נדל"ן

מדינת קומבינה? חלום ה'תמ"א38' חושף את הצד המכוער - 5 התנגדויות הזויות

התוכנית שהיא חלומם של דיירים רבים, מוציאה מחלקנו צד 'גרידי', Bizportal ליקט 5 מקרים. 4 של סחטנות ועוד אחד - סתם מוזר
לירן סהר | (20)

תוכנית תמ"א 38 אמורה לרצות הן את צד הדייר המקבל דירה משודרגת ומעלית והן את היזם אשר מרוויח ממכירתן של הדירות החדשות שייבנה.

התמ"א 38 במתכונתה הראשונית, במסגרתה חיזקו את יסודותיהם של בניינים ישנים והוסיפו על גביהם קומות נוספות זכתה לביקורת מצדם של רבים - מהנדס עיריית תל אביב לשעבר חזי ברקוביץ' טען כי "הדבר האחרון שנחוץ הוא להוסיף 200 טון על גגות הבניינים". אולם גם לאחר תיקון 2 לתמ"א 38, אשר מאפשר את הריסתם של מבנים ובניית חדשים, זוכה התוכנית לקטילה מצד עיריית תל אביב - רון חולדאי, ראש העירייה, שאמר בשבוע שעבר - "האם התמ"א שווה משהו? לא. אם תמ"א 38 קיימת 7 שנים ועשו פחות מ-100 בניינים בתמ"א 38 בארץ, זה אומר שזה קשקוש והיא נותנת מתנות לעשירים ופוגעת ברמה התכנונית".

אולם מחוץ ל"מדינת תל אביב" היחס לתמ"א 38 שונה לגמריי, ועיריות דוגמת רמת גן, רעננה, בת ים וקריית אונו יוצאות מגידרן כדי לעודד כמה שיותר יוזמות. אך גם אם הרשות המקומית מעודדת תמ"א 38, יזמים רבים נמנעים מלהיכנס לפרויקטים בגלל התנהלות הדיירים, אשר במקרים לא מעטים כדי לא "לצאת פראיירים", ינסו את מזלם כדי להשיג כמה שיותר מהיזם.

Bizportal ליקט 5 התנגדויות מביכות לעניין ביצוע תמ"א 38 בחלק מהמקרים היזמים "ברחו" מהמיזם, במקרים אחרים הגיעו לפשרה ומקרים בודדים אף הגיעו לערכאות משפטיות:

1. דייר שהתגורר בדירה בשטח 40 מ"ר בקומת קרקע של בניין שנבנה על עמודים פלש וגידר חלק מגינת הבניין. דיירי הבניין התקשרו עם יזם לביצוע תמ"א 38(2), אשר במסגרתה היו אמורים להרוס את הבניין ולבנות במקומו בניין חדש. הדייר דרש את הפנטהאוז בטענה שבבניין החדש לא ייבנו דירות גן ואיכות חייו תפגע קשות ללא מקום לעציצים. היזם בסופו של דבר ברח מהפרויקט. יצוין כי הדייר אמור היה לקבל בבניין החדש דירה בשטח 80 מ"ר בקומה גבוהה.

איך מטפלים בפחד גבהים?

2. בפרויקט תמ"א 38 (2) בגבעתיים להקמת בניין בן 9 קומות במקום 3 הקומות הקיימות כיום, החליט הקבלן לשדרג את הדיירים ולתת להם דירות חדשות בקומות 3-6 במקום 1-3. אחד הדיירים שלח מכתב לקבלן ולשאר הדיירים, באמצעות עורך דין, בו טען כי הוא סובל מפחד גבהים. הקבלן ברצון רב הציע לדייר דירה בקומה הראשונה, אך הדייר לא התרצה ודרש פיצוי מאחר וכל קומה שווה כסף. הדייר נענה שכדאי שיפנה לבית המשפט עם הוכחות שסובל מפחד גבהים. בסופו של דבר, כדי להשתיקו, קיבל דירה בקומה 6 ו-10 אלף שקל (פחות משכר טרחת עורך דינו).

3. אחת הדיירות בבניין העבירה לדיירים וליזם מכתב לפיו תוספת הבנייה תעשה צל ותפגע ביחסי השכנים עם הבניינים מסביב ולכן היא חוששת מתביעה. יצוין כי הבניינים השכנים כלל לא התנגדו לבנייה. בנה של הדיירת פנה ליזם וטען שהיא תתנגד לאורך כל הדרך, אך תתרצה אם ישפצו את דירתה ב-180 אלף שקל. מכתב התראה לפני הגשת תביעה הוגש כנגד הדיירת והיא ויתרה על דרישותיה.

4. דיירים שהציבו פרוג'קטורים בחניית הבניין כדי לוודא שלא פוגעים ברכביהם, התנגדו לפרויקט מאחר שבתוכנית מתוכנן חניון תת קרקעי והם לא יוכלו לראות את מכוניותיהם. הדיירים דרשו פיצוי בגין הצבת הפרוג'קטורים, השקעה של מאות שקלים בלבד, אך לבסוף ויתרו.

5. דיירת סירבה לחתום מאחר וחששה שבתה "תתערבב" עם פועלי הבניין בני המיעוטים בזמן הבנייה וביקשה התחייבות מהקבלן שלא יעסיק פועלים מלאום זה. הקבלן התנגד ולבסוף הדיירת ויתרה.

"דיירים מקבלים עצות אחיתופל להתנגד"

עו"ד רם א. גמיליאל, מומחה בתחום התמ"א 38, אומר כי "דיירים מקבלים 'עצת אחיתופל' שחוזרת פעם אחר פעם על ידי עורך דינם ועל ידי חבריהם להתנגד ולעשות בעיות, להמתין לסוף ולהשיג כמה שיותר. לפעמים זה עובד לדיירים, אך בתי המשפט כיום כבר לא סלחניים וכשהסחטנות מתגלה אז פוסקים נגדם סכומים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים. כיום חברות מקבעות את כל השיפורים לדיירים עם הכניסה לפרויקט, אך תרבות ה'אל תהיה פראייר' עדיין משחקת. דייר המנסה לסחוט עוד 20 אלף שקל יצטער על כך כאשר יתבע בבית משפט בסכום של 200 אלף שקל בגין העיכוב בפרויקט."

קרן חרס ברנזון, העוסקת בניהול מיזמי התחדשות עירונית מטעם בעלי דירות, אומרת כי "תאוות הבצע נמשכת ולמרות הקנסות יש עדיין מתנגדים, אך בסופו של דבר כמעט כל בעיה נפתרת. כל הדיירים צריכים לדעת על הפיצוי שדייר אחר מקבל, אחרת כל העסקה תתפוצץ ויתבעו את היזם."

כתבות מעניינות נוספות:

בובליל: "בגלל פישר המשקיעים יברחו והשכירות תזנק; מחירי הדירות עוד יעלו"

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    אבי 05/11/2012 17:39
    הגב לתגובה זו
    מה קורה עים שיפוץ וחיזוק המבנים בבת ים?כבר שנתיים שאניחנו מחכים ומחכים וכלום ממש כלום לא זז ....הבינין ברחוב השקמה 7 בבת ים.......יש כבר את כל חתימות והסכמת הדירים.איפה זה נתקע?לא ברור
  • ב 07/11/2012 10:58
    הגב לתגובה זו
    מי צריך קבלן או יזם! במקום שכל הדיירים יחתמו ליזם, הגישו בעצמכם תכנית לעיריה, כל הרחבה תעשה על חשבון כל דייר ודייר אבל הדירות על הגג ישארו שלכם! אפשר להרויח טוב!
  • 15.
    הסיבה האמיתית 04/11/2012 20:00
    הגב לתגובה זו
    לכן מעכבים את התמא בכל דרך אפשרית
  • 14.
    יצחק 04/11/2012 19:00
    הגב לתגובה זו
    צריך להפסיק מייד עם המודל הקיים של תמ"א 38, ולעשות מה שעושים בכל מדינות העולם המערבי: במידה ויש בניין שהינו מסוכן למגורים, על העירייה להוציא מכתב לדיירי הבניין בו הם נדרשים לחזק את המבנה עד תאריך מסויים במתקונתו הקיימת (ללא תוספות למינהן וחריגות בנייה) ובמידה והדיירים מתקשים כלכלית, העירייה תציע להם הלאוות. במידה ולא ידאגו לחיזוק המבנה עד התאריך הנקוב, הם יתבעו על ידי העירייה. אבל אני לא מכיר שום מדינה בעולם שנותנת מתנות בחינם לאנשים בשווי מאות ואפילו מילוני שקלים. אחר כך עוד מתפלאים למה פה כולם נהיו תאווי בצע.
  • 13.
    האם יש בעלי דירות כאלה גם בפרויקט דפנה? (ל"ת)
    רני 04/11/2012 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    דניאל 04/11/2012 11:46
    הגב לתגובה זו
    מה זה השטויות האלה?! הקבלנים והיזמים לוקחים על עצמם 0 סיכון. הדיירים המסכנים שקנו דירה במיקום טוב צריכים לוותר על השווי של הדירה שלהם כדי שהקבלן יעשה בוכטות?! זאת זכותם של הדיירים לדרוש דירה יותר גדולה וגם עוד כסף בצד מהקבלן. מי קבע שהקבלן צריך להרוויח 5-10 מיליון (סתם סכום) ולדיירים אסור לראות שקל יותר ומותר להם רק לקבל דירה יותר גדולה? הבניין שייך לדיירים בלבד ואם הם לא פראיירים הם צריכים להבין את הפוטנציאל ולחפש קבלן שיקח לעצמו כמה שפחות ולהם ישאר כמה שיותר. הקבלנים של התמ"א נלחמים בשיניים על כל פרוייקט, תנו להם לרקוד טיפה. חוצפה. עוד לתבוע את הדייר. כמובן שהכל מתייחס ללפני חתימת החוזה.
  • פאפיק 05/11/2012 12:19
    הגב לתגובה זו
    אם תמצוא יזם שיסכים להרוויח פחות "בשביל שדיירים יהנו" תן לי דחוף את הטלפון שלו!!!
  • נועם 04/11/2012 12:08
    הגב לתגובה זו
    כשהם נכנסים לתמ"א. דרישות הרשויות מטורפות ומייקרות משמעותית את השיפוץ, לכן היזם לא יכול להרשות לעצמו להתעסק עם גחמות סחטניות של הדיירים. נותנים להם המון - בניין שנראה כמו חדש או חדש לגמריי, תוספת חדרים ומרפסת שמש, אז למה להרוס הכול?
  • 11.
    אחיתופל לא אחיטופל (ל"ת)
    רק לפתוח תנ"ך..בושה! 04/11/2012 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    04/11/2012 09:49
    הגב לתגובה זו
    ברחוב בזימן בתל אביב העורך דין העדיף את הקבלן שנתן לו הכי הרבה לכיס הפרטי. מול הדיירים לכאורה עבד בחינם, כי יש לו דירה בבניין.
  • 9.
    מלכה אבנר 04/11/2012 09:17
    הגב לתגובה זו
    יש לנו דירה בקומה רבעית ללא מעלית ומאוד מעוניינים בתמא , אך הנציגים שלנו שנבחרו לשנה, באו עם הצעה מחברה שהיא מפרה חוק ובכינוס נכסים העורך דין של החברה הוא למעשה הביאו אותו לייצג אותנו, עוד כהנה והנה, פשוט הזוי שאחרי 4 שנים באו עם חוזה ללא תוכנית והחלו להחתים דיירים שכל רצונם בתמא. לקרוא את החוזה החד צדדי ולא להאמין. אגב אין להם מלבד הוצאות לפועל מאין לממן את הפורייקט שגם כך הוא לא קל, פשוט קשה לתפוס מה הנציגים יעשו על מנת להחתים, חתמו פחות מחצי, מאוד מאוד מעונינים בתמא 38 ואשמח אם סהר יגיב על המקרא הזה, אגב לא ביקשנו שום טובת הנאה רק רצינו שאכן הפורייקט אכן יבוצע.
  • 8.
    העסק יזוז רק עם חקיקה הקובעת חובת ביצוע (ל"ת)
    חוק חיוב תמא 04/11/2012 07:45
    הגב לתגובה זו
  • יצחק 04/11/2012 18:44
    הגב לתגובה זו
    וגם ללא כל מני תוספות חינמיות, כמו חדר נוסף ומרפסות. דייר שירצה תוספת שישלם את ההוצאה הכרוכה בבנייתה. תאוות הבצע בארץ חורגת מכל פרופורציה הגיונית. מביאים אצבע, רוצים את כל היד. אם המדינה רוצה לחזק מבנים שתחזק על פי חוק חובה וללא תוספת בנייה שמעמיסה על התשתיות ופוגעת בדיירי שכונה האחרים, ולא לעשות מזה חגיגה להתעשרות מהירה של דיירים בבניינים ישנים. מה הקשר בין חיזוק המבנה לבין שיפוץ המבנה, בניית מעלית, מרפסות וכו'? בתים שרוצים שיפוצים שיתקשרו עם קבלן באופן פרטי וישלמו לו.
  • 7.
    נו, באמת (ל"ת)
    רם גמליאל... 03/11/2012 21:04
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    03/11/2012 20:00
    הגב לתגובה זו
    עיריית חיפה היא הגרועה ביותר הם ממש מערימים קשיים הם מבקשים שהיזם יוסיף 2.25 חניות על כל דירה חדשה שהוא בונה כאשר הדבר הוא בלתי אפשרי בעליל הם מבקשים כופר חנייה של מאות אלפי שקלים מה שהופך את המיזם ל לא כדאי זו דרכו של ראש העיר ״לקדם את העיר ולעזור לפתור את מצוקת הדיור בחיפה הוא גר בדניה מה איכפת לו מהשאר סביר להניח שלפנני הבחירות הוא יהיה נחמד
  • 5.
    נועם 03/11/2012 17:02
    הגב לתגובה זו
    כל אחד חושב על טובתו האישית בלבד במקום על טובת הכלל, לא סתם שונאים אותנו בעולם. הכול מגיע לנו, אנחנו צועקים ומתחמנים, עם ברברי עלוב שחושב שהוא יודע הכול אך למעשה לא יודע כלום
  • 4.
    co007 03/11/2012 16:46
    הגב לתגובה זו
    מי שמנסה לטרוף מעבר להגיון, פשוט ימשיך לחיות בזבלה שלו. יש מספיק דוגמאות לכך. מעבר לכך בעיר כמו חיפה רבים שידרגו את עצמם.
  • 3.
    לעשות שינוי חקיקה כי זה עם מתוסבך (ל"ת)
    יעל 03/11/2012 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    03/11/2012 16:24
    הגב לתגובה זו
    רעידת אדמה שתהרוס הכל ואז לעירייה ולאותם מנוולים לא יהיה ברירה או טילים שיהרסו הכל מה שבא קודם ברוך הבא.
  • 1.
    03/11/2012 16:23
    הגב לתגובה זו
    עיריית ת"א מיתממת למה באמת לא הורסים בצפון הישן בנינים מכוערים שלדיירים אין חנייה ואין מעלית ובמקום זה בונים בניין נורמלי וחדש שיעמוד עשרות שנים ויוסיף לסביבה. על כל בניין של 3 קומות העירייה צריכה לאשר 8 קומות זה לא מגדל זה סביר ועדיף. מדינה של בהמות!
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

מהדרין. קרדיט: שחר אמשלוםמהדרין. קרדיט: שחר אמשלום

ב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית

תחזיק ב-51% מ"פי הנדסה", הפעילה בגוש דן ומתמחה בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ״א 38, ותקים זרוע ייעודית לייזום וביצוע כחלק מהרחבת פעילותה לענף הנדל״ן

צלי אהרון |

מהדרין מהדרין -3.77%  , אחת מחברות החקלאות הגדולות בישראל, מתרחבת בתוך שוק הנדל״ן ורוכשת שליטה בחברת ההתחדשות העירונית והביצוע "פי הנדסה". במסגרת ההסכם תרכוש מהדרין 51% ממניות החברה לפי שווי של כ-54 מיליון שקל, ובמקביל תקים זרוע ייעודית לפעילות הייזום והמגורים תחת השם ״הורייזון מהדרין״. המהלך מסמן את כניסתה הפורמלית של מהדרין לעולם הייזום והבנייה העירונית, בהמשך למהלכים קודמים שביצעה בשנים האחרונות בתחומי נדל״ן מניב ותשתיות לוגיסטיות.

"פי הנדסה", שהוקמה ב-2006 ומנוהלת על ידי המייסד אבי סויבלזון, פועלת בעיקר במרכז הארץ ובגוש דן ומתמחה בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ״א 38. החברה עוסקת גם ביזמות וגם בביצוע, כך שהיא מלווה את הפרויקטים מהשלב התכנוני ועד למסירה לדיירים. לחברה צבר פרויקטים במרכזי ביקוש, בשילוב מספר פרויקטים הנמצאים בשלבי היתר וביצוע.  עבור מהדרין, מדובר בכניסה לשוק שבו נדרשת יכולת ביצוע מוגדרת וניסיון בניהול תהליכים מורכבים מול דיירים, רשויות ושרשרת קבלנים.

המהלך משתלב עם השנים האחרונות שבהן מהדרין הרחיבה את פעילותה מעבר לליבה החקלאית: החברה פיתחה שימושים לוגיסטיים ותעשייתיים בשטחים בהם היא מחזיקה, קידמה תשתיות קירור ואחסון למוצרי חקלאות, ונכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת בשותפות עם טראלייט. כעת היא מוסיפה נדל״ן למגורים כמנוע צמיחה נוסף, ובעיקר כזה שנשען על נכס קיים ומשמעותי: עתודות הקרקע שלה בישראל. 

הקמת החברה החדשה, "הורייזון מהדרין", צפויה לשמש כמסגרת המאגדת את פעילות הנדל״ן בקבוצה. נוצר מצב שמהדרין מחזיקה קרקעות בהיקפים משמעותיים לאורך שנים, והרבה קרקעות מהם עם פוטנציאל תכנוני, חלקן בשטחים עירוניים ואזורי תעסוקה שבהם ניתן להשביח משמעותית את הנכס. או שינוי ייעוד ו׳/או פיתוח יזמי. באמצעות רכישת השליטה ב"פי הנדסה", מהדרין למעשה מייצרת לעצמה זרוע ביצועית שתאפשר לה לייצר ערך על בסיס הקרקעות והפרויקטים העתידיים, מבלי להסתמך בלעדית על גורמי תכנון וביצוע חיצוניים. במהדרין מעריכים כי המהלך יאפשר קידום מהיר ויעיל יותר של מיזמי נדל״ן, נוכח היכולת להפעיל מנגנון תכנון, ייזום וביצוע בתוך הבית.

בנוסף, החיבור בין עתודות קרקע לבין גוף יזמי-ביצועי עשוי לקצר לוחות זמנים ולהעניק שליטה טובה יותר בעלויות ובנראות הפרויקטים בשוק. מנגד, מדובר במהלך עם מורכבות וניהול סיכונים גבוה. שכן פרויקטי התחדשות עירונית, במיוחד במרכזי ערים, דורשים ליווי צמוד, תקצוב רב־שנתי, יכולת הנעת בעלי דירות ותמרון מול רגולציה עירונית וממשלתית.