הערעור נדחה: ביהמ"ש ידון בייצוגית נגד הוט מובייל
ב-2017 הוגשה התביעה הייצוגית על ידי שני תובעים, שטענו כי במשך כשנה וחצי קיבלו עשרות שיחות שיווקיות מהוט מובייל וממשווקיה, אף שביקשו שוב ושוב להפסיק את ההתקשרויות. הוט מובייל טענה כי אינה אחראית על השיחות הטורדניות שביצעו משווקים חיצוניים. לטענתה, המשווקים הם קבלנים עצמאיים ואין לראות בהם שלוחים של החברה. הוט אף טענה כי לא הוכח קיומה של קבוצה שנפגעה באופן שיטתי מהשיחות
בפסק דין משמעותי שניתן באחרונה, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור של הוט מובייל, שביקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר ניהול תביעה ייצוגית נגדה. פסק הדין, שנכתב על ידי השופט עופר גרוסקופף, קובע כי מתקיימים יחסי שליחות בין החברה לבין המשווקים החיצוניים שפעלו מטעמה, וכי יש להמשיך בהליך המשפטי שיבחן אם החברה הפרה את חוק הגנת הצרכן ואת חוק הגנת הפרטיות.
ב-2017 הוגשה התביעה הייצוגית על ידי שני תובעים, שטענו כי במשך כשנה וחצי קיבלו עשרות שיחות שיווקיות מהוט מובייל וממשווקיה, אף שביקשו שוב ושוב להפסיק את ההתקשרויות. לטענתם, השיחות החוזרות ונשנות פגעו בפרטיותם, גרמו להם לעוגמת נפש והפרו את האיסור על השפעה בלתי הוגנת הקבוע בחוק הגנת הצרכן.
התובעים המייצגים טענו כי מדובר במדיניות מכוונת של החברה, שאפשרה למשווקיה לפנות ללקוחות פוטנציאליים שוב ושוב, גם לאחר שהתבקשו במפורש לחדול מכך. אחד התובעים תיאר מקרה שבו אמר לנציג שיפסיקו להתקשר אליו, וזה השיב לו, "נו אז תחכה לשיחה הבאה". במקרה אחר אמר נציג אחר לתובע כי, "אחרי זה יתקשרו אליך לא משנה מה".
מנגד, הוט מובייל טענה כי אינה אחראית על השיחות הטורדניות שביצעו משווקים חיצוניים. לטענתה, המשווקים הם קבלנים עצמאיים ואין לראות בהם שלוחים של החברה. הוט אף טענה כי לא הוכח קיומה של קבוצה שנפגעה באופן שיטתי מהשיחות, וכי התובעים המייצגים לא הציגו ראיות מספקות לכך שמדובר במדיניות גורפת. עוד טענה החברה כי מ-2023 נכנס לשימוש מאגר "אל תתקשר אליי", המאפשר ללקוחות להימנע מקבלת שיחות שיווקיות, ולכן אין זה צודק לנהל את התובענה כייצוגית.
- פלאפון והוט חתמו על מזכר עקרונות לרכישת הוט מובייל ב-2.1 מיליארד שקל
- פלאפון מעלה את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט המחוזי בלוד, בראשות השופטת שושנה אלמגור, דחה את טענות הוט וקבע כי יש לראות במשווקים החיצוניים שלוחים של החברה. בפסק הדין צוין כי חוזי ההתקשרות בין הוט לבין המשווקים כוללים סעיפים המעידים על פיקוחה של החברה על פעילותם, כולל החובה להשתמש בתסריטי שיחה מאושרים והדרכה מטעם הוט.
"מהחוזה עולה כי המשווקים מחתימים את לקוחותיה הפוטנציאליים של הוט על הזמנות והסכמים מול החברה, גם אם כ'בלדר' בלבד", נכתב בפסק הדין. כמו כן, צוין בו כי, "הוט שומרת לעצמה את הזכות להפסיק את עבודתו של עובד מטעם המשווקים ולפקח על איכות פעילותם", מה שמחזק את הטענה כי מדובר בשלוחי החברה. לאור זאת, אישר בית המשפט את ניהול התביעה כייצוגית, וקבע כי, "יש אפשרות סבירה שהתובעים יוכיחו כי הוט הפרה את חוק הגנת הפרטיות ואת האיסור על השפעה בלתי הוגנת".
הוט מובייל לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אך השופט גרוסקופף דחה אותה על הסף, תוך שהוא מאמץ את קביעות בית המשפט המחוזי. "כאשר בית המשפט בוחן בקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת ניהול תובענה כייצוגית, עליו לאזן בין מספר שיקולים, ובהם המשמעות הכלכלית של ההליך עבור הנתבע והיעילות הדיונית של ניהול המשפט", כתב השופט בהכרעת הדין. "במקרה זה, לא נמצא כי מתקיימים שיקולים המצדיקים מתן רשות ערעור".
- שתי דירות, משפחה אחת: האם יזכו לפטור מהיטל השבחה?
- פנטהאוז לבעלים, מחיר מופרז לדייר: היזמית הפסידה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
השופט גרוסקופף גם ציין כי טענות הוט מובייל לגבי חוסר קיומה של קבוצה נפגעת אינן משכנעות. לדבריו, "בנסיבות העניין, הוכחה ברמה מספקת קיומה של קבוצה, הן בשל כמות השיחות החריגה שקיבלו התובעים המייצגים והן בשל אופיין של שיחות אלו, שמעידות על מדיניות מכוונת ולא על תקלות נקודתיות".
פסק הדין שניתן מהווה תקדים חשוב במאבק נגד שיווק טלפוני אגרסיבי והפרות פרטיות של צרכנים. אישור ניהול התביעה כייצוגית מאפשר לאלפי לקוחות פוטנציאליים שנפגעו מהתנהלות דומה של הוט מובייל להצטרף להליך ולקבל פיצוי במידה שהתביעה תוכח. ואלם למרות דחיית הערעור, התביעה עצמה עדיין לא הוכרעה, והשלב הבא יהיה בירור מעמיק של הטענות וההוכחות במסגרת ההליך המשפטי. בכל מקרה, המסר של בית המשפט הוא שחברות לא יכולות להתחמק מאחריות באמצעות שימוש במשווקים חיצוניים, והגנה על פרטיות הצרכנים היא אינטרס משפטי מהמעלה הראשונה.
האם בית המשפט העליון נדרש לבחון אם הוט מובייל הפרה בפועל את החוק?
לא, בשלב זה העליון לא הכריע אם הוט מובייל הפרה את החוק. ההחלטה עסקה בשאלה האם
יש לאשר את ניהול התביעה כייצוגית, כלומר האם יש יסוד סביר לכך שהוט מובייל ביצעה את ההפרות הנטענות ושקיימת קבוצה של נפגעים פוטנציאליים. ההכרעה הסופית בעניין האחריות תתקבל רק בהמשך ההליך המשפטי.
מה יכולים
התובעים לקבל אם התביעה תתקבל בסופו של דבר?
אם התביעה תתקבל על ידי בית המשפט, הוא עשוי לפסוק לטובת חברי הקבוצה פיצוי כספי בגין הפגיעה בפרטיותם והנזקים שנגרמו להם. בנוסף, ייתכן שיוטלו על הוט מובייל הוראות מניעה שיחייבו אותה לשנות את מדיניות
השיווק שלה, למשל להגביל את השימוש במשווקים חיצוניים או לקבוע מנגנון יעיל יותר להפסקת השיחות לפי בקשת הלקוחות.
מדוע טענת הוט מובייל לגבי מאגר "אל תתקשר אליי" לא התקבלה?
בית המשפט
ציין כי המאגר נכנס לשימוש רק ב-2023, ואילו התביעה מתייחסת לשיחות שבוצעו עוד לפני כן. כלומר לא ניתן להשתמש בקיומו של המאגר בדיעבד כדי לפטור את הוט מובייל מהאחריות לפעולותיה בעבר. בנוסף, גם כיום המאגר לא מונע לחלוטין את קיומן של שיחות שיווקיות לא רצויות, כך
שהוא לא מייתר את הדיון בתביעה.
במקרה אחר, הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט השלום בתל אביב ביוני 2024 כתב אישום כנגד תשעה נאשמים בגין סחר נרחב במידע אישי רגיש של עשרות אלפי מבוטחים בחברות ביטוח. הפרשה נחשפה בעקבות חקירה פלילית מורכבת ורחבת היקף שביצעה יחידת החקירות ברשות להגנת הפרטיות. בהתאם לכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד מיטב דגן ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שלושה מהנאשמים- גל אברג'יל (30) מגבעת שמואל, חי חכמון (30) מראשון לציון וניר רייז (41) מרמת גן, הקימו סוכנות ביטוח ופחות משנה לאחר מכן, החלו לרכוש מידע אודות עשרות אלפי מבוטחים וזאת במטרה לעשות במידע שימוש עסקי. מידע זה, רכשו הנאשמים באופן שיטתי מעובדים בחברות ביטוח שונות. תמורת המידע ולאורך תקופה של כשנתיים, שילמו מנהלי הסוכנויות לעובדי חברות הביטוח כמיליון שקל. ששת הנאשמים הנוספים בכתב האישום- דן עמיאל (29) מחדרה, דן נוי (33) מכפר סבא, ליאור שויחטמן (29) מקרית ביאליק, שקד אברהם (29) מפתח תקווה, רועי ברדוגו (30) מקרית ביאליק ועדי קדוש (29) מגבעת שמואל, הם עובדי חברות ביטוח הראל, הפניקס, כלל או בחברות בת שלהן, שמתוקף תפקידם היו בעלי גישה למאגרי המידע של חברות אלה ולמידע רגיש רב. הנאשמים ניצלו את הגישה שלהם למאגרי המידע, תוך הסתרת פעילותם מעיני הממונים עליהם - ובכך פגעו בפרטיותם של עשרות אלפי מבוטחים.
- 1.פרוגרס 26/03/2025 00:53הגב לתגובה זוולגייס את כל החרדים לצהל

הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
פנטהאוז לבעלים, מחיר מופרז לדייר: יזמית פינוי־בינוי הפסידה
בית המשפט קבע כי יזמית פינוי־בינוי פעלה בחוסר תום לב כשהציגה לדייר מחיר מופרז לדירת פנטהאוז, ובהמשך מכרה אותה לבעל השליטה בחברה תמורת מחיר נמוך בהרבה. העסקה בוטלה, והדייר יקבל הזדמנות נוספת לרכוש את הדירה - הפעם לפי שווי השוק שלה
לפעמים סכסוך נדל"ני גדול מתחיל דווקא בפרט קטן שנראה שולי. פגישה אחת, שיחה בעל־פה, מחיר שנאמר - או אולי נזרק לחלל האוויר - והחלטה של דייר אם להמשיך או לוותר. כך בדיוק נולד ההליך שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ושבסיומו נרשם הפסד משמעותי ליזמית פינוי־בינוי, לאחר שנקבע כי היא סיכלה ביודעין את זכותו של דייר לרכוש דירת פנטהאוז בפרויקט, והעדיפה למכור אותה לבעל השליטה שלה עצמה. פסק הדין, שניתן בדצמבר 2025 על ידי השופט ארז יקואל, עוסק בפרויקט פינוי־בינוי ברמת גן, אך חורג בהרבה מגבולות המגרש הספציפי. הוא נוגע בלב היחסים שבין יזמים לדיירים בפרויקטים מורכבים, בשאלת תום הלב החוזי, ובקו הדק שבין זכות שדרוג לגיטימית לבין מהלך שנועד להוריד דייר מהעניין.
במוקד הפרשה עומד אילן יעקב לקפיש, אחד מבעלי הזכויות במקרקעין שעליהם יזמה צ.פ. חברה לבנין פרויקט פינוי־בינוי. במסגרת ההסכם שנחתם כבר ב-2013, נקבע כי לקפיש יהיה זכאי לדירת תמורה בבניין החדש, ולצדה ניתנה לו, ביחד עם בעלת זכויות נוספת, אפשרות לשדרג את דירתו לדירת הפנטהאוז היחידה בפרויקט, “בהתאם למחירי השיווק של היזם ובקיזוז שווי דירת התמורה”. אלא שמאז החתימה על ההסכם זרמו לא מעט מים בירקון. תוכניות השתנו, היקף הפרויקט צומצם, דירת הגן שיועדה ללקפיש בוטלה, והוא הועבר לדירה אחרת בבניין. בשלהי 2019 או ראשית 2020, הגיע הרגע שבו נדרש להחליט אם לממש את זכות השדרוג לפנטהאוז - הדירה שעליה חלם מלכתחילה.
לטענת לקפיש, בפגישה עם נציג החברה הוצג לו מחיר בלתי נתפש, של כ-60 אלף שקל למ"ר - סכום שהעמיד את מחיר הפנטהאוז על כ-10 מיליון שקל. “מדובר במחיר דמיוני שאין לו כל קשר למחירי השוק”, הוא טען, והוסיף כי גם כשמחה על כך, נאמר לו שייתכן שאפשר יהיה להוריד את המחיר ל-9 מיליון שקל, אך לא מעבר לכך.
בית המשפט קיבל את הגרסה הזו במלואה. השופט יקואל קבע כי שוכנע שזו אכן היתה התמונה שהוצגה ללקפיש בזמן אמת, בין היתר על סמך עדויות של אנשי מקצוע שאליהם פנה הדייר מיד לאחר הפגישה. אחד מהם, שמאי מקרקעין, תיאר כיצד נשאל בטלפון אם מחיר של 60 אלף שקל למ"ר הוא ריאלי והשיב מיד בשלילה. “60 זה בטוח”, העיד. “60 אלף שקל למטר, כי זה היה מאוד חריג, אז אני זוכר את זה”.
- 21.3 מיליון שקל לפנטהאוז מול פארק הירקון
- פנטהאוז בת"א ב-110 מיליון שקל - ויהיו קונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
