עובדת משרד רוה"מ תבעה - ופעיל המחאה ישלם
ציפי נבון, שהצטרפה למשלחת ראש הממשלה לוושינגטון, לחתימה על הסכמי אברהם, תבעה את אביטל למברסקי, לאחר שפרסם פוסט שתקף את העובדה שהיא נסעה ואילו שרי הביטחון והחוץ נשארו בארץ. במסגרת הפוסט, שזכה לתגובות רבות ושיתופים, העלה למברסקי תמונות של נבון מחשבון האינסטגרם שלה. בתמונה אחת היא נראתה מחופשת בתחפושת חושפנית, ובאחרת – בלבוש תקופתי ויקטוריאני
בית משפט השלום בתל אביב קבע באחרונה פיצוי של 25 אלף שקל לטובת ציפי נבון, עובדת לשעבר במעון ראש הממשלה, בעקבות תביעת לשון הרע שהגישה נגד אביטל למברסקי, פעיל מחאה בולט נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. פסק הדין עסק בפרסום פוסט בעמוד הפייסבוק של למברסקי, שבו נטען כי נבון נבחרה למשלחת ישראלית שנסעה לארה"ב, תוך שימוש בשיח שגרר עמו שיח מתלהם ברשתות החברתיות.
האירוע שהוביל לפרסום הפוסט המדובר היה יציאתה של משלחת ישראלית בראשות נתניהו לטקס החתימה על הסכמי אברהם בבית הלבן בוושינגטון, בספטמבר 2020. למברסקי, שלחשבון הפייסבוק שלו יש אלפי עוקבים, הביע ביקורת על כך שבמשלחת לא נכללו שרי החוץ והביטחון דאז, וכתב שבמקום זאת צורפה נבון, שלדבריו שימשה "האופר, המטפלת, הבייביסיטר של 'הקטנים' יאיר ואבנר מאז שהיו ילדים קטנים".
במסגרת הפוסט, שזכה לתגובות רבות ושיתופים, העלה למברסקי תמונות של נבון מחשבון האינסטגרם שלה. בתמונה אחת היא נראתה מחופשת בתחפושת חושפנית, ובאחרת – בלבוש תקופתי ויקטוריאני. התמונות, שצורפו ללא הסכמתה, הובילו לגל תגובות פוגעניות מצד גולשים, לרבות רמיזות מיניות והשמצות על תפקידה לכאורה במשפחת נתניהו. בין היתר, נכתבו תגובות כמו: "נראה לי שהיא מיניקה אותם", "עוזרת של שרה עם הכביסות" ו-"לא פלא שהוא הולך לפוסיקט".
התעלם מבקשותיה להסיר את הפרסום
נבון טענה כי הפרסום שקרי ופוגעני, שכן הוא הציג אותה כמי ששימשה מטפלת לילדי נתניהו, בעוד שבפועל היא שימשה בתפקידים מקצועיים בכירים, כולל מנהלת לשכת רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. לטענתה, הצגת הדברים באופן הזה פגעה בכבודה וגרמה לה לביזוי והשפלה, בייחוד לנוכח צירוף התמונות ש"הוצאו מהקשרן", לדבריה. עוד טענה נבון כי הנתבע התעלם מבקשותיה להסרת הפרסום והמשיך להפיץ תוכן מבזה.
- 10,000 שקל לכל מייל - זה המחיר של ההודעות המבזות
- תבע את עורכת הדין של גרושתו: הציגה אותי כרמאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למברסקי מצדו, טען כי מדובר בתביעת השתקה, שמטרתה לפגוע בחופש הביטוי ולהרתיע ביקורת ציבורית נגד ראש הממשלה. לדבריו, הוא הסתמך על כתבות עיתונאיות קודמות שתיארו את נבון כמטפלת לילדי נתניהו, ולכן עומדת לו הגנת "אמת בפרסום". עוד טען כי מדובר בביקורת על הרכב המשלחת, ולא על נבון עצמה.
השופט רון גולדשטיין דחה את הטענות של הנתבע וקבע כי הפרסום מהווה לשון הרע. הוא ציין כי עצם השימוש במונח "מטפלת" אינו מהווה לשון הרע, אך בהקשר הכולל – בפרט כשצוין כי מדובר בתפקיד בהווה ולא בעבר – הדבר מטעה ומציג את נבון באור שגוי. בנוסף, צירוף התמונות תרם משמעותית לפגיעה בה, שכן למברסקי, "הוציא אותן מהקשרן ויצר רושם משפיל".
בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "כאשר מטיחים במי שמועסק כעובד ציבור במשך עשרות שנים, כי אינו עוסק בעבודה מקצועית אלא בתפקיד של 'מטפלת' ו'בייביסיטר' לשני בגירים, אז מדובר בפרסום שעלול להשפיל ולעשותו מטרה ללעג". השופט גולדשטיין הוסיף כי העובדה שהנתבע צירף תמונות שהוריד מחשבון האינסטגרם של התובעת, תוך הצגתן באופן מגחיך, מחזקת את הפגיעה. "עצם הפצת התמונות במנותק מהקשרן המקורי, ופרסומן לצד טענות מטעות, העניקו לפרסום מימד ויראלי ופוגעני".
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
- בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...
בית המשפט פסק לנבון פיצוי בסכום כולל של 25 אלף שקל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 6,000 שקל. עם זאת, נדחתה בקשתה לכפל פיצוי, שכן לא הוכחה כוונה זדונית מצד הנתבע לפגוע בה באופן אישי. השופט ציין כי "כוונת הנתבע היתה להעביר ביקורת על המשלחת, אך הוא השתמש בדמותה של התובעת על מנת להעצים את מסריו".
האם הפרסום הוסר על ידי הנתבע?
האם הנתבע התנצל בפומבי?
האם נבון תבעה גם גולשים שהגיבו בצורה פוגענית?
במקרה אחר, הכריע בית משפט השלום בפתח תקווה בחודש שעבר בתביעה שהגיש נהג המונית דוד כהן, שתבע את חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) לאחר שזו כינתה אותו "בן זונה" ו"אפס" בפוסט שהעלתה לרשת החברתית פייסבוק. כהן תבע את גוטליב בגין לשון הרע לאחר שפרסמה פוסטים שבהם תקפה אותו בחריפות בשל סירובו לאפשר לבתה, שסובלת מאוטיזם, לאכול במונית שלו. האירוע התרחש באוקטובר 2019, כשכהן הסיע את בתה של גוטליב, במסגרת עבודתו כנהג מונית שמוביל ילדים עם צרכים מיוחדים למוסדות חינוך. כשהגיע לבית המשפחה, פרץ עימות מילולי בינו לבין גוטליב, שהתעקשה שבתה תאכל חטיף במהלך הנסיעה, בעוד שכהן טען כי אסור לאכול במונית. גוטליב, שהתרגזה על כך, פרסמה פוסט חריף בעמוד הפייסבוק שלה, שבו כתבה: "בן זונה. חתיכת בן זונה. ותתבע אותי יה אפס". היא גם צירפה תמונה של רכבו של כהן, עם מספר הרישוי הגלוי. הפוסט נהפך במהרה לוויראלי, והועתק לעמוד הפייסבוק הפופולרי "סטטוסים מצייצים" ולעמוד נוסף של העיתונאית סיון כהן. אמנם הגרסאות שפורסמו שם צונזרו מעט ונמנעו משימוש בכינויי הגנאי החריפים, אך עיקרי הטענות נותרו בעינן. בעקבות הפרסום, ספג כהן מתקפות רבות מצד גולשים זועמים, ואף קיבל פניות נזעמות מתושבי גבעת שמואל, שקראו לפטרו מעבודתו.
- 1.כל הכבוד להכות בנחש הקפלניסטי בכל הכוח (ל"ת)אנונימי 13/03/2025 08:17הגב לתגובה זו
- תמשיך להאמין לכל מה שמכונת הרעל מוכרת לך (ל"ת)פצ 13/03/2025 13:05הגב לתגובה זו

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, כיום כבן 30, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, כיום כבן 30, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.