נייט פרנק בדירוג עליות המחירים בערים הבולטות בעולם- וגם ת"א ברשימה
שוק הדיור ממשיך לרכז עניין. בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל כי מחירי הדיור עלו 6.3% בממוצע בשנת 2016 (ללא פילוח לערים). מדד נייט פרנק הבריטי (Knight Frank) פורסם אמש ובו דירוג 150 הערים שהובילו את עליות המחירים בעולם - תל אביב ברשימה אבל 'רק' במקום ה-52.
מחירי הדיור בקרב 150 הערים שנסקרו במדד עלו בממוצע 6.6% בשנת 2016 (רבעון רביעי 2016 לעומת רבעון רביעי 2016). במידה והיו מוציאים את הערים הסיניות מהדירוג, מחירי הדיור היו עולים בערים המובילות ב-4.9% בלבד. על פי הסקירה, ת"א במקום ה-52 (והמכובד) עם עליית מחירים של 7.7% בשנת 2016 (כ-1.4% יותר מהממוצע הארצי שהציג בנק ישראל).
עוד עולה מנתוני המדד כי ישנן ערים שהמחירים בהן פשוט טסו. בעשירייה הראשונה של הדירוג, נמצאות 9 ערים בסין, וכך למשל בעיר נאנג'ינג זינקו המחירים תוך שנה ב-41.1%.
הערים 'המפורסמות' בעליות המחירים
אוקלנד שבניו זילנד הציגה עלייה של 12.4%, וונקובר שבקנדה רשמה עליית מחירים של 17% בשנת 2016. עד לא מזמן אלו היו הערים שהובילו את העליות בקנדה ובניו זינלנד, וכעת הערים המובילות הן ווילנגטון (בירת ניו זילנד) וטורנטו שבקנדה, שעלו 23.7% ו-19.8% בהתאמה. בחברת נייט פרנק מסבירים כי השינוי בונקובר ובאוקלנד נובע מרגולציות חדשות, בהi החלת מס משמעותי על משקיעים זרים.
- "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
- בגלל הורדת התחזיות -הורדת דירוג לתדיראן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירופה העיר שזינקה הכי הרבה היא אוסלו שבנורווגיה עם עלייה של 21.7% במהלך 2016. אחריה ברשימה האירופאית נמצאת בודפשט שזינקה ב-19% בשנת 2016. בארה"ב סיאטל הובילה את עליות המחירים עם קפיצה של 10.8% ולאחריה העיר דנבר שבמדינת קולרדו - שם עלו המחירים ב-8.9%.
המדד המלא של נייט פרנק
- 2.תמיר 06/04/2017 20:10הגב לתגובה זושימו לב חיפה בעליות לפני ת"א, מקום 49 עם 8.1% אל תזניחו את הפריפריה...
- 1.לא קונים ולא שוכרים דירה במחיר בועה (ל"ת)איציק 04/04/2017 10:42הגב לתגובה זו
- אז תמשיך לבכות 04/04/2017 15:37הגב לתגובה זולא חבל?
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
