הערעור נדחה: ביהמ"ש ידון בייצוגית נגד הוט מובייל
ב-2017 הוגשה התביעה הייצוגית על ידי שני תובעים, שטענו כי במשך כשנה וחצי קיבלו עשרות שיחות שיווקיות מהוט מובייל וממשווקיה, אף שביקשו שוב ושוב להפסיק את ההתקשרויות. הוט מובייל טענה כי אינה אחראית על השיחות הטורדניות שביצעו משווקים חיצוניים. לטענתה, המשווקים הם קבלנים עצמאיים ואין לראות בהם שלוחים של החברה. הוט אף טענה כי לא הוכח קיומה של קבוצה שנפגעה באופן שיטתי מהשיחות
בפסק דין משמעותי שניתן באחרונה, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור של הוט מובייל, שביקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר ניהול תביעה ייצוגית נגדה. פסק הדין, שנכתב על ידי השופט עופר גרוסקופף, קובע כי מתקיימים יחסי שליחות בין החברה לבין המשווקים החיצוניים שפעלו מטעמה, וכי יש להמשיך בהליך המשפטי שיבחן אם החברה הפרה את חוק הגנת הצרכן ואת חוק הגנת הפרטיות.
ב-2017 הוגשה התביעה הייצוגית על ידי שני תובעים, שטענו כי במשך כשנה וחצי קיבלו עשרות שיחות שיווקיות מהוט מובייל וממשווקיה, אף שביקשו שוב ושוב להפסיק את ההתקשרויות. לטענתם, השיחות החוזרות ונשנות פגעו בפרטיותם, גרמו להם לעוגמת נפש והפרו את האיסור על השפעה בלתי הוגנת הקבוע בחוק הגנת הצרכן.
התובעים המייצגים טענו כי מדובר במדיניות מכוונת של החברה, שאפשרה למשווקיה לפנות ללקוחות פוטנציאליים שוב ושוב, גם לאחר שהתבקשו במפורש לחדול מכך. אחד התובעים תיאר מקרה שבו אמר לנציג שיפסיקו להתקשר אליו, וזה השיב לו, "נו אז תחכה לשיחה הבאה". במקרה אחר אמר נציג אחר לתובע כי, "אחרי זה יתקשרו אליך לא משנה מה".
מנגד, הוט מובייל טענה כי אינה אחראית על השיחות הטורדניות שביצעו משווקים חיצוניים. לטענתה, המשווקים הם קבלנים עצמאיים ואין לראות בהם שלוחים של החברה. הוט אף טענה כי לא הוכח קיומה של קבוצה שנפגעה באופן שיטתי מהשיחות, וכי התובעים המייצגים לא הציגו ראיות מספקות לכך שמדובר במדיניות גורפת. עוד טענה החברה כי מ-2023 נכנס לשימוש מאגר "אל תתקשר אליי", המאפשר ללקוחות להימנע מקבלת שיחות שיווקיות, ולכן אין זה צודק לנהל את התובענה כייצוגית.
- פלאפון והוט חתמו על מזכר עקרונות לרכישת הוט מובייל ב-2.1 מיליארד שקל
- פלאפון מעלה את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט המחוזי בלוד, בראשות השופטת שושנה אלמגור, דחה את טענות הוט וקבע כי יש לראות במשווקים החיצוניים שלוחים של החברה. בפסק הדין צוין כי חוזי ההתקשרות בין הוט לבין המשווקים כוללים סעיפים המעידים על פיקוחה של החברה על פעילותם, כולל החובה להשתמש בתסריטי שיחה מאושרים והדרכה מטעם הוט.
"מהחוזה עולה כי המשווקים מחתימים את לקוחותיה הפוטנציאליים של הוט על הזמנות והסכמים מול החברה, גם אם כ'בלדר' בלבד", נכתב בפסק הדין. כמו כן, צוין בו כי, "הוט שומרת לעצמה את הזכות להפסיק את עבודתו של עובד מטעם המשווקים ולפקח על איכות פעילותם", מה שמחזק את הטענה כי מדובר בשלוחי החברה. לאור זאת, אישר בית המשפט את ניהול התביעה כייצוגית, וקבע כי, "יש אפשרות סבירה שהתובעים יוכיחו כי הוט הפרה את חוק הגנת הפרטיות ואת האיסור על השפעה בלתי הוגנת".
הוט מובייל לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אך השופט גרוסקופף דחה אותה על הסף, תוך שהוא מאמץ את קביעות בית המשפט המחוזי. "כאשר בית המשפט בוחן בקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת ניהול תובענה כייצוגית, עליו לאזן בין מספר שיקולים, ובהם המשמעות הכלכלית של ההליך עבור הנתבע והיעילות הדיונית של ניהול המשפט", כתב השופט בהכרעת הדין. "במקרה זה, לא נמצא כי מתקיימים שיקולים המצדיקים מתן רשות ערעור".
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- העליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית 220 אלף שקל
השופט גרוסקופף גם ציין כי טענות הוט מובייל לגבי חוסר קיומה של קבוצה נפגעת אינן משכנעות. לדבריו, "בנסיבות העניין, הוכחה ברמה מספקת קיומה של קבוצה, הן בשל כמות השיחות החריגה שקיבלו התובעים המייצגים והן בשל אופיין של שיחות אלו, שמעידות על מדיניות מכוונת ולא על תקלות נקודתיות".
פסק הדין שניתן מהווה תקדים חשוב במאבק נגד שיווק טלפוני אגרסיבי והפרות פרטיות של צרכנים. אישור ניהול התביעה כייצוגית מאפשר לאלפי לקוחות פוטנציאליים שנפגעו מהתנהלות דומה של הוט מובייל להצטרף להליך ולקבל פיצוי במידה שהתביעה תוכח. ואלם למרות דחיית הערעור, התביעה עצמה עדיין לא הוכרעה, והשלב הבא יהיה בירור מעמיק של הטענות וההוכחות במסגרת ההליך המשפטי. בכל מקרה, המסר של בית המשפט הוא שחברות לא יכולות להתחמק מאחריות באמצעות שימוש במשווקים חיצוניים, והגנה על פרטיות הצרכנים היא אינטרס משפטי מהמעלה הראשונה.
האם בית המשפט העליון נדרש לבחון אם הוט מובייל הפרה בפועל את החוק?
לא, בשלב זה העליון לא הכריע אם הוט מובייל הפרה את החוק. ההחלטה עסקה בשאלה האם
יש לאשר את ניהול התביעה כייצוגית, כלומר האם יש יסוד סביר לכך שהוט מובייל ביצעה את ההפרות הנטענות ושקיימת קבוצה של נפגעים פוטנציאליים. ההכרעה הסופית בעניין האחריות תתקבל רק בהמשך ההליך המשפטי.
מה יכולים
התובעים לקבל אם התביעה תתקבל בסופו של דבר?
אם התביעה תתקבל על ידי בית המשפט, הוא עשוי לפסוק לטובת חברי הקבוצה פיצוי כספי בגין הפגיעה בפרטיותם והנזקים שנגרמו להם. בנוסף, ייתכן שיוטלו על הוט מובייל הוראות מניעה שיחייבו אותה לשנות את מדיניות
השיווק שלה, למשל להגביל את השימוש במשווקים חיצוניים או לקבוע מנגנון יעיל יותר להפסקת השיחות לפי בקשת הלקוחות.
מדוע טענת הוט מובייל לגבי מאגר "אל תתקשר אליי" לא התקבלה?
בית המשפט
ציין כי המאגר נכנס לשימוש רק ב-2023, ואילו התביעה מתייחסת לשיחות שבוצעו עוד לפני כן. כלומר לא ניתן להשתמש בקיומו של המאגר בדיעבד כדי לפטור את הוט מובייל מהאחריות לפעולותיה בעבר. בנוסף, גם כיום המאגר לא מונע לחלוטין את קיומן של שיחות שיווקיות לא רצויות, כך
שהוא לא מייתר את הדיון בתביעה.
במקרה אחר, הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט השלום בתל אביב ביוני 2024 כתב אישום כנגד תשעה נאשמים בגין סחר נרחב במידע אישי רגיש של עשרות אלפי מבוטחים בחברות ביטוח. הפרשה נחשפה בעקבות חקירה פלילית מורכבת ורחבת היקף שביצעה יחידת החקירות ברשות להגנת הפרטיות. בהתאם לכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד מיטב דגן ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שלושה מהנאשמים- גל אברג'יל (30) מגבעת שמואל, חי חכמון (30) מראשון לציון וניר רייז (41) מרמת גן, הקימו סוכנות ביטוח ופחות משנה לאחר מכן, החלו לרכוש מידע אודות עשרות אלפי מבוטחים וזאת במטרה לעשות במידע שימוש עסקי. מידע זה, רכשו הנאשמים באופן שיטתי מעובדים בחברות ביטוח שונות. תמורת המידע ולאורך תקופה של כשנתיים, שילמו מנהלי הסוכנויות לעובדי חברות הביטוח כמיליון שקל. ששת הנאשמים הנוספים בכתב האישום- דן עמיאל (29) מחדרה, דן נוי (33) מכפר סבא, ליאור שויחטמן (29) מקרית ביאליק, שקד אברהם (29) מפתח תקווה, רועי ברדוגו (30) מקרית ביאליק ועדי קדוש (29) מגבעת שמואל, הם עובדי חברות ביטוח הראל, הפניקס, כלל או בחברות בת שלהן, שמתוקף תפקידם היו בעלי גישה למאגרי המידע של חברות אלה ולמידע רגיש רב. הנאשמים ניצלו את הגישה שלהם למאגרי המידע, תוך הסתרת פעילותם מעיני הממונים עליהם - ובכך פגעו בפרטיותם של עשרות אלפי מבוטחים.
- 1.פרוגרס 26/03/2025 00:53הגב לתגובה זוולגייס את כל החרדים לצהל
חוזה מכירת דירה CHATGPTביהמ"ש החזיר את הגג לדיירים, ושינה את כללי המשחק בבניינים משותפים
החלטה חשובה קובעת כי הצמדת גג, חצר או קומת עמודים לדירה אחת ללא הסכמה מלאה של כל בעלי הדירות - אינה תקפה. בית המשפט המחוזי הבהיר מחדש את גבולות השימוש ברכוש המשותף, והחזיר את הכוח לידי דיירי הבניין. פסק הדין עשוי להשפיע על אלפי בתים משותפים ברחבי הארץ. על פי ההכרעה, ייתכן שעברו שנים רבות שבהן המצב הוא כזה, אך עדיין ניתן להשיב את הרכוש המשוף לידי כלל הדיירים
דיירים מבניין משותף בירושלים, שכבר חשבו כי הגג והאזורים המיוחדים שבניין שייכים בדיעבד לבעל דירה אחת בלבד, מצאו את עצמם מתכנסים שוב יום אחד, לא כדי לחלק דירות, אלא כדי לברר מי שולט בגג, במרחבים שלא נראים מבחוץ, וייתכן שגם בעתיד לבנות עליו. מה שהחל כוויכוח בין שכנים, נהפך לערעור בבית-המשפט, והסתיים בפסק-דין עקרוני שעשוי להשפיע על רבים מבעלי דירות בבניינים משותפים ברחבי הארץ.
פסק הדין עוסק בחלקה שזוהתה בעבר כמחסן, שלה הוצמדו, לפי צו רישום הבית המשותף ותכנוני הרשמה, גם הגג, קומת העמודים, חלק מהמגרש, שטחים בקומה, או בקיצור אזורים שהחברה הקבלנית קיוותה כי יהיו פריבילגיה של הבעלים של אותה יחידה בלבד. כשעלו טענות מצד דיירי הבניין על כך ש"לא ידעו על כך", נדרש בית המשפט להכריע: האם אפשר לרשום חלק מהרכוש המשותף כך שהצמידות תאפשר לבעל הדירה לפעול - לבנות, למכור, להפריד - ללא הסכמת שאר הדיירים?
הבניין המדובר נבנה על ידי ירלון חברה לבניין, שהציעה לבעלי הדירות - בחוזים מוקדמים - כי כל החלקים שאינם דירות, בין אם חדר מדרגות, חצר, מקלט, מקומות אחסון וכו′, יהיו חלק מהרכוש המשותף. כך נרשם הבניין כבית משותף. עם זאת, החברה שמרה לעצמה זכויות על הגג ועל קומת העמודים, וזאת לפי סעיפי חוזה, ולפיהם החברה תהיה רשאית לבנות על הגג או על קומת העמודים, בתנאי שהמבנה ישמש למגורים, ובלבד שלא תהיה לכך השפעה או צורך בהסכמת יתר דיירי הבניין.
על פי ההסכם: בעלי היחידה לא זקוקים להסכמת יתר בעלי הדירות
בצו רישום הבית המשותף נכתב כי חלקה 17/1 משמשת מחסן בשטח קרקע של כ-2 מ"ר, והוצמדו אליה 250/581 (לאחר תיקון: 242/587) חלקים מהרכוש המשותף, כולל הגג, המגרש, שטחים בקומה עליונה. בהסכם מיוחד, שנחתם בין החברה לבין הבעלים של חלקה 17/1, נקבע כי בעלי החלקה רשאים "לבנות ולהקים מבנים כראות עיניהם על הגג … על כל חלק הימנו … ובלבד שמבנים אלה יהיו מיועדים למטרת מגורים בלבד". עוד נקבע כי הם רשאים לעשות כן מבלי להיזקק להסכמת יתר בעלי היחידות בבניין.
- איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על סמך אותו הסכם ,כך טענה החברה, ניתן לראות בגג, בחצר, בקומת העמודים, שטח ששייך באופן בלעדי לחלקה 17/1. בעלי הדירות האחרים למדו על כך רק שנים לאחר מכן, והם ביקשו לצאת מנקודת הנחה: לא ייתכן ששטחים משמעותיים בבניין יהיו בשליטה פרטית של דייר אחד בלבד, מבלי שהותר להם אי פעם להביע את דעתם.
כך נהפכה נחלה עם זכויות בנייה למבחן על פטור ממס שבח
נחלה כפרית בשטח של כ-3 דונמים, בית צנוע בן 93 מ"ר, זכויות בנייה לשלוש יחידות דיור נוספות ושתי יחידות אירוח, ובמרכז המחלוקת: האם המוכרת זכאית לפטור מלא ממס שבח עד התקרה שבחוק, או רק לפטור חלקי? ועדת הערר בנוף הגליל קבעה שהדרך הנכונה לחשב מסים בעסקות
מהסוג הזה עוברת תחילה דרך פיצול פיזי, ורק אחר כך פיצול רעיוני. ההכרעה משליכה גם על מס הרכישה של הקונים, והסתיימה בדחיית הערר כולו
בבוקר אחד לא כל כך מזמן, לאחר חודשים של התדיינות והגשת תצהירים, מסמכים וחוות דעת שמאיות, קיבלה ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בנוף הגליל החלטה ששבה והעלתה אל מרכז הבמה משפטית שאלה שמלווה כמעט כל עסקה של מכירת נחלה: מהו החלק שייחשב דירת מגורים לצורך הפטור ממס שבח, ומהו החלק הנותר, שעליו יחול המס? הסיפור מתחיל בנחלה במושב מגן שאול, נחלה לא גדולה במיוחד, אך כזו הנושאת עמה מטען כלכלי ומשפטי לא מבוטל.
הנחלה משתרעת על 2,994 מ"ר, כשבמרכזה עומד בית מגורים בשטח של 93 מ"ר בלבד. לצד הבית קיימות זכויות בנייה משמעותיות: שלוש יחידות דיור בשטח כולל של 650 מ"ר וכן שתי יחידות אירוח אפשריות. תמורת העסקה נקבעה על 2.7 מיליון שקל - סכום שהמשיב, מנהל מיסוי מקרקעין נצרת, קיבל לבסוף כהצהרה אמתית, לאחר שבתחילה העריך את העסקה בסכום גבוה בהרבה. כך חזר הדיון למסלולו המקורי: לא גובה התמורה, אלא דרך החישוב של מס שבח ומס רכישה בעסקה מורכבת.
כבר בראשית פסק הדין הזכירה השופטת עירית הוד כי בפועל אין מחלוקת על המחיר ששולם. לדבריה, “המשיב קיבל את שווי העסקה המוצהר - 2.7 מיליון שקל... משכך, אין עוד מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשווי הכולל של הנחלה”. מכאן ואילך התמקדו הצדדים במחלוקת אחרת: האם המוכרת זכאית לפטור מלא ממס שבח על פי סעיף 49ז לחוק, עד תקרת הפטור שנקבעה אז על 2.215 מיליון שקל, או שמא עליה לקבל פטור רק על חלק מהנחלה - החלק הבנוי בלבד.
העוררים, המוכרת והרוכשים, טענו כי כל חלקת המגורים צריכה ליהנות מהפטור המלא. לדבריהם, על המנהל היה לייחס את מלוא שווי דירת המגורים לתקרה, ורק לאחר מכן לחשב את ההפרש. בכתב הערר טענו כי “שווי הבית ללא זכויות בנייה הוא 1.25 מיליון שקל... ובהתאם לתקרת הפטור ובהתחשב בשווי העסקה, שווי יתרת הזכויות החייבות הוא 281 אלף שקל בלבד”. לאור זאת, הם טענו שאין הצדקה לכך שהמנהל העניק פטור רק בגובה של 1.864 מיליון שקל, ולא עד תקרת הפטור.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק חלק אחד יכול ליהנות מפטור ממס שבח
אלא שמנגד עמדת המנהל היתה שונה בתכלית, ונתמכה בפסיקה רחבה של בית המשפט העליון. לטענתו יש לבצע קודם פיצול פיזי של הנחלה - להפריד את החלק הבנוי ואת הקרקע הדרושה להנאתו, ורק לאחר מכן להחיל את הפיצול הרעיוני של סעיף 49ז. בפועל, רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) כבר ערכה פיצול פיזי בקביעה שלה, שלפיה 1.5 דונמים מהנחלה מהווים חלקת מגורים. החלק הזה, שכולל את הבית ואת החצר הצמודה, הוא החלק היחיד שיכול ליהנות מהפטור ממס שבח.
