בונים על הנגב: אושרה הקמת עיר חרדית ענקית וישוב חדש ליד ערד

אושרה הקמת העיר החרדית כסיף אליה מתוכנן קו רכבת ואזור תעסוקה וכן הקמת הישוב חירן המיועד ל2,500 יח"ד
לירן סהר | (7)

ממשלת ישראל מעבירה אותנו לנגב - היום אושרה הקמתם של שני ישובים חדשים בנגב, העיר כסיף והישוב חירן. כמו כן החל השיווקים בישוב כרמית.

העיר כסיף מיועדת לקום מערבית לערד בהצטלבות כביש מספר 31 וכביש מספר 80. מדובר בישוב עירוני שעל פי החלטת ממשלה מאפריל 2007 מיועד להיות עיר חרדית עם כ-60 אלף תושבים (כ-12 אלף יחידות דיור). הממשלה החליטה לזרז את הליכי התכנון של היישוב. בין השאר מתוכנן בסמוך לעיר קו רכבת ובניית אזורי תעסוקה לציבור החרדי.

הישוב חירן (במבואות ערד) מזרחית למיתר, מיועד לכלול 2,500 יחידות דיור כאשר בחודשים הקרובים צפויות להתחיל עבודות העפר בעוד 220 מתיישבים עתידיים גרים במחנה זמני ביתיר.

בישוב כרמית, מערבית למיתר, המיועד גם הוא לכלול 2,500 יחידות דיור, החלו לאחרונה שיווקי הקרקעות ועבודות הפיתוח ל-400 המגרשים הראשונים כבר החלו. השיווקים זוכים לעניין רב ולביקושים גבוהים.

37 אלף יחידות דיור חדשות

בסך הכל צפויה הקמתן של קרוב ל-37 אלף יחידות דיור בישובים החדשים. לצד זאת, מקודמות תכניות לבניית עשרות אלפי יחידות דיור דירות לבנייה רוויה וצמודי קרקע בערי הנגב בבאר שבע, ערד, אופקים, דימונה, אילת, ירוחם ושדרות בנייה שתאפשר חיזוק הישובים, הגירה חיובית ופתרון נדל"ני למעבר צה"ל לנגב.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ירון 11/11/2013 13:54
    הגב לתגובה זו
    הממשלה המזופטת הזאת עסוקה בזריית חול בעיניים. (בנגב יש הרבה...) מה, יקחו 25000 חרדים ויעמיסו אותם על קרונות בדרך למחנות עבודה בסוף העולם שמאלה (מזכיר לכם משהו מההיסטוריה..? זה על אחריותכם. אני לא אמרתי) במקום לשחרר קרקעות באיזורי ביקוש עיין ערך חריש שאותה לקחו מהחרדים ברגע האחרון... מפריחים בלונים על עיר חרדית. מי בדיוק יבוא לשם?
  • 5.
    החרדים לא מייצרים רופאים לכן יהיה מחסור חמור (ל"ת)
    החילוני האחרון 10/11/2013 22:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כנראה ביבי האפס כבר מתכונן לבחירות וקורץ לחרדים (ל"ת)
    תום 10/11/2013 18:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שתי תגובות של ציניקנים- תאכלו את עצמכים. (ל"ת)
    HAKY1 10/11/2013 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה פרץ 10/11/2013 14:08
    הגב לתגובה זו
    בישוב חירן מתגוררות 25 משפחות, ישוב צעיר מאוד, שלוש שנים על הקרקע, עם כחמישים ילדים. בסה"כ שבעים וחמשה מתיישבים עתידיים. עם לא יודעים את העובדות בהווה, איך זורקים מספרים על העתיד????
  • 1.
    ומי ישלם מיסים עירונים לכסיף תושבי ערד? (ל"ת)
    מלידני 10/11/2013 14:03
    הגב לתגובה זו
  • דרומי מתוסכל 10/11/2013 14:40
    הגב לתגובה זו
    ראשת העיר שרוצה להבחר מחדש להוריד את רוב הפסלים בככרות העיר. אחרי ניתוץ פסל של הפסלת מיכלסון לפני כשנה.
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.