פאניקה: זו הסיבה שהציבור נבהל בימים האחרונים - וייצר פדיונות עתק בקרנות
בשבוע שעבר מדד המעו"ף טיפס 0.17% והשלים שבוע רביעי רצוף של עליות, אבל מבחינת הציבור - ראינו סוג של פאניקת מכירות. הפדיונות בקרנות הנאמנות המסורתיות (כלומר בניטרול כספיות) הסתכמו ב-1.3 מיליארד שקלים! הפדיונות הכבדים ביותר מאז ימי 'צוק איתן'.
הסיבה המרכזית לפדיונות הכבדים היא בראש ובראשונה ההפסדים בשוק האג"ח. עליית התשואות הובילו לירידה של 0.62% באפיק ממשלתי כללי וירידה של 0.72% באפיק קונצרני כללי. מדד תל בונד 20 שאיבד 0.97% רשם בכך את השבוע הגרוע ביותר מאז יוני 2012. הציבור הרחב חשוף לבורסה בת"א בעיקר דרך אחזקת אג"חים, וירידה שבועית של כמעט 1% במדד הקונצרני זה עניין כואב מאוד למי שרואה עצמו כמחזיק תיק סולידי.
והנה המספרים של התעשייה לפי ניתוח של מיטב-דש: קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית (כלומר קרנות 10/90), ראו השבוע פדיונות של 580 מיליון שקל, זאת לעומת גיוסים קלים בשבוע הקודם. קרנות אג"ח מדינה עברו השבוע לפדיונות של כ-300 מיליון שקל, זאת לעומת פדיונות של מיליונים בודדים בשבוע הקודם. קצב הפדיונות בקרנות אג"ח קונצרני רשם עלייה של 45% לעומת השבוע הקודם לכ-450 מיליון שקל.
לאן הלך הכסף? המשקיעים הזרימו השבוע כ-180 מיליון שקל ל"חוף המבטחים" של הקרנות הכספיות. עוד 430 מיליון שקלים זרמו לקרנות אג"ח חו"ל (התמתמנות של 40% בקצב הגיוסים, בעיקר בשל היחלשות הדולר). קרנות מניות חו"ל גייסו השבוע כ-100 מיליון שקל.
- דסק"ש מסתערת על האג"ח שלה - מתכוונת לרכוש בעוד 200 מיליון שקל
- דסק"ש יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של איגרות החוב של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי פה מוכר בכזה לחץ? הבוקר האפיק הקונצרני ממשיך לאבד גובה (ירידות של 0.15%) בעוד האפיק הממשלתי כללי נסחר בעליות של 0.2%. כסף גדול מאוד זרם לקרנות הנאמנות האג"חיות בשנים האחרונות. התל בונדים שאיבדו כ-3% תוך חודשיים וחצי העבירו את אלה שנכנסו בחודשים בחודשים האחרונים להפסדים - ואלה כנראה רגישים כעת במיוחד ומוכרים בלחץ. נציין כי גם אחרי הירידות החדות, התשואה הפנימית של התל בונד 60 עדיין עומדת על 1.77% בלבד, תשואה היסטורית נמוכה באופן כמעט בלתי נתפס (שנגרמת כתוצאה מהריבית האפסית) ולא בהכרח מפצה על הסיכון.
המקום בו יש מפולת: הניירות שלוחצים חזק את התל בונדים מטה (גם היום) הם הסדרות של לבייב ופישמן וזאת בשל החשיפה לרוסיה. אפריקה אגח כו של לבייב צוללת 5.5% לתשואת זבל של 17%!! כלכלית ים אגח ו של פישמן יורדת 1.1% לתשואה מטרידה של 7.3%.
מדד התל בונד 20 מאז שנת 2013
- 21.קליפ 14/12/2014 19:35הגב לתגובה זועורכי ביז,ישראלים ערבים,משחילים בשנאה את המגזר היהודי. לעשות הפוך ממה שהערבים רוצים ברור שלא כל ביז זה מגזר ערבי טרוריסטי...
- 20.מרדכי 14/12/2014 18:12הגב לתגובה זולמה הכותרות המפחידות הללו קצת פידיון בקרנות מי שעשה 10-15% הולך לממש אבל כמו העדר הוא אותו אחד יחזור חזרה במחיר גבוה יותר אז מה הוא עשה הרווח ביד חוזר בסוף חזרה כי אין אלטרנטיבה אחרת לא להבהל יהיו ירידות וגם עליות זה חוק הבורסה מי שמוכר פוגש קונה ולהיפך
- 19.צדקתם בזק זבל של השקעה עולה בשעה 15:14 ויורדת משעה 16: (ל"ת)אבי 14/12/2014 16:13הגב לתגובה זו
- 18.בזק ודיסקונט השקעות ודלק רכב לא שוות שקל (ל"ת)אביהו 14/12/2014 15:59הגב לתגובה זו
- 17.ביצועים זוועה 14/12/2014 15:26הגב לתגובה זוהציבור לא טיפש בכלל ולכן מעניש חברות כאלה..
- 16.חכם 14/12/2014 13:13הגב לתגובה זולאן יעברו חצי מיליון איש .אם יפנו שטחים? הם מפזרים חול ושטויות. אני פוחד מהיום הזה. כולם יתחרטו וזה יהיה מאוחר. לכן לא שמאל.
- אלברטו אקוך 14/12/2014 13:28הגב לתגובה זומחיר הדירות נקבע עי העצה והביקוש.הממשלה בדרך כלל רק מפריע.30 שנה הימין בשילטון......תנו הזדמנות .....
- 15.שמוליק 14/12/2014 12:46הגב לתגובה זויגמור ירוק
- 14.גאון 14/12/2014 12:16הגב לתגובה זווהכלכלה. כמו את הפועל תל אביב. לכן אני בטוח שהוא יבחר בגדול.
- לבן 14/12/2014 19:42הגב לתגובה זופארכס והמדינה תהיה כמו עזה
- 13.חכם 14/12/2014 12:14הגב לתגובה זוביבי זה יציבות. תרגעו.
- 12.הריבית הנמוכה 14/12/2014 11:51הגב לתגובה זוקונים שטויות ומתרסקים
- 11.יוסי 14/12/2014 11:48הגב לתגובה זוארהב תיכנס בשבועות הבאים 3/5 לתיקון של כ10% למטה.עד עונת הדוחות .האגחים מיצו את היכולת לאחר עליות בשנה האחרונה
- 10.פילוסוף 14/12/2014 11:47הגב לתגובה זוהתמוטטות מחירי הנפט (הגדלת ההצע העולמי ירידה בביקושים-מיתון ? ) תביא להפסדי ענק לתעשיית הנפט העולמית ולמשבר פיננסי כולל התמוטטות בנקים שנתנו התוצאות ענק לתאגידי הנפט ,כאשר מחיר הנפט היה פי שניים ו יותר מאשר כיום.
- 9.גאון 14/12/2014 11:44הגב לתגובה זותסמכו עלי .המלך בן מלך. ביבי יבחר. והבורסה תטוס למעלה. לא עם השמאל.
- 8.כולם מוכרים ובורחים 14/12/2014 11:28הגב לתגובה זוהיו אולי הכי גרועים ולכן פודים שם בטרוףףףף
- 7.המבין 14/12/2014 11:16הגב לתגובה זוהבחירות פה לא נותנים מנוח למשקיעים הנפט יתאזן בסופו של דבר ואז יתחילו עליות בכל העולם
- 6.חיים מחדרה 14/12/2014 11:13הגב לתגובה זומי מכיר תעודות סל הנסחרות בתל אביב על מדד הדאו ג'ונס האמריקאי- רבל תעודות שורט- שכן, הבורסה הרמריקאית, לדעתי, לפני ירידות גדולות.
- אורי עסיס 14/12/2014 11:28הגב לתגובה זולמה כי הם יוצאים לאט לאט מהמיתון לדעתי אתה טועה
- 5.נילי 14/12/2014 11:13הגב לתגובה זותפסיקו עם כותרות איוב
- מכבי נתניה 14/12/2014 11:33הגב לתגובה זוכל כתבה בביזפורטל מלווה בפאניקה זה מגמתי !!!
- 4.אורי עסיס 14/12/2014 11:00הגב לתגובה זופאיררים לא מתים רק מתחלפים ממה היה להם לברוח המעז מנצח
- 3.אורי עסיס 14/12/2014 11:00הגב לתגובה זופאיררים לא מתים רק מתחלפים ממה היה להם לברוח המעז מנצח
- 2.אורי עסיס 14/12/2014 11:00הגב לתגובה זופאיררים לא מתים רק מתחלפים ממה היה להם לברוח המעז מנצח
- 1.הגיע זמן הפוטים. העמסנו בבוקר כמות מכובדת.תודה למי שמכר (ל"ת)מני 14/12/2014 10:59הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
