הסכסוך בטאבו עובר לבוררות: מה דורשים העובדים ומדוע הם שובתים?

היום ה-16 לשביתה בטאבו ואין פתרון - משרדי המשפטים והאוצר פנו לבוררות לאחר שהשיחות הגיעו למבוי סתום
לירן סהר | (5)

שביתת עובדי לשכות רישום המקרקעין (טאבו) נכנסה לשבוע השלישי ופתרון עדיין לא נראה באופק למבצעי עסקאות הנדל"ן העומדים מול שוקת שבורה ואינם יכולים להשלים עסקאות משרדי המשפטים והאוצר פנו היום (ה') למוסד לבוררות מוסכמת על מנת שיכריע בסכסוך עבודה עליו הכריזו 250 העובדים במשרד המשפטים.

השביתה פרצה ב-1 בינואר בעקבות הכנסתה של מערכת מחשוב חדשה שאמורה לייעל ולזרז את השירות. ל-Bizportal נודע שהכנסת המערכת לא תגרום לפיטורים כלל, אולם העובדים טוענים שיעבדו יותר ולכן דורשים תוספת שכר קבועה של כמה מאות שקלים, בקשה לה משרדי האוצר והמשפטים מסרבים להיעתר.

נזכיר כי ביום ג' פנתה לשכת עורכי הדין במכתב חריף למשרד המשפטים ודרשה את התערבותו בסכסוך העבודה, אשר לדבריהם "גורמת לשיתוק בעשיית עסקאות ותוך זמן קצר תיגרום לשיתוק מוחלט בשוק הנדל"ן."

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    YL 17/01/2014 12:16
    הגב לתגובה זו
    עובדי הטאבו צודקים נמשך המשא של ממשלת ביבי להפוך את עובדי המדינה ל עבדים ושואבי מים ש סמוכים על לשכת הסעד מסתבר ש בארץ רק מי שחזק שורד לכן חובתכם להוריד על הברכיים את כל המשק עד למפולת של כל רוחשי הרעה זכרו מי שנלחם בסוף מנצח לא לפחד ולא לגלות חולשה
  • 4.
    איף אפחד לא מרים תביעת מיליארדים ייצוגית נגד המדינה - (ל"ת)
    אני מוכן לייצג בחינם 16/01/2014 23:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    להפריט. מישהו מכיר פתרון אחר? (ל"ת)
    ברנדון 16/01/2014 19:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    די לסחיטנות! 16/01/2014 14:39
    הגב לתגובה זו
    לא הגיוני שקומץ של עובדים סוחטים באיומים את כלל הציבור.
  • 1.
    "דורשים" יותר כסף? ואני דורש לפטר את כולם. (ל"ת)
    נאנק תחת עול המיסים 16/01/2014 14:27
    הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

הדמיות פרויקט FIRST של קבוצת חג'ג'.  קרדיט: קבוצת חג'ג'הדמיות פרויקט FIRST של קבוצת חג'ג'. קרדיט: קבוצת חג'ג'

קבוצת חג'ג' מכרה 3 דירות יוקרה ב-100 מיליון שקל

שלוש דירות בקומות העליונות בפרויקט FIRST שבשדה דב נמכרו לאנשי עסקים יהודים מהעולם, בעסקה הגדולה ביותר עד כה במתחם שדה דב

רן קידר |

פחות משבועיים לסיום שנת 2025, וקבוצת חג'ג' חג'ג' נדלן -0.05%   מודיעה שביצעה שלוש עסקאות ענק בשוק היוקרה בהיקף כולל של יותר מ-100 מיליון שקל. מדובר בדירות בקומה ה-38, ה-39 וה-43 במגדל היוקרה של פרויקט FIRST שבשדה דב, בקו הראשון לים. 

בעסקה הגדולה ביותר שנחתמה עד כה במתחם שדה דב החדש, נמכרה דירה בקומה ה-38 תמורת יותר מ-42 מיליון שקל. הדירה בשטח של כ--390 מ"ר, עם מרפסת בגודל של כ-200 מ"ר. את הדירה, המשתרעת על פני מפלס אחד, רכש איש עסקים בינלאומי יהודי. בעסקה נוספת נמכרה דירה בקומה ה-39 במחיר של יותר מ-31 מיליון שקל. הדירה בשטח של כ-260 מ"ר, עם מרפסת בגודל של כ-142 מ”ר. את הדירה רכש איש עסקים יהודי מגרמניה. בעסקה השלישית, נמכרה בקומה ה-43 דירה בגודל של כ-250 מ"ר עם כ-50 מ"ר מרפסת בסכום של יותר מ-27.5 מיליון שקל. 


בדוחות הרבעון השלישי, דיווחה הקבוצה על שיווק שיא 2.1 מיליארד שקל מתחילת השנה, משיווק כ-270 יחידות דיור. החברה דיווחה כי מרבית הדירות בפרויקט FIRST בשדה דב כבר שווקו, בהיקף של 1.55 מיליארד שקל. על פי החברה, הדבר ממחיש את פוטנציאל הרווח הגולמי של החברה מפרויקט זה בהיקף של כ-735 מיליון שקל.  

במהלך ספטמבר, חג'ג' דיווחה כי מתחילת השנה שיווקה החברה כ-166 דירות במתחם, מתוכן נחתמו 46 חוזי מכר מחייבים, ולצדן נרשמו עוד 120 בקשות הצטרפות - שלב מקדים בדרך לחוזה חתום סופית. בסך הכל, ההיקף הכספי של העסקאות החתומות והבקשות יחד עומד על כ-1.3 מיליארד שקל כולל מע"מ. הנתונים מצביעים גם על האצה מסוימת בקצב השיווק בחודשי הקיץ האחרונים: ביולי-אוגוסט נמכרו כ-60 דירות חדשות בפרויקט, לעומת 30 בלבד בכל המחצית הראשונה של השנה. 

לאחרונה, רפורמת "מורשה להיתר" האיצה את התקדמות פרויקט הדגל של חג'ג', כשהמגדלים שלה ושל לוזון רנסון ושמעון אמיר צפויים להיות מהראשונים בישראל שיקבלו היתר ברישוי עצמי, בהליך שעשוי לקצר משמעותית את זמני הרישוי. אישור היתר למגדלים במסלול זה ייצור תקדים משמעותי ויאיץ את זמני הרישוי בענף. האדריכל גידי בר אוריין, שלמשרדו כיום 10 פרויקטים ברישוי עצמי, ובהם ארבעה בשדה דב, הכוללים שני מתחמי בנייה נמוכה ושני מגדלים, "הרישוי העצמי הוא בשורה לכולם: לעירייה שחוסכת משאבים, ליזמים שמקצרים שנתיים של המתנה ל-8 חודשים, ולרוכשים, משום שמהלך זה עשוי לתרום להוזלת מחירי הדיור".