מתחם שרונה תל אביב אוכל משק שוק מזון
צילום: Istock

רוב העררים נגד המדינה על הסיוע בקורונה הסתיימו לטובת העסקים

1,358 עררים הוגשו לבית הדין לענייני קורונה מאז הוקם בינואר אשתקד; זמן הטיפול הממוצע היה 70 יום. 41% מהמקרים הסתיימו בפשרה, ב-9% מהמקרים רשות המסים קיבלה חזרה את הסיוע שדרשה להשיב, ב-5% נפסק לטובת העוררים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה מענק קורונה

בתי המשפט דנו במהלך 2021 במקרים רבים הנוגעים להשתתפות המדינה בהוצאות קבועות של עסקים בשל הקורונה וכן בקבלת מענקים, ובסיכום שנתי מפרסמת דוברות בתי המשפט כי ב-55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר, ומשך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 71 ימים.

 

בית הדין לענייני קורונה הוקם בתחילת 2021 מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי לעסקים בתקופת הקורונה, והוא משמש כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בעניין מתן מענקים לעסקים שמחזור הכנסתם נפגע כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה על המשק. בית הדין מורכב מ-28 עובדים, בהם 7 דיינים לרבות ראשת בית הדין וסגנה, וכן 16 נציגי ציבור במינוי שר האוצר, המשמשים כחבר במותב של הדיינים.

תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בקשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה, בסמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק, בסוגיית הגדרת עוסק הזכאי למענק ובסוגיית הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק.

עוד נתונים המתפרסמים עתה הם כי 1,358 תיקים נפתחו בבית הדין, כ-1,315 פניות התקבלו במוקד הטלפוני (זמן המתנה ממוצע: 37 שניות). 41% מהתיקים נסגרו בהסדרה פשרה, 32% הסתיימו בהחלטה מנומקת (18% נדחו, 5% התקבלו, ב-9% מהמקרים הסיוע והוחזר לרשות המסים); 27% מהעררים נמחקו.

28% מההחלטות קבעו סיוע של מעל 10 מיליון שקל לעוררים, 47% קבעו סיוע של 1.5-10 מיליון שקל, 19% סכום של 300 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל ו-6% מהעוררים קיבלו סיוע של עד 300 אלף שקל. 32.6% מהעוררים יצגו את עצמם, 46.2% יוצגו על ידי רואה חשבון או יועץ מס ו-21.2% על ידי עורך דין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חתימת חוזה
צילום: pexels

האוצר מציע: פטור ממס על השכרת דירה ישאר, חובת דיווח תחול על כולם

כך לפי טיוטת הפרק הפיסקאלי של חוק ההסדרים המתגבש. כיום משכירי דירה שפעילותם זו אינה מוגדרת כעסק פטורים ממס בהיקף של עד 5,000 שקל מהכנסות מדמי שכירות. ההצעה לגבי חובת הדיווח תחול על כלל החוזים, גם בסכומים נמוכים יותר
איתי פת-יה |
בטיוטה של הפרק הפיסקאלי בחוק ההסדרים המתגבש כולל משרד האוצר לפי על כל משכירי הדירות בישראל תחול חובת דיווח על הכנסותיהם מהשכרת הדירה בבעלותם. ההצעה מתייחסת לכל חוזי השכירות, בכל סכום שהוא - ולא רק מעל לרף ה-5,000 שקלים בחודש המזכה בפטור ממס עבור משכירי דירות שפעילותם זו אינה מוגדרת כעסק. כיום נתוני מדד מחירי השכירות נאספים באמצעות סקר שעורכת הלמ"ס, ואין מאגר ובו מצויינים כל פרטי חוזים השכירות הנמצאים בתוקף. ההצעה של האוצר עשויה לגבש מאגר מהימן יותר, וסביר כי בשוליה באה גם לקדם את המלחמה בהון השחור ככל שקיים בשוק הדיור.