רועי רגרמן חמת
צילום: יואב פרידלנד

קריאה לראש הממשלה ושר האוצר - המדינה צריכה כיפת ברזל כלכלית

יש לפרסם באופן מיידי וברור תכנית סיוע מגובשת, סיוע לעצמאים ולשכירים. הסיוע לאחד לא יכול לבוא על חשבון השני, הוא חייב להיות קבוע ולפרק זמן מתמשך

רועי רגרמן | (2)

קיץ 2014, מבצע 'צוק איתן', ממשלת ישראל מכריזה על תכנית 'כיפת ברזל חברתית כלכלית' אשר כללה מתווה פיצויים מיוחד במספר מסלולים: פיצוי של 135% משכר הבסיס עבור מספר העובדים שנעדרו מהעבודה, קבלת החזרים בגין ירידה במחזור העסקי עד תקרה של 4 מיליון שקלים או מסלול פיצוי בגין נזק תפעולי שנגרם לעסק בשל המבצע עד לתקרה של כ-4 מיליון שקלים.

החלטת הממשלה דאז, לתת מענה חד ומיידי, מנעה באופן ברור גל פשיטות רגל של עסקים בדרום אשר נאלצו לסגור או לצמצם פעילות וכן הבטיחה ביטחון תעסוקתי והמשך הכנסה לעובדים שהמצב הביטחוני אילץ אותם להישאר סגורים בביתם. יתרה מזו, אותה 'כיפת ברזל כלכלית' סייעה לאלפי עובדים ועצמאים, לשלם את שכר הדירה ולהביא אוכל הביתה. צעדים מיידים אלו הבטיחו המשך פעילות כלכלית וצמיחה מייד עם תום המשבר וחזרתו של המשק לפעילות רגילה.

ראש הממשלה ושר האוצר, חייבים לפרסם באופן מיידי וברור תכנית סיוע מגובשת, סיוע לעצמאים ולשכירים. הסיוע לאחד לא יכול לבוא על חשבון השני, הוא חייב להיות קבוע ולפרק זמן מתמשך ולא חד פעמי.

הפעילות הכלכלית של מדינת ישראל נעצרה כמעט לחלוטין בחודש האחרון ועד ערב חג הפסח, נגיע לכמיליון עובדים בחל"ת/מפוטרים. לא בטוח כלל שהמאמץ להשארת עסקים מסוימים פתוחים מניב את התוצאות הרצויות למשק. המגבלות החמורות המוטלות והמשתנות באופן תדיר מקשות מאוד על הפעלה יעילה של עסקים רבים ואינן מאפשרות היערכות מראש. 

מצב אשר מביא בהכרח לירידה בצריכה הפרטית, קיטון בצמיחה, פשיטות רגל המוניות ובסופו של יום, ירידה בהכנסות המדינה ממיסים.

אני קורא למקבלי ההחלטות, קחו את אותם מיסים שגם ככה תפסידו ותנו אותם בחזרה למשק. התוצאה תביא לרגיעה ואוויר לנשימה למאות אלפי אזרחים ללא עבודה לקראת הפסח.

אפשר גם לשקול להקפיא או לדחות רבות מההוצאות השוטפות האחרות של העסקים הסגורים, כגון מיסים ותשלומי חובה אחרים, תשלומי שכירות והחזרי הלוואות, למשך תקופה זו ואולי אף עד לאחר הכרזה על סיום המשבר, על מנת להקל באופן זמני על המצוקה התזרימית של העסקים שנסגרים. כל זאת, במקום הצגת צעדים כלכליים לא ברורים מדי כמה ימים.

צעדים אלו, יאפשרו למשק ליהנות מוודאות ויציבות ואלה יאפשרו למקבלי ההחלטות להכין תכנית עבודה מפורטת הכוללת את הצעדים הנדרשים כדי לסייע לציבור ולמשק לעבור את התקופה המאתגרת בצורה מיטבית ככל שניתן ולהתאושש ממנה במהירות וביעילות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הציבור הישראלי אשר נערך לחג הפסח במסגרת משפחתית גרעינית ומצומצמת, בצל משבר בריאותי וכלכלי עולמי מצפה מממשלת ישראל לחיסון כלכלי ולכיפת ברזל אשר תהפוך ולו במעט את חג הפסח הקרוב לשמח ורגוע.

הכותב הינו רועי רגרמן, מנכ"ל קבוצת חמת

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוכי 29/03/2020 14:29
    הגב לתגובה זו
    חכם המנכל שלי!תודה שאצה דואג לנו ליום שאחרי. שווה קריאה! שתפו
  • 1.
    כיפת ברזל כלכלית (ל"ת)
    יוכי 29/03/2020 14:26
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.