בנייה חדשה נדל"ן מנוף
צילום: Istock

מחדל הבטיחות בענף הבנייה: 3 כתבי אישום נגד 6 קבלנים ומנהלי עבודה

כתבי האישום מייחסים לנאשמים עבירות בטיחות במקרים של נפילה מגובה - הסיבה המרכזית לתאונות העבודה הקטלניות בענף בשנת 2019

מורן ישעיהו |
נושאים בכתבה בטיחות בעבודה

זמן קצר לאחר שפורסמו הנתונים העגומים על תאונות העבודה הקטלניות בענף הבנייה בשנת 2019, משרד המשפטים מודיע על שלושה כתבי אישום שהוגשו נגד שישה קבלנים ומנהלי עבודה, בגין תאונות עבודה שאירעו לאחרונה באתרי בניה, בהן נפגעו פועלים ברמות פציעה שונות. 

כתבי האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום מייחסים לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, ביצוע עבירות של חבלה ברשלנות, חובת שימוש בציוד להגנה בעת ביצוע עבודה בגובה, עבירות לפי תקנות הבטיחות בעבודה, ועוד.

כתב אישום ראשון הוגש נגד יהושוע כהן (66), בעלים של חברת קבלן לעבודות חשמל, שהעסיק שני מנהלי עבודה, נאשמים גם הם - גיא זגורי (28) ובלאל סויטי (33), לצורך ביצוע חיבור מחסן לחשמל סולארי, הממוקם באזור התעשייה שער הנגב. כתב האישום מתייחס למקרה שבו עלה עובד בניין לגג מבנה שגובהו 8.5 מטרים לצורך ביצוע עבודות ונפל לאחר שדרך על לוח פלסטיק שקוף שהורכב על הגג. הלוח נשבר והעובד, שלא היה מאובטח במערכת הגנה כלשהי מפני הנפילה מגובה, נפל מטה אל רצפת המחסן, ונפגע קשה.

כתב אישום שני הוגש נגד שני הקבלנים, יוסף עיני (67) מאשקלון וגברין אלעמור (33) מכסייפה. מכתב האישום עולה כי עובד שהעסיקו לצורך החלפת קירוי הגג במפעל לייצור אריזות חד פעמיות באשקלון, עבד ללא אישור לעבודה בגובה והדרכה לעבודה מסוג זה, ומבלי שהיה מחובר לנקודת עיגון מתאימה, כך שלמעשה לא היה מוגן כלל מפני נפילה מגובה. בעת העבודה, העובד דרך על לוח פלסטיק שלא היה מקובע לגג, הלוח התקפל, והעובד נפל כ-6 מטרים מהגג אל רצפת המפעל ונפצע קשה.

כתב אישום שלישי הוגש נגד דוד קבסה (59) שהעסיק עובד לשם ביצוע עבודות ריצוף ובניית מעקה בגרם מדרגות בבית בשדרות. לפי כתב האישום, במסגרת עבודתו, העובד עסק בהדבקת אריחי קרמיקה על משטחו העליון של גרם המדרגות ובשלב מסוים, זז לאחור לעבר קצה המשטח, אשר לא היה מגודר, ועקב כך נפל מגובה של כ-3 מטר.

 

בכנס הקבלנים השנתי שהתקיים בסוף השבוע האחרון, התייחסה עו"ד ורד צרפתי זבולון, סגנית נשיא התאחדות בוני הארץ, לנושא הבטיחות בענף שממשיך לעמוד על סדר היום הציבורי ואמרה כי "כל הגופים הציבוריים נכנסו לזה חזק אבל אין לנו יכולת לאכוף את הבטיחות כשהעובדים עצמם אינם מתגייסים לנושא - צריך להגביר אכיפה גם כלפיהם. ביחס להתחלות הבניה, מספר ההרוגים עלה אולי בגלל שמכרזי למשתכן יצאו בלי דרישה מינימלית של קבלנים עם ניסיון". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרויקט מטרופולין
צילום: 3d vision

יוזמות נדל"ן רוכשת שליטה בפרויקטים של איציק תשובה בנתניה

החברות מגדילות את השותפות כך שיוזמות תחזיק 51% ב-8 חברות פרטיות עם עשרות פרויקטים למגורים, מסחר ונכסים מניבים; במסגרת ההסכם תשובה ימשיך לנהל את הפרויקטים ויקבל דמי ייזום וניהול בהיקף של 50 מיליון שקל

צלי אהרון |

קבוצת יוזמות פיתוח נדל"ן וחברת איציק תשובה מעמיקות את שיתוף הפעולה ביניהן, במהלך שמרחיב משמעותית את היקף הפעילות המשותפת ועוברים לשליטה משותפת של שתי החברות. במסגרת ההסכם החדש, יוזמות צפויה לרכוש 51% מההון שמחזיקה קבוצת תשובה ב-8 חברות פרטיות, שבבעלותן החזקה בכ-30 חברות פרויקט הפועלות בעיר נתניה ובסביבתה. מדובר במתחמים הכוללים מגדלי מגורים, שטחי מסחר, משרדים ונכסים מניבים, לצד זכויות בקרקעות בהרצליה, הרצליה פיתוח ונתניה.

יש כאן שלושה פרויקטים מרכזיים שכבר נמצאים בשלב מתקדם יחסית: פרויקט ברחוב ירושלים בנתניה, פרויקט נוסף בשדרות ויצמן, ופרויקט שלישי ברחוב ז'בוטינסקי. בשלושת המתחמים נחתמו עד כה הסכמי התחדשות עירונית עם למעלה מ־90% מבעלי הזכויות, מה שמקדם אותם לעבר שלבי תכנון ורישוי מפורטים. בסך הכול, שלושת הפרויקטים כוללים פוטנציאל לבניית כ-333 דירות חדשות, לצד כ-920 מ"ר שטחי מסחר וכ-730 מ"ר שיועדו לשימוש ציבורי עבור עיריית נתניה. על פי הערכות החברות, היקף המכירות הצפוי בשלושת הפרויקטים עומד על כ-698 מיליון שקל, כאשר חלקה של יוזמות צפוי לעמוד על כ־178 מיליון שקל מכירות ורווח של כ-26 מיליון שקל.

העסקה החדשה מגיעה בהמשך לעסקה קודמת שעליה הודיעו הצדדים לפני כחודשיים, שבה חברו לשותפות ב-4 פרויקטים נוספים בנתניה בהיקף של כ-575 דירות ותחזית מכירות של כ־1.2 מיליארד שקל. כלומר, במקום שותפות נקודתית בפרויקטים בודדים, יוזמות נכנסת לעמדת שליטה רוחבית ברוב הפעילות היזמית של קבוצת תשובה באזור, תוך יצירת מבנה אחיד לניהול, תכנון, מימון וביצוע. מבחינת שתי החברות, מדובר בתהליך הדרגתי שבו הן מייצרות מודל שותפות ארוך טווח ולא מהלך חד־פעמי.

בנוסף, יוזמות תישא גם בעלויות ההון העצמי הנדרשות לקידום ולמימון הפרויקטים. המשמעות היא שהחברה תעמיד את חלקה במימון ותוביל את ההיבטים הכלכליים של הפרויקטים, בעוד קבוצת תשובה תמשיך לפעול כחברת ייזום וביצוע ותלווה את הפרויקטים עד מסירתם. מנגנון התגמול במסגרת ההסכם קובע כי קבוצת תשובה תקבל דמי ייזום וניהול בהיקף כולל של 50 מיליון שקל בתוספת מע"מ, אשר ישולמו בארבעה תשלומים שנתיים שווים.

ההסכם כולל גם תקופת בדיקת נאותות (Due Diligence) בהיקף של 90 ימים, עם אפשרות להארכה, שבמהלכה תבחן יוזמות כל פרויקט בנפרד. החברה תוכל לבחור אילו מהפרויקטים לכלול במסגרת העסקה, ובלבד שהיקף הפעילות הכולל לא יפחת מ-80% מהפעילות הקיימת של חברת תשובה. מנגנון זה מספק ליוזמות גמישות יחסית בבחינת ההיתכנות התכנונית, המשפטית והכלכלית של כל פרויקט, ומאפשר לה להתאים את סל הפרויקטים לרמת הסיכון שהיא מוכנה לשאת. בנוסף, הצדדים הסכימו על זכות הצטרפות הדדית לפרויקטים עתידיים לתקופה של 18 חודשים החל ממרץ 2026.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?