מתחם שרונה תל אביב אוכל משק שוק מזון
צילום: Istock

רוב העררים נגד המדינה על הסיוע בקורונה הסתיימו לטובת העסקים

1,358 עררים הוגשו לבית הדין לענייני קורונה מאז הוקם בינואר אשתקד; זמן הטיפול הממוצע היה 70 יום. 41% מהמקרים הסתיימו בפשרה, ב-9% מהמקרים רשות המסים קיבלה חזרה את הסיוע שדרשה להשיב, ב-5% נפסק לטובת העוררים
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה מענק קורונה

בתי המשפט דנו במהלך 2021 במקרים רבים הנוגעים להשתתפות המדינה בהוצאות קבועות של עסקים בשל הקורונה וכן בקבלת מענקים, ובסיכום שנתי מפרסמת דוברות בתי המשפט כי ב-55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר, ומשך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 71 ימים.

 

בית הדין לענייני קורונה הוקם בתחילת 2021 מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי לעסקים בתקופת הקורונה, והוא משמש כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בעניין מתן מענקים לעסקים שמחזור הכנסתם נפגע כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה על המשק. בית הדין מורכב מ-28 עובדים, בהם 7 דיינים לרבות ראשת בית הדין וסגנה, וכן 16 נציגי ציבור במינוי שר האוצר, המשמשים כחבר במותב של הדיינים.

תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בקשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה, בסמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק, בסוגיית הגדרת עוסק הזכאי למענק ובסוגיית הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק.

עוד נתונים המתפרסמים עתה הם כי 1,358 תיקים נפתחו בבית הדין, כ-1,315 פניות התקבלו במוקד הטלפוני (זמן המתנה ממוצע: 37 שניות). 41% מהתיקים נסגרו בהסדרה פשרה, 32% הסתיימו בהחלטה מנומקת (18% נדחו, 5% התקבלו, ב-9% מהמקרים הסיוע והוחזר לרשות המסים); 27% מהעררים נמחקו.

28% מההחלטות קבעו סיוע של מעל 10 מיליון שקל לעוררים, 47% קבעו סיוע של 1.5-10 מיליון שקל, 19% סכום של 300 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל ו-6% מהעוררים קיבלו סיוע של עד 300 אלף שקל. 32.6% מהעוררים יצגו את עצמם, 46.2% יוצגו על ידי רואה חשבון או יועץ מס ו-21.2% על ידי עורך דין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

ישראל כץ מגיב לנתניהו בנושא 'אובר' ונוקב בפיצוי האדיר שיקבלו נהגי המוניות

גיא ארז |
נושאים בכתבה ישראל כץ
יום לאחר הוויכוח בין ישראל כץ לבנימין נתניהו בנושא אישור השימוש באפליקציית 'אובר', שר התחבורה נאם היום (ב') בוועדת הכלכלה והתייחס לנושא: "מי שרוצה להכניס את 'אובר' שיכין 8-9 מיליארד שקל לפצות את נהגי המוניות".   שר התחבורה ישראל כץ הגיע הבוקר לדיון ברפורמה בענף הרכב. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, הזכיר לשר שהוועדה הייתה אמורה לעסוק בנושא אובר ובסוף תצטרך לדון גם בכך.   השר כץ התייחס לכך ולעימות שהתפתח אתמול בישיבת הממשלה בנושא ואמר: "אני לא יודע מאיפה המיתולוגיה על כוחם של נהגי המוניות, זה לא ציבור חזק. זה לא יבואני הרכב. זה ציבור עובד שמתמודד עם מציאות והתפקיד שלי זה לאפשר להם התמודדות בתנאים שווים. מי שמשלם עבור רישיון מונית לא יכול שמישהו יבוא עם הרכב הפרטי ויתמודד מולו. אם המדינה רוצה להכניס את זה שתחליט ותכין 8-9 מיליארד שקל לפצות את נהגי המוניות. אני לא מושפע מלחצים". אתמול בעימות בין ראש הממשלה לשר התחבורה, עקץ האחרון את נתניהו באומרו "אני לא דואג לבעלי הון מחו"ל " - כשרבים קישרו משפט זה ליחסי נתניהו-שלדון אדלסון. אפליקציית 'אובר' אמנם פועלת בישראל מזה תקופה - אך במתכונת של הזמנת מוניות רגילה (בפועל, כמו 'גט-טקסי'). הרעיון החדשני באפליקצייה, שפועלת בערים רבות בעולם, הוא 'שידוך' נהגים פרטיים עם נוסעים המגיעים לאותו יעד - באופן שיחסוך כסף לנוסע, ויוריד את העלויות למסיע. הציבור ככלל אמנם ירוויח מנסיעות זולות יותר, אך הראשונים להפגע מהפעלת שירות זה יהיו כמובן נהיג המוניות בישראל - ועל כך פרץ הוויכוח עם נתניהו. עם זאת, חשוב לציין כי בישראל - בשל המצב הבטחוני, אפשור השימוש בשירות זה אינו מובן מאליו, בשל חשש לחטיפות על רקע בטחוני.