מגדל תשקיע 300 מיליון שקל במתחם האלף של פרשקובסקי בראשל"צ
מגדל ביטוח -0.08% דיווחה הבוקר (ב') על כניסתה כשותפה שווה עם פרשקובסקי -1.71% בשני מגדלי המשרדים - ICON במתחם האלף בראשון לציון בהשקעה של 300 מיליון שקלים. פרשקובסקי צפויה לרשום רווח של כ-60 מיליון שקל מהעסקה.
הפרויקט צפוי לכלול שני מגדלי משרדים בהיקף של כ-53 אלף מ"ר בגובה של 22 קומות. על פי ההסכם בין החברות, רק לאחר השלמת הבנייה יועברו מחצית מהזכויות במגדלים והכנסות והוצאות הפרויקט לאחר מכן יתחלקו באופן שווה בין השותפות. הסכם ההתקשרות הינו עם חברת "נתיבי דור", הנמצאת בבעלות מלאה של פרשקובסקי, שצפויה לרשום רווח מוערך של כ-60 מיליון שקל מהעסקה לאורך תקופת הפרויקט.
על פי התכנון הראשוני של פרשקובסקי, המגדל הראשון הכולל 19.4 אלף מ"ר של משרדים יועד למכירה והמגדל השני בשטח של 33.1 אלף מ"ר משרדים יועד להשכרה. כעת בעקבות כניסת מגדל לשותפות בפרויקט ועל פי ההסכם בין הצדדים, יפעלו החברות להשכרת כל שטחי המשרדים בשני הבניינים וכן את שטחי המסחר והחניות.
על פי ההסכם, מחויבת מגדל להפקיד כ-21 מיליון שקל בנאמנות עבור נתיבי דור עד קיום התנאים שנקבעו בהסכם המכר, הכוללים בין היתר חתימה על הסכם ליווי להקמת הפרויקט, רישום הערת אזהרה לטובתה וכו'. יתרת התמורה על פי ההסכם תשולם לנתיבי דור לפי קצב התקדמות הבניה בצמוד למדד תשומות הבניה.
- ארז מגדלי: ״הזדמנות לקנות תזרימים עם תשואות שלא ראינו בעבר״
- מגדל נכנסת כשותפה עם אזורים ליוינג בפרויקט שכירות ארוכת טווח בירושלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתיבי דור התחייבה להשלים את בניית הפרויקט בתוך 40 חודשים ממועד הוצאת היתר החפירה ודיפון שאותו מחויבת החברה להוציא עד סוף השנה או בתוך 36 חודשים ממועד הוצאת היתר הבניה לפרויקט, שאותו מחויבת החברה להוציא שנה מחתימה ההסכם.
יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקובסקי: "אנו שמחים על כניסת חברת הביטוח מגדל לשותפות בפרויקט שלנו במתחם האלף בראשון לציון. אנו פועלים להוצאת היתרי חפירה ודיפון והיתרי בנייה לשני המגדלים ומצפים כי הבנייה תחל כבר בחודשים הקרובים".
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
