קנסות מנהליים של עד 50 אלף שקל יוטלו בגין הפרות הוראות התקינה
מינהל התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה אישר בתחילת החודש הטלת קנסות מנהליים בסך מינימלי של 5,000 שקל וסכום מקסימלי של עד 50 אלף שקל על מפירי הוראות תקינה המחייבות מוצרים שאלה מייבאים, מייצרים או מתחזקים. מדובר במסלול עוקף לזה הפלילי, שכן במשרד אומרים כי בעוד שמדי שנה נפתחים עשרות תיקים פליליים על הפרות, רק בודדים מהם מסיימים מדי שנה את ההליך וברקע מצב עניינים זה יש לחזק את ההרתעה בתחום.
"העיצומים יוטלו במקרים של הפרות אקראיות או מגמתיות בהן מיוצרים, נמכרים, מיובאים, מותקנים ומתוחזקים מוצרים שלא עומדים בדרישות התקן הרשמי, לרבות מתקני משחקים במגרשי שעשועים, זאת בהתאם לחוק ובמטרה לשמור על בטיחות הציבור", אומר הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה, איגור דוסקולביץ.
ישנם כ-600 תקנים רשמיים החלים על מגוון מוצרי צריכה ומוצרי תעשייה, לרבות מוצרי ילדים ותינוקות, מוצרי חשמל ביתיים, חלק ממוצרי בנייה, לרבות פלדה לזיון בטון, כבלים ועוד. אכיפת התקנים הרשמיים מתבצעת מול כל העוסקים (יצרנים, יבואנים, משווקים, מוכרים) וכן מול רשויות מקומיות (בכל הקשור לתחזוקת מתקני משחקים בשטחים ציבוריים), עליהם חלה אחריות של מילוי הוראות התקן הרשמי.
לפי מנהל התקנים, פעולות האכיפה והפיקוח כוללות: טיפול בפניות ותלונות הציבור בכל הקשור למצרכים שחלים עליהם תקנים רשמיים, ביקורים בבתי עסק ובמידת הצורך נטילת דוגמאות של מצרכים ובדיקת התאמתם לדרישות התקנים הרשמיים באמצעות מעבדות בדיקה של מכון התקנים. במידה ובמהלך תהליך הפיקוח התגלתה הפרה של הוראות חוק התקנים או הפקודה, ננקטים אמצעים מנהליים או פליליים.
- ביטול כתב האישום בפרשת מצלמות המהירות נותר על כנו
- רשות התחרות: "נוח לבנקים לייצר סביבה המקשה על חברות פינטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדי הגופים הציבוריים מרוויחים כ-57% יותר מהשכר הממוצע במשק
השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה של עובדי הגופים המתוקצבים והנתמכים עמד בשנת 2019 על כ-16,365 שקל, לעומת השכר הממוצע במשק שעמד על 10,428 שקל לחודש, כלומר 57% יותר. כך עולה מדו"ח הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2019 שפרסם היום אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.
השכר הממוצע למשרה מלאה בגופים הציבוריים עלה בכ-14% בעשור האחרון, לעומת עלייה של כ-20% בשכר הממוצע במשק, כאשר שיעור העלייה הגבוה ביותר היה בקרב עובדי הגופים הציבוריים במערכת הבריאות, בממוצע של כ-24 אלף שקל. אולם, חלה עלייה בשכרם של עובדים המשתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק ובשכרם של עובדים המקבלים השלמה לשכר מינימום. בנוסף, שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה לאישה בחברות הממשלתיות נמוך בכ-27% מהנתון המקביל לגבר.
השכר הממוצע במשק בהשוואה לעובדי הגופים הציבוריים. מקור: משרד האוצר
גמישות בהיקף המשרה
העובדים בגופים הציבוריים נהנים מגמישות בשיעור המשרה: שיעור המשרה הממוצעת לעובד בגוף ציבורי היא כ-80% ולא 100%, כאשר שיעור המשרה יחד בעשור האחרון ב-5%.
השכר הממוצע לפי מגזרים למשרה מלאה:
- בחברות הממשלתיות עומד על 23,930 שקל וגבוה בכ-74% מהשכר במגזר הפרטי.
- בשלטון המקומי עומד על 11,073 שקל. השכר הממוצע הגבוה ביותר לעובדי דירוג בשלטון המקומי שולם לעובדי דירוג הרופאים הווטרינרים שהרוויחו כ-31,842 שקל.
- במערכת הבריאות הציבורית עומד על כ- 24,400 שקל למשרה מלאה, כאשר בעשור האחרון חלה עליה של 29% במספר העובדים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות, זאת לצד גידול של 19% באוכלוסייה.
- שכר הרופאים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות עלה בכ-37% בעשור האחרו ועומד כיום על 39,930 שקל לחודש במשרה מלאה.
- במערכת ההשכלה הגבוהה, השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי הגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה עומד על כ- 17,309 שקל.
- עובדי סגל אקדמי בכיר מהווים כ-23% מסך במשרות במערכת ההשכלה הגבוהה. שכר עובדים אלו עומד על כ- 30,555 שקל.
על רקע הדו"ח, אמר הממונה על השכר, קובי בר נתן: "המגזר הציבורי, ככלל המשק, התמודד עם שנה קשה ומאתגרת שדרשה מעובדים רבים במגזר הציבורי שינויים וגמישויות רבות, ומכאן נדרש מאגף השכר מתן פתרונות מורכבים בתנאי אי וודאות. המשבר הבריאותי זימן לנו גם הזדמנויות חדשות כשתקופה זו אפשרה לבחון מודלים חדשים של הסדרי העסקה גמישים, דוגמת ניוד עובדים ושינוי הגדרת תפקיד לפי צרכי המערכת, האיצה שיפורים טכנולוגיים ודיגיטציה, ויצרה תרבות עבודה חדשה הכוללת עבודה מהבית. כעת עם דעיכת המגיפה, חובתנו ללמוד ככל הניתן מניסוי זה, להפיק את הלקחים, וליישם ביחד עם השותפים הטבעיים שלנו את התמורות הנדרשות במגזר הציבורי. שינויים אלו חיוניים לטובת התאמת המגזר הציבורי לשוק העבודה העתידי מתוך מחויבותנו לשיפור הפריון במגזר הציבורי ולמתן שירות מיטיבי לאזרחי ישראל".
