שירות לקוחות
צילום: Getty images Israel

הערעור נדחה: ביהמ"ש ידון בייצוגית נגד הוט מובייל

ב-2017 הוגשה התביעה הייצוגית על ידי שני תובעים, שטענו כי במשך כשנה וחצי קיבלו עשרות שיחות שיווקיות מהוט מובייל וממשווקיה, אף שביקשו שוב ושוב להפסיק את ההתקשרויות. הוט מובייל טענה כי אינה אחראית על השיחות הטורדניות שביצעו משווקים חיצוניים. לטענתה, המשווקים הם קבלנים עצמאיים ואין לראות בהם שלוחים של החברה. הוט אף טענה כי לא הוכח קיומה של קבוצה שנפגעה באופן שיטתי מהשיחות

עוזי גרסטמן | (1)

בפסק דין משמעותי שניתן באחרונה, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור של הוט מובייל, שביקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר ניהול תביעה ייצוגית נגדה. פסק הדין, שנכתב על ידי השופט עופר גרוסקופף, קובע כי מתקיימים יחסי שליחות בין החברה לבין המשווקים החיצוניים שפעלו מטעמה, וכי יש להמשיך בהליך המשפטי שיבחן אם החברה הפרה את חוק הגנת הצרכן ואת חוק הגנת הפרטיות.


ב-2017 הוגשה התביעה הייצוגית על ידי שני תובעים, שטענו כי במשך כשנה וחצי קיבלו עשרות שיחות שיווקיות מהוט מובייל וממשווקיה, אף שביקשו שוב ושוב להפסיק את ההתקשרויות. לטענתם, השיחות החוזרות ונשנות פגעו בפרטיותם, גרמו להם לעוגמת נפש והפרו את האיסור על השפעה בלתי הוגנת הקבוע בחוק הגנת הצרכן.


התובעים המייצגים טענו כי מדובר במדיניות מכוונת של החברה, שאפשרה למשווקיה לפנות ללקוחות פוטנציאליים שוב ושוב, גם לאחר שהתבקשו במפורש לחדול מכך. אחד התובעים תיאר מקרה שבו אמר לנציג שיפסיקו להתקשר אליו, וזה השיב לו, "נו אז תחכה לשיחה הבאה". במקרה אחר אמר נציג אחר לתובע כי, "אחרי זה יתקשרו אליך לא משנה מה".


מנגד, הוט מובייל טענה כי אינה אחראית על השיחות הטורדניות שביצעו משווקים חיצוניים. לטענתה, המשווקים הם קבלנים עצמאיים ואין לראות בהם שלוחים של החברה. הוט אף טענה כי לא הוכח קיומה של קבוצה שנפגעה באופן שיטתי מהשיחות, וכי התובעים המייצגים לא הציגו ראיות מספקות לכך שמדובר במדיניות גורפת. עוד טענה החברה כי מ-2023 נכנס לשימוש מאגר "אל תתקשר אליי", המאפשר ללקוחות להימנע מקבלת שיחות שיווקיות, ולכן אין זה צודק לנהל את התובענה כייצוגית.


בית המשפט המחוזי בלוד, בראשות השופטת שושנה אלמגור, דחה את טענות הוט וקבע כי יש לראות במשווקים החיצוניים שלוחים של החברה. בפסק הדין צוין כי חוזי ההתקשרות בין הוט לבין המשווקים כוללים סעיפים המעידים על פיקוחה של החברה על פעילותם, כולל החובה להשתמש בתסריטי שיחה מאושרים והדרכה מטעם הוט.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

"מהחוזה עולה כי המשווקים מחתימים את לקוחותיה הפוטנציאליים של הוט על הזמנות והסכמים מול החברה, גם אם כ'בלדר' בלבד", נכתב בפסק הדין. כמו כן, צוין בו כי, "הוט שומרת לעצמה את הזכות להפסיק את עבודתו של עובד מטעם המשווקים ולפקח על איכות פעילותם", מה שמחזק את הטענה כי מדובר בשלוחי החברה. לאור זאת, אישר בית המשפט את ניהול התביעה כייצוגית, וקבע כי, "יש אפשרות סבירה שהתובעים יוכיחו כי הוט הפרה את חוק הגנת הפרטיות ואת האיסור על השפעה בלתי הוגנת".


הוט מובייל לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אך השופט גרוסקופף דחה אותה על הסף, תוך שהוא מאמץ את קביעות בית המשפט המחוזי. "כאשר בית המשפט בוחן בקשת רשות ערעור על החלטה המאשרת ניהול תובענה כייצוגית, עליו לאזן בין מספר שיקולים, ובהם המשמעות הכלכלית של ההליך עבור הנתבע והיעילות הדיונית של ניהול המשפט", כתב השופט בהכרעת הדין. "במקרה זה, לא נמצא כי מתקיימים שיקולים המצדיקים מתן רשות ערעור".

קיראו עוד ב"משפט"


השופט גרוסקופף גם ציין כי טענות הוט מובייל לגבי חוסר קיומה של קבוצה נפגעת אינן משכנעות. לדבריו, "בנסיבות העניין, הוכחה ברמה מספקת קיומה של קבוצה, הן בשל כמות השיחות החריגה שקיבלו התובעים המייצגים והן בשל אופיין של שיחות אלו, שמעידות על מדיניות מכוונת ולא על תקלות נקודתיות".


פסק הדין שניתן מהווה תקדים חשוב במאבק נגד שיווק טלפוני אגרסיבי והפרות פרטיות של צרכנים. אישור ניהול התביעה כייצוגית מאפשר לאלפי לקוחות פוטנציאליים שנפגעו מהתנהלות דומה של הוט מובייל להצטרף להליך ולקבל פיצוי במידה שהתביעה תוכח. ואלם למרות דחיית הערעור, התביעה עצמה עדיין לא הוכרעה, והשלב הבא יהיה בירור מעמיק של הטענות וההוכחות במסגרת ההליך המשפטי. בכל מקרה, המסר של בית המשפט הוא שחברות לא יכולות להתחמק מאחריות באמצעות שימוש במשווקים חיצוניים, והגנה על פרטיות הצרכנים היא אינטרס משפטי מהמעלה הראשונה.


האם בית המשפט העליון נדרש לבחון אם הוט מובייל הפרה בפועל את החוק?

לא, בשלב זה העליון לא הכריע אם הוט מובייל הפרה את החוק. ההחלטה עסקה בשאלה האם יש לאשר את ניהול התביעה כייצוגית, כלומר האם יש יסוד סביר לכך שהוט מובייל ביצעה את ההפרות הנטענות ושקיימת קבוצה של נפגעים פוטנציאליים. ההכרעה הסופית בעניין האחריות תתקבל רק בהמשך ההליך המשפטי.


מה יכולים התובעים לקבל אם התביעה תתקבל בסופו של דבר?

אם התביעה תתקבל על ידי בית המשפט, הוא עשוי לפסוק לטובת חברי הקבוצה פיצוי כספי בגין הפגיעה בפרטיותם והנזקים שנגרמו להם. בנוסף, ייתכן שיוטלו על הוט מובייל הוראות מניעה שיחייבו אותה לשנות את מדיניות השיווק שלה, למשל להגביל את השימוש במשווקים חיצוניים או לקבוע מנגנון יעיל יותר להפסקת השיחות לפי בקשת הלקוחות.


מדוע טענת הוט מובייל לגבי מאגר "אל תתקשר אליי" לא התקבלה?

בית המשפט ציין כי המאגר נכנס לשימוש רק ב-2023, ואילו התביעה מתייחסת לשיחות שבוצעו עוד לפני כן. כלומר לא ניתן להשתמש בקיומו של המאגר בדיעבד כדי לפטור את הוט מובייל מהאחריות לפעולותיה בעבר. בנוסף, גם כיום המאגר לא מונע לחלוטין את קיומן של שיחות שיווקיות לא רצויות, כך שהוא לא מייתר את הדיון בתביעה.


במקרה אחר, הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט השלום בתל אביב ביוני 2024 כתב אישום כנגד תשעה נאשמים בגין סחר נרחב במידע אישי רגיש של עשרות אלפי מבוטחים בחברות ביטוח. הפרשה נחשפה בעקבות חקירה פלילית מורכבת ורחבת היקף שביצעה יחידת החקירות ברשות להגנת הפרטיות. בהתאם לכתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד מיטב דגן ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שלושה מהנאשמים- גל אברג'יל (30) מגבעת שמואל, חי חכמון (30) מראשון לציון וניר רייז (41) מרמת גן,  הקימו סוכנות ביטוח ופחות משנה לאחר מכן, החלו לרכוש מידע אודות עשרות אלפי מבוטחים וזאת במטרה לעשות במידע שימוש עסקי. מידע זה, רכשו הנאשמים באופן שיטתי מעובדים בחברות ביטוח שונות. תמורת המידע ולאורך תקופה של כשנתיים, שילמו מנהלי הסוכנויות לעובדי חברות הביטוח כמיליון שקל. ששת הנאשמים הנוספים בכתב האישום- דן עמיאל (29) מחדרה, דן נוי (33) מכפר סבא, ליאור שויחטמן (29) מקרית ביאליק, שקד אברהם (29) מפתח תקווה, רועי ברדוגו (30) מקרית ביאליק ועדי קדוש (29) מגבעת שמואל, הם עובדי חברות ביטוח הראל, הפניקס, כלל או בחברות בת שלהן, שמתוקף תפקידם היו בעלי גישה למאגרי המידע של חברות אלה ולמידע רגיש רב. הנאשמים ניצלו את הגישה שלהם למאגרי המידע, תוך הסתרת פעילותם מעיני הממונים עליהם - ובכך פגעו בפרטיותם של עשרות אלפי מבוטחים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פרוגרס 26/03/2025 00:53
    הגב לתגובה זו
    ולגייס את כל החרדים לצהל
בית המשפט
צילום: Pixbay

בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית יותר מ-220 אלף שקל

השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה קבעה כי המנוח הפקיד בידי אחיו סכום משמעותי מכספי הירושה שקיבל מאמו, וכי הדוד הודה בהחזקת הכספים בשיחות מוקלטות ואף חזר ואמר למנוח “זה הכסף שלך”. גרסתו שלפיה תמך כלכלית באחיו ושהסכומים נועדו לקיזוז נדחתה. בית המשפט חייב אותו להעביר לאחיינית 221,342 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה

עוזי גרסטמן |

הפרשה הבאה החלה שנים לפני שהתגלגלה לבית המשפט, בתוך סבך משפחתי טעון, רגשות מעורבים וחשדנות שגברה והלכה ככל שחלפו הימים. אדם מבוגר, מוגבל בניידותו, מצא עצמו תלוי במשפחתו לאחר גירושיו, כשחייו מתנהלים בין דירת אמו לבין מוסד סיעודי. מאחורי הקלעים התנהל מסלול כספי מורכב, שבמרכזו סכום משמעותי שקיבל המנוח מעיזבון אמו. הכסף הופקד בידי אחד מאחיו, שהיה בנקאי, מתוך אמון, מתוך תקווה שאותו אח יסייע, ישמור וינהל את הכספים למענו. אלא שהאמון התערער, ועם מותו של המנוח נהפכה התחושה לחשד ממשי.

האחיינית, שהיתה הקרובה ביותר למנוח בשנותיו האחרונות, נותרה לבדה להתמודד עם המורשת הכלכלית שהותיר אחריו. בצוואתו קבע אביה כי כל רכושו עובר אליה, ובמקביל ציין מפורשות כי סכום של 256,442 שקל הופקד בידי אחיו, וכי נכון למועד עריכת הצוואה נותרו בידי אותו אח 221,342 שקל. ואולם בעוד שבצוואה העניין היה ברור לחלוטין, המציאות שאחרי הפטירה היתה שונה, טעונה ומעורפלת הרבה יותר. האח הכחיש, טען שלא קיבל דבר, טען שהמנוח הוא זה שהיה חייב לו ואף טען כי תמך בו לאורך שנים. אלא שהראיות הצביעו על תמונה אחרת. ובעיקר, קולו של המנוח עצמו.

בפסק דין מקיף המשתרע על פני עשרות עמודים קבעה השופטת עפרה גיא כי הראיות, ובראשן ההקלטות והתיעוד בכתב ידו של הדוד עצמו, מוכיחות כי הכסף אכן הופקד בידיו. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הדוד הודה בכך “בקולו”, ושב ואמר למנוח באותה שיחה: “זה לא שלי, זה שלך, זה שלך”. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הדוד להעביר לאחיינית את הכספים שהפקיד אביה אצלו. לצד זאת, דחתה השופטת גם את טענות הקיזוז וטענות אחרות שהעלה הדוד, וקבעה כי גרסתו אינה סבירה, אינה נתמכת בראיות וסותרת את הממצאים הברורים שעלו מהתיק.

האם הכספים אכן הופקדו אצל האח?

הסיפור נפרש תחילה ברקע עובדתי שהשופטת הגדירה כבלתי שנוי במחלוקת. המנוח נפטר ב-2019 והותיר אחריו צוואה שנערכה ב-2018. בצוואה הוא ציין במפורש כי הפקיד אצל אחיו סכום של 256,442 שקל, וכי לאחר משיכות שנעשו לאורך תקופה, נותרו בידיו 221,342 שקל. צו קיום צוואה ניתן ב-2020. מה שעמד לדיון לא היה קיומה של הצוואה, אלא השאלה האם הכספים אכן הופקדו אצל האח, כפי שטען המנוח בצוואתו, או שמא מדובר בטעות, או באמירה שאינה מתיישבת עם המציאות, כפי שטען הנתבע.

התובעת, בתו של המנוח, הציגה תשתית ראייתית רחבה: תיעוד בכתב על גבי יומן שנה של בנק הפועלים, שבו רשם הנתבע בעצמו את הכספים שהוחזרו ואת המשיכות שבוצעו; תמלילי שיחות שנערכו בין המנוח ובין האח; תמליל נוסף שבו הבטיח האח לתובעת לאחר מות אביה שיעביר לה את הכספים ברגע שיינתן צו קיום; עדויות של מכרים שאישרו כי המנוח סיפר להם שהפקיד את הכסף אצל אחיו; וכן הוכחה להעברה בנקאית אחת בסכום כולל של 20 אלף שקל, שביצע הנתבע ישירות לחשבון התובעת לבקשת אביה, וזאת בשעה שהמנוח כבר היה סיעודי ולא יכול היה לשלוט בחשבון בנק פעיל.

בית המשפט
צילום: Pixbay

בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית יותר מ-220 אלף שקל

השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה קבעה כי המנוח הפקיד בידי אחיו סכום משמעותי מכספי הירושה שקיבל מאמו, וכי הדוד הודה בהחזקת הכספים בשיחות מוקלטות ואף חזר ואמר למנוח “זה הכסף שלך”. גרסתו שלפיה תמך כלכלית באחיו ושהסכומים נועדו לקיזוז נדחתה. בית המשפט חייב אותו להעביר לאחיינית 221,342 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה

עוזי גרסטמן |

הפרשה הבאה החלה שנים לפני שהתגלגלה לבית המשפט, בתוך סבך משפחתי טעון, רגשות מעורבים וחשדנות שגברה והלכה ככל שחלפו הימים. אדם מבוגר, מוגבל בניידותו, מצא עצמו תלוי במשפחתו לאחר גירושיו, כשחייו מתנהלים בין דירת אמו לבין מוסד סיעודי. מאחורי הקלעים התנהל מסלול כספי מורכב, שבמרכזו סכום משמעותי שקיבל המנוח מעיזבון אמו. הכסף הופקד בידי אחד מאחיו, שהיה בנקאי, מתוך אמון, מתוך תקווה שאותו אח יסייע, ישמור וינהל את הכספים למענו. אלא שהאמון התערער, ועם מותו של המנוח נהפכה התחושה לחשד ממשי.

האחיינית, שהיתה הקרובה ביותר למנוח בשנותיו האחרונות, נותרה לבדה להתמודד עם המורשת הכלכלית שהותיר אחריו. בצוואתו קבע אביה כי כל רכושו עובר אליה, ובמקביל ציין מפורשות כי סכום של 256,442 שקל הופקד בידי אחיו, וכי נכון למועד עריכת הצוואה נותרו בידי אותו אח 221,342 שקל. ואולם בעוד שבצוואה העניין היה ברור לחלוטין, המציאות שאחרי הפטירה היתה שונה, טעונה ומעורפלת הרבה יותר. האח הכחיש, טען שלא קיבל דבר, טען שהמנוח הוא זה שהיה חייב לו ואף טען כי תמך בו לאורך שנים. אלא שהראיות הצביעו על תמונה אחרת. ובעיקר, קולו של המנוח עצמו.

בפסק דין מקיף המשתרע על פני עשרות עמודים קבעה השופטת עפרה גיא כי הראיות, ובראשן ההקלטות והתיעוד בכתב ידו של הדוד עצמו, מוכיחות כי הכסף אכן הופקד בידיו. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הדוד הודה בכך “בקולו”, ושב ואמר למנוח באותה שיחה: “זה לא שלי, זה שלך, זה שלך”. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הדוד להעביר לאחיינית את הכספים שהפקיד אביה אצלו. לצד זאת, דחתה השופטת גם את טענות הקיזוז וטענות אחרות שהעלה הדוד, וקבעה כי גרסתו אינה סבירה, אינה נתמכת בראיות וסותרת את הממצאים הברורים שעלו מהתיק.

האם הכספים אכן הופקדו אצל האח?

הסיפור נפרש תחילה ברקע עובדתי שהשופטת הגדירה כבלתי שנוי במחלוקת. המנוח נפטר ב-2019 והותיר אחריו צוואה שנערכה ב-2018. בצוואה הוא ציין במפורש כי הפקיד אצל אחיו סכום של 256,442 שקל, וכי לאחר משיכות שנעשו לאורך תקופה, נותרו בידיו 221,342 שקל. צו קיום צוואה ניתן ב-2020. מה שעמד לדיון לא היה קיומה של הצוואה, אלא השאלה האם הכספים אכן הופקדו אצל האח, כפי שטען המנוח בצוואתו, או שמא מדובר בטעות, או באמירה שאינה מתיישבת עם המציאות, כפי שטען הנתבע.

התובעת, בתו של המנוח, הציגה תשתית ראייתית רחבה: תיעוד בכתב על גבי יומן שנה של בנק הפועלים, שבו רשם הנתבע בעצמו את הכספים שהוחזרו ואת המשיכות שבוצעו; תמלילי שיחות שנערכו בין המנוח ובין האח; תמליל נוסף שבו הבטיח האח לתובעת לאחר מות אביה שיעביר לה את הכספים ברגע שיינתן צו קיום; עדויות של מכרים שאישרו כי המנוח סיפר להם שהפקיד את הכסף אצל אחיו; וכן הוכחה להעברה בנקאית אחת בסכום כולל של 20 אלף שקל, שביצע הנתבע ישירות לחשבון התובעת לבקשת אביה, וזאת בשעה שהמנוח כבר היה סיעודי ולא יכול היה לשלוט בחשבון בנק פעיל.