בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בראשות הנשיאה שרה ברוינר ישרזדה, קיבל באחרונה החלטה שעשויה להשפיע באופן משמעותי על אופן הפרשנות של תקנוני קרנות הפנסיה בישראל. במסגרת ההכרעה, קבע בית הדין כי התיקון לחוק ההתיישנות, שנחקק בעקבות מלחמת חרבות ברזל, חל גם על תקופת התיישנות שנקבעה בתקנון קרן פנסיה, ולא רק על תקופות התיישנות שנקבעו בחוק. ההחלטה סותרת את העמדה של קרן הפנסיה מיטב גמל ופנסיה, שעמדה במרכז התיק.

המקרה החל כשתובע, שהוא חבר בקרן הפנסיה, פנה למיטב בדרישה לקבלת פנסיית נכות, לאחר שסבל מתאונה קשה שהביאה להפסקת עבודתו בדצמבר 2020. בקשתו נדחתה על ידי קרן הפנסיה במרץ 2024, בטענה שהתביעה התיישנה. לטענת הקרן, בהתאם להוראות התקנון, תקופת ההתיישנות לתביעות מסוג זה היא שלוש שנים ממועד האירוע המזכה.

מנגד, התובע טען כי לאור התיקון לחוק ההתיישנות מיום 25 בינואר 2024, תקופת ההתיישנות הוארכה בשל המלחמה, ולכן תביעתו לא התיישנה. לדבריו, לשון התיקון לא מבדילה בין תקופות התיישנות שנקבעו בחוק לבין אלה שנקבעו בהסכם או בתקנון.

בתגובה, טענה מיטב כי אין תחולה לתיקון חוק ההתיישנות על תקנון הקרן, שכן התקנון מהווה הסכם מחייב בין הקרן לבין העמיתים, ולכן תקופת ההתיישנות הקבועה בו אינה ניתנת לשינוי באמצעות תיקון חוקי. הקרן הדגישה בתשובתה כי, "תשלום פנסיית נכות לעמית שאינו זכאי לכך על פי התקנון מבוצע על חשבון יתר העמיתים בקרן ומהווה הפרה של חובת הנאמנות של הקרן כלפי כלל העמיתים".

• כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
• ביהמ"ש דחה תביעת גבר שהכניס עובדת זרה להריון וטען כי היא סיממה ואנסה אותו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מיטב אף העלתה טענות פרוצדורליות בנוגע לחוקיות של החלת התיקון רטרואקטיבית על תקנון קרנות פנסיה, וציינה כי הדבר פוגע באיזון שעליו מבוססת פעילות הקרן. לטענתה, תיקון שכזה עלול לגרום להשלכות כלכליות רחבות, ולהגדיל את העלויות עבור כלל העמיתים בקרן הפנסיה.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענות התובע ודחה את עמדת מיטב. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "לשון התיקון עצמה אינה מבחינה בין תקופת התיישנות של תביעה שקבועה בחיקוק לבין כזו הקבועה בהסכם. היינו, לשון החוק עצמו אינה מצריכה להידרש לפרשנות מצמצמת".

בית הדין הסביר כי תכלית התיקון לחוק ההתיישנות נועדה להתמודד עם נסיבות יוצאות דופן, כמו מלחמה, שבהן נפגעת יכולתם של אזרחים לנהל את ענייניהם המשפטיים. "התיקון נועד למנוע פגיעה באוכלוסיות שונות בשל תקופה שאינה מאפשרת התנהלות רגילה המאפיינת חיי יום-יום", צוין בפסק הדין. עוד הוסיפה הנשיאה ברוינר ישרזדה כי, "אין הצדקה להחריג מתקנון קרנות הפנסיה את תחולת התיקון, שכן הדבר יביא לאפליה לא מוצדקת בין עמיתים שונים".

• בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
• ישראל מהדקת פיקוח על מידע אישי: מה המשמעות לעסקים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת

במהלך הדיון, התמקדה השופטת בשאלה אם ניתן להחיל את התיקון גם על תקנונים שבהם נקבעה תקופת התיישנות חוזית קצרה יותר. התובע טען כי לשון החוק ותכליתו מחייבות פרשנות מרחיבה, ואילו מיטב התעקשה כי מדובר בהפרה של עקרון הערבות ההדדית שעליה מבוססת קרן הפנסיה.

במסגרת הדיון, הציג התובע דוגמאות למקרים דומים שבהם תוקנו תקנות או חוקים בעקבות נסיבות חריגות. הנשיאה התרשמה מטענותיו, וציינה כי, "המחוקק נקט גישה ברורה שמטרתה להגן על זכויות התובעים במקרים שבהם אינם מסוגלים לממש את זכויותיהם בשל נסיבות שאינן בשליטתם".

פסק הדין מהווה תקדים משפטי חשוב, שכן הוא מרחיב את תחולת תיקון חוק ההתיישנות גם למקרים שבהם התקופה נקבעה באופן חוזי. ההחלטה שולחת מסר ברור לקרנות הפנסיה ולגורמים נוספים המנהלים תקנונים חוזיים, שלפיו, "החובה להגן על זכויות העמיתים אינה מוגבלת לפרשנות מצמצמת של החוק". בית הדין אף קבע כי על מיטב לדון מחדש בתביעת התובע ולבחון את זכאותו לפנסיית נכות - בהתאם להוראות התיקון. עם זאת, בנסיבות המקרה, בית הדין החליט שלא להטיל הוצאות משפט על אף אחד מהצדדים.

החלטת בית הדין האזורי לעבודה מחדדת את האחריות של קרנות הפנסיה לפעול בשקיפות ובהוגנות כלפי עמיתיהן, גם בנסיבות משפטיות מורכבות. היא מדגישה את חשיבות הפרשנות הרחבה של תיקוני חקיקה שנועדו להגן על זכויות האזרח, בייחוד בתקופות חירום. "בנוסף, פסק הדין עשוי להוביל לשינוי רוחבי בתפישת תקנוני קרנות הפנסיה, ולהגביר את הפיקוח המשפטי עליהם", ציינה נשיאת הדין.

מעבר להשפעה המשפטית, פסק הדין מסמן שינוי ביחס למעמדם של עמיתים בקרנות פנסיה, ומחזק את ההגנה עליהם במצבים שבהם נוצרו נסיבות חריגות. הוא מדגיש את האחריות החברתית של קרנות הפנסיה ואת הצורך להתחשב בקשיים שנגרמים לאוכלוסיות מוחלשות או פגועות בשל מצבים בלתי צפויים.

ביולי האחרון קבע בית משפט המחוזי כי בית ההשקעות מיטב ישלם 200 מיליון שקל לחלק מהעמיתים בקופות הגמל שלו, לאחר שדחה את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים, בהיקף של 120 מיליון שקל. החלטת בית המשפט התייחסה לשתי תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד החברה, בטענה שגבתה מעמיתיה בקופת הגמל "תגמולים" סכום כולל של כרבע מיליארד שקל שלא כדין. זאת כחלק משינוי שביצעה בגובה דמי הניהול, לאחר שתגמולים נרכשה על ידי דש (שבהמשך התמזגה עם מיטב) ב-2007 מבנק הפועלים. בתחילה בית המשפט המחוזי קבע כי על החברה להשיב לעמיתים 400 מיליון שקל, אך מיטב ערערה לבית המשפט העליון, ששלח את הצדדים לגישור, שהוביל להסכם הפשרה - שנדחה על ידי בית המשפט. בהחלטתם, ציינו שופטי המחוזי כי הסדר הפשרה יאושר רק אם יתוקן כך שסכום הפיצוי הכולל לעמיתים יהיה כמחצית מהסכום שנפסק בפסק הדין המקורי (200 מיליון שקל). בנוסף, נקבע שסכומי שכר הטרחה והגמול יופחתו וישולמו בנוסף לסכום הפיצוי לעמיתים.