באיזו עיר נמכרה דירת 3 חדרים ב-290 אלף שקל?

הזינוק במחירי הדירות הרחיק את מחפשי המציאות לפריפרייה, אולם מי שיחפש טוב ימצא עסקאות מעניינות גם באזור המרכז. בנק ירושלים ביצע מספר עסקאות בספטמבר בפחות מ-940 אלף שקל
לירן סהר | (3)

למרות ההתמתנות במחירי הדירות בתקופה האחרונה, רמת מחירי הדירות הגבוהה עדיין אינה מאפשרת לרבים להגשים את חלום 4 הקירות בפחות ממיליון שקל. בנק ירושלים ביצע בחודש ספטמבר מספר עסקאות בפחות מ-940 אלף שקל:

תל אביב

דירת 2.5 חדרים ברחוב הר טוב, 58 מ"ר, נמכרה ב-850 אלף שקל

פתח תקווה

דירת 3 חדרים ברחוב סלנט, 80 מ"ר, נמכרה ב-850 אלף שקל

נתניה

דירת 3 חדרים ברחוב אברהם שפירא, 92 מ"ר, נמכרה ב-875 אלף שקל

רמלה

דירת 3.5 חדרים ברחוב מלאכי, 75 מ"ר, קומה א', נמכרה ב-680 אלף שקל

אשדוד

דירת 2 חדרים ברחוב אבן גבירול, 42 מ"ר, נמכרה ב-520 אלף שקל

דירת 2.5 חדרים ברחוב רמב"ם, 55 מ"ר, נמכרה ב-474 אלף שקל

דירת 3 חדרים ברחוב הפלמ"ח, 52 מ"ר, נמכרה ב-637 אלף שקל

קריית אתא

דירת 3 חדרים ברחוב הוגו מילר, 70 מ"ר, נמכרה ב-350 אלף שקל

דימונה

דירת 3 חדרים ברחוב בן גוריון, 71 מ"ר, נמכרה ב-290 אלף שקל

נצרת עילית

דירת 5 חדרים ברחוב ניצן, קומה א', נמכרה ב-890 אלף שקל

חיפה

דירת 4 חדרים ברחוב פייר קינג, 96 מ"ר, קומה ק', נמכרה ב-900 אלף שקל

דירת 3 חדרים ברחוב סטלה מאריס, 72 מ"ר, קומה ו', נמכרה ב-580 אלף שקל

באר שבע

דירת 6 חדרים ברחוב אבן גבירול, 124 מ"ר, קומה ג', נמכרה ב-940 אלף שקל

דירת 4 חדרים ברחוב אהרון מסקין, 112 מ"ר, נמכרה ב-690 אלף שקל

כתבות מעניינות נוספות:

מגורים בעתיד: "מספר החדרים בדירה ישתנה בלחיצת כפתור; משפחות יסתפקו בחללים מתוחכמים אך קטנים בהרבה"

יצאו מפרופורציה: במחיר של קוטג' בראשל"צ תוכלו לקנות 33 מ"ר בת"א

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יש דירות זולות אבל הציבור מפונק רוצה פנטהאוז בתל אביב (ל"ת)
    תעברו ליהודה ושומרון 10/10/2012 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נתן 09/10/2012 11:54
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי מגדיר את החורים האלה כדירות
  • 1.
    דירת 2.5 חד' בת"א צריכה לעלות חצי מיליון גג (ל"ת)
    מנשה 09/10/2012 11:54
    הגב לתגובה זו
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.