״הביקוש להשקעות מתודלק בעיקר לשוק הדיור, הריכוזיות הזו עלולה ליצור פערים חברתיים איומים אם זה ימשיך כך, ולכן המדינה צריכה להפוך את שוק ההון לאטרקטיבי, כך  שינקז אליו חלק מהביקושים מה שיוביל לצמיחה רחבה של כל המשק יחד. יש מגוון כלים להשקעות החל מקופות הגמל להשקעה ועד לקרנות נאמנות וניהול תיקים" כך אמר היום נמרוד ספיר, מנכ״ל איגוד בתי השקעות בכנס פורום Dun 100, של דן אנד ברדסטריס. הוא הוסיף כי "המדינה חייבת לאסדר  את ההשקעה בקריפטו בישראל, בצורה שתהיה נוחה ונגישה לכולם ותהווה מענה נוסף לביקושים. צריך לחשוב גם בצד הפיננסי איך מנתבים את הביקושים משוק הדיור לעולמות השקעה נוספים״ הוסיף.

עו"ד איתן שמואלי שותף וראש תחום שוק ההון במשרד ליפא מאיר תקף את  הנפקת חברתEPM , שהושעתה בינתיים ע"י הרשות לניירות ערך. לדבריו: אמר  ״לא ניתן לשווק נייר ערך כמו מכונית או במבה. הרשות לניירות ערך עמדה על הרגליים האחוריות והבחינה שכאשר יש פרסומת שמבוססת על מצגי שווא, שלא מופיעים בתשקיף החברה - היא לא ראויה לבורסה. אני חושב שהרשות לניירות ערך צריכה לתת את הדעת בנושא הזה ולהתוות מדיניות מה הדרך הנכונה מול הציבור לשווק את תוכן תשקיפי חברות״.

האם נראה עוד מאבקי שליטה בחברות ציבוריות בישראל? עו"ד אילן גרזי, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן דווקא ממש בעד. לדבריו " מאבקי השליטה בחברות הציבוריות, כמו מאבקי השליטה בנורסטאר , הן לטובת כלל הציבור. במאבקי השליטה, יש לא מעט יזמים צעירים שמקבלים את המימון מגופים מוסדיים כאלה ואחרים, מאפשרים השאת תשואה על המניה, ומביאים את החברות למצב טוב יותר. לכן אנחנו צפויים לראות בשנה הנוכחית הרבה עסקאות רכישות שליטה ומאבקי שליטה בחברות ללא גרעין שליטה, אם זה מנכסים ספציפיים שיש לחברות הללו או במקרה של חברות ביטוח שנהנות מיכולות פיננסיות ניכרות".

גרזי הוסיף כי מדובר בתופעה עולמית: "התופעה הזו מתרחשת גם בארץ וגם בארה"ב ואנחנו צפויים לראות אותה גם בחברות הייטק רבות שנחתכו בשווי, ובגלל פיזור המניות ניתן להשתלט על חברות מסוג זה".

• הכנס של טבע - השלב הבא באסטרטגיית החברה; איך תגיב המניה?
• השקעות, פנסיה ונדל"ן בגובה העיניים: ערב הצעירים של ביזפורטל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ביחס לבעיית הניהול בחברות ללא גרעין שליטה הוסיף שמואלי: "אנחנו נמצאים כעת במצב ביניים שבו חוק החברות אינו נותן מענה ראוי לבעייתיות הכרוכה בחברות ללא גרעין שליטה. מצב זה עלול להיות מנוצל על ידי דירקטורים. ראינו מה קרה בשופרסל כאשר הפניקס וקרן ספרה התערבו ומנעו את המיזוג עם דלק ישראל, וכיצד יקי ודמני מצא את עצמו מחוץ לשופרסל, כאשר היה ברור שהמהלכים שהציע אינם עולים בקנה אחד עם טובת בעלי המניות כפי שהפניקס ראתה אותה. עד אשר תזכיר הצעת החוק של משרד המשפטים שאמור לטפל בבעיה יעבור את הליכי החקיקה, יכולים הרגולטורים לאפשר לגופים המוסדיים להיות יותר מעורבים בפיקוח על החברות הציבוריות בהן אין בעלי שליטה. שיתוף פעולה בין הגופים המוסדיים יאפשר להם לחלוק ביניהם את עלויות הפיקוח, תוך חסכון במשאבים וניצול היתרונות שיש למוסדיים".

עו"ד דני מרקוביץ, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד עמית, פולק, מטלון הוסיף כי "בשנים האחרונות הולך וגדל מספרן של החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה. זו מציאות שמחייבת שינויים רגולטוריים כמו ריכוך הכוח המצוי בידי המנהלים הבכירים, הגברת עצמאות הדירקטוריון ויצירת מעורבות בעלי מניות בקבלת החלטות מסוימות בחברה - בעיקר עסקאות חריגות עם מנהלים בכירים. מאידך, יש לבטל את הצורך במינוי דירקטורים חיצוניים ולהסתפק במינוי של דירקטורים בלתי תלויים, אפשר גם לשקול את ביטולן של וועדות הביקורת והתגמול".

על פי הנתונים, בשוק המניות גויסו כ-26 מיליארד שקל בשנת 2021, כמעט כמחצית ע"י חברות חדשות בלבד. ברבעון הראשון לשנת 2022 לבדו גויסו בשוק המניות כ-7.5 מיליארד שקל, שיעור של כ-30% מסך הגיוס ב-2021 רובן ע"י החברות הוותיקות.  לדברי אפרת שגב, סמנכל"ית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריס, ״ "לצד הצמיחה המתמדת של שוק ההון בישראל אנו צופים בלימת האינפלציה מחד אל מול ההשלכות של העלאות הריבית, מתיחות ביטחונית מחודשת אשר ובמידה ותועמק עלולה להאט את הצמיחה במשק, התמודדות עם המשך פגיעה בהיצע ובשרשרת האספקה העולמית, שהוחרפה תחת הפלישה של רוסיה לאוקראינה ובענף ההייטק- חיזוק מגמת הצמיחה אל מול תיקוני שווי צפויים, מגמה שכבר החלה".

• המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
• יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

ומה לגבי האפשרות שחברות ישראליות ירכשו חברות זרות ולאו דווקא יירכשו על ידן? עו"ד ניר דאש, מנהל משותף של מחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג סבור כי ״החברות הישראליות יושבות עם קופת מזומנים גדולה, מה שיכול לאפשר להן לעבור לצד הרוכש. יחד עם זאת, בצד השני יושבות בארה"ב קרנות עם הרבה כסף, שבשנים האחרונות לא עשו בו שימוש מספיק, הן יכולות לעשות שימוש בכסף כדי להשתלט על חברות ללא גרעין שליטה. לכן אנו נראה להערכתי בשנתיים הקרובות גם תהליך הופכי, שחברות ישראליות שיעברו לשליטה של גופים אמריקאיים שיעשו שימוש ביתרון הגודל״.