עובדת משרד רוה"מ תבעה - ופעיל המחאה ישלם
ציפי נבון, שהצטרפה למשלחת ראש הממשלה לוושינגטון, לחתימה על הסכמי אברהם, תבעה את אביטל למברסקי, לאחר שפרסם פוסט שתקף את העובדה שהיא נסעה ואילו שרי הביטחון והחוץ נשארו בארץ. במסגרת הפוסט, שזכה לתגובות רבות ושיתופים, העלה למברסקי תמונות של נבון מחשבון האינסטגרם שלה. בתמונה אחת היא נראתה מחופשת בתחפושת חושפנית, ובאחרת – בלבוש תקופתי ויקטוריאני
בית משפט השלום בתל אביב קבע באחרונה פיצוי של 25 אלף שקל לטובת ציפי נבון, עובדת לשעבר במעון ראש הממשלה, בעקבות תביעת לשון הרע שהגישה נגד אביטל למברסקי, פעיל מחאה בולט נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. פסק הדין עסק בפרסום פוסט בעמוד הפייסבוק של למברסקי, שבו נטען כי נבון נבחרה למשלחת ישראלית שנסעה לארה"ב, תוך שימוש בשיח שגרר עמו שיח מתלהם ברשתות החברתיות.
האירוע שהוביל לפרסום הפוסט המדובר היה יציאתה של משלחת ישראלית בראשות נתניהו לטקס החתימה על הסכמי אברהם בבית הלבן בוושינגטון, בספטמבר 2020. למברסקי, שלחשבון הפייסבוק שלו יש אלפי עוקבים, הביע ביקורת על כך שבמשלחת לא נכללו שרי החוץ והביטחון דאז, וכתב שבמקום זאת צורפה נבון, שלדבריו שימשה "האופר, המטפלת, הבייביסיטר של 'הקטנים' יאיר ואבנר מאז שהיו ילדים קטנים".
במסגרת הפוסט, שזכה לתגובות רבות ושיתופים, העלה למברסקי תמונות של נבון מחשבון האינסטגרם שלה. בתמונה אחת היא נראתה מחופשת בתחפושת חושפנית, ובאחרת – בלבוש תקופתי ויקטוריאני. התמונות, שצורפו ללא הסכמתה, הובילו לגל תגובות פוגעניות מצד גולשים, לרבות רמיזות מיניות והשמצות על תפקידה לכאורה במשפחת נתניהו. בין היתר, נכתבו תגובות כמו: "נראה לי שהיא מיניקה אותם", "עוזרת של שרה עם הכביסות" ו-"לא פלא שהוא הולך לפוסיקט".
התעלם מבקשותיה להסיר את הפרסום
נבון טענה כי הפרסום שקרי ופוגעני, שכן הוא הציג אותה כמי ששימשה מטפלת לילדי נתניהו, בעוד שבפועל היא שימשה בתפקידים מקצועיים בכירים, כולל מנהלת לשכת רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. לטענתה, הצגת הדברים באופן הזה פגעה בכבודה וגרמה לה לביזוי והשפלה, בייחוד לנוכח צירוף התמונות ש"הוצאו מהקשרן", לדבריה. עוד טענה נבון כי הנתבע התעלם מבקשותיה להסרת הפרסום והמשיך להפיץ תוכן מבזה.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- תשלם לנהג המונית: הערעור של גוטליב נדחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למברסקי מצדו, טען כי מדובר בתביעת השתקה, שמטרתה לפגוע בחופש הביטוי ולהרתיע ביקורת ציבורית נגד ראש הממשלה. לדבריו, הוא הסתמך על כתבות עיתונאיות קודמות שתיארו את נבון כמטפלת לילדי נתניהו, ולכן עומדת לו הגנת "אמת בפרסום". עוד טען כי מדובר בביקורת על הרכב המשלחת, ולא על נבון עצמה.
השופט רון גולדשטיין דחה את הטענות של הנתבע וקבע כי הפרסום מהווה לשון הרע. הוא ציין כי עצם השימוש במונח "מטפלת" אינו מהווה לשון הרע, אך בהקשר הכולל – בפרט כשצוין כי מדובר בתפקיד בהווה ולא בעבר – הדבר מטעה ומציג את נבון באור שגוי. בנוסף, צירוף התמונות תרם משמעותית לפגיעה בה, שכן למברסקי, "הוציא אותן מהקשרן ויצר רושם משפיל".
בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "כאשר מטיחים במי שמועסק כעובד ציבור במשך עשרות שנים, כי אינו עוסק בעבודה מקצועית אלא בתפקיד של 'מטפלת' ו'בייביסיטר' לשני בגירים, אז מדובר בפרסום שעלול להשפיל ולעשותו מטרה ללעג". השופט גולדשטיין הוסיף כי העובדה שהנתבע צירף תמונות שהוריד מחשבון האינסטגרם של התובעת, תוך הצגתן באופן מגחיך, מחזקת את הפגיעה. "עצם הפצת התמונות במנותק מהקשרן המקורי, ופרסומן לצד טענות מטעות, העניקו לפרסום מימד ויראלי ופוגעני".
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בית המשפט פסק לנבון פיצוי בסכום כולל של 25 אלף שקל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 6,000 שקל. עם זאת, נדחתה בקשתה לכפל פיצוי, שכן לא הוכחה כוונה זדונית מצד הנתבע לפגוע בה באופן אישי. השופט ציין כי "כוונת הנתבע היתה להעביר ביקורת על המשלחת, אך הוא השתמש בדמותה של התובעת על מנת להעצים את מסריו".
האם הפרסום הוסר על ידי הנתבע?
האם הנתבע התנצל בפומבי?
האם נבון תבעה גם גולשים שהגיבו בצורה פוגענית?
במקרה אחר, הכריע בית משפט השלום בפתח תקווה בחודש שעבר בתביעה שהגיש נהג המונית דוד כהן, שתבע את חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) לאחר שזו כינתה אותו "בן זונה" ו"אפס" בפוסט שהעלתה לרשת החברתית פייסבוק. כהן תבע את גוטליב בגין לשון הרע לאחר שפרסמה פוסטים שבהם תקפה אותו בחריפות בשל סירובו לאפשר לבתה, שסובלת מאוטיזם, לאכול במונית שלו. האירוע התרחש באוקטובר 2019, כשכהן הסיע את בתה של גוטליב, במסגרת עבודתו כנהג מונית שמוביל ילדים עם צרכים מיוחדים למוסדות חינוך. כשהגיע לבית המשפחה, פרץ עימות מילולי בינו לבין גוטליב, שהתעקשה שבתה תאכל חטיף במהלך הנסיעה, בעוד שכהן טען כי אסור לאכול במונית. גוטליב, שהתרגזה על כך, פרסמה פוסט חריף בעמוד הפייסבוק שלה, שבו כתבה: "בן זונה. חתיכת בן זונה. ותתבע אותי יה אפס". היא גם צירפה תמונה של רכבו של כהן, עם מספר הרישוי הגלוי. הפוסט נהפך במהרה לוויראלי, והועתק לעמוד הפייסבוק הפופולרי "סטטוסים מצייצים" ולעמוד נוסף של העיתונאית סיון כהן. אמנם הגרסאות שפורסמו שם צונזרו מעט ונמנעו משימוש בכינויי הגנאי החריפים, אך עיקרי הטענות נותרו בעינן. בעקבות הפרסום, ספג כהן מתקפות רבות מצד גולשים זועמים, ואף קיבל פניות נזעמות מתושבי גבעת שמואל, שקראו לפטרו מעבודתו.
- 1.כל הכבוד להכות בנחש הקפלניסטי בכל הכוח (ל"ת)אנונימי 13/03/2025 08:17הגב לתגובה זו
- תמשיך להאמין לכל מה שמכונת הרעל מוכרת לך (ל"ת)פצ 13/03/2025 13:05הגב לתגובה זו
דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
