מתחם שרונה תל אביב אוכל משק שוק מזון
צילום: Istock

רוב העררים נגד המדינה על הסיוע בקורונה הסתיימו לטובת העסקים

1,358 עררים הוגשו לבית הדין לענייני קורונה מאז הוקם בינואר אשתקד; זמן הטיפול הממוצע היה 70 יום. 41% מהמקרים הסתיימו בפשרה, ב-9% מהמקרים רשות המסים קיבלה חזרה את הסיוע שדרשה להשיב, ב-5% נפסק לטובת העוררים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה מענק קורונה

בתי המשפט דנו במהלך 2021 במקרים רבים הנוגעים להשתתפות המדינה בהוצאות קבועות של עסקים בשל הקורונה וכן בקבלת מענקים, ובסיכום שנתי מפרסמת דוברות בתי המשפט כי ב-55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר, ומשך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 71 ימים.

 

בית הדין לענייני קורונה הוקם בתחילת 2021 מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי לעסקים בתקופת הקורונה, והוא משמש כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בעניין מתן מענקים לעסקים שמחזור הכנסתם נפגע כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה על המשק. בית הדין מורכב מ-28 עובדים, בהם 7 דיינים לרבות ראשת בית הדין וסגנה, וכן 16 נציגי ציבור במינוי שר האוצר, המשמשים כחבר במותב של הדיינים.

תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בקשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה, בסמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק, בסוגיית הגדרת עוסק הזכאי למענק ובסוגיית הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק.

עוד נתונים המתפרסמים עתה הם כי 1,358 תיקים נפתחו בבית הדין, כ-1,315 פניות התקבלו במוקד הטלפוני (זמן המתנה ממוצע: 37 שניות). 41% מהתיקים נסגרו בהסדרה פשרה, 32% הסתיימו בהחלטה מנומקת (18% נדחו, 5% התקבלו, ב-9% מהמקרים הסיוע והוחזר לרשות המסים); 27% מהעררים נמחקו.

28% מההחלטות קבעו סיוע של מעל 10 מיליון שקל לעוררים, 47% קבעו סיוע של 1.5-10 מיליון שקל, 19% סכום של 300 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל ו-6% מהעוררים קיבלו סיוע של עד 300 אלף שקל. 32.6% מהעוררים יצגו את עצמם, 46.2% יוצגו על ידי רואה חשבון או יועץ מס ו-21.2% על ידי עורך דין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

לא להאמין: אדם חנה במשך 6 שעות - וחוייב 22 אלף שקל

אדם ומשפחתו החנו את מכוניתם בדיל של 29 שקל ל-12 שעות, אבל כשחזרו גילו לתדהמתם חשבון הזוי
לירן סהר |
נושאים בכתבה חניון

אם חשבתם שהחניה בתל אביב יקרה, אתם תשפשפו את העיניים כשתראו מה קרה לתושב לונדון שהחנה את מכוניתו בחניון במשך שש שעות בלבד. כך לפי הטלגרף הבריטי. מאניש וואדוואני בן ה-32, אשתו ובנו בן השלוש חנו את רכבם בחניון עירוני במטרה להגיע לפסטיבל חורף בהייד פארק בעיר ביום ראשון אחר הצהריים. וואדוואני האחראי רכש מראש כרטיס חניה עבור 12 שעות במחיר שווה לכל נפש של 5 ליש"ט, כ-29 שקל.  אולם כשוואדוואני ומשפחתו שבו למכוניתם לאחר 6 שעות הם גילו כי עליהם לשלם חשבון של 3,731 ליש"ט, ובשקלים - כמעט 22 אלף שקל. "הדבר הראשון שחשבתי זה שלא ייתכן שהחשבון הזה אמיתי, זה מגוחך, נגשתי למנהל החניון ולא הייתה לו תשובה, הוא היה חסר אונים", אמר וואדוואני. "הדבר היחידי שהוא היה יכול לעשות עבורי זה לפתוח קריאה לבירור".  לפי וואדוואני, הסכום האדיר כיסה לגמריי את תקרת האשראי המותרת לו, דבר שגרר קנס מאוד גדול. הוא בזבז את רוב היום למחרת ביצירת קשר עם חברת החניונים העירונית. "ניסיתי עד 2 בצהריים להשיג אותם, לא היה כל מענה, ביזבזתי יום שלם של עבודה על זה.  זכיתי ליחס אדיב מהבנק, אבל הם בהחלט היו בשוק. הסיפור הזה הכניס אותי למתחים אדירים - לא הייתי מסוגל להשתמש בכרטיס האשראי שלי במשך מספר ימים, בזמן שמשפחתי הגיעה לבקר אותי מהודו". אבל הסיפור הקפקאי נגמר בסוף בטוב:  מתברר שוואדוואני חנה באותו החניון בחודש אוגוסט ועקב טעות במכונת הרישום נרשם שהוא מעולם לא יצא מהחניון ולכן חוייב על חניה ל-3 חודשים. חברת החניונים כמובן התנצלה ופיצתה את וודאוואני.