רוב העררים נגד המדינה על הסיוע בקורונה הסתיימו לטובת העסקים
בתי המשפט דנו במהלך 2021 במקרים רבים הנוגעים להשתתפות המדינה בהוצאות קבועות של עסקים בשל הקורונה וכן בקבלת מענקים, ובסיכום שנתי מפרסמת דוברות בתי המשפט כי ב-55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר, ומשך זמן הטיפול הממוצע בתיק היה 71 ימים.
בית הדין לענייני קורונה הוקם בתחילת 2021 מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי לעסקים בתקופת הקורונה, והוא משמש כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בעניין מתן מענקים לעסקים שמחזור הכנסתם נפגע כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה על המשק. בית הדין מורכב מ-28 עובדים, בהם 7 דיינים לרבות ראשת בית הדין וסגנה, וכן 16 נציגי ציבור במינוי שר האוצר, המשמשים כחבר במותב של הדיינים.
תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בקשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה, בסמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק, בסוגיית הגדרת עוסק הזכאי למענק ובסוגיית הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק.
עוד נתונים המתפרסמים עתה הם כי 1,358 תיקים נפתחו בבית הדין, כ-1,315 פניות התקבלו במוקד הטלפוני (זמן המתנה ממוצע: 37 שניות). 41% מהתיקים נסגרו בהסדרה פשרה, 32% הסתיימו בהחלטה מנומקת (18% נדחו, 5% התקבלו, ב-9% מהמקרים הסיוע והוחזר לרשות המסים); 27% מהעררים נמחקו.
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
- האם המענקים למילואימניקים חייבים במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
28% מההחלטות קבעו סיוע של מעל 10 מיליון שקל לעוררים, 47% קבעו סיוע של 1.5-10 מיליון שקל, 19% סכום של 300 אלף שקל עד 1.5 מיליון שקל ו-6% מהעוררים קיבלו סיוע של עד 300 אלף שקל. 32.6% מהעוררים יצגו את עצמם, 46.2% יוצגו על ידי רואה חשבון או יועץ מס ו-21.2% על ידי עורך דין.
אבי ג'וזף-כהן: "חינוך איכותי משפיע על כלכלה לטווח הארוך"
אבי ג'וזף-כהן, אנליסטית ראשית בבנק ההשקעות גולדמן-זאקס, דיברה היום (ד'), במושב חבר הנאמנים של הטכניון על "חדשנות וצמיחה כלכלית" במסגרת ההרצאה השנתית בטכנולוגיה וכלכלה לזכרו של יצחק מודעי. במהלך נאומה הציגה את המיזם המשותף לאוניברסיטת קורנל-טכניון שכולל הקמת מרכז מחקר מדעי-הנדסי יישומי בניו-יורק, הממזג משאבים פרטיים וציבוריים לטובת קידומו של החינוך המדעי-טכנולוגי. "כלכלנים אוהבים לדבר על תמ"ג, על מצב שוק ההון ועל משתנים אחרים כמדדים למצבה הכלכלי של מדינה," אמרה. "אבל אני מדברת כאן על מדדים שמשפיעים על הכלכלה בטווח הארוך, וחינוך איכותי הוא הגורם הבודד המשמעותי ביותר בהשפעה על צמיחה כלכלית. לכן עלינו להבין שהשכלה היא חלק בלתי נפרד ממדיניות כלכלית אפקטיבית". על פי נתונים שהציגה במושב 50% מתושבי מדינת ישראל שהם בעלי 8 שנות לימוד ומטה חיים מתחת לקו העוני, לעומת 10% בלבד מקרב בעלי השכלה גבוהה יותר. שיעור העוני הנרחב ביותר שורר, כידוע, בקרב החרדים והערבים, ושתי הסיבות העיקריות לכך הן חסך בהשכלה וגודלן הממוצע של המשפחות במגזרים אלה".
