מתחם שרונה תל אביב אוכל משק שוק מזון
צילום: Istock

רוב העררים נגד המדינה על הסיוע בקורונה הסתיימו לטובת העסקים

1,358 עררים הוגשו לבית הדין לענייני קורונה מאז הוקם בינואר אשתקד; זמן הטיפול הממוצע היה 70 יום. 41% מהמקרים הסתיימו בפשרה, ב-9% מהמקרים רשות המסים קיבלה חזרה את הסיוע שדרשה להשיב, ב-5% נפסק לטובת העוררים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה מענק קורונה

בתי המשפט דנו במהלך 2021 במקרים רבים הנוגעים להשתתפות המדינה בהוצאות קבועות של עסקים בשל הקורונה וכן בקבלת מענקים, ובסיכום שנתי מפרסמת דוברות בתי המשפט כי ב-55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר, ומשך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 71 ימים.

 

בית הדין לענייני קורונה הוקם בתחילת 2021 מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי לעסקים בתקופת הקורונה, והוא משמש כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בעניין מתן מענקים לעסקים שמחזור הכנסתם נפגע כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה על המשק. בית הדין מורכב מ-28 עובדים, בהם 7 דיינים לרבות ראשת בית הדין וסגנה, וכן 16 נציגי ציבור במינוי שר האוצר, המשמשים כחבר במותב של הדיינים.

תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בקשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה, בסמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק, בסוגיית הגדרת עוסק הזכאי למענק ובסוגיית הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק.

עוד נתונים המתפרסמים עתה הם כי 1,358 תיקים נפתחו בבית הדין, כ-1,315 פניות התקבלו במוקד הטלפוני (זמן המתנה ממוצע: 37 שניות). 41% מהתיקים נסגרו בהסדרה פשרה, 32% הסתיימו בהחלטה מנומקת (18% נדחו, 5% התקבלו, ב-9% מהמקרים הסיוע והוחזר לרשות המסים); 27% מהעררים נמחקו.

28% מההחלטות קבעו סיוע של מעל 10 מיליון שקל לעוררים, 47% קבעו סיוע של 1.5-10 מיליון שקל, 19% סכום של 300 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל ו-6% מהעוררים קיבלו סיוע של עד 300 אלף שקל. 32.6% מהעוררים יצגו את עצמם, 46.2% יוצגו על ידי רואה חשבון או יועץ מס ו-21.2% על ידי עורך דין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

לאחר הדחת פרקש הכהן: שר האנרגיה שטייניץ ממנה יו"ר חדש לרשות החשמל

יומיים לאחר נאום הפרידה של אורית פרקש הכהן, השר שטייניץ ממנה את נח הקר ליו"ר רשות החשמל
גיא ארז |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ
שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, החליט למנות את נח הקר ליו"ר רשות החשמל החדשה במשרד האנרגיה. זאת, לאחר שקיים התייעצות עם שר האוצר משה כחלון כמתבקש על פי החוק. בכוונת השר להביא את המינוי לאישור הממשלה בהקדם, על מנת שיכנס לתפקידו בחודש ינואר 2016. נזכיר כי בקרוב צפויה רשות החשמל להתפרק, ולהתמזג למשרד האנרגיה. יו"ר הרשות הקודמת, אורית פרקש-הכהן לא הסתירה את התנגדותה למתווה הגז המהתווה, ואף טענה  כי 'יש מקום לפתוח מחדש את הסכם הגז בין "תמר" לחברת החשמל' - למרות העובדה שההסכם אושר בזמנו בין היתר על-ידי רשות החשמל בראשותה. עונשה היה הדחתה מהתפקיד, על ידי חקיקת תיקון לחוק. שטייניץ הדגיש את חשיבות מהלך הקמת הרשות החדשה (עליה יופקד הקר) וציין כי איחוד הרגולטורים השונים במשק החשמל תחת קורת גג אחת יבטיח את פעילותו השוטפת של המשק, יאפשר את קידומם המהיר של מהלכים להגדלת הביטחון האנרגטי של ישראל, וכן לשילובן המהיר של אנרגיות מתחדשות בתמהיל יצור החשמל ואת יישום מדיניות הממשלה במשק החשמל.   נח הקר מכהן כסגן הממונה על התקציבים באוצר, וכאחראי על ענייני הביטחון, הוא עובד באגף התקציבים מזה שמונה שנים, ובעל תואר שני בהצטיינות יתרה במדע המדינה מהמכללה לביטחון לאומי,  וכן תואר ראשון בכלכלה ומדעי החברה מאוניברסיטת בר אילן. בתחילת דרכו באוצר ליווה הקר את תהליך הקמתה וגיבושה של רשות המים משנת 2007 ואילך,  ובכלל זה את תהליך הכללתם של גופים ממשרדי ממשלה שונים לתוך הרשות החדשה. המינוי מגיע יומיים לאחר נאום הפרידה של יו"ר רשות החשמל שהודחה, אורית פרקש הכהן, בו יצרה עניין רב סביב "עוצמת הכוחות במשק", לדבריה. נזכיר כי פרקש הודחה על ידי חקיקת תיקון לחוק רשות החשמל, שאושר פה-אחד בממשלה והסמיך את שר האנרגיה, בהיוועצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה, לבחור את ראש הרשות החדשה שתוקם ב-2016.