מתחם שרונה תל אביב אוכל משק שוק מזון
צילום: Istock

רוב העררים נגד המדינה על הסיוע בקורונה הסתיימו לטובת העסקים

1,358 עררים הוגשו לבית הדין לענייני קורונה מאז הוקם בינואר אשתקד; זמן הטיפול הממוצע היה 70 יום. 41% מהמקרים הסתיימו בפשרה, ב-9% מהמקרים רשות המסים קיבלה חזרה את הסיוע שדרשה להשיב, ב-5% נפסק לטובת העוררים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה מענק קורונה

בתי המשפט דנו במהלך 2021 במקרים רבים הנוגעים להשתתפות המדינה בהוצאות קבועות של עסקים בשל הקורונה וכן בקבלת מענקים, ובסיכום שנתי מפרסמת דוברות בתי המשפט כי ב-55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר, ומשך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 71 ימים.

 

בית הדין לענייני קורונה הוקם בתחילת 2021 מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי לעסקים בתקופת הקורונה, והוא משמש כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בעניין מתן מענקים לעסקים שמחזור הכנסתם נפגע כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה על המשק. בית הדין מורכב מ-28 עובדים, בהם 7 דיינים לרבות ראשת בית הדין וסגנה, וכן 16 נציגי ציבור במינוי שר האוצר, המשמשים כחבר במותב של הדיינים.

תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בקשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה, בסמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק, בסוגיית הגדרת עוסק הזכאי למענק ובסוגיית הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק.

עוד נתונים המתפרסמים עתה הם כי 1,358 תיקים נפתחו בבית הדין, כ-1,315 פניות התקבלו במוקד הטלפוני (זמן המתנה ממוצע: 37 שניות). 41% מהתיקים נסגרו בהסדרה פשרה, 32% הסתיימו בהחלטה מנומקת (18% נדחו, 5% התקבלו, ב-9% מהמקרים הסיוע והוחזר לרשות המסים); 27% מהעררים נמחקו.

28% מההחלטות קבעו סיוע של מעל 10 מיליון שקל לעוררים, 47% קבעו סיוע של 1.5-10 מיליון שקל, 19% סכום של 300 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל ו-6% מהעוררים קיבלו סיוע של עד 300 אלף שקל. 32.6% מהעוררים יצגו את עצמם, 46.2% יוצגו על ידי רואה חשבון או יועץ מס ו-21.2% על ידי עורך דין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בדיקת ינשוף משטרה
צילום: דוברות המשטרה

ינשוף 2: בקרוב בדיקות רוק לאיתור נהגים מסטולים

לקראת אישור במליאה: המשטרה תבצע בדיקות רוק לאיתור נהגים שעישנו קנאביס. בנוסף, מי שנמצא שתוי בבדיקת הינשוף ייקבע כי היה שתוי גם שלוש שעות לפני הבדיקה
ערן סוקול |
​ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ג') לפצל את הצעת משרד התחבורה לתקן את הסעיף בחוק העוסק בכך שבדיקת שכרות תהיה בתוקף גם שלוש שעות לפני ביצועה, ולהביאו לאישור סופי במליאה בימים הקרובים יחד עם סעיף שיאפשר למשטרה לבצע בדיקות רוק כאינדיקציה לאיתור נהגים המשתמשים בסמים. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל אמר כי באשר לשימוש בבדיקות הרוק בכוונתו לוודא שהן לא תפגענה במי שישתמש בקנאביס רפואי כחוק ובהתאם להוראות. אחרי התאונה מחכים לשוטר עם בקבוק בירה ביד לפי הצעת המשרד לביטחון הפנים, נהג שנמצא אלכוהול בבדיקת שתן או דם שבוצעה לו - הנחת היסוד תהיה כי היה שתוי גם שלוש שעות לפני הבדיקה, אלא אם הוכיח ההפך. כלומר, אם נהג ביצע תאונה והוא טוען ששתה אלכוהול רק לאחר מכן, חובת ההוכחה על כך תחול עליו. בעניין זה סיפר ראש מדור תאונות דרכים במשטרה, משה כהן, כי יש נהגים שמחכים אחרי התאונה לשוטר עם בקבוק בירה ביד כדי להראות לו שהם שתו אחרי התאונה כדי לחמוק מענישה, ועם מקרים כאלה באה ההצעה להתמודד. עוזר היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, עו"ד חיים אמיגה, הציג גם את בקשת המשרד בעניין אישור השימוש בבדיקות רוק, ואמר כי הוראת השעה שאפשרה את השימוש בבדיקות פקעה ולכן יש צורך לאשר את הסעיף בחקיקה. הבדיקה היא רק אינדיקציה ולא מהווה ראייה במשפט פלילי, אלא רק תשמש את השוטרים לדעת אם צריך לשלוח את הנהג לבדיקת שתן או דם. מי שחולה נוהג יותר טוב?  היו"ר כבל התייחס לכך ואמר כי הבעיה היא הטיפול במשתמשי הקנאביס הרפואי כחוק. הוא הבהיר כי לא יהיה מוכן ליצור מצב שמשתמשי הקנאביס הרפואי לא יוכלו לנהוג בכלל, והודיע כי יוודא שהם לא יפגעו כל עוד יעשו זאת ברישיון ובהתאם להנחיות משרד הבריאות.