בונים על הנגב: אושרה הקמת עיר חרדית ענקית וישוב חדש ליד ערד
ממשלת ישראל מעבירה אותנו לנגב - היום אושרה הקמתם של שני ישובים חדשים בנגב, העיר כסיף והישוב חירן. כמו כן החל השיווקים בישוב כרמית.
העיר כסיף מיועדת לקום מערבית לערד בהצטלבות כביש מספר 31 וכביש מספר 80. מדובר בישוב עירוני שעל פי החלטת ממשלה מאפריל 2007 מיועד להיות עיר חרדית עם כ-60 אלף תושבים (כ-12 אלף יחידות דיור). הממשלה החליטה לזרז את הליכי התכנון של היישוב. בין השאר מתוכנן בסמוך לעיר קו רכבת ובניית אזורי תעסוקה לציבור החרדי.
הישוב חירן (במבואות ערד) מזרחית למיתר, מיועד לכלול 2,500 יחידות דיור כאשר בחודשים הקרובים צפויות להתחיל עבודות העפר בעוד 220 מתיישבים עתידיים גרים במחנה זמני ביתיר.
בישוב כרמית, מערבית למיתר, המיועד גם הוא לכלול 2,500 יחידות דיור, החלו לאחרונה שיווקי הקרקעות ועבודות הפיתוח ל-400 המגרשים הראשונים כבר החלו. השיווקים זוכים לעניין רב ולביקושים גבוהים.
37 אלף יחידות דיור חדשות
בסך הכל צפויה הקמתן של קרוב ל-37 אלף יחידות דיור בישובים החדשים. לצד זאת, מקודמות תכניות לבניית עשרות אלפי יחידות דיור דירות לבנייה רוויה וצמודי קרקע בערי הנגב בבאר שבע, ערד, אופקים, דימונה, אילת, ירוחם ושדרות בנייה שתאפשר חיזוק הישובים, הגירה חיובית ופתרון נדל"ני למעבר צה"ל לנגב.
- טרקטור הוצת ביהוד, אאורה מזהירה: "בפעם הבאה זה עלול להיגמר בחיי אדם"
- סנקציות אישיות על סרבני גיוס חרדים - מה זה כולל והאם זה יהיה אפקטיבי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 6.ירון 11/11/2013 13:54הגב לתגובה זוהממשלה המזופטת הזאת עסוקה בזריית חול בעיניים. (בנגב יש הרבה...) מה, יקחו 25000 חרדים ויעמיסו אותם על קרונות בדרך למחנות עבודה בסוף העולם שמאלה (מזכיר לכם משהו מההיסטוריה..? זה על אחריותכם. אני לא אמרתי) במקום לשחרר קרקעות באיזורי ביקוש עיין ערך חריש שאותה לקחו מהחרדים ברגע האחרון... מפריחים בלונים על עיר חרדית. מי בדיוק יבוא לשם?
- 5.החרדים לא מייצרים רופאים לכן יהיה מחסור חמור (ל"ת)החילוני האחרון 10/11/2013 22:06הגב לתגובה זו
- 4.כנראה ביבי האפס כבר מתכונן לבחירות וקורץ לחרדים (ל"ת)תום 10/11/2013 18:06הגב לתגובה זו
- 3.שתי תגובות של ציניקנים- תאכלו את עצמכים. (ל"ת)HAKY1 10/11/2013 15:22הגב לתגובה זו
- 2.משה פרץ 10/11/2013 14:08הגב לתגובה זובישוב חירן מתגוררות 25 משפחות, ישוב צעיר מאוד, שלוש שנים על הקרקע, עם כחמישים ילדים. בסה"כ שבעים וחמשה מתיישבים עתידיים. עם לא יודעים את העובדות בהווה, איך זורקים מספרים על העתיד????
- 1.ומי ישלם מיסים עירונים לכסיף תושבי ערד? (ל"ת)מלידני 10/11/2013 14:03הגב לתגובה זו
- דרומי מתוסכל 10/11/2013 14:40הגב לתגובה זוראשת העיר שרוצה להבחר מחדש להוריד את רוב הפסלים בככרות העיר. אחרי ניתוץ פסל של הפסלת מיכלסון לפני כשנה.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
