תוכנית תמ"א 38 אמורה לרצות הן את צד הדייר המקבל דירה משודרגת ומעלית והן את היזם אשר מרוויח ממכירתן של הדירות החדשות שייבנה.

התמ"א 38 במתכונתה הראשונית, במסגרתה חיזקו את יסודותיהם של בניינים ישנים והוסיפו על גביהם קומות נוספות זכתה לביקורת מצדם של רבים - מהנדס עיריית תל אביב לשעבר חזי ברקוביץ' טען כי "הדבר האחרון שנחוץ הוא להוסיף 200 טון על גגות הבניינים". אולם גם לאחר תיקון 2 לתמ"א 38, אשר מאפשר את הריסתם של מבנים ובניית חדשים, זוכה התוכנית לקטילה מצד עיריית תל אביב - רון חולדאי, ראש העירייה, שאמר בשבוע שעבר - "האם התמ"א שווה משהו? לא. אם תמ"א 38 קיימת 7 שנים ועשו פחות מ-100 בניינים בתמ"א 38 בארץ, זה אומר שזה קשקוש והיא נותנת מתנות לעשירים ופוגעת ברמה התכנונית".

אולם מחוץ ל"מדינת תל אביב" היחס לתמ"א 38 שונה לגמריי, ועיריות דוגמת רמת גן, רעננה, בת ים וקריית אונו יוצאות מגידרן כדי לעודד כמה שיותר יוזמות. אך גם אם הרשות המקומית מעודדת תמ"א 38, יזמים רבים נמנעים מלהיכנס לפרויקטים בגלל התנהלות הדיירים, אשר במקרים לא מעטים כדי לא "לצאת פראיירים", ינסו את מזלם כדי להשיג כמה שיותר מהיזם.

Bizportal ליקט 5 התנגדויות מביכות לעניין ביצוע תמ"א 38 בחלק מהמקרים היזמים "ברחו" מהמיזם, במקרים אחרים הגיעו לפשרה ומקרים בודדים אף הגיעו לערכאות משפטיות:

1. דייר שהתגורר בדירה בשטח 40 מ"ר בקומת קרקע של בניין שנבנה על עמודים פלש וגידר חלק מגינת הבניין. דיירי הבניין התקשרו עם יזם לביצוע תמ"א 38(2), אשר במסגרתה היו אמורים להרוס את הבניין ולבנות במקומו בניין חדש. הדייר דרש את הפנטהאוז בטענה שבבניין החדש לא ייבנו דירות גן ואיכות חייו תפגע קשות ללא מקום לעציצים. היזם בסופו של דבר ברח מהפרויקט. יצוין כי הדייר אמור היה לקבל בבניין החדש דירה בשטח 80 מ"ר בקומה גבוהה.

איך מטפלים בפחד גבהים?

2. בפרויקט תמ"א 38 (2) בגבעתיים להקמת בניין בן 9 קומות במקום 3 הקומות הקיימות כיום, החליט הקבלן לשדרג את הדיירים ולתת להם דירות חדשות בקומות 3-6 במקום 1-3. אחד הדיירים שלח מכתב לקבלן ולשאר הדיירים, באמצעות עורך דין, בו טען כי הוא סובל מפחד גבהים. הקבלן ברצון רב הציע לדייר דירה בקומה הראשונה, אך הדייר לא התרצה ודרש פיצוי מאחר וכל קומה שווה כסף. הדייר נענה שכדאי שיפנה לבית המשפט עם הוכחות שסובל מפחד גבהים. בסופו של דבר, כדי להשתיקו, קיבל דירה בקומה 6 ו-10 אלף שקל (פחות משכר טרחת עורך דינו).

3. אחת הדיירות בבניין העבירה לדיירים וליזם מכתב לפיו תוספת הבנייה תעשה צל ותפגע ביחסי השכנים עם הבניינים מסביב ולכן היא חוששת מתביעה. יצוין כי הבניינים השכנים כלל לא התנגדו לבנייה. בנה של הדיירת פנה ליזם וטען שהיא תתנגד לאורך כל הדרך, אך תתרצה אם ישפצו את דירתה ב-180 אלף שקל. מכתב התראה לפני הגשת תביעה הוגש כנגד הדיירת והיא ויתרה על דרישותיה.

4. דיירים שהציבו פרוג'קטורים בחניית הבניין כדי לוודא שלא פוגעים ברכביהם, התנגדו לפרויקט מאחר שבתוכנית מתוכנן חניון תת קרקעי והם לא יוכלו לראות את מכוניותיהם. הדיירים דרשו פיצוי בגין הצבת הפרוג'קטורים, השקעה של מאות שקלים בלבד, אך לבסוף ויתרו.

5. דיירת סירבה לחתום מאחר וחששה שבתה "תתערבב" עם פועלי הבניין בני המיעוטים בזמן הבנייה וביקשה התחייבות מהקבלן שלא יעסיק פועלים מלאום זה. הקבלן התנגד ולבסוף הדיירת ויתרה.

"דיירים מקבלים עצות אחיתופל להתנגד"

עו"ד רם א. גמיליאל, מומחה בתחום התמ"א 38, אומר כי "דיירים מקבלים 'עצת אחיתופל' שחוזרת פעם אחר פעם על ידי עורך דינם ועל ידי חבריהם להתנגד ולעשות בעיות, להמתין לסוף ולהשיג כמה שיותר. לפעמים זה עובד לדיירים, אך בתי המשפט כיום כבר לא סלחניים וכשהסחטנות מתגלה אז פוסקים נגדם סכומים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים. כיום חברות מקבעות את כל השיפורים לדיירים עם הכניסה לפרויקט, אך תרבות ה'אל תהיה פראייר' עדיין משחקת. דייר המנסה לסחוט עוד 20 אלף שקל יצטער על כך כאשר יתבע בבית משפט בסכום של 200 אלף שקל בגין העיכוב בפרויקט."

קרן חרס ברנזון, העוסקת בניהול מיזמי התחדשות עירונית מטעם בעלי דירות, אומרת כי "תאוות הבצע נמשכת ולמרות הקנסות יש עדיין מתנגדים, אך בסופו של דבר כמעט כל בעיה נפתרת. כל הדיירים צריכים לדעת על הפיצוי שדייר אחר מקבל, אחרת כל העסקה תתפוצץ ויתבעו את היזם."

כתבות מעניינות נוספות:

בובליל: "בגלל פישר המשקיעים יברחו והשכירות תזנק; מחירי הדירות עוד יעלו"