צילום: יואב פרידלנד

קריאה לראש הממשלה ושר האוצר - המדינה צריכה כיפת ברזל כלכלית

יש לפרסם באופן מיידי וברור תכנית סיוע מגובשת, סיוע לעצמאים ולשכירים. הסיוע לאחד לא יכול לבוא על חשבון השני, הוא חייב להיות קבוע ולפרק זמן מתמשך

רועי רגרמן | 29/03/2020 13:35 (2)

נושאים בכתבה וירוס הקורונה חמת

קיץ 2014, מבצע 'צוק איתן', ממשלת ישראל מכריזה על תכנית 'כיפת ברזל חברתית כלכלית' אשר כללה מתווה פיצויים מיוחד במספר מסלולים: פיצוי של 135% משכר הבסיס עבור מספר העובדים שנעדרו מהעבודה, קבלת החזרים בגין ירידה במחזור העסקי עד תקרה של 4 מיליון שקלים או מסלול פיצוי בגין נזק תפעולי שנגרם לעסק בשל המבצע עד לתקרה של כ-4 מיליון שקלים.

החלטת הממשלה דאז, לתת מענה חד ומיידי, מנעה באופן ברור גל פשיטות רגל של עסקים בדרום אשר נאלצו לסגור או לצמצם פעילות וכן הבטיחה ביטחון תעסוקתי והמשך הכנסה לעובדים שהמצב הביטחוני אילץ אותם להישאר סגורים בביתם. יתרה מזו, אותה 'כיפת ברזל כלכלית' סייעה לאלפי עובדים ועצמאים, לשלם את שכר הדירה ולהביא אוכל הביתה. צעדים מיידים אלו הבטיחו המשך פעילות כלכלית וצמיחה מייד עם תום המשבר וחזרתו של המשק לפעילות רגילה.

ראש הממשלה ושר האוצר, חייבים לפרסם באופן מיידי וברור תכנית סיוע מגובשת, סיוע לעצמאים ולשכירים. הסיוע לאחד לא יכול לבוא על חשבון השני, הוא חייב להיות קבוע ולפרק זמן מתמשך ולא חד פעמי.

הפעילות הכלכלית של מדינת ישראל נעצרה כמעט לחלוטין בחודש האחרון ועד ערב חג הפסח, נגיע לכמיליון עובדים בחל"ת/מפוטרים. לא בטוח כלל שהמאמץ להשארת עסקים מסוימים פתוחים מניב את התוצאות הרצויות למשק. המגבלות החמורות המוטלות והמשתנות באופן תדיר מקשות מאוד על הפעלה יעילה של עסקים רבים ואינן מאפשרות היערכות מראש.

מצב אשר מביא בהכרח לירידה בצריכה הפרטית, קיטון בצמיחה, פשיטות רגל המוניות ובסופו של יום, ירידה בהכנסות המדינה ממיסים.

אני קורא למקבלי ההחלטות, קחו את אותם מיסים שגם ככה תפסידו ותנו אותם בחזרה למשק. התוצאה תביא לרגיעה ואוויר לנשימה למאות אלפי אזרחים ללא עבודה לקראת הפסח.

אפשר גם לשקול להקפיא או לדחות רבות מההוצאות השוטפות האחרות של העסקים הסגורים, כגון מיסים ותשלומי חובה אחרים, תשלומי שכירות והחזרי הלוואות, למשך תקופה זו ואולי אף עד לאחר הכרזה על סיום המשבר, על מנת להקל באופן זמני על המצוקה התזרימית של העסקים שנסגרים. כל זאת, במקום הצגת צעדים כלכליים לא ברורים מדי כמה ימים.

צעדים אלו, יאפשרו למשק ליהנות מוודאות ויציבות ואלה יאפשרו למקבלי ההחלטות להכין תכנית עבודה מפורטת הכוללת את הצעדים הנדרשים כדי לסייע לציבור ולמשק לעבור את התקופה המאתגרת בצורה מיטבית ככל שניתן ולהתאושש ממנה במהירות וביעילות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הציבור הישראלי אשר נערך לחג הפסח במסגרת משפחתית גרעינית ומצומצמת, בצל משבר בריאותי וכלכלי עולמי מצפה מממשלת ישראל לחיסון כלכלי ולכיפת ברזל אשר תהפוך ולו במעט את חג הפסח הקרוב לשמח ורגוע.

הכותב הינו רועי רגרמן, מנכ"ל קבוצת חמת

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
יוכי 29/03/2020 14:29
הגב לתגובה זו
חכם המנכל שלי!תודה שאצה דואג לנו ליום שאחרי. שווה קריאה! שתפו
1.
כיפת ברזל כלכלית (ל"ת)
יוכי 29/03/2020 14:26
הגב לתגובה זו

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן