באיזו עיר נמכרה דירת 3 חדרים ב-290 אלף שקל?

הזינוק במחירי הדירות הרחיק את מחפשי המציאות לפריפרייה, אולם מי שיחפש טוב ימצא עסקאות מעניינות גם באזור המרכז. בנק ירושלים ביצע מספר עסקאות בספטמבר בפחות מ-940 אלף שקל
לירן סהר | (3)

למרות ההתמתנות במחירי הדירות בתקופה האחרונה, רמת מחירי הדירות הגבוהה עדיין אינה מאפשרת לרבים להגשים את חלום 4 הקירות בפחות ממיליון שקל. בנק ירושלים ביצע בחודש ספטמבר מספר עסקאות בפחות מ-940 אלף שקל:

תל אביב

דירת 2.5 חדרים ברחוב הר טוב, 58 מ"ר, נמכרה ב-850 אלף שקל

פתח תקווה

דירת 3 חדרים ברחוב סלנט, 80 מ"ר, נמכרה ב-850 אלף שקל

נתניה

דירת 3 חדרים ברחוב אברהם שפירא, 92 מ"ר, נמכרה ב-875 אלף שקל

רמלה

דירת 3.5 חדרים ברחוב מלאכי, 75 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-680 אלף שקל

אשדוד

דירת 2 חדרים ברחוב אבן גבירול, 42 מ"ר, נמכרה ב-520 אלף שקל

דירת 2.5 חדרים ברחוב רמב"ם, 55 מ"ר, נמכרה ב-474 אלף שקל

דירת 3 חדרים ברחוב הפלמ"ח, 52 מ"ר, נמכרה ב-637 אלף שקל

קריית אתא

דירת 3 חדרים ברחוב הוגו מילר, 70 מ"ר, נמכרה ב-350 אלף שקל

דימונה

דירת 3 חדרים ברחוב בן גוריון, 71 מ"ר, נמכרה ב-290 אלף שקל

נצרת עילית

דירת 5 חדרים ברחוב ניצן, קומה א', נמכרה ב-890 אלף שקל

חיפה

דירת 4 חדרים ברחוב פייר קינג, 96 מ"ר, קומה ק', נמכרה ב-900 אלף שקל

דירת 3 חדרים ברחוב סטלה מאריס, 72 מ"ר, קומה ו', נמכרה ב-580 אלף שקל

באר שבע

דירת 6 חדרים ברחוב אבן גבירול, 124 מ"ר, קומה ג', נמכרה ב-940 אלף שקל

דירת 4 חדרים ברחוב אהרון מסקין, 112 מ"ר, נמכרה ב-690 אלף שקל

כתבות מעניינות נוספות:

מגורים בעתיד: "מספר החדרים בדירה ישתנה בלחיצת כפתור; משפחות יסתפקו בחללים מתוחכמים אך קטנים בהרבה"

יצאו מפרופורציה: במחיר של קוטג' בראשל"צ תוכלו לקנות 33 מ"ר בת"א

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יש דירות זולות אבל הציבור מפונק רוצה פנטהאוז בתל אביב (ל"ת)
    תעברו ליהודה ושומרון 10/10/2012 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נתן 09/10/2012 11:54
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי מגדיר את החורים האלה כדירות
  • 1.
    דירת 2.5 חד' בת"א צריכה לעלות חצי מיליון גג (ל"ת)
    מנשה 09/10/2012 11:54
    הגב לתגובה זו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.