בנייה חדשה נדל"ן מנוף
צילום: Istock

מחדל הבטיחות בענף הבנייה: 3 כתבי אישום נגד 6 קבלנים ומנהלי עבודה

כתבי האישום מייחסים לנאשמים עבירות בטיחות במקרים של נפילה מגובה - הסיבה המרכזית לתאונות העבודה הקטלניות בענף בשנת 2019

מורן ישעיהו |
נושאים בכתבה בטיחות בעבודה

זמן קצר לאחר שפורסמו הנתונים העגומים על תאונות העבודה הקטלניות בענף הבנייה בשנת 2019, משרד המשפטים מודיע על שלושה כתבי אישום שהוגשו נגד שישה קבלנים ומנהלי עבודה, בגין תאונות עבודה שאירעו לאחרונה באתרי בניה, בהן נפגעו פועלים ברמות פציעה שונות. 

כתבי האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום מייחסים לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, ביצוע עבירות של חבלה ברשלנות, חובת שימוש בציוד להגנה בעת ביצוע עבודה בגובה, עבירות לפי תקנות הבטיחות בעבודה, ועוד.

כתב אישום ראשון הוגש נגד יהושוע כהן (66), בעלים של חברת קבלן לעבודות חשמל, שהעסיק שני מנהלי עבודה, נאשמים גם הם - גיא זגורי (28) ובלאל סויטי (33), לצורך ביצוע חיבור מחסן לחשמל סולארי, הממוקם באזור התעשייה שער הנגב. כתב האישום מתייחס למקרה שבו עלה עובד בניין לגג מבנה שגובהו 8.5 מטרים לצורך ביצוע עבודות ונפל לאחר שדרך על לוח פלסטיק שקוף שהורכב על הגג. הלוח נשבר והעובד, שלא היה מאובטח במערכת הגנה כלשהי מפני הנפילה מגובה, נפל מטה אל רצפת המחסן, ונפגע קשה.

כתב אישום שני הוגש נגד שני הקבלנים, יוסף עיני (67) מאשקלון וגברין אלעמור (33) מכסייפה. מכתב האישום עולה כי עובד שהעסיקו לצורך החלפת קירוי הגג במפעל לייצור אריזות חד פעמיות באשקלון, עבד ללא אישור לעבודה בגובה והדרכה לעבודה מסוג זה, ומבלי שהיה מחובר לנקודת עיגון מתאימה, כך שלמעשה לא היה מוגן כלל מפני נפילה מגובה. בעת העבודה, העובד דרך על לוח פלסטיק שלא היה מקובע לגג, הלוח התקפל, והעובד נפל כ-6 מטרים מהגג אל רצפת המפעל ונפצע קשה.

כתב אישום שלישי הוגש נגד דוד קבסה (59) שהעסיק עובד לשם ביצוע עבודות ריצוף ובניית מעקה בגרם מדרגות בבית בשדרות. לפי כתב האישום, במסגרת עבודתו, העובד עסק בהדבקת אריחי קרמיקה על משטחו העליון של גרם המדרגות ובשלב מסוים, זז לאחור לעבר קצה המשטח, אשר לא היה מגודר, ועקב כך נפל מגובה של כ-3 מטר.

 

בכנס הקבלנים השנתי שהתקיים בסוף השבוע האחרון, התייחסה עו"ד ורד צרפתי זבולון, סגנית נשיא התאחדות בוני הארץ, לנושא הבטיחות בענף שממשיך לעמוד על סדר היום הציבורי ואמרה כי "כל הגופים הציבוריים נכנסו לזה חזק אבל אין לנו יכולת לאכוף את הבטיחות כשהעובדים עצמם אינם מתגייסים לנושא - צריך להגביר אכיפה גם כלפיהם. ביחס להתחלות הבניה, מספר ההרוגים עלה אולי בגלל שמכרזי למשתכן יצאו בלי דרישה מינימלית של קבלנים עם ניסיון". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו. קרדיט: ישראל הדריבעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו. קרדיט: ישראל הדרי

אבו פמילי זוכה ב-40 דירות במגדלי דה וינצ'י תמורת 61 מיליון שקל

חברת אבו פמילי, בבעלותו של צחי אבו, זכתה במכרז חוזר לרכישת 40 דירות במגדלי דה וינצ'י בתל אביב. ההצעה הזוכה של החברה עמדה על כ-61 מיליון שקל, מה שמייצג מחיר ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל לדירה. מחיר זה נמוך משמעותית מהמחירים הנהוגים בשוק באזור וכן מהעלות המשוערת לבנייה.
רן קידר |
נושאים בכתבה צחי אבו

חברת אבו פמילי, בבעלותו של צחי אבו, זכתה במכרז חוזר לרכישת 40 דירות במגדלי דה וינצ'י בתל אביב. ההצעה הזוכה של החברה עמדה על כ-61 מיליון שקל, מה שמייצג מחיר ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל לדירה. מחיר זה נמוך משמעותית מהמחירים הנהוגים בשוק באזור וכן מהעלות המשוערת לבנייה.


המכרז החוזר התקיים בנובמבר 2024, לאחר כישלון המכרז הקודם באוגוסט 2024, שבו נקבע מחיר מינימום של 101 מיליון שקל שהרתיע רוכשים. הפעם, מחיר המתחם הופחת ל-43.2 מיליון שקל, וההצעה הזוכה גבוהה ממנו בכ-17.8 מיליון שקל בלבד. עם זאת, המחיר הכולל עדיין נמוך בעשרות אחוזים מהערכת השווי של הדירות במתחם.

התנאים במכרז דרשו מכירה של כל 40 הדירות לרוכש אחד, כאשר הדירות מיועדות להשכרה לצמיתות ללא אפשרות מכירה עתידית. כל הדירות הן בגודל 88 מ"ר ומפוזרות בשווה בין שתי קומות נמוכות במגדל הדרומי והצפוני.

בעל השליטה ויו"ר אבו פמילי מגורים, צחי אבו: "אנו שמחים על הזכייה במכרז ומתכוונים להמשיך לאתר עסקאות נוספות שיניבו תשואה משמעותית, רווחיות למשקיעים ובשורה לשוק השכירות. אנו מאמינים כי השוק נמצא בתקופה נוחה לאיתור הזדמנויות נוספות כמו זו שכעת נקרתה בדרכנו."

האתגר המרכזי: נזקי הטיל מאיראן

אחד האתגרים המרכזיים ברכישה זו הוא הנזק הכבד שנגרם למגדל הצפוני בעקבות טיל ששוגר מאיראן באוקטובר האחרון. בעקבות הפגיעה, הדיירים פונו והחל תהליך תיקונים מורכב. רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי הדירות במגדל הצפוני סגורות ולא ניתן היה לבקר בהן במסגרת המכרז. הזוכה במכרז יידרש לשאת בעלויות התיקון של הנזקים, לרבות השתתפות בתיקון השטחים הציבוריים בבניין, ללא פיצוי ממס רכוש, מה שמסביר את המחיר הנמוך יחסית.

פינוי מבנים; קרדיט: רמ"יפינוי מבנים; קרדיט: רמ"י

השמאי הממשלתי קובע 16% רף תחתון לרווח יזמי בפינוי-בינוי במחוז ת"א

העדכון קובע לראשונה רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, עם 16% בממוצע בתל אביב, כרף מקצועי להיתכנות כלכלית, במטרה לצמצם סיכון לאי-מימוש מיזמי פינוי-בינוי ולאזן בין כדאיות יזמית למגבלות התכנון; על רקע ירידת המחירים האם היזמים אכן עומדים ב-16%?

רן קידר |

השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים פרסם עדכון מקיף לערכי הרווח היזמי המזערי בתוכניות פינוי־בינוי, בהתאם לסמכותו לפי תקן 21.1 ולאחר בחינה מקצועית מעמיקה של השינויים שחלו בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות. מדובר בעדכון ראשון מאז יוני 2022, שנעשה על רקע עלייה חדה בריבית, התייקרות תשומות הבנייה, האטה בקצב המכירות, גידול במלאי הדירות הלא־מכורות והתארכות משכי הביצוע – כולם גורמים שמגבירים את רמת הסיכון היזמי במיזמי התחדשות עירונית.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, בהתחשב ברמות הסיכון, מאפייני השוק והנתונים הכלכליים העדכניים. 

בנוסף, לראשונה נקבעו ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות בכל מחוז, המשקפים הבדלים אזוריים בסיכון ובכדאיות. העדכון נועד לאזן בין הצורך בכדאיות כלכלית מספקת לקידום מיזמי התחדשות עירונית לבין המגבלות התכנוניות, ובראשן יכולת הציפוף המוגבלת במרחב העירוני. במסמך הודגש כי ככל שהתכנון מאפשר זאת, אין מגבלה על רווחיות גבוהה יותר, ואף רצוי לשמר רווחיות מספקת שמגדילה את סיכויי המימוש ומיטיבה עם היזמים ועם בעלי הדירות.

הרווח היזמי המזערי מהווה רף מינימלי להיתכנות כלכלית, שמתחתיו גדל באופן משמעותי הסיכון לאי-מימוש הפרויקט. מדובר בכלי מקצועי לבחינת כדאיות, ולא ברווח נורמטיבי או רצוי. מטרת העדכון היא שמירה על איזון מקצועי בין קידום ההתחדשות העירונית לבין תכנון בר־מימוש, היתכנות כלכלית והפחתת הסיכון לאי־ביצוע של תוכניות מאושרות.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, נוכח ירידה ריאלית במחירי הדירות, רמות מלאי גבוהות, קצב מכירות איטי ועלויות מימון וביצוע גבוהות. לראשונה נקבעו גם ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות, המשקפים הבדלים אזוריים במאפייני השוק, רמת הביקוש והסיכון: במחוזות המרכז, תל אביב וירושלים – 16% בממוצע, ובמחוזות הצפון, חיפה והדרום – 17% בממוצע.