למה מקורות קונה מעל למחיר שוק? כי היא יכולה - עם הכסף שלנו

חברת המים הלאומית מקורות רכשה לאחרונה בניין משרדים חדש בקריית אונו תמורת 231 מ' שקל - מחיר שנחשב גבוה ביחס לנכסים דומים באזור. למה? אולי כי היא יכולה. מדובר בחברה ממשלתית שממומנת מכספי הציבור, ללא צורך אמיתי להצדיק כל הוצאה כספית בפני משקיעים או בפני הנהלה קשוחה. כשאין בוס אמיתי, ואין מנגנון שיבחן אם ההוצאה הייתה יעילה - קל להחליט מהר, לקנות מהר, ולשלם ביוקר. וכמו תמיד - הציבור הוא זה שנושא בעלות.

הבוקר הודיעה מקורות על רכישת מגדל משרדים בן 12 קומות בפרויקט ONYX שבקריית אונו, בעסקה מול קבוצת סופרין, חברת הביטוח מנורה וקבוצת וייס. התמורה: 231 מיליון שקל לפני מע"מ, לפי כ-10.5 אלף שקל למ"ר. מבלי לזלזל באיכות המגדל או במיקומו - מדובר במחיר גבוה, במיוחד בהתחשב בכך שהאזור (מתחם MYONO) עדיין נמצא בראשית דרכו כמרכז תעסוקה. השאלה המתבקשת: האם מקורות שילמה יותר ממה שהייתה צריכה - רק כדי למהר ולעבור? על פי הדיווחים, מקורות ביטלה הסכם קודם שכלל בניית מטה חדש עבורה בעיר חולון, והעדיפה לרכוש מבנה שכבר קיים ומוכן - כדי להקדים את המעבר.

ייתכן שמבחינה תפעולית זה מהלך הגיוני, אך לא ברור אם נעשתה השוואת חלופות מעמיקה, לא שמאות חיצונית בלתי תלויה. כשמדובר בגוף ציבורי, ההנחה הבסיסית צריכה להיות: כל שקל נבחן. כאן, נדמה שמישהו פשוט החליט - והלך עם זה.

הכסף של כולנו

מקורות היא לא חברה פרטית. זו חברה ממשלתית שמספקת מים לכל אזרח בישראל, וגובה תשלומים ממשקי הבית, התעשייה והעסקים. כלומר - הכסף שהיא מוציאה הוא הכסף של כולנו. ולכן, כל השקעה בסדר גודל כזה צריכה להיות שקופה, מנומקת, ובליווי מסמכים פומביים: חוות דעת משפטית, הערכות שווי, תחשיבים כלכליים, בדיקת חלופות. אלא שבפועל - שום דבר מזה לא פורסם. הציבור, שממן את העסקה, לא קיבל הסבר, לא קיבל הצדקה, ולא קיבל שורת נימוקים שמבהירים מדוע היה צריך לשלם מחיר גבוה מהמקובל בשוק. ואולי זאת בדיוק הבעיה. כשאין בעלי מניות פרטיים שדורשים תשובות, כשאין דירקטור שמרגיש באמת אחראי לכסף הפרטי שלו - קשה לדרוש אחריות אמיתית.

וכשמותר להחליט על רכישת נדל"ן מכסף ציבורי ב־231 מיליון שקל מבלי להציג פערים בין שווי השוק למחיר ששולם, המערכת מאותתת מסר מסוכן: מותר לבזבז, מותר למהר, מותר לשלם יותר - פשוט כי אפשר. בסופו של דבר, המים שזורמים מהברזים שלנו נראים אולי מובנים מאליהם, אבל מאחוריהם עומדת מערכת כלכלית שלמה - שממומנת מאיתנו. אם מקורות יכולה להוציא סכומים כאלה בלי בקרה, בלי שמאות חיצונית ובלי ביקורת ציבורית. 

שקיפות ? תתחילו מלהראות את השמאות

אחד הכללים הבסיסיים בהתנהלות של גוף ציבורי - בטח כזה שמגלגל מיליארדים מדי שנה, הוא שקיפות מלאה מול הציבור. כשחברה ממשלתית מבצעת עסקה של במאות מיליוני שקלים על נדל"ן, היא אמורה לפרסם את מסמכי ההצדקה להחלטה: שמאות, ניתוחי שוק, הערכות חלופות, חוות דעת משפטיות, והמלצות כלכליות. כל אלה אינם סודות מסחריים - אלא מידע ציבורי, שמגיע לציבור, שמממן את העסקה.

אבל במקרה הזה -שום דבר לא פורסם.אין שמאות פומבית שמסבירה למה המחיר הזה מוצדק, אין ניתוח כלכלי שמבהיר למה נבחר דווקא המבנה הזה, ואין תיעוד גלוי של תהליך בחינת חלופות (כמו המטה בחולון). אם החומר הזה קיים - מדוע לא חושפים אותו? ואם הוא לא קיים – זו בעיה חמורה בהרבה. השתיקה הזו מטרידה, כי היא מייצרת תחושת "עסקה סגורה" - מישהו החליט, סגר, קנה, ועכשיו כולנו נישא בתוצאות.

דווקא מקורות, כגוף שאמון על ניהול משאב חיוני כמו מים, הייתה אמורה להוות דוגמה לאחריות, שקיפות וזהירות תקציבית. במקום זאת, העסקה הזו מריחה כמו משהו שקרה בלי פיקוח, בלי בקרה, ובלי דין וחשבון אמיתי לציבור. אם אתם בטוחים שהעסקה מוצדקת - תציגו את קבלת ההחלטות והסקת המסקנות שלכם בדרך לרכישת הנכס הזה. תראו את השמאות. תראו את הערכות השוק. תסבירו למה המחיר לא חריג. כל עוד זה לא קורה - השתיקה לא מחמיאה לכם.

למה דווקא עכשיו?

על פניו, מקורות לא הייתה בלחץ ממשי לעבור. מדובר בחברה שנמצאת כבר זמן מה במטה שלה ברחוב לינקולן בתל אביב - מבנה משרדי קלאסי, במיקום מרכזי, שלא דווח עליו כל צורך דחוף לעזוב. אבל במקום להמשיך לתכנן מהלך מעבר מדורג, בהתאם לתוכנית קודמת שכללה הקמת מטה חדש בחולון, מקורות שינתה מסלול – ובחרה לרכוש מבנה כמעט מוכן, בפרויקט שבקריית אונו, במחיר גבוה ובמהירות לא מוסברת.

העסקה הקודמת הייתה בנויה כך: היזמים היו רוכשים את המטה הישן בתל אביב ב־140 מיליון שקל, ובתמורה היו בונים עבור מקורות מטה חדש בחולון, בעלות מוערכת של כ־170 מיליון שקל. עסקה כוללת, מפורטת, עם חלוקת אחריות וזמן תכנון. אבל במקורות בחרו לבטל את המסלול הזה - ולרכוש בניין מוכן ב־231 מיליון שקל. למה? כדי למהר. מבחינה תפעולית, ייתכן שיש היגיון במהלך - אבל האם "למהר" זו הצדקה להוציא מאות מיליונים מכספי ציבור? האם נשקלו כלל העלויות האלטרנטיביות? האם הוערכו הסיכונים שבהשקעה באזורים שאינם מבושלים תעסוקתית? האם נבדקה השפעה על תקציב החברה או על תעריפי המים? ובעיקר - מי קבע שזה דחוף?האם זו הייתה דרישה של ההנהלה? החלטה פנימית של הדירקטוריון? לחצים חיצוניים?כל עוד לא ניתן הסבר פומבי ברור, הציבור רשאי לתהות האם לא קיבלה החברה את ההחלטה פשוט כי... היא יכולה.

• עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
• לקראת הפרטה? "מעל 100 אלף יח"ד חסומות בגלל היעדר תשתיות ביוב"