יש תמ"א 38 בר"ג: הושג הסכם שקובע את צפיפות הבנייה - כנסו לקריטריונים

אושרו הקריטריונים שיחולו עד לאישור תוכנית המתאר. "העיר הייתה מוקד להתעשרות מהירה של ספקולנטים ומאכרים, שמנו לזה קץ"
לירן סהר | (9)
נושאים בכתבה רמת גן תמ"א 38

הסכמה על סוגיית התמ"א 38 ברמת גן לאחר שבחודש דצמבר 2013 ביטל בית המשפט את תוכנית הצפיפות ברמת גן, במסגרת תוכננו תוכניות תמ"א 38 רבות בעיר תוך מתן זכויות בנייה מפליגות, הגיעו הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן וחברי מועצת העיר עו"ד רועי ברזילי וכרמל שאמה הכהן, לפשרה בנוגע לזכויות הבנייה המותרות לבנייה במסגרת התמ"א 38. יצוין כי פשרה זו תהיה בתוקף עד לאישור תוכנית מתאר כוללת בנושא.

נזכיר שהתוכנית שבוטלה איפשרה להגדיל את מספר יחידות הדיור בפרויקטים באופן משמעותי ובלבד שהשטח העיקרי הממוצע של יחידות הדיור יעמוד על 60 מ"ר (כולל מחסן וממ"ד). קבלת הערר למעשה מבטלת כל תוכנית שאושרה, בהתאם לתנאים אלו, החל מה-16 בדצמבר 2012. לפי הערכות בשוק מדובר בכ-190 פרויקטים שכדאיותם הכלכלית הפכה למוטלת בספק, דבר אשר הכניס יזמים ללחץ וגרם לרבים מהם להדיר את רגליהם מהעיר.

על פי ההסכם שנועד לתווך בין הזמן בו בוטלה התכנית הקודמת ובין אישורה של תכנית חדשה, מקדמי הצפיפות והיחס בין היחידות המפונות לבין היחידות החדשות יפחת בשיעור ניכר, העיר תחולק לאזורים בהם תוספת הבנייה המוצעת תהיה תואמת את האזור ותתחשב במצאי השטחים הפתוחים, התשתיות ומבני הציבור.

"ר"ג הייתה מוקד להתעשרות מהירה של יזמי בנייה, ספקולנטים ומאכרים"

חבר המועצה, רועי ברזילי, אמר: "הסכם הפשרה שהושג מעיד כי עד היום העיר רמת גן התנהלה בקונספציה תכנונית שגויה לחלוטין שלא לומר פושעת. הסכם הפשרה, מוכיח את שהיה ברור לי זה זמן רב, וזאת כי ניתן לקדם פרויקטים לביצוע תמ"א 38 גם כאשר מקדמי הצפיפות נמוכים בהרבה וכולם נותרו מרוצים. עד היום, העיר רמת גן הייתה מוקד להתעשרות מהירה של יזמי בנייה, ספקולנטים ומאכרים על חשבון איכות חייהם של רבים מתושבי העיר. כעת, ניתן לדבר במונחים של ודאות תכנונית ושקיפות".

עו"ד אברהם ללום , שותף במשרד עמית פולק מטלון ויועץ משפטי של אגוד חברות תמ"א 38 בלשכת המסחר, התייחס לנושא ואמר: "בסך הכול מדובר בבשורה טובה לתושבי רמת גן, שמח שקיימת הסכמה באג'נדה של חברי מועצת העיר שנבחרו לאחרונה. יחד עם זאת, אני בספק אם הסכם הפשרה יימנע המשך התנגדויות של הארגונים הירוקים למיניהם, לכן לא בהכרח תהיה לכך השפעה על פעילות היזמים בעיר."

להלן עיקר הקריטריונים לקביעת הצפיפות:

1. במגרשים שגודלם עד 600 מ"ר נטו (אחרי הפרשה לצורכי ציבור) ובהם 3 יחידות דיור או יותר, ניתן יהיה לאשר צפיפות ביחס של 1:3.5 ממספר היחידות שנהרסות, גם אם יחס זה גדול מהמותר על פי התב"עות והתוספות המותרות מכוח תמ"א 38 לשיטת העוררים.

2. במגרשים שגודלם עולה על 600 מ"ר נטו ובהם 3 יחידות דיור או יותר, ניתן יהיה לאשר צפיפות ביחס של 1:3.5 ממספר היחידות שנהרסות, או באופן שהצפיפות לא תעלה על יחס של 42 יחידות לדונם (באופן יחסי לגודל המגרש) לפי הגבוה. אולם בכל מקרה שבו מספר יחידות הדיור המוצע בנסיבות העניין, עולה על 42 יחידות לדונם, למען הסר ספק, תיוותר בידי הוועדה האפשרות להגביל את מספר יחידות הדיור בהתאם לשיקול דעתה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

3. במגרשים בהם יעשה איחוד חלקות ושטח החלקה המאוחד עולה על 900 מ"ר, יהיה זה בשיקול דעתה של הוועדה לאשר תוספת יחידות דיור השווה ל-10%, ממספר הדירות המותרות על פי הסכם זה בכל אחד מהחלקות הנפרדות.

4. יובהר, כי במגרשים ובהם בניין קיים ובו 3, 4 או 5 יחידות דיור להריסה, יביאו בחשבון כאילו היו בבניין 6 יחידות דיור להריסה לצורך חישוב היחס ליחידות החדשות כאמור בסעיפים 1 או 2.

5. במגרשים שגודלם עד 600 מ"ר, בהם 2 יחידות דיור להריסה או פחות, ניתן יהיה לאשר את מספר יחידות הדיור המותר על פי התב"עות התקפות. למען הסר ספק, לא תתווספנה זכויות מכוח התמ"א ולא תינתן האפשרות לאשר תוכניות נקודתיות. הסעיף לא יחול על תוכניות נקודתיות בהם יבוצע פרויקט המשלב דיור להשכרה כפי שיאושר בוועדה.

6. במגרשים שגודלם עולה על 600 מ"ר, ובהם 2 יחידות דיור להריסה או פחות, ניתן יהיה לאשר יותר מ-18 יחידות דיור ובלבד והצפיפות לא תעלה על יחס של 36 יחידות דיור לדונם (באופן יחסי לגודל המגרש. על הסעיף לא יחול על תוכניות נקודתיות בהם יבוצע פרויקט המשלב דיור להשכרה כפי שיאושר בוועדה.

7. היחס האמור לא יחול על השכונות: רמת עמידר ורמת השקמה, הוועדה המקומית תפעיל את שיקול דעתה באזורים אלו עד הפקדת תוכנית מתאר חדשה שתתבסס על פרוגראמה עדכנית.

8. בשכונות רמת חן, שכונת הלל, רמת אפעל, קריית קריניצי, תל גנים, תל בנימין, לא תאושר בנייה והריסה במסגרת תמ"א 38.

9. למרות האמור לעיל, בשכונות הממוקמות מצפון לציר אבא הלל, למעט שכונת שיכון ותיקים, יותר יחס צפיפות 1:3.

10. בצירים מרכזיים: בן גוריון, ז'בוטינסקי, אבל הלל (בצד המוזיאון), אלוף שדה, הרוא"ה, ארלוזורוב, תיבחן אפשרות של יחס צפיפות גבוה מ-1:3.5 ובלבד שהיחס לא יעלה על 1:4 ממספר יחידות הדיור הקיימות המיועדות להריסה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    צביקה 14/05/2014 07:30
    הגב לתגובה זו
    לפי סעיף 2 בהסכם אם בנוית 6 יחידות אז במגרש של 1 דונם ניתן יהיה להקים 42 יחידות חדשות. זהו יחס צפיפות של פי 7, האם לכך התכוונו בהסכם?
  • 6.
    הי 13/05/2014 09:06
    הגב לתגובה זו
    פתח תקווה, כפר סבא, ראשון לציון, כולם בונים שכונות דשות ואטרקטיביות ורק רמת גן נשארת מיושנת וזקנה עם בניינים בני 40 שנה
  • 5.
    שמעון 12/05/2014 22:27
    הגב לתגובה זו
    אתם צריכים לשנות פזה בראש שהתמא וההתחדשות העירונית היא מצילה חיים כי רוב הבתים ברמת גו הם מלפני 1948 אין בהם ממדים ומקלטים ובזמן מלחמת המפרץ לא היה לתושבים היכן להסתתר ואתם מדברים על פקקי תנועה של עוד 5 או 10 דקות פה מדובר גם על בניית בתים חדשים וגם על הצלת חיי אדם
  • 4.
    צביקה דורון יועץנדלן 12/05/2014 20:47
    הגב לתגובה זו
    למשל ארלוזורוב, איך ייצאו כל המכוניות בבוקר לתל אביב?
  • 3.
    דרור 12/05/2014 14:33
    הגב לתגובה זו
    העיריה צריכה לעצור את הפרויקטים. לבצע תכנון של הרחובות ( רוחב וגישה ) ורק אחר כך לאשר מיזמים שלא יחרגו . ברחוב אבא הלל 67 פינת רוקח , העיריה אישרה פיל , שאם יבנה יפגע במעט אפשרות התנועה החוצה על הציר. צומת רוקח אבא הלל הינו בעייתי , אי אפשר לצאת מחניה בבניין זה ( עתידי ) 20 מטר מהצומת . מעל 60 דירות עם יציאת חניה 20 מטר מהצומת. מי שחתם על תוכנית זו לא מבין מה יגרם לתושבים. צריך לאחד חלקות באסף ואבא הלל, אי אפשר יהיה לבנות אחרת ולשמור על איכות חיים מינימלית. מישהו בעיריה שיעצור את הברדק הזה .
  • רמת גני 12/05/2014 15:09
    הגב לתגובה זו
    בכפיפות למתאם פעולות מועצת העיר-גיר מול העירייה ואז ישמע קולך :)
  • 2.
    א 12/05/2014 14:11
    הגב לתגובה זו
    ועדיין התמונה המוצגת כאן היא הרבה יותר ורודה מאשר במציאות (לתושבים). זכרו: "רעידת אדמה" = "האיום האירני". זה הכול בלוף וספין. יזמים עושים בר"ג קופות מטורפות ע"ח תושבי העיר שנשארים לעמוד בפקקים. ר"ג אינה החצר האחורית המופקרת של ת"א ! ! ! תכנון עירוני - דחוף ! ! !
  • אתה מטומטם ברמות 14/05/2014 07:01
    הגב לתגובה זו
    במסגרת תמ"א 38 העירייה מפקיעה ברוב המגרשים שטח לטובת הרחבת כביש או מדרכה ... על הקבלן לתת לבעלי הדירות לקבל דירה חדשה לפחות בגודל של דירתם הישנה ... לכן בחלק נכבד מהבנינים בעיר לא כלכלי לבצע תמ"א 38
  • 1.
    נשמע כמו פתרון סביר וצודק (ל"ת)
    צדיק 12/05/2014 13:59
    הגב לתגובה זו
הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.