צילום: Istock
רוב העררים נגד המדינה על הסיוע בקורונה הסתיימו לטובת העסקים
1,358 עררים הוגשו לבית הדין לענייני קורונה מאז הוקם בינואר אשתקד; זמן הטיפול הממוצע היה 70 יום. 41% מהמקרים הסתיימו בפשרה, ב-9% מהמקרים רשות המסים קיבלה חזרה את הסיוע שדרשה להשיב, ב-5% נפסק לטובת העוררים
בתי המשפט דנו במהלך 2021 במקרים רבים הנוגעים להשתתפות המדינה בהוצאות קבועות של עסקים בשל הקורונה וכן בקבלת מענקים, ובסיכום שנתי מפרסמת דוברות בתי המשפט כי ב-55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר, ומשך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 71 ימים.
בית הדין לענייני קורונה הוקם בתחילת 2021 מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי לעסקים בתקופת הקורונה, והוא משמש כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בעניין מתן מענקים לעסקים שמחזור הכנסתם נפגע כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה על המשק. בית הדין מורכב מ-28 עובדים, בהם 7 דיינים לרבות ראשת בית הדין וסגנה, וכן 16 נציגי ציבור במינוי שר האוצר, המשמשים כחבר במותב של הדיינים.
תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בקשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה, בסמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק, בסוגיית הגדרת עוסק הזכאי למענק ובסוגיית הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק.
עוד נתונים המתפרסמים עתה הם כי 1,358 תיקים נפתחו בבית הדין, כ-1,315 פניות התקבלו במוקד הטלפוני (זמן המתנה ממוצע: 37 שניות). 41% מהתיקים נסגרו בהסדרה פשרה, 32% הסתיימו בהחלטה מנומקת (18% נדחו, 5% התקבלו, ב-9% מהמקרים הסיוע והוחזר לרשות המסים); 27% מהעררים נמחקו.
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
- האם המענקים למילואימניקים חייבים במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
28% מההחלטות קבעו סיוע של מעל 10 מיליון שקל לעוררים, 47% קבעו סיוע של 1.5-10 מיליון שקל, 19% סכום של 300 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל ו-6% מהעוררים קיבלו סיוע של עד 300 אלף שקל. 32.6% מהעוררים יצגו את עצמם, 46.2% יוצגו על ידי רואה חשבון או יועץ מס ו-21.2% על ידי עורך דין.
הלמ"ס: 10 סיבות המוות המובילות בישראל - ממה נפטרו 11 אלף איש בשנה?
שיעור התמותה של נשים מסרטן השד בישראל מהגבוהים ב-OECD, מנגד שיעור המתאבדים נמוך משמעותית
לירן סהר |
בשנת 2013 נפטרו בישראל 41,479 תושבים, שהם חצי אחוז מאוכלוסיית ישראל לאותה שנה. 49.4% מהנפטרים היו זכרים, ו-50.6% נקבות, כך עולה מסקר של הלשכה המרכזית לסטטסיטיקה.
80% מהנפטרים היו מעל גיל 65 (מתוכם 65% היו מעל גיל 75 ו-36% היו מעל גיל 85). 6% מהנפטרים היו מתחת לגיל 45, 1.3% מהנפטרים (539) היו תינוקות עד גיל שנה.
עשר סיבות המוות השכיחות ביותר לשנת 2013 גרמו ל-75% מכלל הפטירות באותה שנה. שתי סיבות המוות השכיחות ביותר היו סרטן (כ-10.7 אלף פטירות) ומחלות לב (כ-6,284 פטירות), 41% מכלל הפטירות בישראל נגרמו משתי סיבות אלה. כמו בשנים האחרונות סרטן הוא סיבת המוות השכיחה ביותר, והוא גורם לכרבע מכלל הפטירות.
סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים היו סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן הלבלב (24.7%, 11.9% ו-8.3% מכל הפטירות מסרטן, בהתאמה). סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (21.8%, 11.6% ו-11.5% מכלל הפטירות מסרטן, בהתאמה). מחלות כלי דם במוח היו גורם המוות השלישי בשכיחותו בקרב נשים ובמקום השישי בקרב גברים.
גברים יותר מתאבדים מנשים
סיבות מוות חיצוניות היו במקום השלישי בקרב הגברים ובמקום השמיני בקרב הנשים. מכלל סיבות המוות החיצוניות הפער המגדרי הגדול ביותר בשכיחות הוא בהתאבדויות, בתאונות דרכים וברצח. שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל מהתאבדות, בקרב הגברים היה גבוה פי 4 מזה שבקרב הנשים (6.8 לעומת 1.7, בהתאמה). בתאונות דרכים היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 3.8 לעומת הנשים (6.6 לעומת 1.8, בהתאמה). ברצח, היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 2.8 מזה שבקרב הנשים (2.3 לעומת 0.8, בהתאמה).
התפלגות סיבות המוות משתנה בהתאם לגיל. בקרב תינוקות ופעוטות (בני 4-0 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות סב-לידתיות - סיבות הקשורות לתהליך ההיריון והלידה ומתייחסות לילוד (34.3% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (30.9%). בגילאי הילדות (14-5 שנים) מרבית הפטירות נגרמות מסיבות חיצוניות (27.7%). בקבוצת הגיל 44-15 סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות וסרטן (33.3% ו-24.8%, בהתאמה). בקבוצות הגיל 64-45 ו-84-65, סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (42.7% ו-30.7%, בהתאמה), בקבוצת הגיל 85 סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב (20.2%).
התפלגות סיבות המוות שונה בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בישראל. בעוד שסרטן גורם ל-26.2% מהפטירות בקרב יהודים, בקרב הערבים הוא גורם ל-20.5% ממקרי המוות. סוכרת, סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב ערבים, מהווה 8% ממקרי המוות בקבוצת אוכלוסיה זו, לעומת 5.3% בקרב יהודים. חלק מההבדלים בהתפלגות סיבות המוות בין יהודים לערבים נובעים מהבדלים בהתפלגות הגילאים בין שתי האוכלוסיות – האוכלוסייה הערבית צעירה יותר.
שיעור הערבים הנפטרים ממחלות לב יותר גבוה
שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל בקרב הערבים גבוה פי 1.4 מזה של היהודים. בהשוואת שיעורי התמותה המתוקננים לפי גיל בין יהודים וערבים בסיבות המוות המובילות, עולה כי שיעורי התמותה מסרטן דומים בין שתי האוכלוסיות (פי 1.1 אצל יהודים לעומת ערבים). ואולם שיעורי התמותה המתוקננים ממחלות לב ומחלות כלי דם במוח ומכל הסיבות החיצוניות גבוהים בקרב הערבים פי 1.6 לעומת היהודים. מכלל הסיבות החיצוניות ההבדלים הגדולים ביותר בין יהודים וערבים היו בתאונות דרכים, התאבדויות ורצח. שיעור התמותה המתוקנן לגיל מתאונות דרכים גבוה בקרב הערבים פי 2.7 לעומת היהודים וברצח - פי 3.3 לעומת יהודים. לעומת זאת, בהתאבדויות השיעור המתוקנן לגיל גבוה בקרב היהודים פי 2.3 לעומת הערבים. שיעור התמותה המתוקנן ממחלות מערכת הנשימה וממחלות כליה גבוה בקרב הערבים פי 1.8 לעומת היהודים. שיעור התמותה המתוקנן מסוכרת גבוה פי 2.4 בקרב ערבים לעומת היהודים.
סך כל שיעורי התמותה המתוקננים לגיל ירדו מאז 1970 ועד 2013 ב-58%. בשיעורי התמותה ממחלות לב איסכמיות (המהווים כ-70% מכלל התמותה ממחלות הלב) וממחלות כלי דם במוח חלה ירידה גדולה מאוד מ-1970 עד 2013 (87% ו-84%, בהתאמה), בדומה לירידה הנצפית בעולם המערבי (תרשים 3). לעומת זאת, בשיעורי התמותה מסרטן קיימת אמנם תנודתיות לאורך השנים, אך המגמה הכללית היא של ירידה מתונה.
בהשוואה בין-לאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה מתוקננים לגיל מסיבות המוות המובילות בישראל (2012), שיעורי התמותה מסרטן, ממחלת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת בישראל גבוה מאוד יחסית למדינות ה-OECD ורק בטורקיה ובמקסיקו השיעור גבוה יותר.
גם שיעור התמותה ממחלות כליה וממחלות זיהומיות גבוה בישראל יחסית למדינות ה-OECD. שיעורי התמותה מסיבות חיצוניות נמוכים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. מבין הסיבות החיצוניות, גם שיעור התמותה מהתאבדות נמוכים מאוד בישראל יחסית למדינות ה-OECD.
שיעור תמותה גבוה מסוכרת
עם זאת, קיימים הבדלים בין גברים ונשים בהשוואה הבין-לאומית של חלק מהמחלות.
בקרב גברים, שיעור התמותה מסרטן נמוך מאוד יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה שהוא השכיח ביותר בקרב הגברים הישראליים, נמוך יחסית לשיעור בקרב הגברים במרבית מדינות ה-OECD. גם שיעורי התמותה ממחלת לב איסכמית וממחלות של כלי הדם במוח נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת גבוה מאוד ורק במקסיקו השיעור גבוה יותר.
בקרב נשים, שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, ואילו שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה, נמוך יחסית. שיעור התמותה ממחלת לב איסכמית בקרב הנשים קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD, ומיקום הנשים בדירוג גבוה יותר ממיקומם של הגברים.
סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים היו סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן הלבלב (24.7%, 11.9% ו-8.3% מכל הפטירות מסרטן, בהתאמה). סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (21.8%, 11.6% ו-11.5% מכלל הפטירות מסרטן, בהתאמה). מחלות כלי דם במוח היו גורם המוות השלישי בשכיחותו בקרב נשים ובמקום השישי בקרב גברים.
גברים יותר מתאבדים מנשים
סיבות מוות חיצוניות היו במקום השלישי בקרב הגברים ובמקום השמיני בקרב הנשים. מכלל סיבות המוות החיצוניות הפער המגדרי הגדול ביותר בשכיחות הוא בהתאבדויות, בתאונות דרכים וברצח. שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל מהתאבדות, בקרב הגברים היה גבוה פי 4 מזה שבקרב הנשים (6.8 לעומת 1.7, בהתאמה). בתאונות דרכים היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 3.8 לעומת הנשים (6.6 לעומת 1.8, בהתאמה). ברצח, היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 2.8 מזה שבקרב הנשים (2.3 לעומת 0.8, בהתאמה).
התפלגות סיבות המוות משתנה בהתאם לגיל. בקרב תינוקות ופעוטות (בני 4-0 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות סב-לידתיות - סיבות הקשורות לתהליך ההיריון והלידה ומתייחסות לילוד (34.3% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (30.9%). בגילאי הילדות (14-5 שנים) מרבית הפטירות נגרמות מסיבות חיצוניות (27.7%). בקבוצת הגיל 44-15 סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות וסרטן (33.3% ו-24.8%, בהתאמה). בקבוצות הגיל 64-45 ו-84-65, סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (42.7% ו-30.7%, בהתאמה), בקבוצת הגיל 85 סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב (20.2%).
התפלגות סיבות המוות שונה בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בישראל. בעוד שסרטן גורם ל-26.2% מהפטירות בקרב יהודים, בקרב הערבים הוא גורם ל-20.5% ממקרי המוות. סוכרת, סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב ערבים, מהווה 8% ממקרי המוות בקבוצת אוכלוסיה זו, לעומת 5.3% בקרב יהודים. חלק מההבדלים בהתפלגות סיבות המוות בין יהודים לערבים נובעים מהבדלים בהתפלגות הגילאים בין שתי האוכלוסיות – האוכלוסייה הערבית צעירה יותר.
שיעור הערבים הנפטרים ממחלות לב יותר גבוה
שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל בקרב הערבים גבוה פי 1.4 מזה של היהודים. בהשוואת שיעורי התמותה המתוקננים לפי גיל בין יהודים וערבים בסיבות המוות המובילות, עולה כי שיעורי התמותה מסרטן דומים בין שתי האוכלוסיות (פי 1.1 אצל יהודים לעומת ערבים). ואולם שיעורי התמותה המתוקננים ממחלות לב ומחלות כלי דם במוח ומכל הסיבות החיצוניות גבוהים בקרב הערבים פי 1.6 לעומת היהודים. מכלל הסיבות החיצוניות ההבדלים הגדולים ביותר בין יהודים וערבים היו בתאונות דרכים, התאבדויות ורצח. שיעור התמותה המתוקנן לגיל מתאונות דרכים גבוה בקרב הערבים פי 2.7 לעומת היהודים וברצח - פי 3.3 לעומת יהודים. לעומת זאת, בהתאבדויות השיעור המתוקנן לגיל גבוה בקרב היהודים פי 2.3 לעומת הערבים. שיעור התמותה המתוקנן ממחלות מערכת הנשימה וממחלות כליה גבוה בקרב הערבים פי 1.8 לעומת היהודים. שיעור התמותה המתוקנן מסוכרת גבוה פי 2.4 בקרב ערבים לעומת היהודים.
סך כל שיעורי התמותה המתוקננים לגיל ירדו מאז 1970 ועד 2013 ב-58%. בשיעורי התמותה ממחלות לב איסכמיות (המהווים כ-70% מכלל התמותה ממחלות הלב) וממחלות כלי דם במוח חלה ירידה גדולה מאוד מ-1970 עד 2013 (87% ו-84%, בהתאמה), בדומה לירידה הנצפית בעולם המערבי (תרשים 3). לעומת זאת, בשיעורי התמותה מסרטן קיימת אמנם תנודתיות לאורך השנים, אך המגמה הכללית היא של ירידה מתונה.
בהשוואה בין-לאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה מתוקננים לגיל מסיבות המוות המובילות בישראל (2012), שיעורי התמותה מסרטן, ממחלת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת בישראל גבוה מאוד יחסית למדינות ה-OECD ורק בטורקיה ובמקסיקו השיעור גבוה יותר.
גם שיעור התמותה ממחלות כליה וממחלות זיהומיות גבוה בישראל יחסית למדינות ה-OECD. שיעורי התמותה מסיבות חיצוניות נמוכים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. מבין הסיבות החיצוניות, גם שיעור התמותה מהתאבדות נמוכים מאוד בישראל יחסית למדינות ה-OECD.
שיעור תמותה גבוה מסוכרת
עם זאת, קיימים הבדלים בין גברים ונשים בהשוואה הבין-לאומית של חלק מהמחלות.
בקרב גברים, שיעור התמותה מסרטן נמוך מאוד יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה שהוא השכיח ביותר בקרב הגברים הישראליים, נמוך יחסית לשיעור בקרב הגברים במרבית מדינות ה-OECD. גם שיעורי התמותה ממחלת לב איסכמית וממחלות של כלי הדם במוח נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת גבוה מאוד ורק במקסיקו השיעור גבוה יותר.
בקרב נשים, שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, ואילו שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה, נמוך יחסית. שיעור התמותה ממחלת לב איסכמית בקרב הנשים קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD, ומיקום הנשים בדירוג גבוה יותר ממיקומם של הגברים.
