מתחם שרונה תל אביב אוכל משק שוק מזון
צילום: Istock

רוב העררים נגד המדינה על הסיוע בקורונה הסתיימו לטובת העסקים

1,358 עררים הוגשו לבית הדין לענייני קורונה מאז הוקם בינואר אשתקד; זמן הטיפול הממוצע היה 70 יום. 41% מהמקרים הסתיימו בפשרה, ב-9% מהמקרים רשות המסים קיבלה חזרה את הסיוע שדרשה להשיב, ב-5% נפסק לטובת העוררים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה מענק קורונה

בתי המשפט דנו במהלך 2021 במקרים רבים הנוגעים להשתתפות המדינה בהוצאות קבועות של עסקים בשל הקורונה וכן בקבלת מענקים, ובסיכום שנתי מפרסמת דוברות בתי המשפט כי ב-55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר, ומשך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 71 ימים.

 

בית הדין לענייני קורונה הוקם בתחילת 2021 מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי לעסקים בתקופת הקורונה, והוא משמש כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בעניין מתן מענקים לעסקים שמחזור הכנסתם נפגע כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה על המשק. בית הדין מורכב מ-28 עובדים, בהם 7 דיינים לרבות ראשת בית הדין וסגנה, וכן 16 נציגי ציבור במינוי שר האוצר, המשמשים כחבר במותב של הדיינים.

תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בקשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה, בסמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק, בסוגיית הגדרת עוסק הזכאי למענק ובסוגיית הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק.

עוד נתונים המתפרסמים עתה הם כי 1,358 תיקים נפתחו בבית הדין, כ-1,315 פניות התקבלו במוקד הטלפוני (זמן המתנה ממוצע: 37 שניות). 41% מהתיקים נסגרו בהסדרה פשרה, 32% הסתיימו בהחלטה מנומקת (18% נדחו, 5% התקבלו, ב-9% מהמקרים הסיוע והוחזר לרשות המסים); 27% מהעררים נמחקו.

28% מההחלטות קבעו סיוע של מעל 10 מיליון שקל לעוררים, 47% קבעו סיוע של 1.5-10 מיליון שקל, 19% סכום של 300 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל ו-6% מהעוררים קיבלו סיוע של עד 300 אלף שקל. 32.6% מהעוררים יצגו את עצמם, 46.2% יוצגו על ידי רואה חשבון או יועץ מס ו-21.2% על ידי עורך דין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

בנימין נתניהו: "נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה ומוצרי המזון"

ראש הממשלה מגיב לדו"ח מבקר המדינה שפורסם מוקדם יותר היום ובו נכתב: "משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל המוצרים כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה"
יואב כהן |

מוקדם יותר היום (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי חלב. על פי הדו"ח, בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה. יתר על כן, ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות. "נמצאו ליקויים בשימוש במנגנוני קביעת המחירים המפוקחים. לא בוצע עדכון במועדים שנקבעו, לא בוצעו בדיקות מעמיקות בחברות המפוקחות, סלי התשומות של המוצרים בפיקוח הורכבו מפרמטרים כלליים שאינם מייצגים את השינויים בכל חברה מפוקחת, והמרווח הקמעונאי לא נבחן מחדש זה שנים רבות" תגובות שונות לדו"ח לא אחרו להגיע, וביניהן תגובות של ראש הממשלה, בינימין נתניהו: "זו בעיה שאנחנו חייבים לטפל בה, טיפלנו בה, נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה, בייחוד במה שכרוך במחירי המזון. אני מודע לקשיים של האזרחים, ואנחנו נידרש לטפל בבעיה הזאת תוך כדי שמירה על ניהול אחראי של כלכלת ישראל ומקומות העבודה של אזרחי ישראל". הפורום לצדק חברתי השתמש בנתוני הדו"ח על מנת לתקוף את ראש הממשלה: "הדו"ח מוכיח כי עליית המחירים לא נובעת מהעדר תחרותיות אלא כי המדינה לא ממלאת את תפקידה. בתקופת החגים נזכיר לממשלת ישראל ולעומד בראשה כי זהו הזמן לשוב ולדאוג לאזרחיו, להגביר את פיקוח המחירים ולדאוג לרגולציה ולסייע להם לחיות בכבוד במדינת ישראל" תנועת הצרכנים הוסיפה על דברי הפורום לצדק חברתי: "על פי דוח המבקר לנושא החלב הביצים, מדיניות הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הצרכני. כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל כשלי השוק המתוכנן וההגנה הגבוהה אותם מקבלים היצרנים והמחלבות, לא מאפשר ולא תוכל לאפשר כל תחרות. קיימים מודלים אחרים בעולם שהפכו במהלך העשורים האחרונים את החקלאות כולל שוקי החלב והביצים לתחרותיים בניגוד לשוק הישראלי".