הוט פרטנר מיזוג
צילום: David King, לוגו
ניתוח

הדרך ארוכה ומפותלת - המיזוג בין הוט לפרטנר קרוב, אבל לא באמת

הוט חיפשה השקעה סינרגטית בעיקר בחצי השנה האחרונה ומצאה את מבוקשה בפרטנר. אם דירקטוריון פרטנר יאשר את ההסכם, צריך לעבור 3 משוכות: משרד התקשורת, רשות התחרות ובית המשפט. וגם למה מנכ"ל פרטנר צפוי ליהנות מהשלמת העיסקה
ארז ליבנה |

בסדרת כתבות שפרסמנו כאן לפני חודש וחצי על שוק הסלולר, הערכנו ששוק התקשורת ילך למיזוגים אחרת עלולים להגיע להסדרי חוב. כחלק מאותה סדרת כתבות, כתבנו שכנגד הגוליית ששמו בזק -3.67% , המחזיק גם ביס ובפלאפון, יקום גוליית של הוט. בנוסף, הערכנו שהסבירות הגבוהה שהוט תשאף להתמזג עם פרטנר -0.58% , בשל הסכם הרשתות ביניהן, מאחר וקנס היציאה ממנו יהפוך כל עסקת מיזוג אחרת לפחות כדאית.

 

היום קיבלנו את הסנונית הראשונה לכך ששוק הטלקומוניקציה הולך לכיוון הזה, כשהוט הגישה הצעה בהיקף של 3 מיליארד שקל לרכישת 100% מפרטנר. לביזפורטל נודע שבחצי השנה האחרונה הוט גיששה בשוק וניסתה למצוא איזו עסקה הכי כדאית עבורה. בסוף, פטריק דרהי החליט ששווה לו להתמקד בפרטנר.

 

על פניו, המחיר שהוצע לפרטנר הוא יחסית נמוך. שווי החברה עומד על 2.75 מיליארד שקל. נכון לכתיבת שורות אלה, מניית פרטנר בבורסה הוסיפה היום 6% והגיעה לשווי של 2.9 מיליארד שקל. 

כלומר, נכון להבוקר, הוט הציעה פרמיה של כ-7.5% על מחיר השוק. לא להיט, בלשון המעטה. אבל גם לא מפתיע. צריך לזכור שמדובר בהצעה ראשונית, שעוד יכולה להשתנות. כלומר זו רק יריית הפתיחה. 

 

צריך לזכור מה הם הערכים שנותנים לחברות תקשורת, עם רמת התחרות וההפסדים של חברות הסלולר בכלל, ופרטנר בפרט. בכלל לא ברור איך החברות יכסו את החובות הקיימים ברמות התמחור הנוכחיות בשוק שהוא מוטה מחיר.

 

המפלצת התלת הראשית שתעכב את המיזוג

עד כמה מוקדם אנחנו בחיי העסקה? אפילו גורמים בהנהלת פרטנר עדיין לא מודעים לפרטי העסקה. מנכ"ל החברה, איציק בנבינישתי, מחזיק באופציות ומניות בשווי נכבד.

 

גורמים המעורים בפרטי ההצעה שהעבירה הוט, אמרו לביזפורטל כי הדרך עוד ארוכה עד לגיבוש עסקה סופית. "הדירקטוריון של פרטנר עוד צריך להתכנס ולהחליט אם העסקה נכונה לחברה והמחיר ראוי. צריך לזכור שיש כונס נכסים על מניות השליטה כשלהאצ'יסון כמובן תהיה השפעה על כל התהליך וזה בסוף גם יגיע לבית משפט", אמרו הגורמים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

אם וכשהעסקה תאושר בדירקטוריון, כדי שזה יקרה צריך כמה תהליכים שצריכים לקרות שעוברים ב-3 זירות שונות. משרד התקשורת צריך לאשר את שינוי המדיניות ממעבר מריבוי השחקנים למדיניות המיזוגים בשוק.

 

הגורם השני הוא רשות התחרות, שהחלטתה תהיה מושפעת ממשרד התקשורת, שהוא הגורם המקצועי שאחראי על השוק וקובע 80% מהרגולציה בתחום. הגורם השלישי הוא בית המשפט שעוסק בכינוס הנכסים של החברה, לאור השיעבוד שיש על מניות החברה.

מה אפשר ללמוד מהניסיון למיזוג סלקום וגולן טלקום?

צריך לזכור גם שבעבר, כש סלקום -6.23% ביקשו להתמזג עם גולן טלקום, לקח לרשות התחרות חצי שנה להחזיר להם תשובה שלילית. חצי שנה. וזה עוד אחרי שבחברה אמרו כי יש להם אינדיקטורים טובים לכך שהעסקה דווקא הייתה בדרך לאישור.

בסוף, הזיכיון של גולן הוא מה שהפיל את העסקה. הצפי בשוק הוא שאישור מיזוג שכזה ייקח לא פחות זמן, אפילו יותר, בשל הצורך הן של משרד התקשורת והן של הרשות לבדוק את ההשפעות שיהיה למיזוג שכזה על הענף.

 

על פי גורמים בענף, כולל גורמים בתוך פרטנר, ישנה הערכה כי רשות התחרות דווקא כן יכולה לאשר את העסקה בכפוף לתנאים מתלים מסוימים, אם כי לא ברור מהם אותם תנאים. ההערכה היא, שכחלק מהאישור של הרשות, הוט תיאלץ להיפטר מהוט מובייל ופרטנר מצידה תיפטר מפרטנר TV.

אבל אלה רק ספוקלציות. 

"המיזוג עושה שכל בעיקר בתחום הסינרגיה"

אם הדירקטוריון של פרטנר יאשר את העסקה במתכונתה הנוכחית, הוט מבחינתה תעשה עסקה מצוינת. מבחינתו של דרהי זה משתלם, או איך שאוהבים לומר, אכול משתלם. למה? הוט תגדיל משמעותית את יכולותיה בתחום הסלולר ותהווה יריב במשקל כבד לבזק וגם תרוויח נכסים איכותיים בתחום התשתיות.

 

"כשנכנסנו לשנת 2020 הדעה הרווחת הייתה שניכנס לשנת ניסיונות של מיזוגים בגלל מצב התחרות המאתגר בתחום", אומרת סבינה לוי, מנהלת מחלקת מחקר בלידר שוקי הון. "גם האפשרות של המיזוג הזה עלה על הפרק, אבל מבחינת הרגולציה הוא לא הכי פשוט, בשל גודלן של השחקניות. הערכה הייתה שיהיה מיזוג דווקא בין מפעיל גדול לקטן ולא בין שניים גדולים".

 

מה את חושבת על המיזוג?

"המיזוג סך הכול עושה שכל. יש הרבה רציונל עסקי וכלכלי, בעיקר בעניין הסינרגטי והיכולת לצמצם הוצאות תפעוליות והנהלה, מה שלמשל בגולן היה בא פחות לידי ביטוי, בגלל שגם ככה מדובר בחברה רזה.

 

"בנוסף, באופן יחסי, למרות החוב, פרטנר היא לא חברה ממונפת. המינוף שלה אפילו נמוך מאוד ביחס למתחרות בארץ ובעולם, ככה שזה בהחלט ישתלם להוט – במיוחד עם פרישת התשתיות של פרטנר, שמתקדמת מאוד יפה."

 

הסקטור הסלולרי נמצא על המדף

במצב כיום ישנן 4 חברות מתוך 6 סך הכול בתחום הסלולר שנמצאות על המדף. פרט לפלאפון של בזק והוט מובייל, יתר החברות סוחבות איזושהי גיבנת או שפשוט אינן תחרותיות.

לדוגמה, גורמים בענף אומרים שלמרות גיוסי ההון המוצלחים של סלקום בחודש שעבר, לחברה יש חוב המוערך בכחצי מיליארד דולר, ואם לא יהיה שינוי ברווחיות החברה בטווח הבינוני, היא עלולה להגיע להסדר חוב.

 

מנגד, פרטנר עם חוב של מיליארד דולר. גולן טלקום מחפשת אקזיט. ואקספון, למרות הדיווח על שיתוף הפעולה עם קשת לייצור תוכן, בסך הכול מנסה לשפר את פוזיציית השוק שלה, מאחר וכנראה שאף גוף כלכלי לא יעמוד בתור כדי לקבל חברה קטנה, שכלל לקוחותיה משלמים מחיר כמעט אפסי על השירות.

 

בקיצור, השוק, מאז רפורמת כחלון מ-2013 לא במצב אידיאלי, כשבינתיים, למרות הרצון הטוב של כלל השחקנים בשוק, השינוי לא נראה באופק – אלא אם כן באמת ניכנס לשנת מיזוגים. ואולי, רק אולי, אפילו נראה ניסיון נוסף של סלקום וגולן להתמזג.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).