליק, שקד אברהם (29) מפתח תקווה, רועי ברדוגו (30) מקרית ביאליק ועדי קדוש (29) מגבעת שמואל, הם עובדי חברות ביטוח הראל, הפניקס, כלל או בחברות בת שלהן, שמתוקף תפקידם היו בעלי גישה למאגרי המידע של חברות אלה ולמידע רגיש רב. הנאשמים ניצלו את הגישה שלהם למאגרי המידע, תוך הסתרת פעילותם מעיני הממונים עליהם - ובכך פגעו בפרטיותם של עשרות אלפי מבוטחים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פרוגרס 26/03/2025 00:53
    הגב לתגובה זו
    ולגייס את כל החרדים לצהל
חיסכון ארוך טווח
צילום: pexels

בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים

האם מורה שמקבלת שעות נוספות ללא הפקדות מעסיק, או רופא המשלב בין עבודה בבית חולים לפרקטיקה פרטית, זכאים להטבת זיכוי פנסיוני מוגדל - גם אם לא הפקידו לפנסיה כעצמאיים? בזמן שרשות המסים טוענת שהזיכוי מותנה בהפקדה נוספת כעמית עצמאי, טוענים התובעים - והמחוזי קיבל זאת - כי הזיכוי מגיע מכוח החוק עצמו, ללא תנאים שלא נכתבו בו. כעת, העליון ידון לעומק בשאלה שמעצבת את דיני המס של מאות אלפי שכירים

עוזי גרסטמן |

באחד התיקים הסבוכים ביותר שעסקו ביחסי הגומלין שבין דיני המס לדיני החיסכון הפנסיוני, נדרש בית המשפט העליון לפרשנותו של סעיף צר ומורכב בפקודת מס הכנסה, אך כזה שעשוי להשפיע על מאות אלפי שכירים בישראל. מאחורי המונחים הטכניים, התקרות והאחוזים, מסתתרת מציאות פשוטה: האם המדינה העניקה במשך שנים פחות זיכוי מס ממה שחוקק המחוקק?

הסיפור הזה מתחיל בעובד שכיר, כזה שמקבל משכורת חודשית סדירה בעבור עבודתו, אך לצדה גם מחזיק בהכנסה נוספת שאינה מבוטחת בפנסיה. זה יכול להיות מורה שמקבלת שעות נוספות שהמעסיק אינו מפריש בגינן כסף לפנסיה, או אותה מורה שנותנת שיעורים פרטיים כעצמאית. זה יכול להיות גם רופא בבית חולים שמפעיל במקביל קליניקה פרטית. המשותף לכולם הוא שבחלק מהכנסתם אין הפרשות מעסיק, ולכן חלק מההכנסה נחשב “הכנסה בלתי מבוטחת”.

סעיף 45א(ה)(2)(ב)(2) לפקודת מס הכנסה אמור להגדיל לעובד כזה את תקרת הזיכוי בגין הפקדות לפנסיה. אלא שהשאלה שהתגלגלה לבית המשפט היתה מהו תנאי הזכאות לזיכוי הזה - האם די בכך שקיימת הכנסה בלתי מבוטחת, או שאולי השכיר אמור להפקיד לפנסיה גם כעצמאי, כלומר לבצע הפקדה נוספת ומובחנת בגין ההכנסה הזו? רשות המסים, כך מתברר, יישמה במשך שנים את האפשרות השנייה. מנגד, התובעים המייצגים טענו שהחוק מעולם לא דרש זאת, ובית המשפט המחוזי קיבל את עמדתם. כעת, פסק הדין של השופט עופר גרוסקופף בבית המשפט העליון מציג את הסוגיה בהרחבה, משחזר את תכליות המחוקק, מעמת אותן עם לשון החוק, ומנסה לפתור את אחד הוויכוחים המורכבים שנוהלו בשנים האחרונות בתחום מיסוי החיסכון הפנסיוני.

ההוראה שמבלבלת כל שכיר

השופט גרוסקופף פותח את פסק הדין בתיאור קולח ומשועשע של מורכבותה של הוראת החוק. “אכן קוד מוצפן הכתוב ליודעי ח"ן, ואשר כל השומר נפשו ירחק ממנו”, הוא כותב כשהוא מתאר את סעיף־המשנה המדובר. אלא שמאחורי הקוד נמצא עניין בעל משמעות ממשית לציבור רחב מאוד של שכירים. החוק מעודד חיסכון פנסיוני באמצעות הטבות מס. שכיר מפקיד לפנסיה 6% משכרו, ואילו המעסיק מוסיף 12.5% נוספים. אלא שההטבה מוגבלת בתקרה: גם אם העובד מפקיד יותר, הזיכוי ניתן רק עד סכום מסוים.

כשלעובד יש גם הכנסה לא מבוטחת, המחוקק יצר מנגנון שמאפשר להגדיל את התקרה. ברמה המעשית, זו היתה אמורה להיות הטבה שמסייעת לשכירים להשלים חיסכון פנסיוני על הכנסותיהם שאינן מכוסות על ידי המעסיק. ואולם רשות המסים קבעה לאורך שנים כי ההטבה תינתן רק אם העובד ביצע הפקדה נוספת לקופת גמל כעמית עצמאי, כלומר הפקדה נפרדת, מעבר להפרשות הרגילות שלו כשכיר. לדבריה, זו הפרשנות היחידה שמתיישבת עם העיקרון שלפיו הטבת מס בגין חיסכון פנסיוני ניתנת כדי לעודד הפקדה בפועל, ולא כשהנישום לא הפקיד בעצמו בגין הכנסתו הבלתי מבוטחת.

גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

עזבה את הבית וביקשה שבעלה ימשיך לפרנס אותה: מה קבע בית המשפט?

אשה שנישאה לפני יותר מ-50 שנה ועזבה את הבית לאחר שטענה להתעללות נפשית מתמשכת, ביקשה לחייב את בעלה במזונות ובמדור זמניים. לטענתה, היא יצאה מהבית “עם נייר וארנק בלבד” והחלה חיים חדשים הרחק ממנו. הבעל טען שמדובר בעלילת שווא שנועדה להצדיק מעבר לצפון ודרישת מזונות. השופט בחן את הטענות, את מכתב העזיבה החריג ואת מצבם הכלכלי - והכריע

עוזי גרסטמן |

באוגוסט האחרון, לאחר יותר מ-50 שנות נישואים, לקחה אשה את תיקה ויצאה מבית המשפחה בחדרה. לא היה זה צעד רגעי או גחמה פתאומית; לפחות כך היא טענה בבקשה שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה. לדבריה, במשך שנים היא נשאה לבדה תחושת מועקה, פחד ושחיקה רגשית, עד שהגיעה לנקודת שבירה. “יצאתי ואני לא חוזרת, כבד את החלטתי”, כתבה לבעלה בהודעה שנשלחה זמן קצר לאחר שעזבה. היא תיארה יציאה כמעט טקסית, “עם נייר וארנק בלבד”, ועם תחושת חירות שלא הכירה שנים ארוכות. כעת, כשהיא חיה בצפון בדירה שכורה, ביקשה האשה שבעלה - שממנו התרחקה פיזית ונפשית - ימשיך לפרנס אותה עד הגירושים.

מנגד, הבעל מצייר תמונה אחרת: אדם בן 77, נכה צה"ל, שננטש לפתע על־ידי אשתו אחרי חיים של שקט, תמיכה ושיתוף, לטענתו. בין הטענות הקשות שהעלו שני הצדדים, עמד בית המשפט בפני השאלה המורכבת: האם על גבר שכבר אינו חי עם אשתו, לאחר שהיא זו שעזבה את הבית ומצהירה שאינה חוזרת, להמשיך ולשאת במזונותיה? פסק הדין מספק הצצה נדירה לדילמות שבין סכסוך זוגי מתמשך לבין עקרונות יסוד בדין העברי, ובעיקר למקום שבו מסתיימת החובה הזוגית ומתחילה עצמאות כלכלית.

הצדדים נישאו ב-1971 וחיו יחד רוב חייהם הבוגרים. שלושת ילדיהם כבר בוגרים, והזוג חי בבית משותף עד ה-21 לאוגוסט 2024 - היום שבו האשה עזבה את הבית מבלי לשוב. בכתב התביעה תיארה את נסיבות עזיבתה כצעד שננקט אחרי “שנים של התעללות נפשית ואלימות מילולית”, כלשונה. לדבריה, בעלה שלט בכל היבט בחייה: מהמפגשים החברתיים ועד השימוש בכספים המשותפים. היא טענה כי נאלצה להסתיר ממנו את כתובת דירתה החדשה מחשש לביטחונה.

האשה טענה גם כי המשיב נהנה מפנסיה מכובדת וקצבת נכות, בעוד שהיא מתקיימת מקצבאות בלבד ונדרשת להיעזר באמה כדי לשלם שכירות. לדבריה, במשק הבית המשותף נצברו סכומים נכבדים, כולל מט"ח בכספת ויתרות בחשבון הבנק של הבעל, אך אין לה גישה לכספים. בפנייתה לבית המשפט היא ביקשה לחייב את הבעל במזונות זמניים בסכום של 10,800 שקל בחודש, בטענה כי הוא מחויב, לפי הדין העברי, לפרנס את אשתו עד למועד הגט. עוד טענה האשה כי היא זכאית למזונות שיקום גם לאחר הגירושים, עד לחלוקת הזכויות הפנסיוניות.

"עלילת דם", “תלונת שווא” ונטישה לא מוסברת

הבעל דחה מכל וכל את טענותיה של אשתו. הוא תיאר מערכת יחסים אחרת לחלוטין: זוגיות רגילה, יציבה, נטולת אלימות. לדבריו, אשתו עברה בחודשים האחרונים “שינוי לא מובן”, החליטה לפרק את הבית ועזבה ללא סיבה אמיתית. לדבריו, הוא זה שנפגע ומשלם את המחיר. הוא טען כי תלונת האלימות שהגישה נגדו היתה תלונת שווא, וכי גם בית המשפט בדיון על צו ההגנה לא התרשם שהאשה מצויה בסיכון, אך בחר להשאיר את הצו על כנו משיקולים טכניים. עוד הוא הוסיף כי האשה חיה בסך הכל מכספיה שלה, נהנתה מחיי חברה, ואף הצטרפה אליו לטיולים ולפעילויות - עד שלפתע נטשה. מבחינתו, האשה היא זו שמרדה, פעלה בזדון, הביאה למעצרו שלא בצדק ונטשה אותו לעת זקנתו.