מתחם שרונה תל אביב אוכל משק שוק מזון
צילום: Istock

רוב העררים נגד המדינה על הסיוע בקורונה הסתיימו לטובת העסקים

1,358 עררים הוגשו לבית הדין לענייני קורונה מאז הוקם בינואר אשתקד; זמן הטיפול הממוצע היה 70 יום. 41% מהמקרים הסתיימו בפשרה, ב-9% מהמקרים רשות המסים קיבלה חזרה את הסיוע שדרשה להשיב, ב-5% נפסק לטובת העוררים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה מענק קורונה

בתי המשפט דנו במהלך 2021 במקרים רבים הנוגעים להשתתפות המדינה בהוצאות קבועות של עסקים בשל הקורונה וכן בקבלת מענקים, ובסיכום שנתי מפרסמת דוברות בתי המשפט כי ב-55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר, ומשך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 71 ימים.

 

בית הדין לענייני קורונה הוקם בתחילת 2021 מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי לעסקים בתקופת הקורונה, והוא משמש כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בעניין מתן מענקים לעסקים שמחזור הכנסתם נפגע כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה על המשק. בית הדין מורכב מ-28 עובדים, בהם 7 דיינים לרבות ראשת בית הדין וסגנה, וכן 16 נציגי ציבור במינוי שר האוצר, המשמשים כחבר במותב של הדיינים.

תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בקשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה, בסמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק, בסוגיית הגדרת עוסק הזכאי למענק ובסוגיית הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק.

עוד נתונים המתפרסמים עתה הם כי 1,358 תיקים נפתחו בבית הדין, כ-1,315 פניות התקבלו במוקד הטלפוני (זמן המתנה ממוצע: 37 שניות). 41% מהתיקים נסגרו בהסדרה פשרה, 32% הסתיימו בהחלטה מנומקת (18% נדחו, 5% התקבלו, ב-9% מהמקרים הסיוע והוחזר לרשות המסים); 27% מהעררים נמחקו.

28% מההחלטות קבעו סיוע של מעל 10 מיליון שקל לעוררים, 47% קבעו סיוע של 1.5-10 מיליון שקל, 19% סכום של 300 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל ו-6% מהעוררים קיבלו סיוע של עד 300 אלף שקל. 32.6% מהעוררים יצגו את עצמם, 46.2% יוצגו על ידי רואה חשבון או יועץ מס ו-21.2% על ידי עורך דין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

אחים נעצרו בחשד שמשכו 1.6 מ' מחברה בבעלותם בלי לדווח על כך כהכנסה

השניים, קבלנים מירושלים, נחשדו בהשמטת הכנסות מדוחותיהם האישיים. חקירה בנושא העלתה את החשד למשיכת הכספים מהחברה
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה העלמת הכנסות
שני אחים, קבלנים מירושלים נעצרו בחשד למשיכת 1.6 מיליון שקל מחברה שבבעלותם מבלי לדווח על כך כהכנסה. השופטת עדי בר טל מבית משפט השלום בירושלים שחררה את השניים בתנאים מגבילים ביניהם ערבות עצמית בסך 300,000 שקל כל אחד, ערבות צד ג' בסך 100,000 שקל כל אחד ועיכוב יציאה מהארץ ל-180 יום. ברשות המסים חשדו שהשניים השמיטו הכנסות מדוחותיהם האישיים, ולאחר שנפתחה חקירה בנושא זה, עלו החדשות לפיהם השניים משכו את הסכומים האמורים מהחברה. על פי החשד, נקטו החשודים, בסיוע המייצגים שלהם, בפעולות שונות על מנת להסתיר את משיכותיהם כבעלי שליטה בחברה, במטרה להתחמק מתשלום מס.   לפי פקודת מס הכנסה, יתרת החוב של בעל מניות מהותי, ומכאן גם בעל שליטה, חייבת להיות מוחזרת לחברה או להיות מדווחת כשכר עבודה/דיבידנד עד סוף השנה שלאחר השנה שבה נוצר החוב.