קריאה לראש הממשלה ושר האוצר - המדינה צריכה כיפת ברזל כלכלית
יש לפרסם באופן מיידי וברור תכנית סיוע מגובשת, סיוע לעצמאים ולשכירים. הסיוע לאחד לא יכול לבוא על חשבון השני, הוא חייב להיות קבוע ולפרק זמן מתמשך
קיץ 2014, מבצע 'צוק איתן', ממשלת ישראל מכריזה על תכנית 'כיפת ברזל חברתית כלכלית' אשר כללה מתווה פיצויים מיוחד במספר מסלולים: פיצוי של 135% משכר הבסיס עבור מספר העובדים שנעדרו מהעבודה, קבלת החזרים בגין ירידה במחזור העסקי עד תקרה של 4 מיליון שקלים או מסלול פיצוי בגין נזק תפעולי שנגרם לעסק בשל המבצע עד לתקרה של כ-4 מיליון שקלים.
החלטת הממשלה דאז, לתת מענה חד ומיידי, מנעה באופן ברור גל פשיטות רגל של עסקים בדרום אשר נאלצו לסגור או לצמצם פעילות וכן הבטיחה ביטחון תעסוקתי והמשך הכנסה לעובדים שהמצב הביטחוני אילץ אותם להישאר סגורים בביתם. יתרה מזו, אותה 'כיפת ברזל כלכלית' סייעה לאלפי עובדים ועצמאים, לשלם את שכר הדירה ולהביא אוכל הביתה. צעדים מיידים אלו הבטיחו המשך פעילות כלכלית וצמיחה מייד עם תום המשבר וחזרתו של המשק לפעילות רגילה.
ראש הממשלה ושר האוצר, חייבים לפרסם באופן מיידי וברור תכנית סיוע מגובשת, סיוע לעצמאים ולשכירים. הסיוע לאחד לא יכול לבוא על חשבון השני, הוא חייב להיות קבוע ולפרק זמן מתמשך ולא חד פעמי.
הפעילות הכלכלית של מדינת ישראל נעצרה כמעט לחלוטין בחודש האחרון ועד ערב חג הפסח, נגיע לכמיליון עובדים בחל"ת/מפוטרים. לא בטוח כלל שהמאמץ להשארת עסקים מסוימים פתוחים מניב את התוצאות הרצויות למשק. המגבלות החמורות המוטלות והמשתנות באופן תדיר מקשות מאוד על הפעלה יעילה של עסקים רבים ואינן מאפשרות היערכות מראש.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מצב אשר מביא בהכרח לירידה בצריכה הפרטית, קיטון בצמיחה, פשיטות רגל המוניות ובסופו של יום, ירידה בהכנסות המדינה ממיסים.
אני קורא למקבלי ההחלטות, קחו את אותם מיסים שגם ככה תפסידו ותנו אותם בחזרה למשק. התוצאה תביא לרגיעה ואוויר לנשימה למאות אלפי אזרחים ללא עבודה לקראת הפסח.
אפשר גם לשקול להקפיא או לדחות רבות מההוצאות השוטפות האחרות של העסקים הסגורים, כגון מיסים ותשלומי חובה אחרים, תשלומי שכירות והחזרי הלוואות, למשך תקופה זו ואולי אף עד לאחר הכרזה על סיום המשבר, על מנת להקל באופן זמני על המצוקה התזרימית של העסקים שנסגרים. כל זאת, במקום הצגת צעדים כלכליים לא ברורים מדי כמה ימים.
צעדים אלו, יאפשרו למשק ליהנות מוודאות ויציבות ואלה יאפשרו למקבלי ההחלטות להכין תכנית עבודה מפורטת הכוללת את הצעדים הנדרשים כדי לסייע לציבור ולמשק לעבור את התקופה המאתגרת בצורה מיטבית ככל שניתן ולהתאושש ממנה במהירות וביעילות.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא...
הציבור הישראלי אשר נערך לחג הפסח במסגרת משפחתית גרעינית ומצומצמת, בצל משבר בריאותי וכלכלי עולמי מצפה מממשלת ישראל לחיסון כלכלי ולכיפת ברזל אשר תהפוך ולו במעט את חג הפסח הקרוב לשמח ורגוע.
הכותב הינו רועי רגרמן, מנכ"ל קבוצת חמת
- 2.יוכי 29/03/2020 14:29הגב לתגובה זוחכם המנכל שלי!תודה שאצה דואג לנו ליום שאחרי. שווה קריאה! שתפו
- 1.כיפת ברזל כלכלית (ל"ת)יוכי 29/03/2020 14:26הגב לתגובה זו

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
