יוסי פרשקובסקי
צילום: יוני מרדכי

מגדל תשקיע 300 מיליון שקל במתחם האלף של פרשקובסקי בראשל"צ

פרשקובסקי צפויה לרשום רווח של כ-60 מיליון שקל מהעסקה. הפרויקט צפוי לכלול שני מגדלי משרדים בני 22 קומות ובהיקף של כ-53 אלף מ"ר
גיא עיני |

מגדל ביטוח 0.99% דיווחה הבוקר (ב') על כניסתה כשותפה שווה עם פרשקובסקי 0.59% בשני מגדלי המשרדים - ICON במתחם האלף בראשון לציון בהשקעה של 300 מיליון שקלים. פרשקובסקי צפויה לרשום רווח של כ-60 מיליון שקל מהעסקה.

הפרויקט צפוי לכלול שני מגדלי משרדים בהיקף של כ-53 אלף מ"ר בגובה של 22 קומות. על פי  ההסכם בין החברות, רק לאחר השלמת הבנייה יועברו מחצית מהזכויות במגדלים והכנסות והוצאות הפרויקט לאחר מכן יתחלקו באופן שווה בין השותפות. הסכם ההתקשרות הינו עם חברת "נתיבי דור", הנמצאת בבעלות מלאה של פרשקובסקי, שצפויה לרשום רווח מוערך של כ-60 מיליון שקל מהעסקה לאורך תקופת הפרויקט.

על פי התכנון הראשוני של פרשקובסקי, המגדל הראשון הכולל 19.4 אלף מ"ר של משרדים יועד למכירה והמגדל השני בשטח של 33.1 אלף מ"ר משרדים יועד להשכרה. כעת בעקבות כניסת מגדל לשותפות בפרויקט ועל פי ההסכם בין הצדדים, יפעלו החברות להשכרת כל שטחי המשרדים בשני הבניינים וכן את שטחי המסחר והחניות.

על פי ההסכם, מחויבת מגדל להפקיד כ-21 מיליון שקל בנאמנות עבור נתיבי דור עד קיום התנאים שנקבעו בהסכם המכר, הכוללים בין היתר חתימה על הסכם ליווי להקמת הפרויקט, רישום הערת אזהרה לטובתה וכו'. יתרת התמורה על פי ההסכם תשולם לנתיבי דור לפי קצב התקדמות הבניה בצמוד למדד תשומות הבניה.

נתיבי דור התחייבה להשלים את בניית הפרויקט בתוך 40 חודשים ממועד הוצאת היתר החפירה ודיפון שאותו מחויבת החברה להוציא עד סוף השנה או בתוך 36 חודשים ממועד הוצאת היתר הבניה לפרויקט, שאותו מחויבת החברה להוציא שנה מחתימה ההסכם. 

יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקובסקי: "אנו שמחים על כניסת חברת הביטוח מגדל לשותפות בפרויקט שלנו במתחם האלף בראשון לציון. אנו פועלים להוצאת היתרי חפירה ודיפון והיתרי בנייה לשני המגדלים ומצפים כי הבנייה תחל כבר בחודשים הקרובים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.