קריאה לראש הממשלה ושר האוצר - המדינה צריכה כיפת ברזל כלכלית
יש לפרסם באופן מיידי וברור תכנית סיוע מגובשת, סיוע לעצמאים ולשכירים. הסיוע לאחד לא יכול לבוא על חשבון השני, הוא חייב להיות קבוע ולפרק זמן מתמשך
קיץ 2014, מבצע 'צוק איתן', ממשלת ישראל מכריזה על תכנית 'כיפת ברזל חברתית כלכלית' אשר כללה מתווה פיצויים מיוחד במספר מסלולים: פיצוי של 135% משכר הבסיס עבור מספר העובדים שנעדרו מהעבודה, קבלת החזרים בגין ירידה במחזור העסקי עד תקרה של 4 מיליון שקלים או מסלול פיצוי בגין נזק תפעולי שנגרם לעסק בשל המבצע עד לתקרה של כ-4 מיליון שקלים.
החלטת הממשלה דאז, לתת מענה חד ומיידי, מנעה באופן ברור גל פשיטות רגל של עסקים בדרום אשר נאלצו לסגור או לצמצם פעילות וכן הבטיחה ביטחון תעסוקתי והמשך הכנסה לעובדים שהמצב הביטחוני אילץ אותם להישאר סגורים בביתם. יתרה מזו, אותה 'כיפת ברזל כלכלית' סייעה לאלפי עובדים ועצמאים, לשלם את שכר הדירה ולהביא אוכל הביתה. צעדים מיידים אלו הבטיחו המשך פעילות כלכלית וצמיחה מייד עם תום המשבר וחזרתו של המשק לפעילות רגילה.
ראש הממשלה ושר האוצר, חייבים לפרסם באופן מיידי וברור תכנית סיוע מגובשת, סיוע לעצמאים ולשכירים. הסיוע לאחד לא יכול לבוא על חשבון השני, הוא חייב להיות קבוע ולפרק זמן מתמשך ולא חד פעמי.
הפעילות הכלכלית של מדינת ישראל נעצרה כמעט לחלוטין בחודש האחרון ועד ערב חג הפסח, נגיע לכמיליון עובדים בחל"ת/מפוטרים. לא בטוח כלל שהמאמץ להשארת עסקים מסוימים פתוחים מניב את התוצאות הרצויות למשק. המגבלות החמורות המוטלות והמשתנות באופן תדיר מקשות מאוד על הפעלה יעילה של עסקים רבים ואינן מאפשרות היערכות מראש.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מצב אשר מביא בהכרח לירידה בצריכה הפרטית, קיטון בצמיחה, פשיטות רגל המוניות ובסופו של יום, ירידה בהכנסות המדינה ממיסים.
אני קורא למקבלי ההחלטות, קחו את אותם מיסים שגם ככה תפסידו ותנו אותם בחזרה למשק. התוצאה תביא לרגיעה ואוויר לנשימה למאות אלפי אזרחים ללא עבודה לקראת הפסח.
אפשר גם לשקול להקפיא או לדחות רבות מההוצאות השוטפות האחרות של העסקים הסגורים, כגון מיסים ותשלומי חובה אחרים, תשלומי שכירות והחזרי הלוואות, למשך תקופה זו ואולי אף עד לאחר הכרזה על סיום המשבר, על מנת להקל באופן זמני על המצוקה התזרימית של העסקים שנסגרים. כל זאת, במקום הצגת צעדים כלכליים לא ברורים מדי כמה ימים.
צעדים אלו, יאפשרו למשק ליהנות מוודאות ויציבות ואלה יאפשרו למקבלי ההחלטות להכין תכנית עבודה מפורטת הכוללת את הצעדים הנדרשים כדי לסייע לציבור ולמשק לעבור את התקופה המאתגרת בצורה מיטבית ככל שניתן ולהתאושש ממנה במהירות וביעילות.
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
הציבור הישראלי אשר נערך לחג הפסח במסגרת משפחתית גרעינית ומצומצמת, בצל משבר בריאותי וכלכלי עולמי מצפה מממשלת ישראל לחיסון כלכלי ולכיפת ברזל אשר תהפוך ולו במעט את חג הפסח הקרוב לשמח ורגוע.
הכותב הינו רועי רגרמן, מנכ"ל קבוצת חמת
- 2.יוכי 29/03/2020 14:29הגב לתגובה זוחכם המנכל שלי!תודה שאצה דואג לנו ליום שאחרי. שווה קריאה! שתפו
- 1.כיפת ברזל כלכלית (ל"ת)יוכי 29/03/2020 14:26הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)