"בנייה ירוקה מייקרת את הדירות במאות אלפי שקלים – אבל היי לפחות נשמור על כדור הארץ בדירה שאין לנו"
החל מחודש מרץ 2022 חלה החובה לבנות על פי תקן 5281 לבניה ירוקה. לבנייה ירוקה יש יתרונות בטווח הארוך, כמו צמצום פליטת מזהמים לאוויר וחסכון בצריכה של משאבי טבע ואנרגיה, ואולי גם קצת יותר שמירה על הסביבה לדורות הבאים. בנייה ירוקה עוסקת בהיבטים של תכנון, בנייה ופיתוח כמו חסכון באנרגיה (כי יש חלונות וממילא פחות צריך להשתמש בחשמל, חסכון במים, וביוב אקולוגיה, שימוש בחומרים ירוקים ועוד – אבל הבעיה היא שיש לכך עלויות משמעותיות שמייקרות את מחירי הדיור ב-10-20%, וכאשר מחירי הדיור ממילא בשמיים נשאלת השאלה האם זה הזמן לקדם בנייה ירוקה, ולייקר עוד יותר את המחירים –במאות אלפי שקלים לכל דירה?
התקן הישראלי לבניה ירוקה קיים משנת 2005, כאשר ב-2011 החל להיבדק ע"י מעבדות כגורם שלישי שמבטיח עמידה בדרישות התקן השונות, והחל משנת 2013 אימצו הערים הגדולות בארץ, החברות ב'פורום ה-15', את דרישות התקן כחלק מדרישות עירוניות וכחלק מהליך הרישוי. כעת, התקן הפך למחייב בכל הארץ בבנייה רוויה (כלומר לא בתים צמודי קרקע).
"כולם מרגישים את ההתחממות הגלובלית ועל ידי בניה בהתאם לתקן 5281 באופן ארצי ניתן יהיה להפחית באופן משמותי את פליטת את גזי החממה מצדנו, וזו אחת המטרות העיקריות" אמר גזבר איגוד מהנדסי ערים אדריכל דני גולדברג, שהוסיף "לבניה ירוקה יש גם יתרונות רבים נוספים כמו חסכון באנרגיה, ייעול ניהול החשמל ועלויות זולות יותר באחזקת בתים ומבנים. חלק ניכר מבניה ירוקה מתחיל מתכנון חכם. ככל שניתן לתכנן באופן המייצר מבנה שעומד בהוראות תקן 5281, אז כבר בשלב זה יש חסכון בעלויות. אז נכון, בניה ירוקה צפויה להוסיף בין 10 ל-20% לעלויות הבניה. אך מנגד - עלויות התחזוקה יורדות, ולאורך זמן העלויות מתקזזות".
מי שעוד תומכת בבנייה הירוקה היא הדס פאר, ראש תחום בניה ירוקה במעבדות איזוטסט אשר מבצעת בדיקות התעדה לפרויקטים ירוקים, כלומר – יש לה אינטרס כמובן שכל המדינה תחויב בבנייה ירוקה. לדבריה: "ההשפעה על מחיר דירה ירוקה גבוהה בכמה אחוזים בודדים לעומת דירה רגילה, אך בטווח הארוך - הרי מדובר בנכס שיחסוך לדיירים כסף במסגרת הוצאות ותשלומים רבים עבור אנרגיה".
- השינוי בדירות 4 חדרים: נתניה מזנקת; ת"א חצתה את רף ה-4 מיליון
- "מחירי השכירות במרכז עולים, חוץ מאשר בדירות הקטנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדינה דחפה עוד 'עז' בדמות בנייה יקרה שתרחיק את הצעירים מדירה
מי שממש לא מסכים עם הרעיון של בנייה ירוקה בעיצומו של משבר דיור כה גדול בישראל ותוקף את הממשלה על כך הוא יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, אוהד דנוס, שמתריע כי מדובר על עלות גבוהה מאוד לציבור הישראלי, שכורע גם כך תחת נטל יוקר הדיור: שסבור גם הוא כי מדובר בהוצאה שמצטרפת ליוקר המחיה בישראל: "כאילו אין משבר דיור, משבר סחורות וחומרי בניה, משבר כוח אדם בענף, משבר הגירה ומשבר אשראי, המדינה בשלה. ליד ימין לא אכפת מה יד שמאל עושה וכך קיבלנו עוד 'עז', בדמות בניה ירוקה ויקרה יותר, כך שהציבור הישראלי יצטרך לשלם עוד עבור ה'זכות' לקורת גג. ושלא יאמרו לנו אחר כך שמחירי הדיור מעניינים מישהו שם למעלה. אבל היי, לפחות נשמור על כדור הארץ בדירה שאין לנו".
- 12.הלוואי 30/04/2022 11:05הגב לתגובה זומנסה להעלות את רף האלימות בתגובות. והלוואי ומישהו בממשלה יתעורר לצורך הקיומי בבניה ירוקה.
- 11.אין תיכנון חכם בפרוייקטים של בנייה ירוקה, זה שקר! (ל"ת)חיים 27/04/2022 11:05הגב לתגובה זו
- 10.עבודה בעניים, אין שום חיסכון אנרגטי! (ל"ת)אלמוג 27/04/2022 11:03הגב לתגובה זו
- 9.זה שקר זה לא חוסך כלום לאורך זמן, התקן לא עוסק בחיסכון אנרגטי (ל"ת)עמית 27/04/2022 11:02הגב לתגובה זו
- 8.המורה של אוהד דנוס 26/04/2022 13:20הגב לתגובה זושמאי ליצן. בניה ירוקה חוסכת כסף לטווח הארוך. מה זה עוזר לקבל "הנחה" אם אתה משלם על זה יותר לאורך השנים?
- 7.דניאל שמו 26/04/2022 11:15הגב לתגובה זוהכיס שלכם יפול לטובת בריוני האקלים, נגור באוהל? מצוין זה לא מזהם ליצנות, כרגיל
- 6.אוהד 26/04/2022 01:00הגב לתגובה זווזה הסטנדרט שמוגדר , כולם יראו את הפלא
- 5.סוצי 26/04/2022 00:07הגב לתגובה זואין שכל אין דאגות
- 4.ואין לו אינטרס בכלל... עלוב נפש רודף בצע (ל"ת)חפרפרון 25/04/2022 22:55הגב לתגובה זו
- 3.מחירים גבוהים - זה מוליכייף !!! (ל"ת)דן 25/04/2022 21:18הגב לתגובה זו
- 2.אלמוג 25/04/2022 20:34הגב לתגובה זוהתקן לא מגדיר חיסכון האנרגיה בדירה אלא רק בבנייה!
- מירי 26/04/2022 06:48הגב לתגובה זומשפר את הדירה כך שתחסוך לדייר באנרגיה , שימוש במים וכ'ו. כך שתהליך הבניה מוכוון לשימוש הדייר
- 1.אנונימי 25/04/2022 20:32הגב לתגובה זובוכים בוכים ואוספים כסף עם שופל...בקרוב מאוד המגמה תתהפך

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות
הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.
ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.
בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.
מצב הקרקעות בישראל
מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."
- פסק תקדימי: רמ"י תוכל לתעדף מילואימניקים ונכי צה"ל בשיווק מגרשים
- מלחמת עולם בין לשכת השמאים לרמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."