כצפוי: בחודש ספטמבר הציבור נטל הרבה פחות משכנתאות מאשר בחודשים הקודמים. מדובר על משכנתאות בהיקף של 7.1 מיליארד שקל, אבל הסיבה לירידה החדה היא לא התמתנות פתאומית, אלא בגלל החגים - כתוצאה מכך היו הרבה פחות ימי עבודה וממילא נלקחו פחות משכנתאות.

מי שמחפש את הנחמה ואת שינוי המגמה - היא כנראה לא הגיעה החודש, ולא ברור בכלל אם תגיע בקרוב. שוק הנדל"ן ממשיך להתפוצץ כלפי מעלה, הציבור לא מפסיק לרכוש דירות חדשות ונדמה כי הציבור כבר לא מאמין שיש בכלל סיכוי לשינוי מגמה. מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-8%. גם ביצועי מניות הנדל"ן מראים זאת.

מתחילת השנה נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 82.2 מיליארד שקל - ונותרו עוד שלושה חודשים לסוף השנה - יותר מאשר בכל השנה שעברה, אז ההיקף עמד על 78 מיליארד שקל, וגם אז היה מדובר בשבירת שיא כל הזמנים, ובהנחה שנטילת המשכנתאות תימשך בקצב דומה הרי שהציבור ייטול השנה משכנתאות בהיקף של יותר מ-100 מיליארד שקל.

רק היום פורסמו נתוני משרד האוצר, עם שיא של 13.1 אלף ברכישת דירות חדשות בחודש יולי, והתחזית של אגף הכלכלנית הראשית לא מבשר טובות להמשך: נתונים ראשוניים שקיבלו באוצר מצביעים כי העליה נמשכה גם באוגוסט.

• פיגורי המשכנתאות בשיא: מעל 4 מיליארד שקל
• מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בכל מקרה, על פי נתוני בנק ישראל, בחודש ספטמבר נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 7.13 מיליארד שקל, וזאת כאשר בחודש אוגוסט נשבר השיא כאשר הציבור לקח משכנתאות בהיקף של לא פחות מ-11.85 מיליארד שקל - וזה היה החודש השלישי שהציבור נוטל משכנתאות בהיקף של יותר מ-11.5 מיליארד שקל. לפני כן, בחודש יולי היקף המשכנתאות עמד על 11.521 מיליארד שקלים, ובחודש יוני עמד על 11.6 מיליארד שקל, וזאת כאשר השיא נשבר רק בחודש מאי עם 9.47 מיליארד שקל, ולפניו השיא היה שייך לחודש הקורונה, מרץ 2020, עם 8.67 מיליארד שקל בחודש אחד - כלומר המגמה היא המשך זינוק במחירים, ועצירה לא נראית באופק.

עם זאת, בחודש ספטמבר ההיקף כאמור נמוך יותר, וזאת עקב ריבוי החגים, שלמעשה כולם השנה חלים בחודש ספטמבר, כך שמנגד צפויות להיות החודש פחות עסקאות.

הנתון על גובה המשכנתא הממוצעת יתפרסם רק בסוף החודש, אך נכון לחודש אוגוסט המשכנתא הממוצעת עמדה על 939 אלף שקל - בדרך למיליון שקלים למשכנתא הממוצעת. גם כאן מדובר בהמשך זינוק לעומת שנים קודמות. רק כדי לסבר את האוזן, המשכנתא המוצעת בשנה שעברה עמדה על 780 אלף שקל, כלומר זינוק של 19% בשנה אחת. בשנת 2019 הייתה המשכנתא הממוצעת רק 705 אלף שקל - זינוק של 32% בשנתיים.

בנק ישראל כבר הודה שגם הוא חלק מהבעיה

נזכיר כי בחודש שעבר הודיע בנק ישראל על צעד שמטרתו לצנן את השוק - הלוואה לכל מטרה לא תוכל לשמש עוד חלק מההון עצמי לדירה. אך לאחר שהבנק עצמו אחראי לא מעט לזינוק במחירי הדיור, האם הוא מסוגל להיות בכלל חלק מהפתרון?

• חדרה: דירות ליד הים ב-2 מיליון שקל - ואולי לא לעוד הרבה זמן
• רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הקבלן הוותיק: "קיים מלאי גדול של דירות בשוק - רק לאחר שהוא...

בנק ישראל הסיר את מגבלת לקיחת הפריים במשכנתאות רק לפני חצי שנה והוסיף בעצמו דלק לא קטן לזינוק האדיר במחירי הדיור, שבשנה האחרונה מסתכם כאמור בלא פחות מ-8%.

לאחרונה בנק ישראל עצמו אף נאלץ להודות בכך שגם הוא אחראי לזינוק במחירים ולהסתערות חסרת התקדים של הציבור הישראלי על רכישת דירה ונטילת משכנתאות. אבל האמת היא שזה היה צפוי, הכתובת הייתה על הקיר. כפי שהערכנו בביזפורטל - הסרת הפריים הביאה לעלייה משמעותית בביקושים וביקרנו את המהלך של הבנק המרכזי בזמן אמת.

באופן לא מפתיע, כבר בתחילת הדרך הבנקים הגיבו בהעלאת גובה הריביות, כי הם הרי לא פראיירים ולא יקחו על עצמם את הסיכון, ולמעשה ניטרלו את ההוזלה החודשית שהבנק ניסה לאפשר לציבור.

בשורה התחתונה? הציבור מפסיד: הוא נוטל ללא הכרה משכנתאות בהיקפים הולכים וגדלים, בריביות הולכות וגדלות. ומי מרוויח? הבנקים מרווחים, הקבלנים מרוויחים, המניות של חברות הנדל"ן חוגגות ועולות בעשרות אחוזים ואפשר לראות את זה גם בכך שבדוחות של חלק מחברות הנדל"ן שכבר דיווחו על התוצאות שלהן הן מדווחות על כך שמכרו בחצי השנה האחרונה יותר דירות (ואפילו פי 2) ממה שהן מכרו בכל השנה שעברה כולה!

תראו את הגרף הרב שנתי הזה, שממחיש את המגמה ארוכת הטווח, וגם את הקורלציה בין הריבית הנמוכה לבין הגידול בהיקף נטילת המשכנתאות החודשי:

מעניין לציין שעד לפני שנה המשכנתא הממוצעת של הצעירים הייתה נמוכה יותר (571 אלף שקל) מאשר של המשקיעים (629 אלף שקל). האם הסיבה לזינוק המטורף בגובה המשכנתא של הצעירים היא הסרת מגבלת הפריים של בנק ישראל?

לקריאה נוספת:

>>> שכירות או קניית דירה? התשובה הכלכלית די פשוטה אבל גם הפסיכולוגיה משפיעה

>>> מחירי הדירות עלו ב-8% בשנה; גם תוכנית מחיר למשתכן אשמה

ממוצע נטילת המשכנתאות החודשי הרב שנתי מאז שנת 2011 עומד על כ-4.8 מיליארד שקלים בחודש, והממוצע בשנתיים האחרונות עמד על כ-6.07 מיליארד שקלים בחודש - כך שגם ביחס לממוצעים הציבור ממשיך להגדיל את נטילת המשכנתאות, ואיתו כמובן - את הסיכון האישי שלו כלווה.

זינוק של 114% בפחות מעשור

מבחינת היקף לקיחת המשכנתאות, תראו את המספרים: בשנת 2012 לקח הציבור משכנתאות בהיקף של 46.6 מיליארד שקל, בשנת 2013 המספר זינק ל-51.7 מיליארד שקל (עליה של 10%). בשנת 2014 נרשמה יציבות והציבור לקח משכנתאות בהיקף של 51.6 מיליארד שקל. בשנת 2015 לקח הציבור כבר 64.7 מיליארד שקל (עליה של25% בשנה). בשנת 2016 נרשמה ירידה והציבור נטל משכנתאות בהיקף של 58.9 מיליארד שקל (ירידה של 9%). בשנת 2017 נרשמה ירידה נוספת והציבור נטל משכנתאות בהיקף של 52.9 מיליארד שקל (ירידה נוספת של 10%).

מאז 2018 המגמה היא שוב עלייה - ובצורה משמעותית. בשנת 2018 נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 59.6 מיליארד שקל (עליה של 12%), בשנת 2019 נלקחו 67.6 מיליארד שקל (עליה של 13%), ובשנת 2020 נלקחו משכנתאות בהיקף של 78.1 מיליארד שקל (זינוק נוסף של 15.5%). 

בסך הכל - מאז 2012 ועד 2020 זינקו המשכנתאות ב-67%, ואם השנה אכן יישבר שיא נוסף של 100 מיליארד שקל, הרי שמדובר על זינוק של 114% בלקיחת משכנתאות בתוך 9 שנים.