הציבור נכנס לבורסה: איזה קרנות רואות גיוסים גדולים?
בסיכום השבוע החולף רשמו המדדים המובילים בת"א, שהושקו בתחילת שבוע שעבר כחלק מרפורמת המדדים החדשה, תשואות חיוביות כאשר מדד ת"א 35 הוסיף 2.4%, מדד ת"א 90 התחזק 3%. רוח גבית התקבלה בשבוע החולף גם מעליות השערים שנרשמו בוול סטריט, שם נשברו שיאים.
בתוך כך, הקרנות המנייתיות גייסו השבוע כ-230 מיליון שקל, הנחלקים לגיוסים של כ-100 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-40 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ-90 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל. מדובר בקצב גיוס דומה לזה שנרשם בשבוע הקודם, אז נרשמו גיוסים כ-225 מיליון שקלים.
קצב הגיוסים בקרנות המסורתיות (בנטרול הכספיות) עלה השבוע והסתכם בכ-630 מיליון שקל, המתחלקים לגיוס של כ-665 מיליון שקל בקרנות המנוהלות ומנגד פדיונות של כ-35 מיליון שקל בקרנות המחקות. בשבוע הקודם רשמו הקרנות המסורתיות גיוסים של כ-500 מיליון שקל.
הקטגוריה המגייסת ביותר: קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית כגון קרנות 10/90 או 20/80, נותרה גם בשבוע החולף כקטגוריה המגייסת ביותר, עם קצב גיוסים גבוה מאוד של כ-640 מיליון שקל, זאת בהמשך לגיוסים של כ-730 מיליון שקל בשבוע הראשון של חודש פברואר. מתחילת החודש, קרנות אג"ח כללי גייסו כ-1.37 מיליארד שקל והן ממשיכות כאמור לעמוד בראש טבלת הקרנות המגייסות ובהפרש ניכר משאר קבוצות ההשקעה.
- גיוס של 4 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות בספטמבר; לאן הולך הכסף?
- מדד ה-S&P 500 עלה ב-9% - בכמה עלתה הקרן שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אגרות החוב הקונצרניות סיכמו את השבוע במגמה מעורבת: מדד תל-בונד 20 ותל-בונד 60 רשמו תשואה חיובית מזערית של עד כ-0.1%, לעומתם, מדד תל-בונד 40 ירד בשיעור זניח של כ-0.05%. למרות המגמה המעורבת, קרנות אג"ח קונצרני רשמו עלייה קלה בקצב הגיוסים משבוע קודם, לסכום של כ-240 מיליון שקל. מתחילת החודש, קרנות אג"ח קונצרני גייסו כ-480 מיליון שקל.
מדד ממשלתי כללי רשם בשבוע החולף יציבות (0.02%-). למרות היציבות, קצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה עלה מעט השבוע לסכום של כ-360 מיליון שקל. מתחילת החודש, קרנות אג"ח מדינה רשמו פדיון של כ-830 מיליון שקל והן ממשיכות להיות קבוצת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות.
- 1.הממ... (ל"ת)גיל ברוך 20/02/2017 00:24הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
