מחדל הבטיחות בענף הבנייה: 3 כתבי אישום נגד 6 קבלנים ומנהלי עבודה
כתבי האישום מייחסים לנאשמים עבירות בטיחות במקרים של נפילה מגובה - הסיבה המרכזית לתאונות העבודה הקטלניות בענף בשנת 2019
זמן קצר לאחר שפורסמו הנתונים העגומים על תאונות העבודה הקטלניות בענף הבנייה בשנת 2019, משרד המשפטים מודיע על שלושה כתבי אישום שהוגשו נגד שישה קבלנים ומנהלי עבודה, בגין תאונות עבודה שאירעו לאחרונה באתרי בניה, בהן נפגעו פועלים ברמות פציעה שונות.
כתבי האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום מייחסים לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, ביצוע עבירות של חבלה ברשלנות, חובת שימוש בציוד להגנה בעת ביצוע עבודה בגובה, עבירות לפי תקנות הבטיחות בעבודה, ועוד.
כתב אישום ראשון הוגש נגד יהושוע כהן (66), בעלים של חברת קבלן לעבודות חשמל, שהעסיק שני מנהלי עבודה, נאשמים גם הם - גיא זגורי (28) ובלאל סויטי (33), לצורך ביצוע חיבור מחסן לחשמל סולארי, הממוקם באזור התעשייה שער הנגב. כתב האישום מתייחס למקרה שבו עלה עובד בניין לגג מבנה שגובהו 8.5 מטרים לצורך ביצוע עבודות ונפל לאחר שדרך על לוח פלסטיק שקוף שהורכב על הגג. הלוח נשבר והעובד, שלא היה מאובטח במערכת הגנה כלשהי מפני הנפילה מגובה, נפל מטה אל רצפת המחסן, ונפגע קשה.
כתב אישום שני הוגש נגד שני הקבלנים, יוסף עיני (67) מאשקלון וגברין אלעמור (33) מכסייפה. מכתב האישום עולה כי עובד שהעסיקו לצורך החלפת קירוי הגג במפעל לייצור אריזות חד פעמיות באשקלון, עבד ללא אישור לעבודה בגובה והדרכה לעבודה מסוג זה, ומבלי שהיה מחובר לנקודת עיגון מתאימה, כך שלמעשה לא היה מוגן כלל מפני נפילה מגובה. בעת העבודה, העובד דרך על לוח פלסטיק שלא היה מקובע לגג, הלוח התקפל, והעובד נפל כ-6 מטרים מהגג אל רצפת המפעל ונפצע קשה.
- הסכם מיוחד בענף הבנייה - שכר המינימום יעלה ל-6,300 שקל
- תלה אדם על מנוף ורשיונו נשלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב אישום שלישי הוגש נגד דוד קבסה (59) שהעסיק עובד לשם ביצוע עבודות ריצוף ובניית מעקה בגרם מדרגות בבית בשדרות. לפי כתב האישום, במסגרת עבודתו, העובד עסק בהדבקת אריחי קרמיקה על משטחו העליון של גרם המדרגות ובשלב מסוים, זז לאחור לעבר קצה המשטח, אשר לא היה מגודר, ועקב כך נפל מגובה של כ-3 מטר.
בכנס הקבלנים השנתי שהתקיים בסוף השבוע האחרון, התייחסה עו"ד ורד צרפתי זבולון, סגנית נשיא התאחדות בוני הארץ, לנושא הבטיחות בענף שממשיך לעמוד על סדר היום הציבורי ואמרה כי "כל הגופים הציבוריים נכנסו לזה חזק אבל אין לנו יכולת לאכוף את הבטיחות כשהעובדים עצמם אינם מתגייסים לנושא - צריך להגביר אכיפה גם כלפיהם. ביחס להתחלות הבניה, מספר ההרוגים עלה אולי בגלל שמכרזי למשתכן יצאו בלי דרישה מינימלית של קבלנים עם ניסיון".
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?
לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר.
כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.
העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- בית שמש - 2,600 דירות חדשות; צמיחה דמוגרפית מהירה, שוק נדל"ן בר השגה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:

חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלנים מסרבים לשפץ בתים שנפגעו
חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלני שיפוצים מסרבים לתת הצעות מחיר - אלפי משפחות עדיין מחוץ לבית
חמישה חודשים אחרי המערכה העצימה מול איראן, אלפי משפחות שדירותיהן נפגעו עדיין לא מצליחות לחזור הביתה. מה שהתחיל כפגיעה ישירה במבנים הפך למשבר מתמשך, שמתגלגל בעיקר סביב סחבת בירוקרטית: קבלני שיפוצים מדווחים שהם מפסיקים להגיש הצעות מחיר לעבודות שממומנות על ידי מס רכוש, פשוט מפני שאין דרך להתקדם איתן.
לפי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, הבעיה לא נמצאת אצל הקבלנים אלא במנגנון שמאי מס רכוש. לדבריו, אותם שמאים גוררים רגליים חודשים ארוכים עד אישור הצעות המחיר. בלי אישור רשמי אי אפשר להתחיל לשקם את הדירות, והמשפחות שממתינות בחוץ מוצאות את עצמן חוזרות שוב ושוב לנקודת ההתחלה. "העיכוב אינו נובע מחוסר יכולת מקצועית או מרצון של קבלני השיפוצים", הוא אומר. "זו אחריות ישירה של מס רכוש ושל הממשלה, שמפקירים בפועל אלפי אזרחים חסרי בית".
גם מי שדירתו נהרסה כליל נשאר היום בלי מסלול ברור. המתווה שאמור היה לטפל בהריסות באמצעות חקיקה מיוחדת ותוכנית מואצת להתחדשות עירונית לא התקדם לשום מקום. מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן הודה כבר לפני כחודשיים שהמתווה נכשל, ולמרות שהממשלה אישרה לפני שבועיים הצעת חוק חדשה, אין עדיין תאריך לקריאה הראשונה. בתוך הוואקום הזה, משפחות שמחכות לבנייה מחדש מגלות שהמערכת פשוט אינה מסוגלת לספק תשובה.
סיב מתאר מצב שהוא מגדיר כ"תקלה כפולה": מי שיכול לשפץ תקוע בגלל שמאי מס רכוש, ומי שזקוק להריסה ובנייה מחדש תקוע בגלל שהחקיקה לא זזה. לדבריו, אין לקבוע שהקבלנים מגלים אדישות. להפך, רבים מהם מגיעים לקצה גבול היכולת. המחסור בכוח אדם מאז המלחמה והבירוקרטיה שמסרבת לזוז יצרו מציאות שבה קבלני שיפוצים מעדיפים להימנע מהגשת הצעות מחיר, לא מתוך בחירה עסקית אלא מתוך ייאוש.
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התאחדות קבלני השיפוצים דורשים פעולה מיידית. הם מבקשים לקבוע לוחות זמנים מחייבים לשמאי מס רכוש לאישור הצעות מחיר, לאפשר העברת מקדמות שתאפשר התחלה מיידית של עבודות, להגדיר מנגנון עבודה ברור ופשוט מול הקבלנים, ולערב באופן ישיר את שר האוצר ושר הבינוי והשיכון כדי לשחרר את הפקק.
