רועי רגרמן חמת
צילום: יואב פרידלנד

קריאה לראש הממשלה ושר האוצר - המדינה צריכה כיפת ברזל כלכלית

יש לפרסם באופן מיידי וברור תכנית סיוע מגובשת, סיוע לעצמאים ולשכירים. הסיוע לאחד לא יכול לבוא על חשבון השני, הוא חייב להיות קבוע ולפרק זמן מתמשך

רועי רגרמן | (2)

קיץ 2014, מבצע 'צוק איתן', ממשלת ישראל מכריזה על תכנית 'כיפת ברזל חברתית כלכלית' אשר כללה מתווה פיצויים מיוחד במספר מסלולים: פיצוי של 135% משכר הבסיס עבור מספר העובדים שנעדרו מהעבודה, קבלת החזרים בגין ירידה במחזור העסקי עד תקרה של 4 מיליון שקלים או מסלול פיצוי בגין נזק תפעולי שנגרם לעסק בשל המבצע עד לתקרה של כ-4 מיליון שקלים.

החלטת הממשלה דאז, לתת מענה חד ומיידי, מנעה באופן ברור גל פשיטות רגל של עסקים בדרום אשר נאלצו לסגור או לצמצם פעילות וכן הבטיחה ביטחון תעסוקתי והמשך הכנסה לעובדים שהמצב הביטחוני אילץ אותם להישאר סגורים בביתם. יתרה מזו, אותה 'כיפת ברזל כלכלית' סייעה לאלפי עובדים ועצמאים, לשלם את שכר הדירה ולהביא אוכל הביתה. צעדים מיידים אלו הבטיחו המשך פעילות כלכלית וצמיחה מייד עם תום המשבר וחזרתו של המשק לפעילות רגילה.

ראש הממשלה ושר האוצר, חייבים לפרסם באופן מיידי וברור תכנית סיוע מגובשת, סיוע לעצמאים ולשכירים. הסיוע לאחד לא יכול לבוא על חשבון השני, הוא חייב להיות קבוע ולפרק זמן מתמשך ולא חד פעמי.

הפעילות הכלכלית של מדינת ישראל נעצרה כמעט לחלוטין בחודש האחרון ועד ערב חג הפסח, נגיע לכמיליון עובדים בחל"ת/מפוטרים. לא בטוח כלל שהמאמץ להשארת עסקים מסוימים פתוחים מניב את התוצאות הרצויות למשק. המגבלות החמורות המוטלות והמשתנות באופן תדיר מקשות מאוד על הפעלה יעילה של עסקים רבים ואינן מאפשרות היערכות מראש. 

מצב אשר מביא בהכרח לירידה בצריכה הפרטית, קיטון בצמיחה, פשיטות רגל המוניות ובסופו של יום, ירידה בהכנסות המדינה ממיסים.

אני קורא למקבלי ההחלטות, קחו את אותם מיסים שגם ככה תפסידו ותנו אותם בחזרה למשק. התוצאה תביא לרגיעה ואוויר לנשימה למאות אלפי אזרחים ללא עבודה לקראת הפסח.

אפשר גם לשקול להקפיא או לדחות רבות מההוצאות השוטפות האחרות של העסקים הסגורים, כגון מיסים ותשלומי חובה אחרים, תשלומי שכירות והחזרי הלוואות, למשך תקופה זו ואולי אף עד לאחר הכרזה על סיום המשבר, על מנת להקל באופן זמני על המצוקה התזרימית של העסקים שנסגרים. כל זאת, במקום הצגת צעדים כלכליים לא ברורים מדי כמה ימים.

צעדים אלו, יאפשרו למשק ליהנות מוודאות ויציבות ואלה יאפשרו למקבלי ההחלטות להכין תכנית עבודה מפורטת הכוללת את הצעדים הנדרשים כדי לסייע לציבור ולמשק לעבור את התקופה המאתגרת בצורה מיטבית ככל שניתן ולהתאושש ממנה במהירות וביעילות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הציבור הישראלי אשר נערך לחג הפסח במסגרת משפחתית גרעינית ומצומצמת, בצל משבר בריאותי וכלכלי עולמי מצפה מממשלת ישראל לחיסון כלכלי ולכיפת ברזל אשר תהפוך ולו במעט את חג הפסח הקרוב לשמח ורגוע.

הכותב הינו רועי רגרמן, מנכ"ל קבוצת חמת

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוכי 29/03/2020 14:29
    הגב לתגובה זו
    חכם המנכל שלי!תודה שאצה דואג לנו ליום שאחרי. שווה קריאה! שתפו
  • 1.
    כיפת ברזל כלכלית (ל"ת)
    יוכי 29/03/2020 14:26
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.