הערעור נדחה: ביהמ"ש ידון בייצוגית נגד הוט מובייל
ב-2017 הוגשה התביעה הייצוגית על ידי שני תובעים, שטענו כי במשך כשנה וחצי קיבלו עשרות שיחות שיווקיות מהוט מובייל וממשווקיה, אף שביקשו שוב ושוב להפסיק את ההתקשרויות. הוט מובייל טענה כי אינה אחראית על השיחות הטורדניות שביצעו משווקים חיצוניים. לטענתה, המשווקים הם קבלנים עצמאיים ואין לראות בהם שלוחים של החברה. הוט אף טענה כי לא הוכח קיומה של קבוצה שנפגעה באופן שיטתי מהשיחות
בפסק דין משמעותי שניתן באחרונה, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור של הוט מובייל, שביקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר ניהול תביעה ייצוגית נגדה. פסק הדין, שנכתב על ידי השופט עופר גרוסקופף, קובע כי מתקיימים יחסי שליחות בין החברה לבין המשווקים החיצוניים שפעלו מטעמה, וכי יש להמשיך בהליך המשפטי שיבחן אם החברה הפרה את חוק הגנת הצרכן ואת חוק הגנת הפרטיות.
ב-2017 הוגשה התביעה הייצוגית על ידי שני תובעים, שטענו כי במשך כשנה וחצי קיבלו עשרות שיחות שיווקיות מהוט מובייל וממשווקיה, אף שביקשו שוב ושוב להפסיק את ההתקשרויות. לטענתם, השיחות החוזרות ונשנות פגעו בפרטיותם, גרמו להם לעוגמת נפש והפרו את האיסור על השפעה בלתי הוגנת הקבוע בחוק הגנת הצרכן.
התובעים המייצגים טענו כי מדובר במדיניות מכוונת של החברה, שאפשרה למשווקיה לפנות ללקוחות פוטנציאליים שוב ושוב, גם לאחר שהתבקשו במפורש לחדול מכך. אחד התובעים תיאר מקרה שבו אמר לנציג שיפסיקו להתקשר אליו, וזה השיב לו, "נו אז תחכה לשיחה הבאה". במקרה אחר אמר נציג אחר לתובע כי, "אחרי זה יתקשרו אליך לא משנה מה".
מנגד, הוט מובייל טענה כי אינה אחראית על השיחות הטורדניות שביצעו משווקים חיצוניים. לטענתה, המשווקים הם קבלנים עצמאיים ואין לראות בהם שלוחים של החברה. הוט אף טענה כי לא הוכח קיומה של קבוצה שנפגעה באופן שיטתי מהשיחות, וכי התובעים המייצגים לא הציגו ראיות מספקות לכך שמדובר במדיניות גורפת. עוד טענה החברה כי מ-2023 נכנס לשימוש מאגר "אל תתקשר אליי", המאפשר ללקוחות להימנע מקבלת שיחות שיווקיות, ולכן אין זה צודק לנהל את התובענה כייצוגית.
- פרטנר שוקלת לרכוש את פעילות הלקוחות העסקיים של הוט
- פלאפון רוצה לרכוש את הוט מובייל ב-2 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט המחוזי בלוד, בראשות השופטת שושנה אלמגור, דחה את טענות הוט וקבע כי יש לראות במשווקים החיצוניים שלוחים של החברה. בפסק הדין צוין כי חוזי ההתקשרות בין הוט לבין המשווקים כוללים סעיפים המעידים על פיקוחה של החברה על פעילותם, כולל החובה להשתמש בתסריטי שיחה מאושרים והדרכה מטעם הוט.
"מהחוזה עולה כי המשווקים מחתימים את לקוחותיה הפוטנציאליים של הוט על הזמנות והסכמים מול החברה, גם אם כ'בלדר' בלבד", נכתב בפסק הדין. כמו כן, צוין בו כי, "הוט שומרת לעצמה את הזכות להפסיק את עבודתו של עובד מטעם המשווקים ולפקח על איכות פעילותם", מה שמחזק את הטענה כי מדובר בשלוחי החברה. לאור זאת, אישר בית המשפט את ניהול התביעה כייצוגית, וקבע כי, "יש אפשרות סבירה שהתובעים יוכיחו כי הוט הפרה את חוק הגנת הפרטיות ואת האיסור על השפעה בלתי הוגנת".
הוט מובייל לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אך השופט גרוסקופף דחה אותה על הסף, תוך שהוא מאמץ את קביעות בית המשפט המחוזי. "כאשר בית המשפט בוחן בקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת ניהול תובענה כייצוגית, עליו לאזן בין מספר שיקולים, ובהם המשמעות הכלכלית של ההליך עבור הנתבע והיעילות הדיונית של ניהול המשפט", כתב השופט בהכרעת הדין. "במקרה זה, לא נמצא כי מתקיימים שיקולים המצדיקים מתן רשות ערעור".
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
השופט גרוסקופף גם ציין כי טענות הוט מובייל לגבי חוסר קיומה של קבוצה נפגעת אינן משכנעות. לדבריו, "בנסיבות העניין, הוכחה ברמה מספקת קיומה של קבוצה, הן בשל כמות השיחות החריגה שקיבלו התובעים המייצגים והן בשל אופיין של שיחות אלו, שמעידות על מדיניות מכוונת ולא על תקלות נקודתיות".
פסק הדין שניתן מהווה תקדים חשוב במאבק נגד שיווק טלפוני אגרסיבי והפרות פרטיות של צרכנים. אישור ניהול התביעה כייצוגית מאפשר לאלפי לקוחות פוטנציאליים שנפגעו מהתנהלות דומה של הוט מובייל להצטרף להליך ולקבל פיצוי במידה שהתביעה תוכח. ואלם למרות דחיית הערעור, התביעה עצמה עדיין לא הוכרעה, והשלב הבא יהיה בירור מעמיק של הטענות וההוכחות במסגרת ההליך המשפטי. בכל מקרה, המסר של בית המשפט הוא שחברות לא יכולות להתחמק מאחריות באמצעות שימוש במשווקים חיצוניים, והגנה על פרטיות הצרכנים היא אינטרס משפטי מהמעלה הראשונה.
האם בית המשפט העליון נדרש לבחון אם הוט מובייל הפרה בפועל את החוק?
לא, בשלב זה העליון לא הכריע אם הוט מובייל הפרה את החוק. ההחלטה עסקה בשאלה האם
יש לאשר את ניהול התביעה כייצוגית, כלומר האם יש יסוד סביר לכך שהוט מובייל ביצעה את ההפרות הנטענות ושקיימת קבוצה של נפגעים פוטנציאליים. ההכרעה הסופית בעניין האחריות תתקבל רק בהמשך ההליך המשפטי.
מה יכולים
התובעים לקבל אם התביעה תתקבל בסופו של דבר?
אם התביעה תתקבל על ידי בית המשפט, הוא עשוי לפסוק לטובת חברי הקבוצה פיצוי כספי בגין הפגיעה בפרטיותם והנזקים שנגרמו להם. בנוסף, ייתכן שיוטלו על הוט מובייל הוראות מניעה שיחייבו אותה לשנות את מדיניות
השיווק שלה, למשל להגביל את השימוש במשווקים חיצוניים או לקבוע מנגנון יעיל יותר להפסקת השיחות לפי בקשת הלקוחות.
מדוע טענת הוט מובייל לגבי מאגר "אל תתקשר אליי" לא התקבלה?
בית המשפט
ציין כי המאגר נכנס לשימוש רק ב-2023, ואילו התביעה מתייחסת לשיחות שבוצעו עוד לפני כן. כלומר לא ניתן להשתמש בקיומו של המאגר בדיעבד כדי לפטור את הוט מובייל מהאחריות לפעולותיה בעבר. בנוסף, גם כיום המאגר לא מונע לחלוטין את קיומן של שיחות שיווקיות לא רצויות, כך
שהוא לא מייתר את הדיון בתביעה.
במקרה אחר, הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט השלום בתל אביב ביוני 2024 כתב אישום כנגד תשעה נאשמים בגין סחר נרחב במידע אישי רגיש של עשרות אלפי מבוטחים בחברות ביטוח. הפרשה נחשפה בעקבות חקירה פלילית מורכבת ורחבת היקף שביצעה יחידת החקירות ברשות להגנת הפרטיות. בהתאם לכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד מיטב דגן ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שלושה מהנאשמים- גל אברג'יל (30) מגבעת שמואל, חי חכמון (30) מראשון לציון וניר רייז (41) מרמת גן, הקימו סוכנות ביטוח ופחות משנה לאחר מכן, החלו לרכוש מידע אודות עשרות אלפי מבוטחים וזאת במטרה לעשות במידע שימוש עסקי. מידע זה, רכשו הנאשמים באופן שיטתי מעובדים בחברות ביטוח שונות. תמורת המידע ולאורך תקופה של כשנתיים, שילמו מנהלי הסוכנויות לעובדי חברות הביטוח כמיליון שקל. ששת הנאשמים הנוספים בכתב האישום- דן עמיאל (29) מחדרה, דן נוי (33) מכפר סבא, ליאור שויחטמן (29) מקרית ביאליק, שקד אברהם (29) מפתח תקווה, רועי ברדוגו (30) מקרית ביאליק ועדי קדוש (29) מגבעת שמואל, הם עובדי חברות ביטוח הראל, הפניקס, כלל או בחברות בת שלהן, שמתוקף תפקידם היו בעלי גישה למאגרי המידע של חברות אלה ולמידע רגיש רב. הנאשמים ניצלו את הגישה שלהם למאגרי המידע, תוך הסתרת פעילותם מעיני הממונים עליהם - ובכך פגעו בפרטיותם של עשרות אלפי מבוטחים.
- 1.פרוגרס 26/03/2025 00:53הגב לתגובה זוולגייס את כל החרדים לצהל
דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
