בנייה חדשה נדל"ן מנוף
צילום: Istock

מחדל הבטיחות בענף הבנייה: 3 כתבי אישום נגד 6 קבלנים ומנהלי עבודה

כתבי האישום מייחסים לנאשמים עבירות בטיחות במקרים של נפילה מגובה - הסיבה המרכזית לתאונות העבודה הקטלניות בענף בשנת 2019

מורן ישעיהו |
נושאים בכתבה בטיחות בעבודה

זמן קצר לאחר שפורסמו הנתונים העגומים על תאונות העבודה הקטלניות בענף הבנייה בשנת 2019, משרד המשפטים מודיע על שלושה כתבי אישום שהוגשו נגד שישה קבלנים ומנהלי עבודה, בגין תאונות עבודה שאירעו לאחרונה באתרי בניה, בהן נפגעו פועלים ברמות פציעה שונות. 

כתבי האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום מייחסים לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, ביצוע עבירות של חבלה ברשלנות, חובת שימוש בציוד להגנה בעת ביצוע עבודה בגובה, עבירות לפי תקנות הבטיחות בעבודה, ועוד.

כתב אישום ראשון הוגש נגד יהושוע כהן (66), בעלים של חברת קבלן לעבודות חשמל, שהעסיק שני מנהלי עבודה, נאשמים גם הם - גיא זגורי (28) ובלאל סויטי (33), לצורך ביצוע חיבור מחסן לחשמל סולארי, הממוקם באזור התעשייה שער הנגב. כתב האישום מתייחס למקרה שבו עלה עובד בניין לגג מבנה שגובהו 8.5 מטרים לצורך ביצוע עבודות ונפל לאחר שדרך על לוח פלסטיק שקוף שהורכב על הגג. הלוח נשבר והעובד, שלא היה מאובטח במערכת הגנה כלשהי מפני הנפילה מגובה, נפל מטה אל רצפת המחסן, ונפגע קשה.

כתב אישום שני הוגש נגד שני הקבלנים, יוסף עיני (67) מאשקלון וגברין אלעמור (33) מכסייפה. מכתב האישום עולה כי עובד שהעסיקו לצורך החלפת קירוי הגג במפעל לייצור אריזות חד פעמיות באשקלון, עבד ללא אישור לעבודה בגובה והדרכה לעבודה מסוג זה, ומבלי שהיה מחובר לנקודת עיגון מתאימה, כך שלמעשה לא היה מוגן כלל מפני נפילה מגובה. בעת העבודה, העובד דרך על לוח פלסטיק שלא היה מקובע לגג, הלוח התקפל, והעובד נפל כ-6 מטרים מהגג אל רצפת המפעל ונפצע קשה.

כתב אישום שלישי הוגש נגד דוד קבסה (59) שהעסיק עובד לשם ביצוע עבודות ריצוף ובניית מעקה בגרם מדרגות בבית בשדרות. לפי כתב האישום, במסגרת עבודתו, העובד עסק בהדבקת אריחי קרמיקה על משטחו העליון של גרם המדרגות ובשלב מסוים, זז לאחור לעבר קצה המשטח, אשר לא היה מגודר, ועקב כך נפל מגובה של כ-3 מטר.

 

בכנס הקבלנים השנתי שהתקיים בסוף השבוע האחרון, התייחסה עו"ד ורד צרפתי זבולון, סגנית נשיא התאחדות בוני הארץ, לנושא הבטיחות בענף שממשיך לעמוד על סדר היום הציבורי ואמרה כי "כל הגופים הציבוריים נכנסו לזה חזק אבל אין לנו יכולת לאכוף את הבטיחות כשהעובדים עצמם אינם מתגייסים לנושא - צריך להגביר אכיפה גם כלפיהם. ביחס להתחלות הבניה, מספר ההרוגים עלה אולי בגלל שמכרזי למשתכן יצאו בלי דרישה מינימלית של קבלנים עם ניסיון". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות רמת גן
צילום: איציק יצחקי
פינוי בינוי

התחדשות ברמת גן: תכנית אבא הלל של רוטשטיין מקבלת תוקף

72 דירות ישנות ייהרסו ו-202 דירות חדשות יקומו במגדל בן 35 קומות ובבניין בן 10 קומות; מעל 90% מבעלי הדירות חתמו, וההשקעה מוערכת בכ-382 מיליון שקל

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית תל אביב אישרה למתן תוקף את תכנית הפינוי-בינוי במתחם אבא הלל ברמת גן, שמקדמת חברת רוטשטיין רוטשטיין 0.91%   העוסקת בייזום והקמת פרויקטי בנייה,ובתחום הנדל"ן המניב. הפרויקט הנוכחי ממוקם בשכונת הגפן. 

נראה שכעת האישור מהווה אבן דרך משמעותית עבור החברה, שכן מאישור התב"ע ניתן להתקדם לשלבי תכנון מפורט, הנפקת היתרי בנייה ולבסוף גם לתהליך הפינוי וההריסה. המתחם כולל כיום שישה מבני מגורים ישנים הכוללים יחד 72 דירות, ובמקומם תקים החברה שני מבנים חדשים: מגדל בן 35 קומות ובניין נוסף בן 10 קומות, ובהם 202 דירות חדשות. לצד המגורים יוקמו גם שטחי מסחר בהיקף של כ-600 מ"ר, וכן שטחי ציבור כחלק מהשדרוג הכולל של האזור.התכנית חלה על שטח כולל של כ־3.7 דונם, הממוקם במפגש הרחובות אבא הלל, התקווה וחרות. 

90% חתימות

האזור נחשב לאחד מצירי ההתחדשות הבולטים של רמת גן בשנים האחרונות, בין היתר בשל הקרבה למוקדי תעסוקה כמו מתחם הבורסה, לפארק הירקון ולתחנות הקו האדום של הרכבת הקלה. תוספת של כ-130 דירות מעבר למצב הקיים משנה את מבנה השכונה: מעבר מבניינים נמוכים שנבנו בעשורים הקודמים למבני מגורים מודרניים בצפיפות גבוהה יחסית, בהתאם למדיניות התכנון העירונית שמקדמת ניצול יעיל יותר של הקרקע לאורך צירים מרכזיים.

בחברה מציינים כי כבר בשלב זה הושגו הסכמות וחתימות של למעלה מ-90% מבעלי הדירות במתחם. מדובר ברף די גבוה שמאפשר התקדמות בטוחה יותר לשלבים הבאים, ומקטין את הסיכון להתנגדויות מהותיות. עבור הדיירים הוותיקים, המשמעות היא מעבר מדירות ישנות לעיתים ללא ממ"ד או חניה, לדירות חדשות בבניינים עם תקני תשתית ומיגון עדכניים. בנוסף, המודל המקובל של פינוי בינוי יכלול עבורם מגורים חלופיים בתקופת הבנייה או תשלום בשכר דירה, ולאחריה חזרה לדירות חדשות.

היקף ההשקעה בפרויקט מוערך בכ-382 מיליון שקל, בעוד שהיקף ההכנסות הצפוי ממכירת הדירות ומשטחי המסחר עומד על כ-472 מיליון שקל. נתונים אלו משקפים את הערכות החברה לגבי עלויות הביצוע, הפיתוח, המיסים והוצאות המימון הצפויות, לצד ההכנסות הפוטנציאליות ממכירות באזור הנחשב לאטרקטיבי מצד רוכשי דירות ומשפרי דיור. עם זאת, כמו בכל פרויקט התחדשות עירונית, מדובר בנתונים משוערים שתלויים בין היתר בצפי העלויות בפועל, בעיכובי תכנון או ביצוע, ובהתפתחות מחירי השוק בשנים הקרובות.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?